במידה ותהיתם, אז לא, זה לא הרכב שלי. אבל תראו איך הצבעים שלו מתאימים לצבעים של הבלוג שלי! - אני חייב אחד כזה!

לפני קרוב לשנתיים כתבתי את הפוסט: "למרות שיום כיפור – לא סולח למי שעיצב את הרדיו דיסק שלי", מלבד העובדה שברגע זה אני יושב ובוחן את סגנון הכתיבה הישן שלי, מזדעזע ממנו, ולא מבין למה עוד אז היו אנשים שנכנסו, קראו והיו בטוחים שנהנו, קשה לי להאמין ששנתיים אחרי, עם רכב אחר לגמרי, אני עדיין מוצא את עצמי מתעצבן על מי שעיצב את הממשק של הרדיו דיסק שלי ברכב. מה יש לקהילת מעצבי הרדיו דיסק נגדי?

הפעם, מצאתי את עצמי ברכב עם פאנל שליטה על ההגה. אין ספק שמדובר בעיצוב חכם יותר שחוסך מהמשתמש את הצורך להוריד את היידים מההגה ועקב כך להסיר את המבט, ואת תשומת הלב, מהכביש. הנה פאנל השליטה שנמצא על ההגה בצד השמאלי שלו:

רואים את שני הכפתורים השמאליים ביותר? הם די פשוטים ותפקודם ברור – הם שולטים על עוצמת הסאונד. הסימון פלוס מרמז שלחיצה עליו תגביר את הצלילים הבוקעים מהרמקולים והסימון מינוס עושה בדיוק להפך, עד כאן הכל טוב וברור. אבל מה עושים שני הכפתורים לידם, אלו שהסימון שלהם הוא חץ למעלה וחץ למטה? שאלה מצויינת! אני, בתמימותי, חשבתי שהכפתורים האלו יחליפו לי את הערוצים ברדיו, כלומר, נגיד שאני שומע את טל ואביעד בדרך לעבודה ואז הם יוצאים לפרסומות (או שיש את הפינה של זו שמדברת על יחסי הורים וילדים. אני לא מסוגל להקשיב לה) ואני רוצה להעביר תחנה, אז במקום שאלחץ על התחנות הקבועות שנמצאות בפאנל הקבוע ברכב אוכל להשתמש בכפתורים האלו ולחסוך מלהוריד את היד מההגה ולאבד מעט תשומת לב. מסתבר שטעיתי.

מישהו, ואני לא רוצה לנקוב בשמות (בכל זאת, מדובר ברכב יפני ולך תדע מי מהם אשם – הם כולם נראים אותו הדבר), החליט שעדיף יהיה ששני הכפתורים האלו יכוונו לך את התדר של הרדיו, כלומר – ישנו את ערך התדר למעלה ולמטה.

למה?? למה?? פאנל השליטה על ההגה אמור לתת לי מענה לפעולות שאני מבצע מול הרדיו דיסק רוב מוחלט של הזמן, לכוון תחנות זה לא אחת מהפעולות האלו, לכוון את התחנות עושים פעם אחת בהתחלה וזהו, לשנות תחנות – גלגל"צ, 99, גל"צ וכו' זוהי פעולה שעושים כל הזמן!

יפנים. לך תבנה אוטו.

Usability, User Interface, בלוג, הגה, ממשק משתמש, ממשק רדיו דיסק, פאנל שליטה, רדיו דיסק, רכב, שימושיות

כתבתי כמה מילים בדה מרקר על עקרונות חשובים בהעברת אפליקציה מאייפון לאייפד. לדעתי זה נושא חשוב, הרבה אנשים נוטים לכנות את האייפד "אייפון גדול" (ובכך לעצבן את סטיב), אבל מלבד המראה הדומה, יש לא מעט דברים המבדילים בין השניים, ולכן, תכנון אפליקציה לכל אחד מהמכשירים דורש תשומת לב לפרטים שונים.
אני מקווה להעלות כתבת המשך בנושא, לדעתי יש עוד המון נקודות להתייחסות.

לכתבה על האייפד

Apple, אייפד, אייפון, הטור שלי בדה מרקר, ממשק משתמש, שימושיות

פיתוח אפליקציות לסלולרי זה דבר מלהיב. כל המכשירים הסלולרים החכמים והחדשים (אייפון, פאלם פרי, נוקיה N900, הדרויד ועוד רבים וטובים שיציפו אותנו לעייפה בעתיד הקרוב) העניקו לנו טריטורית פיתוח חדשה לחלוטין. עם קצת יצירתיות וראש פתוח אפשר לתכן אפליקציות שיעזרו למשתמשים בחיי היום-יום בכל התחומים -הרי המכשיר הזה תמיד צמוד למשתמש, אפילו בשירותים (איכס).
תנו גיחה קצרה לאפסטור של אפל, תעיפו מבט באפליקציות המוצעות למכירה, ותבינו על מה אני מדבר.

