כבר הבנו את זה מזמן – אבל הפעם זכינו לקבל דוגמה מוחשית, כוחו העצום של האינטרנט והרשתות החברתיות מאפשר לאנשים הפשוטים, גם כשהם במהלך השירות הצבאי שלהם, להעביר מסר לכל העולם כולו, ובשניות ספורות.

היו לסרטון הזה את כל המרכיבים המנצחים: משך הסרטון היה קצר (תמיד טוב – למי יש זמן?), הסרטון הראה פעילות חיילים ישראליים באיזור עויין (תמיד מעניין, לא משנה באיזה צד של המפה הפוליטית / העולמית אתה), הושמעה מוזיקה טובה וגם נשבה לה רוח של שובבות משעשעת.
- חיילי צה"ל רוקדים לצלילי השיר TikTok לרגעים ספורים ואז חוזרים לסיור. חביב, שטותי ומצחיק.

אחרי שנהנתי לצפות בסרטון התלבטתי מאד האם לפרסם אותו אצלי בחשבון הפייסבוק שלי ובכך להעביר אותו הלאה לכל אותם מאות אלפי מאמיני בפייסבוק (טוב, רגע של אמת, פייסבוק מכנה אותם "חברים" ויש לי בסך הכול 640 כאלו – אבל מי סופר). כמי שמאד אוהב את צה"ל, חשבתי לעצמי שאולי זה לא מכובד להציג ככה את חיילי צה"ל, מצד שני, הרהרתי, זה בכלל לא נורא, הם בסך הכול לקחו את שגרת הסיורים היום-יומית המשמימה שלהם והכניסו לה קצת פלפל מבלי לפגוע באף אחד.
בסופו של דבר פרסמתי את הסרטון בחשבון הפייסבוק שלי בלי נקיפות מצפון, היום התברר לי שלפחות מנקודת המבט הרישמית של צה"ל המסקנה שלי היתה נכונה, – הצבא החליט שלא להעמיד את החיילים המרקדים לדין כי מדובר בסך הכול בשעשוע לא מזיק, וגם העולם שצפה בסרטון קיבל את העניין בחיוך והבנה.

יכול מאד להיות שהתגובה הצה"לית פושרת למדי, ובכלל החיילים עשו דווקא שירות הסברתי מוצלח למדי למדינת ישראל? יכול להיות שהריקוד הספונטני (הוא לא ממש ספונטני, הם עבדו על העניין הזה וגם הציבו משהו שיצלם) גרם לאנשים בעולם להתנער מעט מהמחשבות השליליות שנדבקו לחיילים שלנו? למרות שהיו אנשים שקפצו בכעס (והרי לא משנה מה תעשה תמיד כמה אנשים יטענו שצה"ל לא בסדר), והעלו את הסרטון מחדש (אחרי שצה"ל עצמו, כנראה, דאג להוריד אותו) תחת הכותרת "קל לרקוד כשאתה הוא הכובש" או משהו שכזה, אבל בכל זאת, העולם נחשף לצד האנושי, המשעשע והשובב של חיילי צה"ל.

העידן החברתי המקושר הזה עוד יפתיע אותנו בסירטונים מהסוג הטוב (כמו זה) ומהסוג הרע. אני מאד מפחד מהסירטונים "הרעים" שעוד יגיעו, כי כמו שכתבתי, כל אחד יכול להעלות כל דבר ולא תמיד הוא מפעיל שיקול דעת הסברתי-מדיני. לפעמים, אותו גולש אפילו לא מפעיל שיקול דעת עצמי בסיסי ביותר ובעצם פוגע בעצמו ממש כשהוא מעלה סרטונים או תכנים בעייתים.

אינטרנט, הסברה, חיילי צה"ל, חיילים רוקדים, יוטיוב, מדינת ישראל, סירטונים, פייסבוק, רשתות חברתיות

השבוע נתקלתי במאגר יפיפה הכולל 21 סטים של אייקונים ברורים ויפים המייצגים רשתות חברתיות להורדה חינמית כך שאפשר להשתמש בהם בבלוג או באתר שלכם כשאתם מטריחים אנשים לבדוק את דף הפייסבוק או הטוויטר האישי שלכם.
בעודי מעיין בסטים היפים של האייקונים האלו חשבתי שיהיה נחמד לתת קישור למאגר החינמי וכך לחסוך לאנשים זמן, כסף וכאב ראש. "הקוראים של הבלוג בטח יודו לי מאד" חשבתי לעצמי, "אל תהיה תמים, מורד", תיקנתי את עצמי, "הם יבואו, יקחו, וילכו. הם אפילו לא יסתכלו לאחור כשיסגרו את הדפדפן". "אז למה אני טורח?", תהיתי, "כי אתה אדם טוב, מורד, כי אתה אדם טוב".

