TAG | מיתוג
ברור לי שהתגובות על הפוסט הזה יהיו משהו בסגנון "יאאלה, אתה כזה מק-גיק!", "די כבר! מה, אתה מקבל אחוזים מחברת אפל?" או "תשיג חיים כבר!" אבל בפרסומת כל כך מגניבה כבר מזמן לא נתקלתי, וכן, היא של חברת אפל.
נכנסתי לאתר The New York Times קצת לקרוא חדשות, בצד ימין של המסך ראיתי את צמד החמד מק ופיסי מהפרסומת הכל כך מוכרת של אפל, "יאללה נראה גם את הפרסומת הזו רק בשביל לראות איך גם הפעם אפל יורדים על פיסי" חשבתי לעצמי, פתאום אני שם לב למשהו מעניין מאד, הצמד מק ופיסי מדברים על סקר שמוצג ,כדרך אגב, בדיוק מעליהם (סקר שיורד על פיסי ומשבח את מק), "רעיון יפה מאד" חשבתי לעצמי:
פתאום, משום מקום, שני פרצופים מפרסומת אחרת להשתלת שיער (או כפי שמציגה הכותרת מעליהם: האקדמיה להצמחת שיער… ) מתחילים לדבר אל פיסי ומק ומאשרים כי גם הם, כמו שטוען הסקר שלמעלה, חשים שמק הרבה יותר טוב מפיסי:
זה היה כל כך מגניב!! והנה, אחרי שנגמר הדו שיח (הכל כך נכון הזה), אפל חושפת את הלוגו שלהם בכל אחד משטחי הפירסום. (זה בטח עלה הון תועפות)
גאוני ויצירתי, כמו אפל.
תעמולת הבחירות הגאונית של ברק החזירה אותי חמש שנים אחורה לתקופת השירות הצבאי שלי.
במסגרת השירות במדים הירוקים פיקדתי על קבוצה של טירוני שיריון (הייתי מט"ק, בלעז), היינו שייכים לחטיבה הכי דפוקה בחיל. לא דפוקה מבחינת חומר אנושי (למרות שהייתי חלק ממנה), אלא מבחינת הציוד הכבד שלנו – צויידנו בטנקים הכי ישנים שהיה לצה"ל לתת לנו. (אני משוכנע שחיפשו משהו גרוע יותר ופשוט לא הצליחו למצוא)
עכשיו לך תכניס רעל (מוטיבציה) בטירוני שיריון שלא רצו להגיע לחיל הזה, ועוד בטח שלא להשתייך לחטיבה הזו. אז מה עושים ? עושים הפוך על הפוך !
בכל הזדמנות אפשרית: בחדר אוכל, בשיעורי הספורט, במסדרי הנשק, לפני יציאה הביתה ואפילו לפני שהם צילצלו הביתה להגיד לאמא לילה טוב צרחנו עליהם בצורה הכי מנומסת ותרבותית: "כן!, אתם בחטיבה הכי מצ'וקמקת!, ולא, אתם לא תוכלו להגיד לחברים שלכם באזרחות שאתם דוהרים על מרכבה (קיבלתם טנק מג"ח, תהנו), וכן, יש לכם על מה להתבאס!, ולא, אי אפשר לעבור לחטיבה אחרת! (בטח שלא לחיל אחר), וכן, תבלו את רוב זמנכם כשאתם שוקעים בגריז מסריח!, ולא, העולם לא הוגן!".
ואז המשכנו בצרחות:
"א-ב-ל, אתם מטורפים ! אתם דפוקים על הראש ! אתם לא צריכים טנק מרכבה כי יש לכם רעל בעיניים, ואתם נכנסים עם הראש הגדול שלכם בקיר! אתם מפרקים את כל מי שלא שייך לחטיבה האנדרדוגית שלכם וקורעים אותו לגזרים,. כי אתם מ-ט-ו-ר-פ-י-ם לגמרי !!"
וזה בדיוק אותו הפוך על הפוך שמנסה אהוד ברק למכור לנו. הוא מודע לדפקטים שלו והוא מודע לזה שציבור הבוחרים מכיר בהם ולכן הוא בוחר בכוונה להציג את התכונות השליליות שלו ולהציג את עצמו כאנדרדוג שהולך עם הראש בקיר.
ויודעים מה ? אני מהמר שילך לו לא רע.