(המשך…)

IPhone, ממשק משתמש, שימושיות, שימושיות באייפון, תכנות לאייפון

"ותשובה, ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה"

ערב יום כיפור. אני נכנס לבית הכנסת לתפילת מנחה וכולי חששות מהצום ההולך ומתקרב בצעדי ענק. בדרכי למקום הישיבה שלי אני שם לב שעל התיבה (השולחן המוגבה עליו מתפלל שליח הציבור) מונחות, כצפוי לערב יום כיפור, קופות צדקה.
מתוך כל קופות הצדקה, צדה את עיני קופת צדקה יצירתית אחת ומקורית אחת, העובדה שהיא צדה את עיני מרשימה מאד לאור העובדה שהתיבה היתה מלאה עד אפס מקום בקופות צדקה שונות ומשונות.

הקופה שצדה את עיני היתה עשוייה מקרטון פשוט וצבעוני ומעוצבת בצורת כיסא גלגלים, לא התעמקתי בה יותר מידי, אבל ברור היה לי שמטרת הכסף הנאסף בה הוא לשיקום או עזרה עבור נכים.
קופת הצדקה הכל כך יצירתית הזו גרמה לי להרהר מעט בנושא קופות הצדקה: אם נסתכל על העניין במבט ציני (כמו שאני אוהב לעשות), נבין שמאחורי היופי שבמעשה הצדקה (שאין לזלזל בו כלל וכלל) עומד עניין נוסף: איך לגרום לי, כלקוח שרוצה לתרום, לתת את כספי דווקא בקופת הצדקה שלך, ולא באחרת.

כשמעצב, מעצב קופת צדקה (משהו לא מסתדר לי במשפט הזה, אבל נמשיך) אזי קופת צדקה מהודרת מידי ללא ספק תיכשל במשימה (איסוף הכסף), כי היא בוודאי תעורר אצל התורם מחשבות כגון "אם היה לגוף הנתרם מספיק כסף לעצב כזו קופה, הוא כנראה לא צריך אותי", מצד שני קופה מוזנחת מידי גם כן תעורר תהיות כגון: האם בכלל מישהו אוסף את הכסף, ואם אף אחד לא אוסף את הכסף, אז עדיף שהכסף ישאר אצלי בכיס ואחסוך אותן לאייפון החדש שיגיע מתי שהוא. בשנתיים הקרובות.
קופה לא מוזנחת אבל גם לא מרשימה "תבלע" בין שאר הקופות, וקופה צעקנית מידי ("אם לא תשים פה את הכסף קללות ירדפו אותך"), עלולה גם להרתיע את התורם.

יצירת קופת צדקה מחומרים זולים, אבל מעוצבת במקוריות ובנוייה כך שהיא מעבירה את המסר (לאן הולך הכסף) במהירות, תעורר בקלות הזדהות, תבלוט מעל שאר קופות הצדקה האחרות ותעמוד במשימה.

היום, כשאתם שומעים את המילה "קופת צדקה" עולה לכם בראש תמונה שכזו:

אולי, אם רוצים שהקופה תצליח, צריך לחשוב מחוץ לקופה (מחוץ לקופסה, חה-חה הבנתם?), להשקיע מעט מחשבה ולעצב קצת אחרת.

בחיי היום יום, ממשק משתמש, עיצוב, צדקה, שימושיות

בשבת האחרונה יצא לי לראות במוסף G של גלובס פרסומת מפתה לרכב שטח של לקסוס (עלאק שטח. מי יקנה את הגיפ הזה ובאמת יוריד אותו לשטח?!).
לקסוס, למי שלא יודע, זו חברת בת של טויוטה שהוקמה במטרה למכור מכוניות יוקרה ולהתחרות בחברות כמו מרצדס ויגואר. הרעיון המיתוגי מאחורי הקמת חברת הבת הוא שטויוטה נתפסת כחברה המייצרת רכבים לציבור הרחב, ולא משנה כמה יוקרתי הרכב שהיא תייצר הוא לעולם לא יתחרה ברכבים של החברות היוקרתיות באמת, לכן, הוקמה חברת לקסוס (כביכול חברה בפני עצמה) והמכוניות שלה מיועדות אך ורק לקהל מאוד מצומצם של אנשים עם טעם טוב במכוניות. כמוני, למשל.
את אותה תופעה בדיוק אפשר גם לראות גם עם הונדה שהקימה את חברת היוקרה אקורה.

