TAG | מותג
14
אחחח… להתענג על קרבות השיווק של המכשירים הסלולריים
5 תגובות | Apple, IPhone, Internet, iPhone4, אייפון, אינטרנט, גאדגטים, טכנולוגיה, מיקרוסופט, מיתוג, שיווק
אין ספק שהצד המעניין במלחמת הקיום של שוק הסחורות בכלל, ושוק המכשירים הסלולריים בפרט, הוא הצד השיווקי.
ברמה הבסיסית הרעיון הוא מאד פשוט, הצד שישכנע את הצרכן להשקיע את כספו במוצר שלו – ניצח. מבחינת שיטות השכנוע השמיים הם הגבול, וכשהיצירתיות מגובה בשימוש בטכנולוגיה האינטרנטית / החברתית המסר טס לכל מקום תוך שניות, אם היה לך מסר מנצח – ניצחת. לא תמיד המוצר שלך הוא הטוב ביותר שיש, אבל אנחנו חיים בעידן של מסרים מהירים כך שאנחנו לא תמיד מתעמקים בפרטים הקטנים, אלא מסיקים מסקנות ונקשרים למותגים במהירות רבה מידי שאיננה מוצדקת.
אייפון 4 יצא לאוויר העולם ועשה לא מעט רעש. לצד התרגשות גדולה נרשמו תקלות מביכות ביותר והיום כבר מסתובבות שמועות שאפל הולכת לבקש ולהחזיר את המכשירים לתיקון (מה שנקרא recall), אני רק רוצה, בצניעות האופיינית לי, להזכיר לכם שכבר ראיתי את הנולד כשניהלתי דיון עם עצמי (אני נהנה מאותם דיונים עם עצמי. אני כל כך מעשיר את עצמי) והסקתי שכדאי יהיה לשדרג את האייפון הקלאסי שלי לאייפון 3GS ולא לאייפון 4, אבל נניח לזה כרגע.
הנה שלושה עידכונים קצרים של השבוע האחרון בתחום החם הזה של שיווק המכשירים הסלולריים החכמים:
1. לנובו, יצרנית המחשבים הגדולה נכנסת בסערה לשוק ומציגה מכשיר מרשים ומלוטש למדי. נראה שבדומה לאפל, גם לנובו יודעת ליצור סרטונים מגרים.
דרך אגב, זה לא כזה פשוט להציג מכשיר מלוטש ומגרה באמת, הרשו לי להזכיר לכם את מכשיר הסלולר מעורר הפלצות של מיקרוסופט הקרוי "קין 1". לאחרונה פורסם שמיקרוסופט החליטה לבטל את הפרוייקט הזה, אז אני מקווה שלא בניתם על להשיג את המכשיר (אני רציתי אחד כזה. בשביל לעצור את הדלת)
2. אני ממליץ לכם בחום לקפוץ ולבקר את אתר האינטרנט של HTC, הוא נקי, מסודר ומזמין ביותר, אם כי מזכיר מעט את האתר של אפל. האתר ממש עשה לי חשק לרכוש איזה מכשיר Desire (שם מצויין למכשיר סלולרי, לא?), אבל אני יודע שהסלולר הבא שלי יהיה, שוב, אייפון (באמת שאני לא יכול לענות לעצמי למה אני מקובע על אייפון).
3. מוטורולה מנכסת לעצמה עמוד שלם בניו יורק טיימס ומפרסמת שם את ה- Droid X החדש שלה, הפרסומת הזו עושה, על הדרך, צחוק מתקלת הקליטה והאנטנה הבעייתית של אייפון 4 בצורה מקורית ומשעשעת: "הטלפון מגיע עם אנטנה כפולה כך שתוכל להחזיק אותו בכל דרך שתרצה. יש לך קול, ושווה שישמעו אותו". אם לא הבנתם את הבדיחה פנו אליי בפרטי, שלא יצחקו עליכם שאתם לא מעודכנים.
- מרתק או מה??
נשיא ארה"ב ברק אובמה הוא חתיכת תופעה מרתקת. מדובר בבחור מוכשר שיודע לדבר יפה, להעביר מסר בצורה מדהימה ולמשוך אליו הרבה עניין ותשומת לב (לדעתי המילה "אובמה" היא כבר מותג לכל דבר ועניין).
