מי שקורא את הבלוג הזה בוודאי יודע שאפשר לסכם את הדברים שמעניינים אותי ברשימה המצומקת והעלובה הזו: תיאוריות קונספירציה, יכולת השיווק של אפל ושעונים. בעיקר כאלו שעולים הרבה כסף.
מי שקורא את הבלוג שלי גם בוודאי יודע שאני נוהג לפתוח לא מעט פוסטים במשפט "מי שקורא את הבלוג שלי בוודאי יודע ש…", זו שיטה שאני המצאתי, היא מאפשרת לי לפתוח את הפוסט בחינניות מאולצת ומשרה תחושה טובה, אך מזוייפת, לאלו שאכן קוראים את הבלוג שלי ואומרים לעצמם משהו כמו "הוא בטח מתכוון אליי" או "איזה כיף כשתייחסים גם אלינו הקוראים הנאמנים". שיהיה.

השבוע (עוד פתיחה מהוללת שלי), הציגה חברת אפל את מוצרי האייפוד החדש שלה לצד האפל TV והאייטיונס 10, לא אכנס לכל האלמנטים החדשים של כל מוצר ומוצר אלא אתייחס לנקודה אחת קריטית שאפתח לתאוריית קונספירציה חובקת עולם (שיהיה לכם על מה לדבר איתי בכנס וורדקאמפ 2010) – האייפוד נאנו.

האייפוד נאנו החדש הוא כולו מסך מגע, הוא קטן מאד, מדליק למדי ובעל מערכת הפעלה דומה מאד לזו של האייפון והאייפד, אך כמובן מוגבלת הרבה יותר. מה שתפס את תשומת ליבי היה משפט אגבי שסטיב גובס זרק לחלל האוויר, משפט לכאורה שולי, אבל אני לא מצפה למשפט סתמי ממי שמתאמן על המצגות שלו יומיים מלאים לפני ההצגה. ואין ספק שזו אחת מההצגות הכי טובות בעיר.

שימו לב לתזמון 2:57 בסרטון הצגת האייפוד נאנו החדש, 2010 שאני מציג למטה. סטיב אומר, ממש סתם במקרה, שיש מישהו שכבר שם את האייפוד נאנו הזה על היד, כמו שעון.

אם אתם לא נמצאים עכשיו על הרצפה מרוב אנא הלם הרשו לי להסביר לכם את זה שוב, האייפד נאנו הזה הוא השלב ראשון של אפל להכנס לשוק השעונים (חלק עכשיו קוראים לי מטורף, חלק בוודאי מאחלים לעצמם לשנה החדשה שלא להתקל בבלוג הזה יותר), שוק השעונים היום הוא שוק לא מפותח טכנולוגית. שוק השעונים הוא שוק מפותח תדמיתית, יש מגוון רחב של שעוני יוקרה, עיצובים וסגנונות שונים, אבל אין שעונים טכנולוגיים חכמים באמת, והנה, האייפד נאנו הזה שמזכיר בצורתו שעון אך יכול לספק מגוון רחב יותר של שימושים, מקושר, כדרך אגב עם המושג שעון. החיסרון של שעונים חכמים עד היום היה שהם היו מסורבלים וסבלו מיחסי ציבור רעים (לכל מי שיש שעון שכזה הוא חנון וכו') ומי, אם לא אפל, יכולה להעניק סטייל, יוקרה ועיצוב סקסי שכל כך חסרים לאותם שעונים טכנולוגיים?

- רבותיי, אני מוכן לאכול את הכיפה אם אני טועה, אבל לדעתי, חברת אפל סימנה לעצמה מטרה נוספת – שוק השעונים.