בכל מקרה, מה שצד את תשומת ליבי היה איזשהוא משפט על ממשק ייחודי וחדש בשם Remote Touch, בגלל שלא היה לי מושג על מה מדובר חפרתי קצת באינטרנט ומצאתי נתונים מעניינים מאד, ממשק הרימוט טאצ' מזכיר במראה שלו הכלאה בין עכבר וגויסטיק והוא מאפשר לנהג, או לנוסע שלידו, לשלוט על אלמנטים שונים ברכב הלקסוס, כמו למשל, עוצמת סאונד, עוצמת תאורה, בקרת אקלים וכדומה.

מהתמונות ניתן להתרשם שהרימוט טאצ' יושב בול במקום שבו היד של הנהג מגיעה ללא כל מאמץ והוא מאד מעוגל (הוא נראה טוב, בקיצור), אמנם לקסוס הם לא הראשונים שמספקים ממשק משתמש מעניין לנהג, BMW היו שם קודם עם iDrive, אבל, אני רואה הרבה איזכורים לכך שלקסוס עשו עבודה טובה יותר עם ממשק הרימוט טאצ'.

השאלה הראשונה שישר קפצה לי לראש כשראיתי את הרימוט טאצ' היתה "האם באמת מערכת שליטה של גויסטיק דמוי עכבר (או להיפך) תגרום לי לוותר על החלום להשיג פורשה ולהמיר אותו בלקסוס?" התשובה היתה מהירה. ממש לא.

השאלה השנייה שקפצה לי לראש היתה "למה לא ממשק בעל מסך מגע?", הרי זה מאד IN היום שכל דבר שזז הופך להיות מסך מגע, אז למה "ללכת אחורה" ?.
אני חושב שהתשובה לכך היא הסביבה של המשתמש, המשתמש במקרה זה הוא הנהג, ואחד המטרות בממשק היא לגזול לו כמה שפחות קשב (פחות קשב לנהג = יותר סיכוי לתאונה = אין מי שישלם את הפריסה לתשלומים של הרכב הזה), במקרה של הלקסוס, הנהג לא צריך להסתכל על הרימוט טאצ' אלא רק על המסך, וזאת בניגוד למסך מגע בו אתה צריך גם לכוון את היד לאייקון שאתה רוצה תוך כדי התבוננות במסך.
תשובה שנייה, גם היא נוגעת לסביבה של המשתמש, אי אפשר להתעלם מזה שהרכב נמצא בתנועה, כלומר הרכב קופץ, זז מצד לצד והנהג שברכב מתטלטל קלות מצד לצד, בסביבה שכזו, לכוון את היד במטרה ללחוץ על אייקונים זה בלתי אפשרי. אתה חייב ממשק קשיח ויציב.

מעניין לראות שבדגמים קודמים, נהגה חברת לקסוס להתקין לנהג מסכי מגע ברכבים שלה (ברמות איבזור גבוהות), אבל עכשיו נראה שהדגמים החדשים יותר יצויידו דווקא בממשק הרימוט טאצ'.
מי יודע, אולי נראה "רגרסיה" שכזו יום אחד עם הטלפונים הסלולרים ?…

הנה סרטון הדגמה חיה עם הרימוט טאצ':

Remote Touch, User Interface, לקסוס, ממשק משתמש, רכב, שימושיות

יום רביעי בלילה, אני ממתין לאישתי באוטו במטרה לחזור הביתה מחתונה (מזל טוב, מזל טוב). כמובן שתמיד צריך לחכות לנשים, אז לפחות מחכים באוטו עם המזגן.

היה קצת משעמם והרדיו לא סיפק מוזיקה מעניינת, אז שלפתי את האייפון והרצתי את משחק המכוניות Need For Speed, נזכרתי בעצב בביקור האחרון שלי באיי דיגיטל, על כמה שרציתי שיהיה לי הגה בו אוכל לשים האייפון וכך לשחק במשחקי מירוצים, היתה רק בעיה אחת, הם רצו 350 שקל, וזה לא יקרה.

