מי שקורא את הבלוג הזה בוודאי יודע שאפשר לסכם את הדברים שמעניינים אותי ברשימה המצומקת והעלובה הזו: תיאוריות קונספירציה, יכולת השיווק של אפל ושעונים. בעיקר כאלו שעולים הרבה כסף.
מי שקורא את הבלוג שלי גם בוודאי יודע שאני נוהג לפתוח לא מעט פוסטים במשפט "מי שקורא את הבלוג שלי בוודאי יודע ש…", זו שיטה שאני המצאתי, היא מאפשרת לי לפתוח את הפוסט בחינניות מאולצת ומשרה תחושה טובה, אך מזוייפת, לאלו שאכן קוראים את הבלוג שלי ואומרים לעצמם משהו כמו "הוא בטח מתכוון אליי" או "איזה כיף כשתייחסים גם אלינו הקוראים הנאמנים". שיהיה.

השבוע (עוד פתיחה מהוללת שלי), הציגה חברת אפל את מוצרי האייפוד החדש שלה לצד האפל TV והאייטיונס 10, לא אכנס לכל האלמנטים החדשים של כל מוצר ומוצר אלא אתייחס לנקודה אחת קריטית שאפתח לתאוריית קונספירציה חובקת עולם (שיהיה לכם על מה לדבר איתי בכנס וורדקאמפ 2010) – האייפוד נאנו.

האייפוד נאנו החדש הוא כולו מסך מגע, הוא קטן מאד, מדליק למדי ובעל מערכת הפעלה דומה מאד לזו של האייפון והאייפד, אך כמובן מוגבלת הרבה יותר. מה שתפס את תשומת ליבי היה משפט אגבי שסטיב גובס זרק לחלל האוויר, משפט לכאורה שולי, אבל אני לא מצפה למשפט סתמי ממי שמתאמן על המצגות שלו יומיים מלאים לפני ההצגה. ואין ספק שזו אחת מההצגות הכי טובות בעיר.

שימו לב לתזמון 2:57 בסרטון הצגת האייפוד נאנו החדש, 2010 שאני מציג למטה. סטיב אומר, ממש סתם במקרה, שיש מישהו שכבר שם את האייפוד נאנו הזה על היד, כמו שעון.

אם אתם לא נמצאים עכשיו על הרצפה מרוב אנא הלם הרשו לי להסביר לכם את זה שוב, האייפד נאנו הזה הוא השלב ראשון של אפל להכנס לשוק השעונים (חלק עכשיו קוראים לי מטורף, חלק בוודאי מאחלים לעצמם לשנה החדשה שלא להתקל בבלוג הזה יותר), שוק השעונים היום הוא שוק לא מפותח טכנולוגית. שוק השעונים הוא שוק מפותח תדמיתית, יש מגוון רחב של שעוני יוקרה, עיצובים וסגנונות שונים, אבל אין שעונים טכנולוגיים חכמים באמת, והנה, האייפד נאנו הזה שמזכיר בצורתו שעון אך יכול לספק מגוון רחב יותר של שימושים, מקושר, כדרך אגב עם המושג שעון. החיסרון של שעונים חכמים עד היום היה שהם היו מסורבלים וסבלו מיחסי ציבור רעים (לכל מי שיש שעון שכזה הוא חנון וכו') ומי, אם לא אפל, יכולה להעניק סטייל, יוקרה ועיצוב סקסי שכל כך חסרים לאותם שעונים טכנולוגיים?

- רבותיי, אני מוכן לאכול את הכיפה אם אני טועה, אבל לדעתי, חברת אפל סימנה לעצמה מטרה נוספת – שוק השעונים.

הצגת האייפוד נאנו החדש, 2010 (אני מזכיר, שימו לב לתזמון 2:57) :

ההצגה הראשונה של האייפוד הראשון, שימו לב איך סטיב גוב'ס מנסה להסביר מה זה בכלל אייפוד:

Apple, אייפוד נאנו, אפל, טכנולוגיה, סטיב גובס, שעוני יוקרה, שעונים, תיאוריית קונספירציה

מי אמר שאין לביל גייטס וסטיב גובס חוש הומור מפותח? אפילו כשזה על חשבוננו…

—–

—–

—–

אפל, ביל גייטס, הומור, טכנולוגיה, מיקרוסופט, סטיב גובס, צחוקים

בא לי לכתוב פוסט טוב, אבל ממש טוב.

