הנה ההזמנה של האירוע הקרוב (מאד. מחר) של UPA. כל הכבוד ללאה על הארגון והיוזמה!

המונח הזה – Agile, הולך ותופס תאוצה. מי שלא עוסק בזה, לפחות מדבר על זה.
אנו (UPA), מזמינים אתכם לעשות את הצעד הראשון שיאפשר להצטרף לשיחות המסדרון המדברות על Agile, ולעשות את הצעד השני שיאפשר לכם להשתלב בתחום ולהבין מהו מקומו של איש ממשק המשתמש בעידן של גבינות זזות, מציאות משתנה ומתודולוגיות הנדסת תוכנה שמשנות את כל מה שהכרנו עד כה.

חלק I – על Agile:

	הכרות עם תפיסת ה-Agile שכובשת את העולם
	למה פרויקטים נכשלים ולמה Agile יעזור?
	ה-Agile Manifesto – העקרונות המנחים בתפיסה
	סקירת המתודולוגיות המובילות בתחום
	איך יראה יום עבודה שלך בעידן ה-Agile?

חלק II – על ממשק משתמש בעידן ה-Agile:

	מה לאיש ממשק המשתמש ולזה?
	גישת ה-Agile והשפעתה על ממשק המשתמש
	איך נראה העיסוק בממשק המשתמש במציאות משתנה?
	איך מתכננים ממשק אם לא קיים שלב של תכנון?
	מתודולוגיית העבודה לתכנון ממשק בסביבת ה-Agile
	הגדרת דרישות באמצעות Stories
	הלקוח כשותף בתהליכי התכנון והפיתוח
	בדיקות שימושיות "על הדרך"
	הזדמנות להיות מוביל בתחום

על המרצה: טל פלורנטין, מנהל תחום הנדסת תוכנה בג'ון ברייס הדרכה, עוסק מעל עשור בפיתוח, ניהול ותכנון מערכות מידע, יזמות בתחומי האינטרנט וכן יעוץ והנחיה בתחומי השימושיות בממשק המשתמש. מקים מערך ההכשרות בתחום בג'ון ברייס הדרכה ומרצה בכיר בתחומי הנדסת תוכנה והנדסת אנוש.

כמו כן, כתב טל לא מזמן ל-YNET במסגרת במדור של UPA, "ביקורשת".

Agile, UPA, Usability, אירועים, כנסים, ממשק, שימושיות

אני רוכש כבוד רב למזגן שבמשרד שלי, באמת, הוא מציל אותי מהחום שבחוץ ומקרר אותי אחרי שאני מגיע מזיע כולי (אחרי רכיבה מתחנת הרכבת של אוניברסיטת תל אביב דרך פארק הירקון, עד לרמת החייל תחת השמש הקופחת, גם לאנס ארמסטרונג היה מגיע מזיע), חוץ מזה, הוא נולד הרבה לפני וחינכו אותי לתת כבוד למבוגרים ממני, גם אם הם מזגנים.

אבל, כל בוקר מחדש אני משתגע מהעיצוב הדבילי של ממשק השליטה של המזגן הזה! הביטו בתמונה ונסו לענות לי בעצמכם (שוב סליחה על איכות המצלמה שבאייפון שלי) :

מי מבין הכפתורים, 1 או 2, מדליק את המזגן ? (הדבר הכי בסיסי בעולם, לא ? )מי מבין השניים הנ"ל מכבה אותו ?מדוע יש כפתור On/Off (חץ 3) עם אותו אייקון בדיוק, בשני צדדיו (ציור של משרוקית) ?מדוע המזגן מתעקש (חץ 4) שהוא מקרר את החדר בטמפרטורה שהיא נמוכה מ-5 מעלות צלזיוס (קשה לראות את זה בתמונה, אבל תאמינו לי, הוא מתעקש על זה ואין מצב שהוא עושה את זה)

מתסכל, הא ?נראה לי שאני חוזר לצלם ממשקי מזגני רכבים…

מזגן, מזגנים, ממשק, ממשק משתמש, משרד, שימושיות

כמו רוב עם ישראל גם אני הצטרפתי בלית ברירה, לפקקים האין סופיים בדרך לצפון.
לפי הפקקים הייתי בטוח שמחלקים שם כסף חינם או משהו כזה.
- לא חיכה לי אפילו שקל. ( להיפך, חיכה לי איזה גזלן שרצה הרבה שקלים ממני )

אחרי מסלול מייגע עם בן קטן וחמוד, שבגלל החום, השמש והעובדה ששכחנו לקחת לו כובע, הפך להיות לא כל כך חמוד, נכנסנו לאוטו ( B4 מגניבה של אבא שלי ) ורצינו להדליק מזגן.
זאת היתה משימה ממש, אבל ממש לא פשוטה.