אישתי עדיין מתעכבת ואני מתחיל את המירוץ עם דודג' וייפר אדומה (כל כך יפה שבא לבכות). רגע… רגע… אני עוצר את המשחק, וההיגיון הבריא שלי נכנס לפעולה, אני נמצא בתוך רכב ובתוך רכב יש הגה ממש כמו שאני רוצה בשביל לשחק את המשחק הזה! אני מצמיד את האייפון עם יד אחת אל מרכז ההגה ועם היד השנייה מסובב את ההגה ימינה ושמאלה בהתאם למשחק.

כן, אנשים מסביב לאוטו הסתכלו עליי במבט מלא רחמים, כן, אתם בטח צוחקים לכם עכשיו, אבל ווואאאווווו ! איזו חוויה אדירה ! ממש Wii !

Apple, IPhone, Usability, איי דיגיטל, אייפון, אפל, ממשק משתמש, משחקים לאייפון, שימושיות

ברור לי שהתגובות על הפוסט הזה יהיו משהו בסגנון "יאאלה, אתה כזה מק-גיק!", "די כבר! מה, אתה מקבל אחוזים מחברת אפל?" או "תשיג חיים כבר!" אבל בפרסומת כל כך מגניבה כבר מזמן לא נתקלתי, וכן, היא של חברת אפל.

נכנסתי לאתר The New York Times קצת לקרוא חדשות, בצד ימין של המסך ראיתי את צמד החמד מק ופיסי מהפרסומת הכל כך מוכרת של אפל, "יאללה נראה גם את הפרסומת הזו רק בשביל לראות איך גם הפעם אפל יורדים על פיסי" חשבתי לעצמי, פתאום אני שם לב למשהו מעניין מאד, הצמד מק ופיסי מדברים על סקר שמוצג ,כדרך אגב, בדיוק מעליהם (סקר שיורד על פיסי ומשבח את מק), "רעיון יפה מאד" חשבתי לעצמי:

פתאום, משום מקום, שני פרצופים מפרסומת אחרת להשתלת שיער (או כפי שמציגה הכותרת מעליהם: האקדמיה להצמחת שיער… ) מתחילים  לדבר אל פיסי ומק ומאשרים כי גם הם, כמו שטוען הסקר שלמעלה, חשים שמק הרבה יותר טוב מפיסי:

זה היה כל כך מגניב!! והנה, אחרי שנגמר הדו שיח (הכל כך נכון הזה), אפל חושפת את הלוגו שלהם בכל אחד משטחי הפירסום. (זה בטח עלה הון תועפות)

גאוני ויצירתי, כמו אפל.

Apple, IPhone, אייפון, אפל, מיתוג, ממשק משתמש

לקרוב משפחה שלי יש דיימונד HTC, זה משהו שלא נעים לי להודות בו או לכתוב את זה ככה בבלוג שלי, אבל זה בלוג מאד חושפני. לעיתים קרובות מידי הוא מנסה להשוויץ במכשיר שלו ולטעון שהוא טוב יותר ומגניב יותר מהאייפון שלי, אבל אני מאד סבלני כלפיו, אני מקשיב לו, מביט בו במבט מלא הבנה, מהנהן בראשי ומחייך חיוך עצוב מפעם לפעם, את התחושה שאני מרגיש אפשר לסכם במשפט אחד, ראו את הכותרת של הפוסט הזה.

בפעם האחרונה שקרוב המשפחה הזה השוויץ עם ה-HTC שלו, הוא סיפר לי על בעיית שימושיות מעניינת במכשיר שטורדת את מנוחתו "אבל חוץ מזה אין על המכשיר הזה, אתה שומע ? אין!". הוא סיפר שכאשר הוא מחייג שיחה, מדבר, מסיים את השיחה, מנתק ומביט בצג המכשיר, הוא מוצא את עצמו באינטרנט, בהגדרות, או בכל מקום אחר חוץ ממסך השיחה.
הוא עשה כמה משחקים עם המכשיר וגילה שכאשר הוא מקבל שיחה ולוחץ על Accept המסך נכבה בצורה אוטומטית והבעיה שתיארתי לא מתרחשת, לעמת זאת, כאשר הוא מוציא שיחה המסך לא נכבה עד שהצד השני עונה לו! כלומר, בזמן שהוא ממתין לצד השני שיענה, קצה האוזן שלו הופכת לאצבע שלוחצת על מסך המגע ומעבירה אותו למקומות שונים!