הצגת האייפוד נאנו החדש, 2010 (אני מזכיר, שימו לב לתזמון 2:57) :

ההצגה הראשונה של האייפוד הראשון, שימו לב איך סטיב גוב'ס מנסה להסביר מה זה בכלל אייפוד:

Apple, אייפוד נאנו, אפל, טכנולוגיה, סטיב גובס, שעוני יוקרה, שעונים, תיאוריית קונספירציה

מי אמר שאין לביל גייטס וסטיב גובס חוש הומור מפותח? אפילו כשזה על חשבוננו…

—–

—–

—–

אפל, ביל גייטס, הומור, טכנולוגיה, מיקרוסופט, סטיב גובס, צחוקים

אין ספק שהצד המעניין במלחמת הקיום של שוק הסחורות בכלל, ושוק המכשירים הסלולריים בפרט, הוא הצד השיווקי.
ברמה הבסיסית הרעיון הוא מאד פשוט, הצד שישכנע את הצרכן להשקיע את כספו במוצר שלו – ניצח. מבחינת שיטות השכנוע השמיים הם הגבול, וכשהיצירתיות מגובה בשימוש בטכנולוגיה האינטרנטית / החברתית המסר טס לכל מקום תוך שניות, אם היה לך מסר מנצח – ניצחת. לא תמיד המוצר שלך הוא הטוב ביותר שיש, אבל אנחנו חיים בעידן של מסרים מהירים כך שאנחנו לא תמיד מתעמקים בפרטים הקטנים, אלא מסיקים מסקנות ונקשרים למותגים במהירות רבה מידי שאיננה מוצדקת.

אייפון 4 יצא לאוויר העולם ועשה לא מעט רעש. לצד התרגשות גדולה נרשמו תקלות מביכות ביותר והיום כבר מסתובבות שמועות שאפל הולכת לבקש ולהחזיר את המכשירים לתיקון (מה שנקרא recall), אני רק רוצה, בצניעות האופיינית לי, להזכיר לכם שכבר ראיתי את הנולד כשניהלתי דיון עם עצמי (אני נהנה מאותם דיונים עם עצמי. אני כל כך מעשיר את עצמי) והסקתי שכדאי יהיה לשדרג את האייפון הקלאסי שלי לאייפון 3GS ולא לאייפון 4, אבל נניח לזה כרגע.

הנה שלושה עידכונים קצרים של השבוע האחרון בתחום החם הזה של שיווק המכשירים הסלולריים החכמים:

1. לנובו, יצרנית המחשבים הגדולה נכנסת בסערה לשוק ומציגה מכשיר מרשים ומלוטש למדי. נראה שבדומה לאפל, גם לנובו יודעת ליצור סרטונים מגרים.

דרך אגב, זה לא כזה פשוט להציג מכשיר מלוטש ומגרה באמת, הרשו לי להזכיר לכם את מכשיר הסלולר מעורר הפלצות של מיקרוסופט הקרוי "קין 1". לאחרונה פורסם שמיקרוסופט החליטה לבטל את הפרוייקט הזה, אז אני מקווה שלא בניתם על להשיג את המכשיר (אני רציתי אחד כזה. בשביל לעצור את הדלת)

2. אני ממליץ לכם בחום לקפוץ ולבקר את אתר האינטרנט של HTC, הוא נקי, מסודר ומזמין ביותר, אם כי מזכיר מעט את האתר של אפל. האתר ממש עשה לי חשק לרכוש איזה מכשיר Desire (שם מצויין למכשיר סלולרי, לא?), אבל אני יודע שהסלולר הבא שלי יהיה, שוב, אייפון (באמת שאני לא יכול לענות לעצמי למה אני מקובע על אייפון).

3. מוטורולה מנכסת לעצמה עמוד שלם בניו יורק טיימס ומפרסמת שם את ה- Droid X החדש שלה, הפרסומת הזו עושה, על הדרך, צחוק מתקלת הקליטה והאנטנה הבעייתית של אייפון 4  בצורה מקורית ומשעשעת: "הטלפון מגיע עם אנטנה כפולה כך שתוכל להחזיק אותו בכל דרך שתרצה. יש לך קול, ושווה שישמעו אותו". אם לא הבנתם את הבדיחה פנו אליי בפרטי, שלא יצחקו עליכם שאתם לא מעודכנים.

- מרתק או מה??