לצערי, משום מה (אולי החום הכבד גרם לי להפרעת חשיבה), צילמתי את הבעיה המינורית ביותר שנתקלתי בתהליך קירור הרכב, אבל גם זה משהו:

תראו את הגלגלת שמצד שמאל של הנהג, המווסתת את עוצמת המיזוג שלו. האם עליי לגלגל את הגלגלת כלפי מעלה ולפתוח את התריסים (ובגלל זה הצורה 0 היא "פתוחה", וכשהצורה 0 היא מלאה אז זה אומר "סגור/מוגף" ) וכך שייצא האוויר הקר (שאמור להשאיר אותי בחיים, לפחות עד שאצא שוב החוצה), או, שעליי לגלגל את הגלגלת כלפי מטה בשביל עוצמה מלאה של המזגן (ובגלל זה הצורה 0 היא "מלאה" כלומר full power, וכשהצורה 0 היא ריקה זה אומר "אין כוח" )…אני לא זוכר את התשובה הנכונה… אבל יצאתי חי מהרכב, כנראה שצדקתי… ( או שסתם ניסיתי את שני המצבים)

Usability, טכנולוגיה, מורד שטרן, מיזוג, ממשק, ממשק משתמש, פקקים, צפון, רכב, שימושיות

הבוקר, בדרך לרכבת ( מעכבת ? ) ישראל עצרתי במאפייה לקנות קוראסונים ( הריח משגע אותי כל בוקר מחדש, מידי פעם אני נשבר וקונה ), 3 קוראסונים מסכנים עלו לי 4.5 שקל !!… אחלה דרך להתחיל את היום…

"אתה יכול לחמם לי את הקוראסונים במיקרוגל ?" שאלתי את המוכר ( שלקח לי 4.5 שקל בשביל 3 קוראסונים ) תוך כדי שאני מנסה לחשב בזריזות כמה כסף אני כביכול מחזיר לעצמי בכך שאני מבזבז לו חשמל במיקרו.
"בוודאי, עיוני" ענה המוכר שלקח לי 4.5 ( ! ) שקל על 3 קוראסונים קטנים, " בדיוק היום הביאו לי מיקרו חדש ! "
"נו ברור" מלמלתי לעצמי "גם אני אם הייתי לוקח 4.5 שקל לשלושה קוראסונים הייתי מפרגן לעצמי במיקרוגל חדש"

"אה…" הסתבך המוכר עם המיקרוגול "כמו שאמרתי לך, רק היום הביאו את המיקרו הזה, ואין לי מושג איך להפעיל אותו…"

הסתכלתי על המיקרוגל והבנתי מדוע מסתבך המוכר ( או שהוא ממש ניסה לחסוך עליי ), כל כך הרבה כפתורים, כל כך הרבה פונקציות, אפילו את ידית הפתיחה של ההמיקרו לא ניתן היה לזהות ! וכל זה בשביל פעולה אחת פשוטה - חימום, שלא התבצעה, וחבל, הקוראסונים ( שעלו לי הרבה כסף )  היו קרים.

הייתי מהמר שאחד המכשירים הבעייתים יותר שקיימים בשוק האזרחי מבחינת הנדסת אנוש הוא המיקרוגל.

נ.ב כבר פרסמתי בעבר אוסף של הודעות שגיאה מצחיקות, היום פירסמו ב Ynet את הכתבה של יגאל לוי וצורי שמר שאספו עוד מקבץ של הודעות שגיאה משוגעות. גדול!

Usability, בחיי היום יום, טכנולוגיה, כפתורים, מורד שטרן, מיקרוגל, ממשק, ממשק משתמש, פונקציות, שימושיות

יום שלישי, השמיני בינואר, יתקיים האירוע של ארגון UPA הישראלי "משחקי מחשב – השלב הבא"

בתור מי שהיה מכור קשות למשחקי מחשב בצעירותו, וכיום, לא מסוגל לשבת דקה על המחשב כי הוא תפוס ע"י הבן שמשחק כל היום בקומפי ( מזל שיש משחקים לסלולרי !! ), בחרתי לראיין בקצרצרה את שני המרצים המעניינים שיעלו להרצות באותו הערב, נתחיל עם גיא לוין, שידבר על "ניוד" המשחקים מפלטפורמה לפלטפורמה, על האתגרים שעומדים בדרך, ועל ההשלכות על עיצוב ממשק המשתמש.