25
הספר שיווק נכון באינטרנט – שליטה בעולם השיווק של המחר
אין תגובות | google, בלוגים, השפעות האינטרנט, יאהו!, מנועי חיפוש, סקירת ספרים, שיווק
מניסיוני הקצר בעולם למדתי שלושה דברים:
1. זה טוב מאד לקרוא ספרים. ( עכשיו סיימתי את הארי פוטר האחרון, ואני מתחיל את רודף העפיפונים )
2. כשנותנים לך חינם – תיקח.
3. כדאי מאד להימנע משתיית שוקו בשקית במהלך השירות הצבאי. ( והמבין יבין )
בעקבות מסקנות אלו ובמסגרת חלוקת הספרים לבלוגרים ( ממש ממש כמוני ) המתארחים ברשת בלוגלי, קיבלתי מגברת אורלי לוי מהוצאת אוריון את הספר "שיווק נכון באינטרנט – שליטה בעולם השיווק של המחר", של אלון זכאי ועומר קפלן מחברת שיווק בינלאומי באינטרנט.
הספר היה קריא, ברור ולא היו יותר מידי מריחות. בסופו של דבר, למרות שלוקח לי בדרך כלל זמן רב לקרוא ספרים, הצלחתי לסיים את הספר תוך שבועיים ( וזה אכן הישג ! ).
הספר מסביר בשפה קלילה ותמציתית את החשיבות ההולכת וגדלה של השימוש באינטרנט לצורך שיווק, ואת העקרונות הנכונים לעשות זאת.הספר מלווה את הקורא ברבדים השונים של השיווק האינטרנטי ונותן הסבר ברור על נושאים רבים כגון הכנת תוכנית שיווק הכוללת בנייה נכונה של אתר החברה, קידם במנועי חיפוש את האתר ומדוע זה בכלל חשוב, דיוור אפקטיבי בדואר אלקטרוני, ניתוח והבנה נכונה יותר של הסטטיסטיקה המתקבלת מן התנועה באתר, חישוב ROI במסגרת מאמצי השיווק באינטרנט, ועוד.
לעניות דעתי, לספר יש שתי חסרונות, האחת היא שעולם האינטרנט הוא דינאמי ומשתנה במהירות מסחררת ולכן יכול להיווצר מצב שההדרכה המתקבלת מן הספר תהיה לא מעודכנת. ( על הבעיה הזו מנסים המחברים להתגבר באמצעות העלאת מאמרים עדכניים לאתר הספר )
החיסרון השני הוא שמחברי הספר יכלו להשתמש בקצת יותר דוגמאות אמיתיות מן המציאות של עולם השיווק באינטרנט, ובכך לתת מימד "חי" יותר עבור הקורא.
לסיכום, מאד נהניתי מהקריאה בספר ואפילו הצלחתי קצת להחכים, מומלץ לכל מי שמתעניין בנושא.
גיל רימון (מעריב) פשוט שיחק אותה, או יותר נכון נתן לי להבין שכשאנחנו צופה בטלויזיה אנחנו סוג של זומבים, – למה ? ובכן:
זה זמן רב משודרת בטלוייזיה הפרסומות של ספקית האינטרנט נטוויז'ן שמכריזה קבל עם ועדה כי "העוצמה של נטוויז'ן פוגשת את החדשנות של אפל". עד היום כשהייתי צופה בפרסומת הזו, הייתי בעיקר מתרשם מהמק בוק ומהאפקט המרשים למדי של הצבעים אדום (יעני, נטוויז'ן) ולבן (ya’ani, Apple) התמזגים להם יחדיו.
מה שלא שמתי לב, עד שקראתי את גיל רימון, הוא שהמוטו ( "העוצמה של נטוויז'ן פוגשת את החדשנות של אפל" ) מגוחך לחלוטין, – האם יש מקום להשוואה בכלל בין נטוויז'ן לאפל ? בוודאי שלא (ולא שיש לי משהו רע להגיד על נטוויז'ן ), אבל המוטו שבחרו משרד הפרסום שלהם נשמע מצחיק במקרה הטוב, ועצוב מאד במקרה הפחות טוב.
לצורך הבנה ברורה יותר של האבסורד הנ"ל הנה מספר דוגמאות, בהקצנה כמובן, במטרה להצחיק אתכם, קוראי הנאמנים ( מה שלא כל כך הולך לי ) :
1.כשעוצמת המנוע של סובארו ג'סטי 82 פוגשת את היוקרתית של מרצדס.