נתקלתי בשני סרטונים מבית היוצר של היועצים שלו שרק מחזקים את ההערכה שלי כלפיו (וכלפי היועצים שלו) עוד יותר. אני זוכר שאחד החבר'ה בסדיר היה מספר לנו שאמא שלו לימדה אותו שחשוב בחיים "לקחת את הלימון ולעשות ממנו לימונדה". הלימון הוא המצב הקשה בארה"ב, הלימונדה המיוחלת היא שיפור מצב הרוח של האומה במטרה להוריד את הרפובליקנים מהגב שלו, וליצור איזשהוא אפקט פסיכולוגי שאולי, רק אולי, שיזיז משהו. אובמה וצוות האסטרטגיה שלו עושים בשני הסרטונים הללו עבודה מבריקה.
בסרטון הראשון "תפוס מגב", אובמה מפנה אצבע מאשימה כלפי אלו שמלגלגים על התפקוד שלו ומזכיר להם שני דברים: אחד, שנינו באותו צד אז בואו ותעזרו "תפסו מגב". דבר שני, אתם אלו שגרמתם לבלאגן הזה מלכתחילה (והוא כמובן מתייחס לנשיא בוש). בסרטון השני "הדרך לשיקום" מציג אובמה את השיפור שלטענתו קורה בשוק המשרות בארה"ב (לדעתי מדובר במשחק עם מספרים לטובת הרעיון שהוא מנסה להציג, אבל לא משנה).
- הנקודה היא שהנשיא האמריקאי מעביר את המסר שלו בצורה פשוטה, קליטה, נקייה ועממית. תענוג.
הנה תימצות של עיקרי הדברים שנאמרו בכנס האחרון של אפל בו הוצג האייפד לראשונה:
אין ספק שלשמוע את מילות התיאור הללו (מדהים. גדול. עצום. מעורר השראה) אחת אחרי השנייה זה מצחיק, אבל אם מכניסים אותן (ואם נהיה פחות תמימים: מטפטפים אותן בכוונה) בצורה הגיונית לתוך הנאום, אנשים יוצאים החוצה וזה מה שהם זוכרים.
השבוע עמדתי ברציף הרכבת כשהסתכלתי בשעון שלי (פיתחתי מנהג מוזר שכזה של חישוב הזמן שהרכבת שלי שוב מאחרת). אני מאד אוהב את השעון שלי, כשאנשים רואים אותי עם השעון הזה הם ישר חושבים על ג'יימס בונד עם שעון אומגה (אבל לא החדש-המעאפן-עלאק-גיימס-בונד דניאל קרייג אלא פירס ברוסנן, גיימ'ס בונד האמיתי), כמובן שאז הם מבינים שהם טעו פעמיים, אני לא דומה לג'יימס בונד ויש לי בכלל שעון סווט'ש, אבל זו בהחלט טעות נפוצה שאנשים עושים כשהם נתקלים בי.
בכל מקרה, חשבתי שמעניין יהיה לדעת האם בעתיד אנשים כבר לא יקנו שעונים וממילא ייעלם לו השעון, את השעה אפשר היום לדעת בעזרת המכשיר הסלולרי שכל כך נפוץ, אז אולי השעון מיותר? מחשבותיי המשיכו והעלו השערות שונות ומשונות. אני אחזור למחשבות שלי בהמשך.
מזמן שלא היתה לי פה בבלוג איזשהיא חשיפה אמיתית, מאז שמצאתי שבחנות של איידיגיטל המוכרנים משתמשים בוינדוס (!) לא הצלחתי להמם את העולם. גם הפעם כנראה שלא.
מזה קרוב לשנתיים שאני נוסע למקום עבודתי שברמת החייל דרך אותו מסלול. אני יוצא מתחנת הרכבת של אוניברסיטת תל אביב עם האופניים המצ'וקמקות שלי (אני חייב לצלם אותן ולעלות את התמונה לבלוג. אתם לא תפסיקו לצחוק), ממשיך על כביש שדרות רוקח-גני יהושוע, לוקח ימינה לבכור שלום שיטרית וממשיך ישר עד לרמת החייל. הנסיעה שלי היא על ציר תנועה מסיבי מאד, העשן שנפלט מהרכבים על הבוקר הוא דבר נפלא. תענוג לפתוח את הבוקר.
פעם בחודש או בחודשיים מצפה לי הפתעה נחמדה. על הגשר של שדרות רוקח-גני יהושוע קיים שטח אסטרטגי נהדר לפרסומת ענקית, המיקום הוא נהדר עבור המפרסם, זהו מקום בולט וברור שעם קצת יצירתיות אפשר לעשות שם יופי של פירסום שימשוך הרבה תשומת לב. האמת שיש לי קצת בעיה עם פרסום החוצות הזה כי לדעתי הוא גורם לחוסר תשומת לב של הנהגים על הכביש, אבל נניח לזה כרגע.
