במידה ותהיתם, אז לא, זה לא הרכב שלי. אבל תראו איך הצבעים שלו מתאימים לצבעים של הבלוג שלי! - אני חייב אחד כזה!

לפני קרוב לשנתיים כתבתי את הפוסט: "למרות שיום כיפור – לא סולח למי שעיצב את הרדיו דיסק שלי", מלבד העובדה שברגע זה אני יושב ובוחן את סגנון הכתיבה הישן שלי, מזדעזע ממנו, ולא מבין למה עוד אז היו אנשים שנכנסו, קראו והיו בטוחים שנהנו, קשה לי להאמין ששנתיים אחרי, עם רכב אחר לגמרי, אני עדיין מוצא את עצמי מתעצבן על מי שעיצב את הממשק של הרדיו דיסק שלי ברכב. מה יש לקהילת מעצבי הרדיו דיסק נגדי?

הפעם, מצאתי את עצמי ברכב עם פאנל שליטה על ההגה. אין ספק שמדובר בעיצוב חכם יותר שחוסך מהמשתמש את הצורך להוריד את היידים מההגה ועקב כך להסיר את המבט, ואת תשומת הלב, מהכביש. הנה פאנל השליטה שנמצא על ההגה בצד השמאלי שלו:

רואים את שני הכפתורים השמאליים ביותר? הם די פשוטים ותפקודם ברור – הם שולטים על עוצמת הסאונד. הסימון פלוס מרמז שלחיצה עליו תגביר את הצלילים הבוקעים מהרמקולים והסימון מינוס עושה בדיוק להפך, עד כאן הכל טוב וברור. אבל מה עושים שני הכפתורים לידם, אלו שהסימון שלהם הוא חץ למעלה וחץ למטה? שאלה מצויינת! אני, בתמימותי, חשבתי שהכפתורים האלו יחליפו לי את הערוצים ברדיו, כלומר, נגיד שאני שומע את טל ואביעד בדרך לעבודה ואז הם יוצאים לפרסומות (או שיש את הפינה של זו שמדברת על יחסי הורים וילדים. אני לא מסוגל להקשיב לה) ואני רוצה להעביר תחנה, אז במקום שאלחץ על התחנות הקבועות שנמצאות בפאנל הקבוע ברכב אוכל להשתמש בכפתורים האלו ולחסוך מלהוריד את היד מההגה ולאבד מעט תשומת לב. מסתבר שטעיתי.

מישהו, ואני לא רוצה לנקוב בשמות (בכל זאת, מדובר ברכב יפני ולך תדע מי מהם אשם – הם כולם נראים אותו הדבר), החליט שעדיף יהיה ששני הכפתורים האלו יכוונו לך את התדר של הרדיו, כלומר – ישנו את ערך התדר למעלה ולמטה.

למה?? למה?? פאנל השליטה על ההגה אמור לתת לי מענה לפעולות שאני מבצע מול הרדיו דיסק רוב מוחלט של הזמן, לכוון תחנות זה לא אחת מהפעולות האלו, לכוון את התחנות עושים פעם אחת בהתחלה וזהו, לשנות תחנות – גלגל"צ, 99, גל"צ וכו' זוהי פעולה שעושים כל הזמן!

יפנים. לך תבנה אוטו.

Usability, User Interface, בלוג, הגה, ממשק משתמש, ממשק רדיו דיסק, פאנל שליטה, רדיו דיסק, רכב, שימושיות

לפני כחודש, פרסמתי את הפוסט "כשהאקדמיה חוקרת את הבלוג שלך", בפוסט, סיפרתי לכם שנעשתה עבודה אקדמית אמיתית על הבלוג הזה. אחרי גל של בקשות, תחינות ואיומים ממשיים על חיי החלטתי לפרסם את העבודה האקדמית הזו במלואה (כמובן אחרי קבלת אישור מכותבת העבודה), מקווה שתהיו קצת יותר חכמים אחרי קריאת העבודה…

קריאה מהנה!

(המשך…)

Why We Blog, אקדמיה, בלוג, בלוגים, הפסיכולוגיה של האינטרנט, מורד שטרן, עבודה אקדמית, עבודה אקדמית על בלוגים, קוהוט, שימושיות

כתבתי כמה מילים בדה מרקר על עקרונות חשובים בהעברת אפליקציה מאייפון לאייפד. לדעתי זה נושא חשוב, הרבה אנשים נוטים לכנות את האייפד "אייפון גדול" (ובכך לעצבן את סטיב), אבל מלבד המראה הדומה, יש לא מעט דברים המבדילים בין השניים, ולכן, תכנון אפליקציה לכל אחד מהמכשירים דורש תשומת לב לפרטים שונים.
אני מקווה להעלות כתבת המשך בנושא, לדעתי יש עוד המון נקודות להתייחסות.