1.גיא, בזמן האחרון נתקלים בקטגוריה חדשה יחסית של משחקים הנקראים משחקי CASUAL , מה פירוש הדבר ?

אם נשאיל לרגע את המושג "קז'ואל" מתחום ההלבשה נאמר, יעלו אסוסיאציות של פריט לבוש נוח, יומיומי, כזה שקל ללבוש ולפשוט, ואפשר להסתדר אתו בלי להסתבך יותר מדי. הפריט יכול יכול להיות זוג מכנסיים, חולצה, נעליים, כל דבר בעצם ובלבד שישמור על אופיו הנינוח.  משחקי קז'ואל ממלאים תפקיד דומה בעולם המשחקים. לא מדובר על ז'אנר חדש, אלא על תפיסה חדשה ואולי שם חדש לתופעה ותיקה שאנו אוהבים לכנות "הלך הרוח הקז'ואלי", כזה שמבקש ליהנות מבלי להתברבר יתר על המידה. משחק קז'ואל יהיה בדרך כלל פשוט להפעלה ומובן באופן כמעט מיידי גם למי שאינו שחקן "בדם". ניתן יהיה להנות ממנו גם בספרינטים קצרים של משחק וכמעט בכל מקום. בתור לאוטובוס, בזמן ישיבת עבודה משעממת במיוחד ואף בשירותים כתחליף לעיתון המסורתי. הגדרת המושג נזילה מאוד. נהוג לחשוב על משחקי קז'ואל כעל טטריס, סוליטייר ודומיהם, אך גם מרוץ מכוניות יכול להיות קז'אולי באופיו, וכך גם משחקי הרפתקה ותפקידים, כל עוד שנשמרים כמה כללים בסיסיים של קלות, נוחות ופשטות. בעוונותינו טרם הומצא מושג עברי שמיש, ואנו מוצאים עצמו בינתיים משתמשים במושג "משחק פשוט".

2.איך הגעת מלימודי קולנוע לתעשיית המשחקים ?

בהמשך ללימודי הקולנוע התחלתי לכתוב כתסרטיאי פרילנס לפרוייקטי מולטימדיה, פרסומות אינטרנט, משחקוני פלאש וכדומה. אפשר לומר שנכנסתי לתחום המשחקים בדלת האחורית. אני לא מפתח ולא מתכנת, אלא איש תוכן. בסופו של יום, תוכן הוא תוכן. בין אם מדובר בקולנוע, אינטרנט או משחקי מחשב. כמובן שלא הזיקה העובדה שאני גיימר פעיל ב25 השנים האחרונות.

3.ממתי החלה ההתייחסות למשחק כל"מותג" שצריך להפיץ אותו לאורך היריעה הטכנולוגית ?

קשה לשים את האצבע על "הרגע" שבו זה קרה. כמו הרבה דברים, מדובר על תהליך מזדחל רב שנים. אפשר אולי לדבר על הרגע שבו הבחנו בכך, ומבחינתי לפחות זה קרה כאשר משחקי מחשב החלו להפוך לסרטי קולנוע ולהיפך. טכנולוגיות התמזגו וחיפשו לעצמן סימביוזה. זה קרה מתישהו בסוף שנות ה-80 והלך וצבר תאוצה במהלך שנות ה-90. כיום תהליך "מיתוג חוצה-מדיה" הוא תופעה מובנת מאליה, כאשר עסקאות פיתוח משחקים נסגרות במקביל לצילומי סרט הקולנוע, וההפצה מתבצעת בו זמנית. התפיסה הבסיסית היא שמותג טוב יכול לסחוב על גבו אירועי מדיה מסוגים שונים, סרטים, משחקים על גבי כל פלטפורמה אפשרית, צעצועים, מרצ'נדייז. מנסים למקסם את היכולות הטכנולוגיות והשיווקיות של כל מדיום. מישהו אמר "מלחמת הכוכבים" ולא קיבל?

4.האם אתה רואה בעתיד את הפלטפורמת המשחקים הניידת ( סלולרי ) מהווה יריב בעל משקל מול פלטפורמות המשחקים הגדולות יותר ( קונסולות, מחשב ) ?