לפעמים, יוצא לי לכתוב פוסטים משעממים להחריד, כאלו שאפילו לי לא בא לקרוא אותם, לעיתים נדירות אני מצליח לכתוב פוסטים ממש, אבל ממש טובים, שגורמים לי להתגאות בהם (עד שעובר בערך שבוע וחצי וההתלהבות דועכת).
עכשיו, בא לי לכתוב פוסט פצצות-לגבות-או-כל-ביטוי-אווילי-אחר כזה שיפורסם אחר כך בחורים ברשת, ניוזגיק, Ynet, וואלה, פוסט שאנשים יעבירו בחיל ורעדה מאחד לשני במייל או בפייסבוק, פוסט חוצב להבות על עתיד הטכנולוגיה שיעבור בטוויטר ואלפי אנשים יעשו לו רי-טוויט, פוסט שינתח בצורה חדה כתער את המצב הטכנולוגי הנוכחי, פוסט שאפילו יגיעו לידיהם של מארק צוקרברג, סטיב גובס וסטיב באלמר (טוב, בעצם תשכחו מהאחרון).

אבל אין לי כרגע מוזה לכתוב משהו שכזה, אז אולי בפעם הבאה.

YNET, בלוג, וואלה, חורים ברשת, טכנולוגיה, מארק צוקרברג, ניוזגיק, סטיב באלמר, סטיב גובס, פוסט טוב, פייסבוק

סרטון אדיר! מלבד הצחוקים והבדיחה על חשבון 'הלהוטים לאייפון' יש בסרטון הזה מסר עמוק (ותודה לדובי לילינג שהעביר לי אותו).

HTC, iPhone4, אייפון, אייפון4, אפל, טכנולוגיה, צחוקים

הפוסט מוקדש לאישתי היקרה שתמכה בי ברגעים הקשים בהם הפנמתי את העובדה, שכמו הרבה חברות טכנולוגיות, אפל לא מושלמת

אני אוהב דרמות, יותר משאני אוהב דרמות אני אוהב דרמות טכנולוגיות. "מה זה דרמות טכנולוגיות? מה מורד מתחיל להמציא פתאום מושגים? למה אנחנו בכלל ממשיכים להכנס לבלוג שלו?" ובכן, אין ספק שאתם מעלים שאלות קשות ונוקבות ואני מציע לכם להתמודד איתם בגבורה ולא לטאטא מתחת לשטיח, אלא אם כן האישה שלכם הכריחה אתכם לטאטא את הרצפה ואז באמת הכי קל להעיף הכול מתחת לשטיח. לא שאני עושה את זה.

השבוע, הושק האייפון 4 החדש. כן, אני מודה, התרגשתי והתלהבתי מאד, אבל בסופו של דבר בחרתי לשדרג את האייפון 2G-קלאסי שלי (כן. יהיה פוסט פרידה מרגש) לאייפון 3GS (כן. יהיה פוסט חיכיתי-לך-כל-חיי מרגש אף יותר), אבל התקלות שהתגלעו (הע' היא בכוונה – אני כותב עם כישרון) מטרידים מאד וגרמו לי להרהר בשאלה "אפל לאן?".

אפל, שיש לה מקום של כבוד בתעשיית הטכנולוגיה העולמית, מושכת את תעשיית הסלולר לאן שהיא רוצה מאז שהשיקה את האייפון הראשון. היא גרמה לסמסונג, מוטורולה ונוקיה לצאת במהירות עם מכשירים תואמי אייפון מגוחכים שגרמו להם להיראות כחברות שיודעות רק להעתיק, וגם את זה בצורה גרוע ("צריך גם לדעת איך להעתיק" לימד אותי פעם מורה חכם), אפל כופה על ספקיות סלולר בכל העולם להסכים לדרישות המגוחכות שלה שאף יצרן אחר לא היה מעז להציע אפילו בצחוק, ובנוסף, מושכת חברות מחשבים רבות לשוק הטאבלטים שהיא בכלל לא המציאה, אבל אין ספק שהיא זו שהעלתה את השוק הזה על המפה.