Desire, Droid X, HTC, אייפון, אייפון4, אינטרנט, אפל, לנובו, מוטורולה, מותג, מותגים, מיקרוסופט, סלולר, קין1, שיווק, שיווק סלולרי

סרטון אדיר! מלבד הצחוקים והבדיחה על חשבון 'הלהוטים לאייפון' יש בסרטון הזה מסר עמוק (ותודה לדובי לילינג שהעביר לי אותו).

HTC, iPhone4, אייפון, אייפון4, אפל, טכנולוגיה, צחוקים

הפוסט מוקדש לאישתי היקרה שתמכה בי ברגעים הקשים בהם הפנמתי את העובדה, שכמו הרבה חברות טכנולוגיות, אפל לא מושלמת

אני אוהב דרמות, יותר משאני אוהב דרמות אני אוהב דרמות טכנולוגיות. "מה זה דרמות טכנולוגיות? מה מורד מתחיל להמציא פתאום מושגים? למה אנחנו בכלל ממשיכים להכנס לבלוג שלו?" ובכן, אין ספק שאתם מעלים שאלות קשות ונוקבות ואני מציע לכם להתמודד איתם בגבורה ולא לטאטא מתחת לשטיח, אלא אם כן האישה שלכם הכריחה אתכם לטאטא את הרצפה ואז באמת הכי קל להעיף הכול מתחת לשטיח. לא שאני עושה את זה.

השבוע, הושק האייפון 4 החדש. כן, אני מודה, התרגשתי והתלהבתי מאד, אבל בסופו של דבר בחרתי לשדרג את האייפון 2G-קלאסי שלי (כן. יהיה פוסט פרידה מרגש) לאייפון 3GS (כן. יהיה פוסט חיכיתי-לך-כל-חיי מרגש אף יותר), אבל התקלות שהתגלעו (הע' היא בכוונה – אני כותב עם כישרון) מטרידים מאד וגרמו לי להרהר בשאלה "אפל לאן?".

אפל, שיש לה מקום של כבוד בתעשיית הטכנולוגיה העולמית, מושכת את תעשיית הסלולר לאן שהיא רוצה מאז שהשיקה את האייפון הראשון. היא גרמה לסמסונג, מוטורולה ונוקיה לצאת במהירות עם מכשירים תואמי אייפון מגוחכים שגרמו להם להיראות כחברות שיודעות רק להעתיק, וגם את זה בצורה גרוע ("צריך גם לדעת איך להעתיק" לימד אותי פעם מורה חכם), אפל כופה על ספקיות סלולר בכל העולם להסכים לדרישות המגוחכות שלה שאף יצרן אחר לא היה מעז להציע אפילו בצחוק, ובנוסף, מושכת חברות מחשבים רבות לשוק הטאבלטים שהיא בכלל לא המציאה, אבל אין ספק שהיא זו שהעלתה את השוק הזה על המפה.

אבל משהו נסדק השבוע. לדעתי, כשמנכ"ל אפל עונה ללקוח הפשוט שתוהה למה המכשיר שקנה במיטב כספו סובל מירידות קליטה מבהילות שזה בגלל שהוא "הוא לא מחזיק נכון את המכשיר הסלולרי", או מסביר את הכתמים הצהובים על המסך כ"דבק מסך שעוד לא התייבש", זה לא נשמע טוב. והאנשים מקשיבים, הם מקשיבים ומפנימים שמישהו עושה מהם צחוק.

נכון, אפשר להגיד שחלק מהדברים שאפל עשתה עד היום זה צחוק מהלקוחות שלה (נעילת מכשירים, סינון אפליקציות, איכות צילום מגוחכת, you name it) – אבל הפעם זה בצורה כל-כך בוטה וכל כך מכוערת שזו ממש וובוזלה שזועקת לך באוזן (קול שופר שלפני ראש השנה, אם תרצו דוגמה מהמסורת היהודית. בכל זאת, אני באמת מתיימר לכנות את הבלוג הזה "חינוכי").
עוד מוקדם להמר (היחס כרגע הוא 7:1 מי נכנס? מי נכנס??), אבל נראה לי שהרבה משתמשים בעולם מבינים שאין משהו קדוש במוצרים של אפל והם שווי ערך, אם לא פחותים לעיתים, ממוצרים של חברות טכנולוגיות אחרות. נראה לי גם שמלך ההר החדש מתחיל להפנים שיש לו בעיה למרות שעדיין לא התקבלו נתונים על ירידות חדות במכירות.