אני רואה אותן מתקיימות זו לצד זו עם הרבה אהבה וחיבוקים, שלא לומר מזמוזים קלים. מילת "הבאז" הנוכחית בתעשיה היא "קרוס-פלטאפורם" – חיבור פלטפורמות. כבר כיום יש בשוק משחקי סלולר שמהווים חווייה משלימה לאחיהם בקונסולה. למשל, סיים מסלול במשחק המרוצים בסלולר וקבל בונוס למכונית שלך בזמן שאתה משחק באותו משחק באקס-בוקס שלך. לכל פלטפורמה היתרונות הייחודיים שלה. היתרון הגדול של הסלולר היא העובדה שהוא פשוט שם. אתה לוקח אותו אתך בכל מקרה לכל מקום, אז למה שלא תשחק איזה משחק נחמד בדרך. מצד שני, יש גבול למה שאפשר לעשות עם מסך שני אינץ'.

5.על אילו תכונות של המשחק אתה מוכן לוותר, בדרך כלל, כשאתה "מגייר" משחק מפלטפורמה נייחת  לפלטפורמה ניידת ?

כל מקרה לגופו. אך בדרך כלל משך המשחק הוא הדבר הראשון שנבחן. רוב משחקי הקז'ואל בPC מספקים 20+ שעות משחק ייחודיות. זה המון לסלולר שבדרך כלל בו משחקים בפרקי זמן קצרים בני כמה דקות. גם משכו של כל שלב משחק מוגבל. כשהשחקן שלך יושב בתור לרופא, תרצה מן הסתם שיוכל לסיים את השלב הנוכחי לפני שהאחות תקרא לו לבדיקה הגורלית.

תודה רבה ושתהיה הרצאה מוצלחת !

Usability, אינטרנט, אירועים, גיא לוין, טכנולוגיה, ממשק, משחקים, קזואל, ראיון, שימושיות

במהלך עבודתי נתקלתי במאמרו של אבי הראל “Alarm Reliability” שעזר לי מאד בגיבוש קווים כללים למערכות האזעקה במיכשור שלנו, בניגוד למאמרים אחרים בהם נעזרתי שעסקו ביישום נכון וספציפי של תקן 60601-1-8 IEC ( אזעקות במערכות רפואיות ), היה מאמרו של אבי כללי יותר ורחב יותר.

כאמור, המאמר עזר לי רבות, ולכן ביקשתי מאבי רשות לפרסם את תמצית המאמר שלו, כפי שאני הבנתי וסיכמתי אותו.

אז הנה, נקודות עיקריות מתוך מאמרו של אבי הראל Alarm Reliability שפורסם מגזין User Experience בשנת 2006:

1. להתרעה הקולית יש שתי מטרות: א. אזעקה – הסבת תשומת לב של המשתמש, ו-ב. מידע שמאפשר איבחון מהיר לגבי גורם הסיכון.

2.המשתמש, שאת תשומת ליבו יש להסב, יכול להיות : א. מפעיל הציוד, כגון נהג הרכבת, ו-ב. משתמש אקראי. כגון עובר אורח הנקלע לאיזור תאונה.

3. לסיכונים שונים צריכים להיות צלילי אזעקה שונים.

4. על מתכנן מערכת הזעקה הקולית להחליט מתי מתחילה האזעקה, ומתי היא נגמרת. ( קיים חשש ממקרה בו המשתמש נחשף לאזעקה לאורך זמן, ובסופו של דבר יתעלם ממנה )

5. הצעד הראשון בתכנון מערכת אזעקה קולית היא ניתוח סיכונים, בשלב זה יש למצוא את הסיכונים השונים מהם צריך להזהיר את המשתמש, ולדרג את חומרתם. לאחר מכן יש להחליט על חלוקת ערוצי הקלט של המשתמש. כך למשל סיכון עתידי, שאינו מחייב טיפול מיידי, יכול להופיע כטקסט שלא יפריע למשתמש במהלך העבודה, בעוד סיכון מיידי וקריטי ישתמש גם בערוץ השמיעתי וגם בויזואלי, כך שיתפוס את תשומת ליבו למשתמש.