עכשיו בואו נבדוק מה קורה באייפון – כשאני מקבל שיחה ועונה לה, או מחייג שיחה החוצה ואז מקרב את האייפון לאוזן – המסך נכבה באופן אוטומטי כי הוא מרגיש את חום הפנים היפות שלי, כלומר האייפון מבין שהוא כרגע קרוב לאוזן שלי ולכן אין טעם להפעיל את המסך ולקבל אינפוטים של מגע מהמשתמש, קל מאד לבדוק את זה – תוציאו שיחה מהאייפון ותקרבו את היד מבלי לנגוע במסך, חום היד שלכם תגרום למסך להיכבות בצורה אוטומטית. פשוט וחכם, לא?

דרך אגב, חבר שלי מהצ'כונה קנה לאחרונה את אחד מדגמי המגע של סמסונג (הדגם עם הוינדוס מובייל), והוא מנסה לעשות עליי דאווינים, איך אני מרגיש כשהוא עושה את זה? קראו שוב את הכותרת.

HTC, אייפון, ממשק משתמש, סלולרי, שימושיות

כלכליסט עשו צעד מעניין, הם הבינו שיש לא מעט משתמשי אייפון בישראל והחליטו להפגין חדשנות ומחשבה יצירתית. הם השיקו את אפליקציית האייפון שלהם המציגה בפני המשתמש את הגיליון היומי של העיתון המודפס בחינם. ציפיתי שגוף חדשותי כלשהוא ייעשה את הצעד הזה ולכן לא הייתי מופתע.

הורדתי את התוכנה והפעלתי אותה על האייפון שלי, באמת התרשמתי לטובה, הממשק ברור ופשוט, והחומרים עצמם מאד מעניינים (אני פשוט אוהב את העיתון הזה).

-אבל-

בשם כל האייפונים בעולם – מדוע האפליקציה עובדת רק באון ליין, כשהויי-פיי (Wifi) צריך להיות פתוח ?! יש פה חוסר הבנה צועק לשמיים של משתמש האייפון הממוצע!
- אופציית הויי-פיי באייפון בדרך כלל סגורה מכמה סיבות:
1. חיסכון באנרגיה.
2. חוסר כיסוי אינטרנט אלחוטי ברוב המקומות (עדיין).
3. אתה מקבל מספיק קרינה לראש גם בלי ויי-פי פתוח, עדיף מבחינה בריאותית לסגור אותו לפני שאתה מקבל שיחת טלפון.
השימוש שאני חשבתי לתומי לבצע באפליקציה היה: לפני שאני יוצא לעבודה, "להטעין" את האייפון בגיליון כלכליסט החדש בעזרת הויי-פי, וכשאני מבלה את זמני בנסיעה בלרכבת – לקרוא את הגיליון באוף ליין (ויי-פי סגור – גם ככה אין כיסוי אינטרנטי), לא הגיוני ?!

הטעות הנוראית הזו מזכירה לי דווקא רעיון יפה מאד של חברת IDEO, חברת העיצוב הכל-כך מיוחדת הזו, איידאו דאגו לשים אופציית ideo to go, הם מאפשרים למשתמש לבחור נושא שמעניין אותו, וליצור לעצמו קובץ PDF המכיל כתבות של איידאו בנושא שבחר, את הקובץ שנוצר יוכל המשתמש לקחת איתו ולקרוא במכשיר הנייד שלו, באוף-ליין, בדיוק כמו שאני עשיתי.

אין ספק, הצעד שעשו כלכליסט הוא נכון מבחינה מיתוגית (כך הם ממתגים את עצמם כעיתון מאמץ טכנולוגיה ולא כמי שנאבק בה) ורעיונית (באמת יש ביקוש לתוכנה כזו), אבל, יש מקום לגירסה חדשה שתתמוך בקריאת אוף ליין של העיתון, אחרת זה לא שווה הרבה, לצערי, אנחנו עדיין לא נמצאים בתקופה בה הכיסוי האינטרנטי הוא כזה רחב והסוללה של המכשירים הסלולרים מצליחה לעמוד בעומס של הפעלת ויי-פי לאורך זמן רב.