מצד שני, יכול להיות שאני טועה (כן, לפעמים אני טועה) וכמו שהאייפון 3GS לווה בקולות זועמים על התחממות יתר בליווי כמה "מומחים" שלעגו וסיפקו לנו שימושיים "יצירתיים" עם המכשיר המתחמם, כשבסוף המכשיר הוכיח את עצמו כמוצלח למדי ונטול תקלות מוזרות שכאלו.

יהיה מעניין, זה בטוח.

אייפון 4, אין קליטה, אפל, אפל לאן, בלוג, דרמות טכנולוגיות, טכנולוגיה, כתמים צהובים

כל זה תמורת 999.9 דולר. קחו מספר ותעמדו בתור

פעם, לפני שלכל דבר שזז היה אייפון לא היתה חנות אפליקציות רישמית, בגדול, היית אמור להסתדר עם האפליקציות שיש לך. גם אם התחכמת והשתמשת ב- Installer (כמו סיידה היום, למי שמבין על מה אני מדבר), האפליקציות שהיו זמינות שם למכשיר היו מכוערות ובנאליות מאד, כך שבכל מקרה לא היית מנסה להוריד שום דבר.

כשאפל פתחה לראשונה את חנות האפליקציות הוירטואלית "אפ סטור" ביולי 2008 (שנה אחרי ההשקה של האייפון הראשון), היתה אפל חסרת ניסיון ולא היתה עם ה"יד על הדופק" על כל אפליקציה ואפליקציה. חודש לאחר פתיחת חנות האפליקציות הופיעה לה אפליקציה בשם I Am Rich ומחירה נקבע על 999.9 דולר, תיאור האפליקציה לא הסתיר את העובדה שהאפליקציה לא עושה דבר מלבד להציג תמונה מעניינת של אבן אדומה וזוהרת וכך לאפשר לאותו אדם שהוריד ושילם על האפליקציה הזו להתרברב בפני החברים שלו שהוא כל-כך עשיר שלא אכפת לו לשרוף כסף על משהו שבעצם לא עושה הרבה. אין ספק שהמפתח עלה על משהו חכם, יש שיגידו שסטיב גוב'ס כבר עלה על הרעיון הזה.
יום למחרת אפל הזדרזה ו"הורידה מהמדפים" את האפליקציה המטופשת הזו לא לפני שהתברר, למרבה המבוכה, ששמונה אנשים כבר הספיקו לקנות אותה.

דרך אגב, אם בכל עשיתי לכם חשק לקנות אפליקציה שכזו תוכלו למצוא את I am richer בחנות האפליקציות של האנדרואיד שמחירה נקבע על 200 דולר (גוגל לא מתערבים בתוויות המחירים שהמפתחים קובעים) והאבן הפכה להיות דווקא בצבע כחול.

-תודה לזיו קיטרו ולשגיא שהעמידו אותי על טעותי וחידדו את הפוסט הזה-

I am rich, אייפון, אפ סטור, אפל, אפליקציה, סטיב גובס

נשכח בספריה עירונית - דגם סודי של האייפון 5. כפי שניתן להבחין מדובר בדגם בעל מראה מלוקק ומלוטש במיוחד עם ממשק משתמש ייחודי. פרשנים מהמרים שניתן יהיה להשיג אותו בצבעי שחור ולבן.

החיים לא קלים, את זה כל אחד בוודאי יודע. לפעמים יש רגעים שאתה מתייצב מול המראה ואומר לעצמך "גבר, אתה חייב להחליט".