לכתבה על האייפד

Apple, אייפד, אייפון, הטור שלי בדה מרקר, ממשק משתמש, שימושיות

בפוסט הזה אני הולך להשוות בין שלוש מערכות הפעלה סלולריות חכמות בהקשר למסך הנעילה שלהן. הכוונה היא לאותו מסך שמוצג למשתמש כשהוא מפעיל את הסלולרי אחרי פרק זמן שהוגדר במערכת בו לא היה שימוש במכשיר (ואז המכשיר ננעל באופן אוטומטי), או שהמכשיר ננעל על ידי המשתמש. הרעיון במצב הנעילה הוא למנוע לחיצות בלתי מכוונות בזמן שהמכשיר לא בשימוש (לדוגמה מניעת חיוג לא רצוני). אני אשווה בין מערכת ההפעלה של האייפון, האנדרואיד וה-WebOS של פאלם רק בהקשר ממוקד לאופן הפתיחה של מסך הנעילה.

את המאמץ הנואש למצוא כותרת יצירתית ("זה לא נעים לראות גן סגור". הא-הא) אני חייב לפוסט טיפים לכתיבת בלוג בו נתקלתי במקרה, כותב הפוסט התעקש נחרצות שבכל מצב חייבים לתת כותרת מקורית, גם אם זה ממש לא מסתדר לך ואחר כך אתה מוצא את עצמך מתנצל על שימוש מאולץ וניסיון עלוב במציאת כותרת שתגרום לקוראים שלך לעשות "וואו, איזה שנון".

בכל מקרה, להשוואה…

(המשך…)

IPhone, אנדרואיד, פאלם, שימושיות

זהירות: פוסט שהוא לגמרי קופי-פייסט.
עכשיו אתם בטח מקללים אותי חרישית, כועסים על כך שלא תזכו למנת הטקסט המשובחת עם הקריצות, העקיצות והחריזות, אלא תאלצו ללעוס טקסט מן מוכן שבסך הכול עשיתי לו קופי-פייסט, ובכן זה נכון, אבל אני עושה קופי-פייסט בצורה מעולה, אתם בוודאי תרגישו באיכות הקופי-פייסט שלי בטקסט הבא, שכאמור, העתקתי:

(המשך…)

UPA, אינטרנט, אירועים, שימושיות

פיתוח אפליקציות לסלולרי זה דבר מלהיב. כל המכשירים הסלולרים החכמים והחדשים (אייפון, פאלם פרי, נוקיה N900, הדרויד ועוד רבים וטובים שיציפו אותנו לעייפה בעתיד הקרוב) העניקו לנו טריטורית פיתוח חדשה לחלוטין. עם קצת יצירתיות וראש פתוח אפשר לתכן אפליקציות שיעזרו למשתמשים בחיי היום-יום בכל התחומים -הרי המכשיר הזה תמיד צמוד למשתמש, אפילו בשירותים (איכס).
תנו גיחה קצרה לאפסטור של אפל, תעיפו מבט באפליקציות המוצעות למכירה, ותבינו על מה אני מדבר.

(המשך…)

IPhone, ממשק משתמש, שימושיות, שימושיות באייפון, תכנות לאייפון

"ותשובה, ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה"

ערב יום כיפור. אני נכנס לבית הכנסת לתפילת מנחה וכולי חששות מהצום ההולך ומתקרב בצעדי ענק. בדרכי למקום הישיבה שלי אני שם לב שעל התיבה (השולחן המוגבה עליו מתפלל שליח הציבור) מונחות, כצפוי לערב יום כיפור, קופות צדקה.
מתוך כל קופות הצדקה, צדה את עיני קופת צדקה יצירתית אחת ומקורית אחת, העובדה שהיא צדה את עיני מרשימה מאד לאור העובדה שהתיבה היתה מלאה עד אפס מקום בקופות צדקה שונות ומשונות.

הקופה שצדה את עיני היתה עשוייה מקרטון פשוט וצבעוני ומעוצבת בצורת כיסא גלגלים, לא התעמקתי בה יותר מידי, אבל ברור היה לי שמטרת הכסף הנאסף בה הוא לשיקום או עזרה עבור נכים.
קופת הצדקה הכל כך יצירתית הזו גרמה לי להרהר מעט בנושא קופות הצדקה: אם נסתכל על העניין במבט ציני (כמו שאני אוהב לעשות), נבין שמאחורי היופי שבמעשה הצדקה (שאין לזלזל בו כלל וכלל) עומד עניין נוסף: איך לגרום לי, כלקוח שרוצה לתרום, לתת את כספי דווקא בקופת הצדקה שלך, ולא באחרת.