אייפון, אפליקציה, טכנולוגיה, כלכליסט, ממשק משתמש

כהרגלי, אני מפרסם פרטים על הכנס הקרוב של UPA, בכנס הזה אני הולך לקחת חלק מעט פעיל, אמיר דותן, הזמין אותי להשתתף בפאנל שהוא מנחה…

מורד: "על אחריותך, אמיר"
אמיר: "יהיה בסדר, מה אתה דואג ?"
מורד: "על אחריותך, אמיר"

מחקר חוויית המשתמש מרחוק – תומר שרון
למחקרי חוויית המשתמש המתבצעים כאשר החוקר אינו נמצא באותו חדר עם המשתמש, שלושה יתרונות חשובים: הם אורכים פחות זמן, הם כוללים משתמשים מכל רחבי העולם וכמות המשתמשים בהם רבה יותר מאשר במחקרי מעבדה. ליתרונות אלה השפעות מיידיות על עלות המחקר, מהימנותו, תקפותו ועל הסיכוי שמסקנות המחקר תיושמנה. במהלך השיחה ידונו הנושאים הבאים:
■    מהו מחקר משתמשים מרחוק ומהם סוגיו השונים?
■    השוואה בין מחקר משתמשים במעבדה לבין מחקר משתמשים מרחוק.
■    מחקר משתמשים אוטומטי (נושא זה יידון בהרחבה): מהו מחקר אוטומטי, מהם יתרונותיו וחסרונותיו, מהם הכלים לביצוע מחקר אוטומטי וכיצד נראה מחקר שכזה בעיני המשתמש. במהלך השיחה תוצג דוגמא של מחקר אוטומטי.

על אודות המרצה:
תומר עובד כחוקר חוויית משתמש בתחום הפרסום בסניף גוגל בניו יורק. בתפקידו זה מבצע תומר מחקרים בהם משתתפים בין 10 לאלפי משתמשים בכל רחבי העולם. לתומר 10 שנות ניסיון במחקר חוויית המשתמש בחברות שונות בהן צ'ק פוינט, סופטווץ' ומרכז העיצוב והשימושיות של אוניברסיטת בנטלי במסצ'וסטס. תומר הוא בוגר תואר שני בהנדסת גורמי אנוש בתכנון מערכות מידע באוניברסיטת בנטלי אותו סיים בהצטיינות יתרה. תומר שימש כנשיא ארגון UPA ישראל בין השנים 2004 ל-2007 במהלכן הוביל את הארגון להישגים רבים ביניהם העלאת המודעות לצורך במוצרי טכנולוגיה קלים, נוחים ומהנים לשימוש בקרב חברות טכנולוגיה בישראל, יצירת קהילה מקצועית גדולה של אנשי מקצוע בתחום, וארגון ערבי עיון וכנסים. משנת 2006 משמש תומר כחבר מערכת במגזין User Experience היוצא לאור מטעם ארגון UPA העולמי ובקיץ 2008 שימש כעורך מהדורת המגזין שהוקדשה לנושא מחקר חוויית המשתמש מרחוק. תומר נשוי לאיריס ואבא לשגב בן 5 וסלע בן שנתיים. באוקטובר 2009 יופיע תומר כמרצה בכנס Design Research במכון הטכנולוגי של אילינוי בשיקגו.

פאנל מומחים בהנחיית אמיר דותן:
הפאנל ידון בנושאים שונים שיועלו בעקבות סרטונים שונים הקשורים לאינטראקציית אדם-מחשב ושמישות. אלה יכללו בין השאר מחשוב מבוזר (Ubiquitous Computing), ממשקים מחוותיים (Gestural Interfaces), ממשק משתמש מוחשי (Tangible Interfaces), מציאות מועשרת (Augmented Reality) וממשקי רב-מגע (Multitouch Interfaces). הדיון יתמקד בהיבטי שמישות של סוגי אינטרקציה שונים שחודרים למיינסטרים ומעמידים מפתחי מערכות וממשקים בפני אתגרים חדשים ולא פשוטים.
על אודות המרצה:
אמיר חי בלונדון משנת 2001 ועובד כחוקר במרכז לעיצוב אינטרקציית אדם-מחשב ב-City University על פרוייקט מחקר ופיתוח מטעם האיחוד האירופאי. עבודתו מתמקדת בתכנון ממשק והבטחת שמישות לצד התמקדות בהיבטים חברתיים ואירגוניים של למידה תוך כדי עבודה המשפיעים על פיתוח המערכת שהתחיל בשנת 2006 ויסתיים בשנת 2010. בחמש וחצי השנים האחרונות אמיר לימד קורסים מעשיים ותאורטים כחלק ממסלול תואר ראשון בפיתוח ועיצוב מערכות אינטראקטיביות. הוא בוגר תואר ראשון במולטימדיה ותואר שני באינטרקציית אדם-מחשב. מאז שנת 2005 כותב את הבלוג "עיצוב שמיש" (www.amirdotan.com) העוסק בשמישות וחווית משתמש.

UPA, אירועים, כנסים, ממשק משתמש, שימושיות