TAG | IPhone
17
ישנם רגעים בהם אתה נדרש להחלטה קשה
11 תגובות | IPhone, אייפון, בחיי היום יום, ביטוי עצמי, טכנולוגיה, סלולרי

נשכח בספריה עירונית - דגם סודי של האייפון 5. כפי שניתן להבחין מדובר בדגם בעל מראה מלוקק ומלוטש במיוחד עם ממשק משתמש ייחודי. פרשנים מהמרים שניתן יהיה להשיג אותו בצבעי שחור ולבן.
החיים לא קלים, את זה כל אחד בוודאי יודע. לפעמים יש רגעים שאתה מתייצב מול המראה ואומר לעצמך "גבר, אתה חייב להחליט".
זה החל בערך, קרוב ל.., פחות או יותר כש…, בדיוק אחרי הצגת האייפון 4 החדש. הוא ממש לא עשה לי את זה אני חייב לציין ומאז שנשבר לי האיפון הקלאסי אני משתוקק, זומם, רוצה, צריך להחליף מכשיר סלולרי ועכשיו אני נמצא בקונפליקט נפשי קשה. כל צד מושך לכיוון שלו, כוחות הטוב משכנעים אותי ככה, כוחות הרשע מנסים לשכנע אותי אחרת, המערב שבי דורש קידמה אבל המזרחיות שבי דורשת רוחניות, ג'ון לוק דורש שאעזור לו לצאת מהאי אבל ג'ק משכנע אותי להצטרף אליו אל המערה עם האור המוזר ולסיים את הסדרה בצורה מגוחכת. בקיצור, אני מתלבט בין אייפון 3GS לבין אייפון 4. וכשאני מתלבט בנושאים קריטיים שכאלו נוצר לו מין דיאלוג פנימי-אישי מרתק, אתן לכם הצצה חפוזה לנבכי נפשי המיוסרת:
"אתה בן אדם של אמירה, נכון מורד?" שאלתי את עצמי,
"מה זה בן אדם של אמירה?" שאלתי את עצמי בחזרה,
"אתה בן אדם עם מסר, בן אדם אמיתי שהולך נגד הזרם אם צריך, בן אדם שאוהב להיות מיוחד"
"כן, זה נכון" אם מישהו בעולם יכול לתת לי מחמאה אמיתית – זה אני. תמיד המחמאות שלי כל כך כנות.
"אז מה יש לך לחפש באייפון 4 החדש? – לכולם הולך להיות אחד כזה, אתה… אתה… – אתה תהיה אחד מהעדר!"
"אחד מהעדר?! OMG! בחיים לא!"
"חוץ מזה, כשישאלו אותך איך אתה מרשה לעצמך להסתובב עם דגם אחד אחורה תמיד תוכל להגיד שאתה מעדיף לחכות לאייפון 5"
"וזה נכון, אני באמת רוצה את האייפון 5"
"אף פעם לא ראית את אייפון 5!" הקשתי על עצמי.
"מה זה קשור? גם לא נסעתי בפורשה, זה אומר שאני לא יכול לרצות פורשה?" ואני באמת רוצה פורשה.
"רכישה של אייפון 5 תצריך אישור מהאישה, אתה יודע"
"יש עוד זמן רב להודעה על אייפון 5 כך שיש מספיק זמן לעבוד על זה ולהשיג אישור"
"בכלל, אייפון 3GS הולך לרדת במחיר, אבל למי אכפת מהמחיר, אתה איש של עקרונות"
"היי! המחיר באמת יירד! אבל אתה צודק, למי אכפת המחיר – אייפון 4 הוא מכשיר עלוב"
"למעשה הייתי מתייחס אליו כבן חורג למשפחת האייפונים, מין מוטציה מלוקקת שמחפשת משפחה".
"כן. לגמרי, – הוא כזה עלוב ששכחו אותו בפאב!"
"כן, עלוב"
"אז הולכים על אייפון 3GS?"
"אמממ….החלטה קשה"
"זה יהיה יותר זול"
"טוב, בסדר אייפון 3GS. – אבל לא בגלל המחיר"
"ברור. זה בגלל שאתה בן אדם עם אמירה".
"כן. בבחירה הזו אני בעצם מניף דגל חברתי!"
"לגמרי. אתה ממש מנהיג".