כשמעצב, מעצב קופת צדקה (משהו לא מסתדר לי במשפט הזה, אבל נמשיך) אזי קופת צדקה מהודרת מידי ללא ספק תיכשל במשימה (איסוף הכסף), כי היא בוודאי תעורר אצל התורם מחשבות כגון "אם היה לגוף הנתרם מספיק כסף לעצב כזו קופה, הוא כנראה לא צריך אותי", מצד שני קופה מוזנחת מידי גם כן תעורר תהיות כגון: האם בכלל מישהו אוסף את הכסף, ואם אף אחד לא אוסף את הכסף, אז עדיף שהכסף ישאר אצלי בכיס ואחסוך אותן לאייפון החדש שיגיע מתי שהוא. בשנתיים הקרובות.
קופה לא מוזנחת אבל גם לא מרשימה "תבלע" בין שאר הקופות, וקופה צעקנית מידי ("אם לא תשים פה את הכסף קללות ירדפו אותך"), עלולה גם להרתיע את התורם.

יצירת קופת צדקה מחומרים זולים, אבל מעוצבת במקוריות ובנוייה כך שהיא מעבירה את המסר (לאן הולך הכסף) במהירות, תעורר בקלות הזדהות, תבלוט מעל שאר קופות הצדקה האחרות ותעמוד במשימה.

היום, כשאתם שומעים את המילה "קופת צדקה" עולה לכם בראש תמונה שכזו:

אולי, אם רוצים שהקופה תצליח, צריך לחשוב מחוץ לקופה (מחוץ לקופסה, חה-חה הבנתם?), להשקיע מעט מחשבה ולעצב קצת אחרת.

בחיי היום יום, ממשק משתמש, עיצוב, צדקה, שימושיות

עברה בערך שנה מאז שפניתי לניב ליליאן, עורך YNET מחשבים, וביקשתי ממנו לשקול לתת ליו.פי.איי מדור שבועי. במדור, ניסיתי במאמץ רב לשכנע את ניב, יסקרו חברי הארגון (להלן המומחים) אתרים שונים ברחבי ביצת האינטרנט הישראלית וידווחו לגולשים מהי רמת השימושיות של האתר. היוזמה, שהחלה בהיסוס קל, הצליחה דווקא בצורה יפה מאד, וכמו שעון שוויצרי (שלעיתים זייף קלות) הצלחנו לפרסם בוייינט מדור שבועי בשם ביקורשת (כלומר, "ביקור ברשת" או "לבקר את הרשת". אחחחח, אין כמו משחקי מילים).

אני מרגיש סיפוק וגאווה על היצירה המשותפת הזו עם ויינט, בנוסף לעובדה שהצלחתי להחזיק מעמד בניהול הטור הזה במשך זמן רב, וזו באמת היתה עבודה קשה.
את המושכות קיבלה לאה אהרונוביץ ואני בטוח שהטור ימשיך להתפרסם בצורה יפה ואולי גם יתפתח לכיוונים נוספים ומפתיעים. שוב תודה לניב ליליאן, לארז רונן ולאהוד קינן על העבודה המשותפת והעזרה הרבה.

נ.ב
התגובה שבתמונה למעלה התקבלה כטוקבק באחת הכתבות של ביקורשת, לא הפסקתי לצחוק כל היום והחלטתי שכשאני אעזוב את ניהול הטור אני אהיה חייב לפרסם אותה…

UPA, אינטרנט, ויינט, מדור ביקורשת, שימושיות

בשבת האחרונה יצא לי לראות במוסף G של גלובס פרסומת מפתה לרכב שטח של לקסוס (עלאק שטח. מי יקנה את הגיפ הזה ובאמת יוריד אותו לשטח?!).
לקסוס, למי שלא יודע, זו חברת בת של טויוטה שהוקמה במטרה למכור מכוניות יוקרה ולהתחרות בחברות כמו מרצדס ויגואר. הרעיון המיתוגי מאחורי הקמת חברת הבת הוא שטויוטה נתפסת כחברה המייצרת רכבים לציבור הרחב, ולא משנה כמה יוקרתי הרכב שהיא תייצר הוא לעולם לא יתחרה ברכבים של החברות היוקרתיות באמת, לכן, הוקמה חברת לקסוס (כביכול חברה בפני עצמה) והמכוניות שלה מיועדות אך ורק לקהל מאוד מצומצם של אנשים עם טעם טוב במכוניות. כמוני, למשל.
את אותה תופעה בדיוק אפשר גם לראות גם עם הונדה שהקימה את חברת היוקרה אקורה.