זה החל בערך, קרוב ל.., פחות או יותר כש…, בדיוק אחרי הצגת האייפון 4 החדש. הוא ממש לא עשה לי את זה אני חייב לציין ומאז שנשבר לי האיפון הקלאסי אני משתוקק, זומם, רוצה, צריך להחליף מכשיר סלולרי ועכשיו אני נמצא בקונפליקט נפשי קשה. כל צד מושך לכיוון שלו, כוחות הטוב משכנעים אותי ככה, כוחות הרשע מנסים לשכנע אותי אחרת, המערב שבי דורש קידמה אבל המזרחיות שבי דורשת רוחניות, ג'ון לוק דורש שאעזור לו לצאת מהאי אבל ג'ק משכנע אותי להצטרף אליו אל המערה עם האור המוזר ולסיים את הסדרה בצורה מגוחכת. בקיצור, אני מתלבט בין אייפון 3GS לבין אייפון 4. וכשאני מתלבט בנושאים קריטיים שכאלו נוצר לו מין דיאלוג פנימי-אישי מרתק, אתן לכם הצצה חפוזה לנבכי נפשי המיוסרת:

"אתה בן אדם של אמירה, נכון מורד?" שאלתי את עצמי,

"מה זה בן אדם של אמירה?" שאלתי את עצמי בחזרה,

"אתה בן אדם עם מסר, בן אדם אמיתי שהולך נגד הזרם אם צריך, בן אדם שאוהב להיות מיוחד"

"כן, זה נכון" אם מישהו בעולם יכול לתת לי מחמאה אמיתית – זה אני. תמיד המחמאות שלי כל כך כנות.

"אז מה יש לך לחפש באייפון 4 החדש? – לכולם הולך להיות אחד כזה, אתה… אתה… – אתה תהיה אחד מהעדר!"

"אחד מהעדר?! OMG! בחיים לא!"

"חוץ מזה, כשישאלו אותך איך אתה מרשה לעצמך להסתובב עם דגם אחד אחורה תמיד תוכל להגיד שאתה מעדיף לחכות לאייפון 5"

"וזה נכון, אני באמת רוצה את האייפון 5"

"אף פעם לא ראית את אייפון 5!" הקשתי על עצמי.

"מה זה קשור? גם לא נסעתי בפורשה, זה אומר שאני לא יכול לרצות פורשה?" ואני באמת רוצה פורשה.

"רכישה של אייפון 5 תצריך אישור מהאישה, אתה יודע"

"יש עוד זמן רב להודעה על אייפון 5 כך שיש מספיק זמן לעבוד על זה ולהשיג אישור"

"בכלל, אייפון 3GS הולך לרדת במחיר, אבל למי אכפת מהמחיר, אתה איש של עקרונות"

"היי! המחיר באמת יירד! אבל אתה צודק, למי אכפת המחיר – אייפון 4 הוא מכשיר עלוב"

"למעשה הייתי מתייחס אליו כבן חורג למשפחת האייפונים, מין מוטציה מלוקקת שמחפשת משפחה".

"כן. לגמרי, – הוא כזה עלוב ששכחו אותו בפאב!"

"כן, עלוב"

"אז הולכים על אייפון 3GS?"

"אמממ….החלטה קשה"

"זה יהיה יותר זול"

"טוב, בסדר אייפון 3GS. – אבל לא בגלל המחיר"

"ברור. זה בגלל שאתה בן אדם עם אמירה".

"כן. בבחירה הזו אני בעצם מניף דגל חברתי!"

"לגמרי. אתה ממש מנהיג".

"מלידה".

IPhone, אייפון 3GS, אייפון 4, אייפון 5, אפל, דו שיח, התלבטות קשה, מורד שטרן, סלולרי

אין צורך במילים, אתם יודעים בדיוק מה עובר לי בראש.

iPhone 4, אייפון, אייפון 4, אני רוצה כזה, אפל, טכנולוגיה

אתם אמורים לחשוב "היי! יש דם על האייפון! זה אייפון קטלני!" ואז לראות את הקטשופ, להירגע ולהגיד "איזה מתוחכם המורד הזה, אנחנו פשוט מתים על הבלוג שלו"

אני מעוניין לפתוח את הפוסט הזה ולספר שאני המום. אני המום מהתגובות הנלהבות, המתרגשות, החוששות ואף, אני חייב לציין, ההיסטריות. הפרק הראשון בסדרה בה אני חושף בפניכם את הפרק הראשון בספר החדש שלי היכה גלים. מאז הפרסום קיבלתי שתי שיחות טלפון משתי החברות להוצאה לאור שהזכרתי שאני במגעים עימן להוצאת הספר והן הודו לי שלא הזכרתי את שמן במפורש, הן איחלו לי בהצלחה עם הוצאת הספר בעזרת הוצאות לאור אחרות וניתקו את הטלפון. אני אומר לכם, הם מזיעים מהתרגשות, התחושה היא כאילו שהם זכו להשיק את הספר השמיני בסדרה של הארי פוטר.