"מלידה".
28
אייפון מסתורי וקטלני. המשך העלילה

אתם אמורים לחשוב "היי! יש דם על האייפון! זה אייפון קטלני!" ואז לראות את הקטשופ, להירגע ולהגיד "איזה מתוחכם המורד הזה, אנחנו פשוט מתים על הבלוג שלו"
אני מעוניין לפתוח את הפוסט הזה ולספר שאני המום. אני המום מהתגובות הנלהבות, המתרגשות, החוששות ואף, אני חייב לציין, ההיסטריות. הפרק הראשון בסדרה בה אני חושף בפניכם את הפרק הראשון בספר החדש שלי היכה גלים. מאז הפרסום קיבלתי שתי שיחות טלפון משתי החברות להוצאה לאור שהזכרתי שאני במגעים עימן להוצאת הספר והן הודו לי שלא הזכרתי את שמן במפורש, הן איחלו לי בהצלחה עם הוצאת הספר בעזרת הוצאות לאור אחרות וניתקו את הטלפון. אני אומר לכם, הם מזיעים מהתרגשות, התחושה היא כאילו שהם זכו להשיק את הספר השמיני בסדרה של הארי פוטר.
אבל מה אני מבלבל את המוח, אתם פה בשביל הצצה בסיפור. אוקי, בפרק הקודם סיפרתי איך הגיע האייפון המסתורי לפאב ומה קרה למנהל הפיתוח שאחראי על התקלה הזו (רמז: תפוח קטן מצופה כסף). הנה הצצה נוספת לפרק ההמשך של העלילה:
"הוא היה בשנות העשרים לחייו, גופו, שהיה באופן טבעי בריא חזק וזריז, רק הלך והתחשל במהלך מסע אימוני הקרב שעבר ברחבי העולם. כן, הוא היה מסוג האנשים הנדירים שהסתובבו ברחבי העולם וזכו להכשרה קרבית אישית מטובי הלוחמים. הוא למד הסוואה והישרדות בתנאי סביבה קיצוניים מגנרל סובייטי בכיר, איגרוף תיאלנדי ולוחמה משולבת מאלוף עולם הודי רצחני, קונג פו ממאסטר מסתורי בסין, ומעל לכל – קואצ'ינג ארגוני, ממדריך ישראלי במתנ"ס בחדרה.
כך הפך את עצמו, ג'ון, למכונת מלחמה משומנת והרסנית, המכונה היתה כרגע מכוונת למטרה אחת ויחידה: ג'ון רצה לנקום את מותו אפוף התעלומה של אביו, הארי, שנמצא לאחר בילוי לילי בפאב המקומי, מוטל לצד הדרך כשהוא חסר חיים.
אבל ג'ון לא היה מכונת רצח מושלמת, היתה לו בעיה של תשומת לב, כל דבר בסביבתו משך את תשומת ליבו ואת הפוקוס שלו במשימה, שום תרופה לא הצליחה לעזור אף לא במעט לג'ון, הלוחם המלוטש.
הוא צפה בשוטרים שמונעים מסקרנים מתגודדים להציץ לזירת הפשע, עיתונאים מקומיים זריזים כבר הגיעו למקום והחלו לשאול שאלות ולהעלות השערות. ג'ון, מחופש לעיתונאי, הקשיב להם בתשומת לב בעודם מדברים בינם לבין עצמם ומשכתבים את הכתבה למערכת העיתון. "זה היה תפוח קטן מצופה כסף שהיה תקוע בגרונו והרג אותו" אמר אחד העיתונאים, "תפוח כסוף? ברור שהרוצח ניסה להשאיר לנו מסר, אבל מה המסר?" שאלו אחד את השני. "זו נראית לי בדיחה או ניסיון לטשטש עקבות", הצטרף לשיחה עיתונאי מהארץ, "אני אנסה להשיג מסמכים סודיים שמסכנים את ביטחון המדינה. אולי שם נמצא משהו".