למאגר האייקונים החברתיים החינמיים

אייקונים, אייקונים של רשתות חברתיות, בלוג, טוויטר, יוטיוב, סטים של אייקונים, עיצוב גראפי, פייסבוק, רשתות חברתיות

כמו שכבר טרחתי לציין מעל גבי כל זירת מדיה חברתית רעננה, הייתי בכנס דה מרקר 2010 האחרון (כנס com.vention, בלעז). לכנס הגעתי באמצעות הרכבת שלקחה אותי, בפעם הראשונה בחיי, לעיר ראשון לציון. את הדרך חזרה לאיזור תל אביב עשיתי עם בחור נהדר בשם איתי צמיר (לידיעתכם: כל מי שמציע לי טרמפ בכנס כזה או אחר הוא "נהדר", קחו את זה בחשבון).

את איתי הכרתי כבר לפני הכנס, אחרי שהצטרף כ"פאן" לדף הפייסבוק של הבלוג שלי (הרשו לי להמליץ בשמו, למרות שהוא מעולם לא המליץ על דבר שכזה: כדאי לכם מאד, מאד, להצטרף כ"פאן" לדף של הבלוג שלי בפייסבוק), איתי הוא מנהל מחלקת האינטראקטיב של ערוץ 10, מרצה בבית הספר לתקשורת שבמרכז האוניברסיטאי באריאל וגם "פאן" של הבלוג שלי בפייסבוק. החלטתי לערוך עימו ראיון טכנולוגי קצר ולברר מה זה בעצם אינטראקטיב, מה ערוץ 10 עושה עם המילה הזו, איך ערוץ 10 רואה את עצמו משתלב במהפיכת האינטרנט ואיך השתנו חייו מקצה לקצה אחרי שהצטרף כ"פאן" לדף הפייסבוק של הבלוג שלי.
ראיון אינטראקטיבי (אה! שנון).

(המשך…)

com.vention, אינטראקטיבי, אינטרנט, איתי צמיר, טוויטר, טכנולוגיה, טלויזיה, יוטיוב, ערוץ 10, פייסבוק, ראיון, ראיונות עם אנשים מעניינים

מכירים את זה שאתם מקליטים את עצמכם, למשל לתיבה הקולית שלכם (מישהו עוד משתמש בזה?), ואז עושים פליי ושומעים את עצמכם? רוב האנשים מדווחים שפעילות כזו היא לא כל-כך נעימה ואפילו קצת מוזרה. ובכן, זה מה שהיה לי כשצפיתי בסרטון שמסקר את פגישת הבלוגרים המשתתפים בפרוייקט "קרםדלה" שהעלו בזק בינלאומי.

יש בלוגרים שמצלמים את עצמם, מעלים את הוידאו ליוטיוב ואז מכניסים אותו לבלוג שלהם בתור, מה שנקרא, וידאו בלוג. לא פעם הרהרתי ביני לבין עצמי בלעשות משהו שכזה, אבל, כך הסקתי ביני לבין עצמי, אני זקוק למקלדת בשביל להתפלפל עם קוראי, לחדד את מסריי, לחרוז מילים, לשזור ניבים, לנסוך ערפל טקסטואלי ולהגיע אל הרבדים העמוקים ביותר של הרעיונות שלי. זה לא יעבוד בוידאו. זה שיטחי מידי ואנשים רק יתרכזו בפניי היפות.

האמת שלא זכרתי שהצטלמתי ודיברתי בכנס הזה, אני לא כזה. אולי שמו לי משהו במשקה. כשאני חושב על זה, באמת היה טעם מוזר לקולה.

creamdela, בזק בינלאומי, בלוגים, בלוגרים, יוטיוב, קרםדלה

יש לי חוש הומור מיוחד מאד (תמיד גם אמרו לי שאני ילד מיוחד. אני עדיין לא מבין למה), אני אוהב את ההומור השיטחי, הנמוך והזול ביותר.

התחייבתי בפני אישתי (שגם לה חוש הומור מיוחד, אם כי לא שיטחי כמו שלי) שאני אפרסם פוסט עם הסרטון האהוב עלינו ביותר בתקופה האחרונה; אנחנו יכולים לשבת ולצפות בסרטון הזה אלף פעם ופשוט לא נמאס לנו. הפרסומת גרועה לחלוטין (לא ברור לי מה אמור לשכנע אותי לפתוח חשבון בבנק הזה) , אבל אסי כהן פשוט ענק!