6.על האזעקה להיות מובחנת היטב מרעשי הרקע. ( מה שמחייב מחקר של סביבת המשתמש, לאורך כל שעות פעילות הסביבה )

7.צריך לקחת בחשבון שהאזעקה לא תגיע למשתמש במקרים הבאים, ולהסב את תשומת ליבו של המפעיל למקרים הללו :
הרמקולים נותקו.
מערכת הסאונד כובתה.
הסאונד נמוך מידי.
יש רעש זמני ממסך.
המשתמש מתעלם מהאזעקה בכוונה ( למשל במצבי לחץ )
המשתמש מתעלם מהאזעקה שלא בכוונה ( נרדם במשמרת לילה )

8.חשוב מאד שלא לגרום למשתמש להפוך ולהיות אדיש בעקבות ניצול יתר של משאבי הקשב שלו, ולכן צריך להשקיע מחשבה מעמיקה, מתי להשתמש במערכת האזעקה השמיעתית ומתי אפשר לוותר עליה. ( כמו בסיפור של " זאב! זאב! " )

9. .חשוב לתת דגש ומחשבה למקרים בהם שתי אזעקות שונות ויותר מופעלות במקביל. כך למשל במחלקת ילודה בבתי החולים יש 40 מצבי התרעה שונים, והאחיות מתקשות אף להבחין בין 2 ל 3 התרעות שונות, בתא הטייס יש עד 400 (!).

10.כדאי מאד לבנות את המערכת בצורה כזו, שהיא תבדוק את עצמה (self test) תוך כדי הפעלת האזעקה, שאכן האזעקה מופקת.

תודה רבה לאבי הראל, על הרשות לפירסום תמצית המאמר, ההערות וההארות !

Alarm Reliability, אבי הראל, אזעקה, ממשק, מערכות קוליות, סיכום מאמר, שימושיות, תכנון, תכנון מוצר

קנינו אתמול קומקום חדש ( מזל טוב-מזל טוב. תודה-תודה. ), בכל מקרה, היות ואחד הכישרונות בהם התברכתי ( ויש הרבה מאד כאלו ) הוא היכולת לנתח כל מוצר / אדם / חיה / אובייקט / תוכנה / השלימו כיד הדמיון הטובה עליכם, ולהצביע בעיקר על הנקודות השליליות שלו ( חוץ מעל עצמי ועל מכשיר האייפון שיהיה לי בקרוב ), אינני מסוגל לשבת ולשתוק ( או יותר נכון, לשבת ולא להקליד ), למרות שרק אתמול הכרתי את הקומקום החדש.

נחזור לקומקום. כמובן שידי רעדו מהתרגשות בעת פתיחת האריזה של הקומקום החדש מחברת " קאקא-מייקר ", לא כל יום קונים קומקום חדש, איזה דבר נפלא ומגניב הוא הקומקום, כל חובב גאגד'טים באשר הוא לא יכול להרשות לעצמו להתפס ללא קומקום ! ( אני ציני, אתם מבינים את זה נכון ? ) בכל מקרה, מה שמיוחד בקומקום החדש שלנו הוא הגימיק הציבעוני שלו: כל עוד הקומקום לא בפעולה (Off) הוא מקרין צבע כחול על המים שבקומקום, במהלך הפעלת הקומקום (On) הוא מקרין צבע אדום על המים, לכאורה גימיק נחמד המשלב, לפחות על פניו, חשיבה לא הכרחית אבל חמודה מאד על שימושיות, קרי, כחול שווה ל "לא עובד", אדום שווה ל "עובד". ( ממש כמו בברזים של האמבטיה. מה שמזכיר לי שלא התקלחתי זה זמן רב… )

אז זהו שלא !! החשיבה ה"חמודה" הזו עלולה לגרום לטעות אנוש, שיכולה במקרה הטוב לגרום לבן אדם לחמם מים שכבר חמים, ובמקרה הגרוע לכוויה של המשתמש. מה הבעיה אתם שואלים ? ובכן, הצבע המוקרן על המים גורם למשתמש לטעות ולחשוב שהצבע משקף את טמפרטורת המים, ואז, צבע כחול משמע "מים קרים", וצבע אדום משמעו "מים חמים".

עכשיו, שימו לב למקרה הבא: משתמש א' מרתיח מים ( צבע אדום במהלך הרתיחה ) ולאחר הרתיחה עוזב את המקום ( הצבע הכחול מוקרן על המים ישר אחרי סיום הרתיחה ) משתמש ב' מגיע לאחר שכל האדים כבר נעלמו ( נעלם הרמז הטבעי לכך שהמים חמים מאד ) ומחליט לשטוף ידיים מהמים שבקומקום ( הרי המים קרים, מוקרן עליהם צבע כחול ! ) – וכמובן שהוא נכווה… וגם שואל את עצמו מדוע החליט לשטוף ידיים דווקא מהקומקום הצבעוני שלו…

אני מודה, שה- Worst case scenario שתיארתי עכשיו הוא בגדר שימוש לא רציונאלי, ובדרך כלל נוהגים שלא התייחס למשתמשים שכאלו בבדיקות שימושיות / ניתוח סיכונים, כי אחרת אין סוף לדבר, למשל, ברור שהסלולרי שלי לא יפעל אם אכנס איתו להתקלח ! ( ואני ממש צריך להתקלח ) זה לא הוא שדפוק, זה אני.