אבל ג'ון הבין. הוא הבין טוב מאד. הוא ידע מי היו המעסיקים של אביו ואיזה פרוייקט כביר אביו הוביל. כן, המסר במבחינתו היה ברור, תאגיד גדול מאד עומד מאחורי המעשה. אותו תאגיד טכנולוגי גם ישלם על מעשיו! נשבע לעצמו ג'ון. הוא ישלם על מה ש…
"יש לי גלידה הכי טובה – הכי טובה ומשובחה – קחו ממנה ילדים – קוקו – הא הא – גלידה טובה" כך סדק קול רמקול צורם של אוטו גלידה מקומי את דממת המוות הקפוא של הערב הנורא הזה. ג'ון, שתשומת ליבו היתה מופנת לניסיונות פיענוח של רצח אביו, הסתובב לפתע והחל לצעוד, ביחד עם כמה עיתונאים רעבים, לעבר אוטו הגלידה. שעתיים מאוחר יותר הוא ימצא את עצמו בביתו, עם מקל גלידה ביד ויתהה היכן היה ולמה יש לו תשוקה עזה לאכול תפוח".
* אם אשכרה קראתם את הפרק הקודם אתם בוודאי שואלים את עצמכם, איך יכול להיות שהארי, מהפרק הקודם, רק התקרב לגיל ארבעים בעוד בנו, שרוצה לנקום את מותו, כבר עבר את גיל העשרים. ובכן זה יסתדר בסוף כשג'ון יגלה שהוא בעצם מאומץ. שיט, הרסתי לכם הכול.
המצב קשה: החברים צוחקים, המשקל כבד, ואני חלק מקבוצת אנשים שהולכת ונעלמת.
למרות המשפט הידוע "אל תשליכני לעת זיקנה", האייפון שלי עומד למכירה ואני חושב שנתתי לו מחיר הוגן. בכל מקרה, אני מוכן להתגמש.
סתם, ממש לא. פשוט עשיתי קניות בסופר כשמדבקת מחיר של אקונומיקה נדבקה לי על האצבע, בשביל להיפטר ממנה, ולא על ידי זריקה על הרצפה (שונא אנשים שמלכלכים), הדבקתי אותה על האייפון שלי.
התחלתי לצחוק בקול גדול לפני קונים זרים ומובכים. לא נעים, אבל לפחות יצא מזה פוסט.
עקב לגלוג מרושע ובלתי פוסק מצד חברי לעבודה על כך שאני מסתובב עם אייפון מהדור הראשון (או "הקלאסי", כמו שאני אוהב לקרוא לזה), החלטתי לצאת בקריאה נרגשת עבור כל אותם בעלי אייפון דור ראשון-קלאסי-חלוצי-איזה-בעאסה שמרגישים שכבודם נרמס יום-יום על ידי אנשים רעים שכל מה שעשו היה לרכוש אייפון חדיש יותר – אין לכם שום זכות לעשות את זה, אנחנו פרצנו את הדרך, אנחנו הראנו לכם את האור, ולא, אנחנו לא מתביישים שיש לנו זבל של מצלמה, בלוטוט' חסום, איכות שיחה על הפנים וסתם הרגשה של באסה. למעשה, המאפיינים שפירטתי הרגע תופסים גם אצלכם.
כשירות עבור כל אותם בעלי אייפון דור ראשון (גם הכינוי "חלוצי" הולם אותו), שכנראה לא ייתמך בגירסה הקושחה הרביעית שתחשוף אפל בקרוב (והרי ידענו שהיום הזה יגיע), החלטתי לפרסם את ארבעת השלבים הפסיכלוגיים אותם כל אחד ואחת מאיתנו נעבור. אנחנו ביחד ובסוף יהיה בסדר…
בפוסט הזה אני הולך להשוות בין שלוש מערכות הפעלה סלולריות חכמות בהקשר למסך הנעילה שלהן. הכוונה היא לאותו מסך שמוצג למשתמש כשהוא מפעיל את הסלולרי אחרי פרק זמן שהוגדר במערכת בו לא היה שימוש במכשיר (ואז המכשיר ננעל באופן אוטומטי), או שהמכשיר ננעל על ידי המשתמש. הרעיון במצב הנעילה הוא למנוע לחיצות בלתי מכוונות בזמן שהמכשיר לא בשימוש (לדוגמה מניעת חיוג לא רצוני). אני אשווה בין מערכת ההפעלה של האייפון, האנדרואיד וה-WebOS של פאלם רק בהקשר ממוקד לאופן הפתיחה של מסך הנעילה.