אבל משהו נסדק השבוע. לדעתי, כשמנכ"ל אפל עונה ללקוח הפשוט שתוהה למה המכשיר שקנה במיטב כספו סובל מירידות קליטה מבהילות שזה בגלל שהוא "הוא לא מחזיק נכון את המכשיר הסלולרי", או מסביר את הכתמים הצהובים על המסך כ"דבק מסך שעוד לא התייבש", זה לא נשמע טוב. והאנשים מקשיבים, הם מקשיבים ומפנימים שמישהו עושה מהם צחוק.

נכון, אפשר להגיד שחלק מהדברים שאפל עשתה עד היום זה צחוק מהלקוחות שלה (נעילת מכשירים, סינון אפליקציות, איכות צילום מגוחכת, you name it) – אבל הפעם זה בצורה כל-כך בוטה וכל כך מכוערת שזו ממש וובוזלה שזועקת לך באוזן (קול שופר שלפני ראש השנה, אם תרצו דוגמה מהמסורת היהודית. בכל זאת, אני באמת מתיימר לכנות את הבלוג הזה "חינוכי").
עוד מוקדם להמר (היחס כרגע הוא 7:1 מי נכנס? מי נכנס??), אבל נראה לי שהרבה משתמשים בעולם מבינים שאין משהו קדוש במוצרים של אפל והם שווי ערך, אם לא פחותים לעיתים, ממוצרים של חברות טכנולוגיות אחרות. נראה לי גם שמלך ההר החדש מתחיל להפנים שיש לו בעיה למרות שעדיין לא התקבלו נתונים על ירידות חדות במכירות.

מצד שני, יכול להיות שאני טועה (כן, לפעמים אני טועה) וכמו שהאייפון 3GS לווה בקולות זועמים על התחממות יתר בליווי כמה "מומחים" שלעגו וסיפקו לנו שימושיים "יצירתיים" עם המכשיר המתחמם, כשבסוף המכשיר הוכיח את עצמו כמוצלח למדי ונטול תקלות מוזרות שכאלו.

יהיה מעניין, זה בטוח.

אייפון 4, אין קליטה, אפל, אפל לאן, בלוג, דרמות טכנולוגיות, טכנולוגיה, כתמים צהובים

זה הסמל של תוכנת אי-מיול, או ככה לפחות טוען החבר-משתמש-האי-מיול שלי

יום שישי הוא יום נהדר. יש כמה סיבות לכך: קודם כל מדובר ביום שהוא חופשי עבורי ואני יכול לשבת ולכתוב בנחת את הטקסטים המשובחים האלו שמבלבלים אתכם כל פעם מחדש, מלבד זאת, ביום הזה כבר ברור לי שאני כבר נמצא בסוף השבוע – מצרך שהופך עבורי יותר ויותר חשוב כמו אוויר לנשימה (יום חמישי הוא עדיין לא סוף שבוע, עם כל הכבוד ליום חמישי), ואחרון אחרון חביב – יום שישי הוא היום היחידי בו אני יכול להנות ולהוציא את שני הילדים המקסימים שלי מהגן (מידי פעם אני מצליח להתחמק מהמטלה הזו).

זה היה אחד מימי השישי האלו שהלכתי להוציא את הילדים מהגן, כשחשבתי לעצמי שזה קטע מדהים שהילד שלך רואה אותך בדלת הכניסה לגן, מתרגש מאד ורץ לקראתך, מחבק אותך ומספר לך כמה הוא התגעגע אליך, ואז, חוזרים הביתה והכל נרגע – כאילו רגע המפגש המחודש הוא השיא ואז חוזרים לשגרה בה אתה הופך לדמות מובנת מאליה – עד למפגש הבא. מחשבות עמוקות, אני יודע.

בכל מקרה, אני מרים את הילדים על הידיים ויוצא החוצה מהגן בדרכי לרכב. תוך כדי הליכה אני מעיף מבט לעבר אחד מחלונות הגן ששייך לחדרה של מנהלת הגן ומבחין שהיא יושבת עם הגב כלפי חוץ ומסך המחשב שלה גלוי, אני מסתכל לשנייה על המסך ולהפתעתי הרבה, במקום לכתוב מייל באאוטלוק, לבנות טבלה באקסל או לכתוב מסמך בוורד היא… משתמשת בתוכנת אי-מיול! (אי-מיול, למי שלא מכיר היא תוכנת שיתוף קבצים לא חוקית) – אני אישית, כמובן, אינני משתמש בתוכנה שכזו, אבל יש לי חבר שכן והוא הראה לי פעם איך זה נראה.