2.כשאהדתו הציבורית של אולמרט פוגשת את העושר של ביל גייטס.
3.כשיופיו של חתול דרוס פוגש את הרוגע של נזיר בודהיסטי.
4.כשכשירותה המנטלית של בריטני ספירס פוגשת את איכות נעלי טימברלנד.
לסיום, הנה הפרסומת הראשונה של אפל, בתקופה בה החזון של סטיב גובס היה להיות כמו נטוויז'ן:
החלטתי הפעם לכתוב על נושא המותגים ( ואני חושב שאני אתחיל לעשות זאת בתידרות גבוהה יותר ), אני אוהב מותגים, יש להם כוח קסום שקשה מאד ליצור, ולא תמיד ברור איך הקסם הפסיכולוגי הזה פועל עלינו. (Apple, Google, Timberland ראו ערך)
עיינתי השבת במוסף ישן של עיתון גלובס "מדד המותגים של 2007" , מוסף נהדר ועב כרס שמדרג את כלל המותגים בארץ ונתקלתי במאמר פתיחה של הפירסומאי ראובן אדלר, אדם שמבחינה אידיאולוגית יש לי חילוקי דעות מהותיים איתו, אך מבחינה מקצועית אי אפשר שלא להתרשם מאד מהיכולות שלו בתחום המיתוג והפירסום.
אדלר הציע במאמרו "הצד הטוב של הקומבינה" רעיון חכם ( שבוודאי עלה כבר כמה פעמים בעבר ) אך המדינה לא אימצה, והוא למתג את ישראל, ובכך להסיט את השיח העולמי המתקשר באופן תמידי לישראל ממלחמה ועימותים תמידיים, למשהו אחר לגמרי.
אדלר טען שכשהיה בסין שאל את המארחים הסינים שלו מה הם יודעים על ישראל והם ענו לו "בום-בום", כששאל אותם מה הם יודעים על היהודים ענו לו "איינשטיין", זה טוען אדלר, היתרון היחסי שלנו, וזה המינוף למיתוג שלנו. מבלי להכנס יותר מידי לעומק, הרעיון הוא לקחת את המאפיין המיוחד של המדינה הקטנה שלנו ( את אותו היתרון היחסי ) שהם מוחות יצירתיים וגאוניים ( 8 זוכי פרס נובל, מקום שלישי ביזמות, והרמת כמה לווינים טובים לאוויר, לא כולל זה ששוגר ממש לא מזמן ) בקיצור, דגש על החומר האנושי המעולה הפועל באופן מעורר השראה תחת לחץ וחוסר משאבים טבעיים, בשילוב צבעי הדגל. וכך יצר ראובן אדלר את הסיסמא Invented In Israel. small but smart . ( ניסיתי לשחזר את החתימה שיצר בתמונה למעלה )
אדלר טוען שכמו שהמשפט Made in Germany מעיד על איכות המוצר ( ולחלופין Made in China ), כך יעיד המשפט ( שיתווסף לכל מוצר ישראלי ) כי המוצר פותח בישראל ומכאן איכותו הרבה. ( ומכאן גם איכותה הגבוהה של המדינה )
חכם ופשוט.
הרבה ביקורת נשמעת בימים האחרונים על הקמפיין של חברת "פלאפון". אני מניח שכול מי שקורא את הבלוג שלי ( ומבזבז לשווא את זמנו ) מכיר את הפרסומת עם נינט שעושה קרחת כי היא הפסידה בהתערבות ולא האמינה שחברת "פלאפון" אשכרה נותנת טלויזיה LCD . ( אני בחיים לא הייתי מתערב על דבר כזה ! ברור שפלאפון נותנת טלויזיה בחינם ! ) המבקרים טוענים בין השאר, כי הטלויזיה שנינט מצולמת איתה גדולה בהרבה ממה שבאמת מקבלים ( 26 אינץ ). כמובן שבאותיות הקטנות למטה מצויין שהתמונה להמחשה בלבד…
בכל מקרה, אני טוען שבמקום לקטר ולהתעצבן מדברים שכאלו צריך ללמוד מהם ! משפט חוכמה גיאורגי ידוע אומר " ! If you can beat them, join them"
ולכן שקלתי שוב ושוב, ואני חושב שכך אני אשנה קצת את המראה של הבלוג שלי… ( התמונה, כמובן, להמחשה בלבד )