את המאמץ הנואש למצוא כותרת יצירתית ("זה לא נעים לראות גן סגור". הא-הא) אני חייב לפוסט טיפים לכתיבת בלוג בו נתקלתי במקרה, כותב הפוסט התעקש נחרצות שבכל מצב חייבים לתת כותרת מקורית, גם אם זה ממש לא מסתדר לך ואחר כך אתה מוצא את עצמך מתנצל על שימוש מאולץ וניסיון עלוב במציאת כותרת שתגרום לקוראים שלך לעשות "וואו, איזה שנון".
בכל מקרה, להשוואה…
אנשים שקוראים את הבלוג הזה רגילים לקרוא תלונות, השמצות וקיטורים חסרי תכלית שאני יורה לכל עבר, ולפעמים גם פוגע.
הפעם אני רוצה להגיד סחתיין, סחתיין לכלכליסט על הצעד היפה שמראה על הבנה של השוק הטכנולוגי.
בעוד כל חברה שנייה בישראל מתלהבת בימים אלו שהיא מוציאה אפליקציה לאייפון (כלכליסט היו הראשונים. אפילו קצת ירדתי עליהם בעבר), כלכליסט נותנים במה גם לאפליקציה שלהם שמותאמת דווקא לנוקיה והם גם מוסיפים מדריך מסודר ל- OVI, חנות האפליקציות של נוקיה.
שיהיה ברור, שוק האפליקציות הסלולריות לא הולך להתרכז בביצה של האייפון זו אשליה מקומית-ישראלית. הוא יפרוץ לכל המכשירים החכמים עם כל מערכות ההפעלה שעליהן. עסק שירצה להיות בעל נוכחות סלולארית יצטרך להפיץ אפליקציה עם גירסה המותאמת לפאלם פרי, לאנדרואיד של גוגל, לאייפון וגם לנוקיה ולכל מערכת הפעלה שתצוץ.
למעשה, אני מהמר שהמושג "אפליקציה" הוא כבר די "פאסה", האתר או השירות יהיו צריכים להיות מותאמים למשתמש דרך הדפדפן של המכשיר החכם (כמו שאני עשיתי לבלוג שלי), יש לי הרבה מה להגיד על זה, אבל זה כבר נושא לפוסט חדש.
כל הכבוד!
19
ראיון טכנולוגי קצרצר עם אלון גל
3 תגובות | IPhone, אייפון, בלוגים, טכנולוגיה, ראיונות עם אנשים מעניינים
האם קאוצינג וטכנולוגיה הולכים יד ביד? האם כדאי לשבור את החסכונות לאוניברסיטה של הילד בשביל לקנות אייפון? האם פלטפורמת האינטרנט גורמת להעצמה? אין לי מושג. פניתי לאלון גל, המאמן הלאומי שמופיע כל שבוע על מסכי הטלוייזיה בתוכניתו "משפחה חורגת" (אחת התוכניות האהובות עליי ביותר) והפנתי אליו מספר שאלות בנושאי טכנולוגיה וקאוצינג…
16
על השקת האייפון בישראל במשל סיני עתיק
5 תגובות | IPhone, איי דיגיטל, אייפון, בחיי היום יום, טכנולוגיה, שיווק
כמו שכבר בכיתי לכם בפוסט הקודם, בשבוע האחרון הבלוג הזה היה מושבת עקב תולעת זדונית. את הבלוג החלטתי להוריד באופן יזום עקב התחשבות בציבור הקוראים שלי -שלא ידבקו בוירוס, ועקב רצוני שלא להסתבך עם גוגל -שלא יוריד לי דירוג (לא בהכרח בסדר הזה).
הורדת הבלוג לא יכלה ליפול בעיתוי אומלל יותר, וזה בגלל השקת האייפון בישראל. גם מי שקורא את הבלוג הזה בקביעות, או סתם מי שעצר להתרשם מהבלוג ונבהל וברח, שם לב שאני כותב פה המון על מכשיר האייפון (אולי כי אני מנסה להשוויץ או אולי כי עולמי צר מאד. אני לא בטוח) אז צאו וחשבו כמה מתסכל היה לי שלא יכולתי ללעוג ברשעות, סתם ללגלג, לומר "אמרתי לכם", לסקר את השקת האייפון בישראל.