לסיכום, גימיק קומקומי חמוד שעל פניו משלב חשיבה על שימושיות ( החיווי מאד ברור למרחק, הצבעים ברורים גם בחדר מואר ), אבל בכל זאת, מפספס קצת… דווקא שילוב של הקומקום עם מד טמפרטורה, ואיתו לשלב הקרנת צבעים על המים יכול להיות רעיון טוב יותר.

הלכתי להתקלח.

Usability, חיווי, טכנולוגיה, ממשק, צבעים, קומקום, שימושיות

לא מזמן סיפר לי אבי כי קיבל מייל מעניין המזהיר מפני תדלוק עצמי שיכול בנסיבות מסויימות לגרום לפציעות בעקבות הצתה של אדי דלק.

"לא כדאי שתכתוב על זה בבלוג שלך ?" שאל אבי. ( הבלוג הזה מהווה מקור גאווה במשפחה שלנו )

"הבלוג שלי לא עוסק בתידלוק עצמי, למרות שאני חייב להודות כי בהתחלה התלבטתי רבות בין כתיבת בלוג שיעסוק בשימושיות, או בתדלוק עצמי לסוגיו השונים, או בחוגי תפירה לגיל הזהב, בסוף אחרי אן-דן-דינו נבחרה שימושיות" עניתי, מעט נעלב. ( …איזה מקור לגאווה, ואיזה בטיח… )

"אני יודע." ענה אבי, "הכוונה היא לעובדה שמעט מאד אנשים מכירים בסיכון הזה ומשתמשים במכונות התדלוק, ומסכנים את עצמם. האם שימושיות לא אמורה גם לעסוק בצד של בטיחות, ולא רק נוחות ?"

…אאמממ… זה נכון… עיינתי במייל הזה ביסודיות, והנה לפניכם הרהורים בהקשר לשימושיות ולתדלוק.

מעט עובדות:

1.צלצול הסלולרי או מענה לו יכול, וגרם, להצתות של אדי דלק.

2.כניסה ויציאה מתוך הרכב בזמן התדלוק, "אוספת" על הנהג חשמל סטטי שיכול, וגרם, להצתות אדי דלק.

3.עישון יכול לגרום להצתה. ( דא… )

4.רוב כמעט מוחלט של הנהגים שנפגעו עקב הצתת אדי דלק היו בעצם … נהגות.

5.גם מנוע מונע יכול לגרום להצתה.

בקיצור, עולה תמונה ברורה של מוצר ( עמדת תדלוק ), ששימוש לא נכון בו עלול לגרום לתוצאות קטלניות, והפידבק היחיד שיקבל המשתמש, במידה וישתמש לא נכון, יהיה פיצוץ. ( זה בהחלט פידבק יעיל למשתמשים אחרים, כשחושבים על זה, אפילו ממספר קילומטרים ישמעו את זה )

אז מה אפשר לעשות :

1.הסברה בתקשורת. ( הדרכת משתמשים, והעלאת המודעות, כי אני למשל, עד שקראתי את הפוסט המדהים שלי, תמיד תידלקתי עם מנוע מונע… )

2.תליית שלטים בולטים ובמקום ברור. ( קיימים היום שלטים, אך הם די מוצנעים )

3.הוצאה מכלל אפשרות של קבלת שיחות מהסלולרי בשטח תחנת הדלק. ( יש מיכשור מיוחד לכך, משתמשים בו כבר באירופה באולמות סרטים, באולמות קולנוע בארץ הייתי משתמש בצלף, אבל אני לא נכנס לזה עכשיו )

4.אופציה מובנית ברכב, שאיננה מאפשרת פתיחת מכסה תידלוק ללא כיבוי מנוע.

5.שעמדת התדלוק עצמה תדריך את המשתמש בקצרה איך לתדלק נכון. ( כי לגבי התשלום היא יודעת יפה מאד לעשות את זה, נכון ? )

Usability, דלק, הוראות בטיחות, ממשק, מסוכן, רכב, שימושיות, תחנת דלק