בכל מקרה, מה שצד את תשומת ליבי היה איזשהוא משפט על ממשק ייחודי וחדש בשם Remote Touch, בגלל שלא היה לי מושג על מה מדובר חפרתי קצת באינטרנט ומצאתי נתונים מעניינים מאד, ממשק הרימוט טאצ' מזכיר במראה שלו הכלאה בין עכבר וגויסטיק והוא מאפשר לנהג, או לנוסע שלידו, לשלוט על אלמנטים שונים ברכב הלקסוס, כמו למשל, עוצמת סאונד, עוצמת תאורה, בקרת אקלים וכדומה.

מהתמונות ניתן להתרשם שהרימוט טאצ' יושב בול במקום שבו היד של הנהג מגיעה ללא כל מאמץ והוא מאד מעוגל (הוא נראה טוב, בקיצור), אמנם לקסוס הם לא הראשונים שמספקים ממשק משתמש מעניין לנהג, BMW היו שם קודם עם iDrive, אבל, אני רואה הרבה איזכורים לכך שלקסוס עשו עבודה טובה יותר עם ממשק הרימוט טאצ'.

השאלה הראשונה שישר קפצה לי לראש כשראיתי את הרימוט טאצ' היתה "האם באמת מערכת שליטה של גויסטיק דמוי עכבר (או להיפך) תגרום לי לוותר על החלום להשיג פורשה ולהמיר אותו בלקסוס?" התשובה היתה מהירה. ממש לא.

השאלה השנייה שקפצה לי לראש היתה "למה לא ממשק בעל מסך מגע?", הרי זה מאד IN היום שכל דבר שזז הופך להיות מסך מגע, אז למה "ללכת אחורה" ?.
אני חושב שהתשובה לכך היא הסביבה של המשתמש, המשתמש במקרה זה הוא הנהג, ואחד המטרות בממשק היא לגזול לו כמה שפחות קשב (פחות קשב לנהג = יותר סיכוי לתאונה = אין מי שישלם את הפריסה לתשלומים של הרכב הזה), במקרה של הלקסוס, הנהג לא צריך להסתכל על הרימוט טאצ' אלא רק על המסך, וזאת בניגוד למסך מגע בו אתה צריך גם לכוון את היד לאייקון שאתה רוצה תוך כדי התבוננות במסך.
תשובה שנייה, גם היא נוגעת לסביבה של המשתמש, אי אפשר להתעלם מזה שהרכב נמצא בתנועה, כלומר הרכב קופץ, זז מצד לצד והנהג שברכב מתטלטל קלות מצד לצד, בסביבה שכזו, לכוון את היד במטרה ללחוץ על אייקונים זה בלתי אפשרי. אתה חייב ממשק קשיח ויציב.

מעניין לראות שבדגמים קודמים, נהגה חברת לקסוס להתקין לנהג מסכי מגע ברכבים שלה (ברמות איבזור גבוהות), אבל עכשיו נראה שהדגמים החדשים יותר יצויידו דווקא בממשק הרימוט טאצ'.
מי יודע, אולי נראה "רגרסיה" שכזו יום אחד עם הטלפונים הסלולרים ?…

הנה סרטון הדגמה חיה עם הרימוט טאצ':

Remote Touch, User Interface, לקסוס, ממשק משתמש, רכב, שימושיות

יום רביעי בלילה, אני ממתין לאישתי באוטו במטרה לחזור הביתה מחתונה (מזל טוב, מזל טוב). כמובן שתמיד צריך לחכות לנשים, אז לפחות מחכים באוטו עם המזגן.

היה קצת משעמם והרדיו לא סיפק מוזיקה מעניינת, אז שלפתי את האייפון והרצתי את משחק המכוניות Need For Speed, נזכרתי בעצב בביקור האחרון שלי באיי דיגיטל, על כמה שרציתי שיהיה לי הגה בו אוכל לשים האייפון וכך לשחק במשחקי מירוצים, היתה רק בעיה אחת, הם רצו 350 שקל, וזה לא יקרה.

אישתי עדיין מתעכבת ואני מתחיל את המירוץ עם דודג' וייפר אדומה (כל כך יפה שבא לבכות). רגע… רגע… אני עוצר את המשחק, וההיגיון הבריא שלי נכנס לפעולה, אני נמצא בתוך רכב ובתוך רכב יש הגה ממש כמו שאני רוצה בשביל לשחק את המשחק הזה! אני מצמיד את האייפון עם יד אחת אל מרכז ההגה ועם היד השנייה מסובב את ההגה ימינה ושמאלה בהתאם למשחק.

כן, אנשים מסביב לאוטו הסתכלו עליי במבט מלא רחמים, כן, אתם בטח צוחקים לכם עכשיו, אבל ווואאאווווו ! איזו חוויה אדירה ! ממש Wii !

Apple, IPhone, Usability, איי דיגיטל, אייפון, אפל, ממשק משתמש, משחקים לאייפון, שימושיות