אינטרנט, בלוג, יוטיוב, פוסט מיותר, צחוק

בפוסט הקודם, "נשמע נהדר, רק יש בעיה אחת" סיפרתי על שיחה קצרה שהתרחשה ביני לבין נציג מכירות של חברת כבלים מסויימת. לא היה בשיחה הזו שום דבר מיוחד, השיחה היתה בסך הכול משעשעת (עבורי) וחסרת פידבק של בונוס (עבורו).

אחת התגובות שקיבלתי לפוסט הזה שווה פוסט בפני עצמה (וזה הפוסט הנוכחי שאתם קוראים הרגע), את התגובה כתב Bimba, בימבה קישר לסירטון המציג מקרה אמיתי בו לקוח מנסה להתנתק מחברת AOL והנציג הטלפוני פשוט לא מאפשר לו לעשות את זה, שווה צפייה:

אינטרנט, בלוג, טכנולוגיה, יוטיוב, מעצבן

מי שעוקב באדיקות מעוררת תמיהה אחרי הבלוג הזה, מבין, בסופו של דבר, שאני אוהב לצחוק.
ככל שהדברים המצחיקים הם יותר אידיוטים, כך הם מצחיקים אותי יותר. היום זכיתי למנת צחוק הגונה כשצפיתי בפרק הראשון בעונה השישית של המשרד (חם מהתנור. לוהט).

ה"משרד" היא יצירת אומנות, אין לי דרך אחרת לתאר את תוכנית הטלויזיה הזו. היא מלווה את שיגרת עבודתם של עובדי משרד מכירות אפרורי מסקרנטון, פנסילבניה, ומצליחה לגרום לצופה להרגיש שהוא נוכח בהתהוותם של מצבים מגוחכים ואבסורדים, אך לא בגדר הבלתי הגיוניים בעליל. צריך לראות בשביל להבין מה אני רוצה לתאר, כל מילה נוספת שאכתוב במטרה לנסות ולהסביר את הגאונות בתוכנית רק תגרום לכם להימנע מצפייה בה.

"פארקור" הוא ספורט אתגרי אורבני שהומצא בצרפת, ובטח כבר ראיתם באינטרנט מלא סירטונים של חבר'ה צעירים שקופצים מבניינים ועושים סלטות מעל מכוניות (אם תסתכלו טוב-טוב בסרטונים הללו תראו בחור צעיר עם שיער שחור וכיפה סרוגה המרשים ביכולתיו הפאקוריות. זה לא אני).

עכשיו, מה קורה כשסקוט, הבוס הלא-נורמאלי מחליט שהוא עושה פארקור במשרד? לראות ולהתמוגג (לא מצאתי איכות טובה יותר, זה מאד חדש) :

המשרד, יוטיוב, פארקור, צחוקים

"…ברגע שאנחנו נקבל ונראה את הסרטון המדובר, נדאג שגם אתם תראו אותו, נמשיך לעקוב"

כך בציטוט לא מדוייק שהצלחתי לשחזר מהראש, הסביר כתב ערוץ 2, אהרל'ה ברנע, לדני קושמרו ולצופים בבית, שברגע שהוא יקבל את הקלטת המדוברת של הפגזת צה"ל בסוריה – אנחנו נזכה לראות אותה גם.

ובכן, חה-חה-חה, כנראה שאני לא אצטרך אותך הפעם כתבי היקר, אני מהמר שזה יהיה הרבה לפני כן כבר באינטרנט.
אבל תודה רבה בכל זאת.

אהרלה ברנע, אינטרנט, חדשות, יוטיוב, ערוץ2, פייסבוק

אני מאד אוהב לשבת עם הבן שלי, אילון, ולראות איתו ביחד סרטים באייפון. אני פשוט בוחר את פונקציית יוטיוב שבמכשיר ולפי מה שאילון מבקש אני מחפש במאגר של יוטיוב ואנחנו רואים ביחד.
כך למשל הב-הב זה אומר כלב ( ואז אני מחפש סרטים על כלבים ביוטיוב ) ו- או-ררררה זה שאגה של אריה, כלומר, הוא רוצה סרט על אריה.

החלטתי להרחיב את אופקיו ולהראות לו סרט על נמר, "זאת חיה גבר-גבר" הסברתי לו "אנחנו חייבים לראות סרט על נמר !". חיפשתי סרט על נמר והתחלנו לראות.
כבר בהתחלה הבנתי שאני לא כל כך רוצה להראות לו את הסרט, כי הנמר ( הגבר-גבר ) רודף אחרי האיילה ( טונה-טונה ) במטרה לטרוף אותה אז החלטתי להחליף את הסרטון,
- להפתעתי הרבה התרחש בסרט משהו שהשאיר אותי עם פה פעור.

אני מתבייש להודות בזה, אבל בהתחלה חשבתי שהסרטון אמיתי…

אינטרנט, אמיתי, יוטיוב, נמר, סירטונים, צחוקים