- הרשו לי במקום זאת לספר לכם שיחה שהיתה על הנושא הזה במקום העבודה שלי:
9
מחשבות נוגות על עיצוב ממשקים למסך מגע סלולרי. חלק א
אין תגובות | IPhone, UI, Usability, User Interface, אייפון, ממשק משתמש, שימושיות
פיתוח אפליקציות לסלולרי זה דבר מלהיב. כל המכשירים הסלולרים החכמים והחדשים (אייפון, פאלם פרי, נוקיה N900, הדרויד ועוד רבים וטובים שיציפו אותנו לעייפה בעתיד הקרוב) העניקו לנו טריטורית פיתוח חדשה לחלוטין. עם קצת יצירתיות וראש פתוח אפשר לתכן אפליקציות שיעזרו למשתמשים בחיי היום-יום בכל התחומים -הרי המכשיר הזה תמיד צמוד למשתמש, אפילו בשירותים (איכס).
תנו גיחה קצרה לאפסטור של אפל, תעיפו מבט באפליקציות המוצעות למכירה, ותבינו על מה אני מדבר.
6
למה האייפון לא מגיע לארץ. גירסת הקונספירציה
4 תגובות | Apple, IPhone, אייפון, גאדגטים, טכנולוגיה, כללי, שיחות מעניינות, תיאוריות קונספירציה
אני אוהב תיאוריות קונספירציה, אני חושב שכולנו אוהבים. תיאוריות קונספירציה מכניסות פלפל לחיים, וגם אם לפעמים ברור שהן שטות מוחלטת שעלתה באיזו שיחה מיותרת בחג הסוכות בין בלוגר שאוהב תיאוריות קונספירציה לקרוב המשפחה שלו, הן עדיין מעניינות וכיף להרהר בהן, ולו רק בשביל להגיד "יא יאללה, איזה קישקוש".
הנה תיאוריית קונספירציה שיצרנו במו ידינו תוך כדי שיחה, אתם יכולים לצחוק או לגחגך, אבל השאלה "למה האייפון עוד לא מגיע לארץ" מקבלת השיחה הזו תשובה מעניינת מאד:
"תגיד מורד, בתור מומחה לעיניני סלולר-גאגדטים-טכנולוגיה למה האייפון לא מגיע?" ככה התחילה שיחה עם קרוב משפחה שלי בחג הסוכות האחרון.
- סיפרתי לו את כל הסיפור על החוזים הדרקוניים שחברות הסלולר הסכימו לבלוע, ועל כך שהתהליך הזה נגרר עכשיו בדיונים משפטיים. כמו כן הסברתי לו שאני לא "מומחה" לדברים הללו, אבל אין ספק שהוא לא ימצא אדם עם מקור ידע רחב משלי בנושאים אלו במדינת ישראל, או לפחות באיזור השרון -
"משהו פה מסריח" אמר ב'.
"נשבע לך שזה לא אני" קפצתי להגנתי באופן אינסטינקטיבי. (למדתי הגנה עצמית בעבר. חגורה צהובה, אל תתעסקו איתי)
"לא אתה, הם"
"לא הבנתי"
"חברות הסלולר. הן לא נולדו היום והן לא פראייריות, אני לא רואה כל הגיון להביא לפה את האייפון ובכך לאבד שליטה על המנויים שלהם ולהפסיד כסף"
"אמממ…" הגלגלים בראשי התחילו להסתובב.
"הן, כנראה, משלבות ידיים ומונעות, יחד, את הכניסה של אפל לישראל"
"ווואלה"
"ויינט. הן רק עושות את עצמן משתדלות ונאבקות, אבל למעשה הן פשוט מונעות מן המכשיר הזה להיכנס, או לפחות מנסות למשוך זמן עד שיהיו מכשירים טובים יותר או שווים לאייפון, ככה שאפל לא תוכל להכתיב להן תנאים".
"אף פעם לא חשבתי על זה, אף פעם גם לא שמעתי רעיון מופרך שכזה, יש בזה משהו, אני אכתוב את זה בבלוג שלי"
"תן לי קרדיט! תכתוב את השם שלי!"
"ברור"
"אני מכיר אותך, אל תתחכם! תכתוב את השם שלי!"
"ברור".
- מה דעתכם ?