אני נעצר במקום ועושה פרצוף מופתע (הגבות עולות למעלה הפה נפתח בצורה מטומטמת. כן, אני חייב להפסיק להיות כזה שקוף), אני מרשה לעצמי להביט שוב במסך ולוודא שאכן מדובר באי-מיול כי, כמו שטענתי קודם, אינני בקיא באיך בדיוק נראית התוכנה הזו – רק לחבר (אחד) שלי יש אותה. אני מנסה להרוויח עוד כמה שניות ולברר איזה סרט או משחק גברת מנהלת בדיוק בוחרת להוריד, אבל לצערי לא הצלחתי.

- מקווה לעדכן אתכם בפרטים מדוייקים יותר בפעם הבא…

אי-מיול, אינטרנט, גן, גננת, השפעות האינטרנט, טכנולוגיה, יום שישי, ילדים, מנהלת, תוכנת שיתוף

אין צורך במילים, אתם יודעים בדיוק מה עובר לי בראש.

iPhone 4, אייפון, אייפון 4, אני רוצה כזה, אפל, טכנולוגיה

כמו שכבר טרחתי לציין מעל גבי כל זירת מדיה חברתית רעננה, הייתי בכנס דה מרקר 2010 האחרון (כנס com.vention, בלעז). לכנס הגעתי באמצעות הרכבת שלקחה אותי, בפעם הראשונה בחיי, לעיר ראשון לציון. את הדרך חזרה לאיזור תל אביב עשיתי עם בחור נהדר בשם איתי צמיר (לידיעתכם: כל מי שמציע לי טרמפ בכנס כזה או אחר הוא "נהדר", קחו את זה בחשבון).

את איתי הכרתי כבר לפני הכנס, אחרי שהצטרף כ"פאן" לדף הפייסבוק של הבלוג שלי (הרשו לי להמליץ בשמו, למרות שהוא מעולם לא המליץ על דבר שכזה: כדאי לכם מאד, מאד, להצטרף כ"פאן" לדף של הבלוג שלי בפייסבוק), איתי הוא מנהל מחלקת האינטראקטיב של ערוץ 10, מרצה בבית הספר לתקשורת שבמרכז האוניברסיטאי באריאל וגם "פאן" של הבלוג שלי בפייסבוק. החלטתי לערוך עימו ראיון טכנולוגי קצר ולברר מה זה בעצם אינטראקטיב, מה ערוץ 10 עושה עם המילה הזו, איך ערוץ 10 רואה את עצמו משתלב במהפיכת האינטרנט ואיך השתנו חייו מקצה לקצה אחרי שהצטרף כ"פאן" לדף הפייסבוק של הבלוג שלי.
ראיון אינטראקטיבי (אה! שנון).

(המשך…)

com.vention, אינטראקטיבי, אינטרנט, איתי צמיר, טוויטר, טכנולוגיה, טלויזיה, יוטיוב, ערוץ 10, פייסבוק, ראיון, ראיונות עם אנשים מעניינים

טכנולוגיה, אינטרנט ורשתות חברתיות הם כלים נגישים, זולים (לעיתים קרובות אף חינמיים) ועוצמתיים מאד. כולם משנים את חיינו, אז כדאי שנתחיל להתרגל לכך.

למי שרוצה לטעום ב- 4:22 דקות את הגלים החברתיים הללו, שמתרסקים על עולמנו הרעוע גם ככה, מוזמן בחום לצפות בסרטון הבא:

אינטרנט, בלוגים, טוויטר, טכנולוגיה, סלולר, פייסבוק, רשתות חברתיות

10:20, בוקר יום ראשון, אני מתייצב באיחור אופנתי במתחם הסינמה סיטי החדש בראשון לציון. תמיד טוב לאחר לאירועים, הרעיון הוא לסובב ראשים, לעשות רושם, לייצר באאאז. אמממ… מוזר מאד, נראה שאף ראש לא הסתובב בגלל האיחור שלי, טוב נו, ככה זה יום ראשון, אנשים עדיין מנומנמים…

(המשך…)

com.vention, אייפד, אינטרנט, אירועים, דה מרקר, טכנולוגיה, כנס דה מרקר 2010, כנסים, מינגלינג, סינמה סיטי