הפעם תפסה את המיקום האסטרטגי חברת "עלית" שמקדמת את המותג החדש שלה "אצבעות". עלית בחרה להציב על הגשר מודל ענק של מתקן ממתקים. המתקן נראה מרחוק אמיתי להפליא עד שהחלטתי לגשת אליו קרוב ולהוציא לעצמי קצת שוקולד, להפתעתי הרבה מצאתי שהשוקלוד לא אמיתי! אפילו אפשר לראות את הבליטות של הפלסטיק! (לקוראים הלא קבועים של הבלוג, שלא מכירים את סגנון הכתיבה שלי אני חייב להסביר שלא באמת חשבתי שזה אמיתי, אני לא אידיוט. לפחות לא עד כד כך)
אהבתי. פירסום שכיף לראות.
שלט פרסומת לעוד אחד מיני מסלולי המסלולים של אורנג'.
תגידו אורנג', לא יכולתם לעשות מאמץ מינימלי לסדר את העברית במכשיר? אם לא בשביל הלקוח הסופי אז לפחות בשביל הפרסומת…
החלטתי הפעם לכתוב על נושא המותגים ( ואני חושב שאני אתחיל לעשות זאת בתידרות גבוהה יותר ), אני אוהב מותגים, יש להם כוח קסום שקשה מאד ליצור, ולא תמיד ברור איך הקסם הפסיכולוגי הזה פועל עלינו. (Apple, Google, Timberland ראו ערך)
עיינתי השבת במוסף ישן של עיתון גלובס "מדד המותגים של 2007" , מוסף נהדר ועב כרס שמדרג את כלל המותגים בארץ ונתקלתי במאמר פתיחה של הפירסומאי ראובן אדלר, אדם שמבחינה אידיאולוגית יש לי חילוקי דעות מהותיים איתו, אך מבחינה מקצועית אי אפשר שלא להתרשם מאד מהיכולות שלו בתחום המיתוג והפירסום.
אדלר הציע במאמרו "הצד הטוב של הקומבינה" רעיון חכם ( שבוודאי עלה כבר כמה פעמים בעבר ) אך המדינה לא אימצה, והוא למתג את ישראל, ובכך להסיט את השיח העולמי המתקשר באופן תמידי לישראל ממלחמה ועימותים תמידיים, למשהו אחר לגמרי.
אדלר טען שכשהיה בסין שאל את המארחים הסינים שלו מה הם יודעים על ישראל והם ענו לו "בום-בום", כששאל אותם מה הם יודעים על היהודים ענו לו "איינשטיין", זה טוען אדלר, היתרון היחסי שלנו, וזה המינוף למיתוג שלנו. מבלי להכנס יותר מידי לעומק, הרעיון הוא לקחת את המאפיין המיוחד של המדינה הקטנה שלנו ( את אותו היתרון היחסי ) שהם מוחות יצירתיים וגאוניים ( 8 זוכי פרס נובל, מקום שלישי ביזמות, והרמת כמה לווינים טובים לאוויר, לא כולל זה ששוגר ממש לא מזמן ) בקיצור, דגש על החומר האנושי המעולה הפועל באופן מעורר השראה תחת לחץ וחוסר משאבים טבעיים, בשילוב צבעי הדגל. וכך יצר ראובן אדלר את הסיסמא Invented In Israel. small but smart . ( ניסיתי לשחזר את החתימה שיצר בתמונה למעלה )
אדלר טוען שכמו שהמשפט Made in Germany מעיד על איכות המוצר ( ולחלופין Made in China ), כך יעיד המשפט ( שיתווסף לכל מוצר ישראלי ) כי המוצר פותח בישראל ומכאן איכותו הרבה. ( ומכאן גם איכותה הגבוהה של המדינה )
חכם ופשוט.
אני תמיד אוהב להיות בצד ששוחה נגד הזרם. וככזה אני לא סובל את תופעת ההערצה ההמונית (הבלתי מוסברת לחלוטין) המופנית כלפי אפל ומוצריה, ומצד שני אני מוכן להיות סלחן ומפרגן לחברת מיקרוסופט שמשום-מה ההמונים אוהבים לקטול. (איפה היינו היום בלי וינדוס ?!)
לכן, כאות הערכה למיקרוסופט צירפתי קישור לאתר המתעד את התפתחות ממשק המשתמש של וינדוס לאורך השנים, החל משנת 1985 ועד היום.
http://www.guidebookgallery.org/guis/windows
מרגש עד דמעות.