אבל מה אני מבלבל את המוח, אתם פה בשביל הצצה בסיפור. אוקי, בפרק הקודם סיפרתי איך הגיע האייפון המסתורי לפאב ומה קרה למנהל הפיתוח שאחראי על התקלה הזו (רמז: תפוח קטן מצופה כסף). הנה הצצה נוספת לפרק ההמשך של העלילה:

"הוא היה בשנות העשרים לחייו, גופו, שהיה באופן טבעי בריא חזק וזריז, רק הלך והתחשל במהלך מסע אימוני הקרב שעבר ברחבי העולם. כן, הוא היה מסוג האנשים הנדירים שהסתובבו ברחבי העולם וזכו להכשרה קרבית אישית מטובי הלוחמים. הוא למד הסוואה והישרדות בתנאי סביבה קיצוניים מגנרל סובייטי בכיר, איגרוף תיאלנדי ולוחמה משולבת מאלוף עולם הודי רצחני, קונג פו ממאסטר מסתורי בסין, ומעל לכל – קואצ'ינג ארגוני, ממדריך ישראלי במתנ"ס בחדרה.

כך הפך את עצמו, ג'ון, למכונת מלחמה משומנת והרסנית, המכונה היתה כרגע מכוונת למטרה אחת ויחידה: ג'ון רצה לנקום את מותו אפוף התעלומה של אביו, הארי, שנמצא לאחר בילוי לילי בפאב המקומי, מוטל לצד הדרך כשהוא חסר חיים.
אבל ג'ון לא היה מכונת רצח מושלמת, היתה לו בעיה של תשומת לב, כל דבר בסביבתו משך את תשומת ליבו ואת הפוקוס שלו במשימה, שום תרופה לא הצליחה לעזור אף לא במעט לג'ון, הלוחם המלוטש.

הוא צפה בשוטרים שמונעים מסקרנים מתגודדים להציץ לזירת הפשע, עיתונאים מקומיים זריזים כבר הגיעו למקום והחלו לשאול שאלות ולהעלות השערות. ג'ון, מחופש לעיתונאי, הקשיב להם בתשומת לב בעודם מדברים בינם לבין עצמם ומשכתבים את הכתבה למערכת העיתון. "זה היה תפוח קטן מצופה כסף שהיה תקוע בגרונו והרג אותו" אמר אחד העיתונאים, "תפוח כסוף? ברור שהרוצח ניסה להשאיר לנו מסר, אבל מה המסר?" שאלו אחד את השני. "זו נראית לי בדיחה או ניסיון לטשטש עקבות", הצטרף לשיחה עיתונאי מהארץ, "אני אנסה להשיג מסמכים סודיים שמסכנים את ביטחון המדינה. אולי שם נמצא משהו".

אבל ג'ון הבין. הוא הבין טוב מאד. הוא ידע מי היו המעסיקים של אביו ואיזה פרוייקט כביר אביו הוביל. כן, המסר במבחינתו היה ברור, תאגיד גדול מאד עומד מאחורי המעשה. אותו תאגיד טכנולוגי גם ישלם על מעשיו! נשבע לעצמו ג'ון. הוא ישלם על מה ש…

"יש לי גלידה הכי טובה – הכי טובה ומשובחה – קחו ממנה ילדים – קוקו – הא הא – גלידה טובה" כך סדק קול רמקול צורם של אוטו גלידה מקומי את דממת המוות הקפוא של הערב הנורא הזה. ג'ון, שתשומת ליבו היתה מופנת לניסיונות פיענוח של רצח אביו, הסתובב לפתע והחל לצעוד, ביחד עם כמה עיתונאים רעבים, לעבר אוטו הגלידה. שעתיים מאוחר יותר הוא ימצא את עצמו בביתו, עם מקל גלידה ביד ויתהה היכן היה ולמה יש לו תשוקה עזה לאכול תפוח".

* אם אשכרה קראתם את הפרק הקודם אתם בוודאי שואלים את עצמכם, איך יכול להיות שהארי, מהפרק הקודם, רק התקרב לגיל ארבעים בעוד בנו, שרוצה לנקום את מותו, כבר עבר את גיל העשרים. ובכן זה יסתדר בסוף כשג'ון יגלה שהוא בעצם מאומץ. שיט, הרסתי לכם הכול.

IPhone, אב טיפוס סודי, אייפון, אפל, מורד שטרן, סיפור

"החברות הסלולריות האירופאיות לא הצליחו להתמודד עם עמיתיהם מצפון אמריקה", כך מצוטט אולי-פקה קאלאסב (אני יודע שיש לי חוש הומור מעוות, אבל לא אני המצאתי את השם הזה. אלו ההורים שלו), בתחילת המאמר הקצר: "Nokia admits innovation coming from US" (ובתרגום חופשי – נוקיה מודה שכושר ההמצאה מגיעה מארצות הברית).
אולי-פקה קאלאסב הוא מנכ"ל חברת הסלולר נוקיה, והוא מודה שהחברה שבראש הוא עומד, כמו גם חברות סלולריות אירופאיות אחרות, מתמודדות כרגע עם בעיה חמורה.

המאמר, שפורסם במגזין MacUser טוען ששכושר ההמצאה, החדשנות והיצירתיות של החברות הטכנולוגיות מארה"ב הוא כל כך חזק שהם הצליחו להסיט את תשומת הלב וההובלה רבת השנים של אירופה בתחום הפיתוח הסלולרי לארה"ב. למרות שציפיתי שמגזין בשם מק יוזר, יכתוב רק בשבחי חברה אמריקאית אחת, הלא היא אפל, המאמר גם מתייחס גם לחברות אמריקאיות אחרות כגון Rim שפיתחה את הבלאקברי ומיתגה אותו ככלי עבודה אמין ונחשק, מוטורולה שלאחרונה יצאה עם הדרויד המוצלח, גוגל שפיתחה את מערכת ההפעלה הסלולרית "אנדרואיד" ואפילו מיקרוסופט,שמערכת הוינדוס בגירסת הניידת שהיא עתידה לחשוף מעוררת עניין רב.

עם זאת, טוען המאמר, למרות המחמאות לכושר ההמצאה והפיתוח הייחודיים של החברות הטכנולוגיות מארה"ב, ולמרות שהפוקוס הטכנולוגי עובר אליה, היא עדיין לא מצליחה להשתוות לאירופה בכל הקשור במכירות בפועל. "נוקיה" לבדה מכרה בשנת 2009 כ- 441 מיליון יחידות של מכשירי סלולר, בעוד אפל עם הלהיט ההיסטרי שלה אייפון מכרה "רק" ב-25 מיליון יחידות.

אני מניח שהיצירתיות הטכנולוגית שמגלות החברות האמריקאיות תתרגם את עצמה, בסופו של דבר, להובלה ברורה גם בתחום המכירות, בעוד נוקיה, אם לא תצליח לאמץ גישה מפתיעה יותר, תמצא את עצמה "מככבת" בשווקים מתוחכמים הרבה פחות, כגון מדינות הדומות להודו. המשתנה הכי מעניין פה נמצא, לדעתי, דווקא במדינות המתפתחות, שמלאות בידע, כישרון ורעב להצלחה (הגורם הכי חשוב להנעה והצלחה).
אממ.. אולי ההפתעה בתחום תגיע דווקא מישראל!

Rim, אירופה, אפל, ארצות הברית, גוגל, טכנולוגיה, יצירתיות, ישראל, מיקרוסופט, סלולר, רעב להצלחה