TAG | אירועים
6
כנס דה מרקר 2010. התרשמות אישית
5 תגובות | אייפד, אירועים, ביטוי עצמי, גאדגטים, דה מרקר, טכנולוגיה, קרה השבוע
10:20, בוקר יום ראשון, אני מתייצב באיחור אופנתי במתחם הסינמה סיטי החדש בראשון לציון. תמיד טוב לאחר לאירועים, הרעיון הוא לסובב ראשים, לעשות רושם, לייצר באאאז. אמממ… מוזר מאד, נראה שאף ראש לא הסתובב בגלל האיחור שלי, טוב נו, ככה זה יום ראשון, אנשים עדיין מנומנמים…
זהירות: פוסט שהוא לגמרי קופי-פייסט.
עכשיו אתם בטח מקללים אותי חרישית, כועסים על כך שלא תזכו למנת הטקסט המשובחת עם הקריצות, העקיצות והחריזות, אלא תאלצו ללעוס טקסט מן מוכן שבסך הכול עשיתי לו קופי-פייסט, ובכן זה נכון, אבל אני עושה קופי-פייסט בצורה מעולה, אתם בוודאי תרגישו באיכות הקופי-פייסט שלי בטקסט הבא, שכאמור, העתקתי:
כהרגלי, אני מפרסם פרטים על הכנס הקרוב של UPA, בכנס הזה אני הולך לקחת חלק מעט פעיל, אמיר דותן, הזמין אותי להשתתף בפאנל שהוא מנחה…
מורד: "על אחריותך, אמיר"
אמיר: "יהיה בסדר, מה אתה דואג ?"
מורד: "על אחריותך, אמיר"
מחקר חוויית המשתמש מרחוק – תומר שרון
למחקרי חוויית המשתמש המתבצעים כאשר החוקר אינו נמצא באותו חדר עם המשתמש, שלושה יתרונות חשובים: הם אורכים פחות זמן, הם כוללים משתמשים מכל רחבי העולם וכמות המשתמשים בהם רבה יותר מאשר במחקרי מעבדה. ליתרונות אלה השפעות מיידיות על עלות המחקר, מהימנותו, תקפותו ועל הסיכוי שמסקנות המחקר תיושמנה. במהלך השיחה ידונו הנושאים הבאים:
■ מהו מחקר משתמשים מרחוק ומהם סוגיו השונים?
■ השוואה בין מחקר משתמשים במעבדה לבין מחקר משתמשים מרחוק.
■ מחקר משתמשים אוטומטי (נושא זה יידון בהרחבה): מהו מחקר אוטומטי, מהם יתרונותיו וחסרונותיו, מהם הכלים לביצוע מחקר אוטומטי וכיצד נראה מחקר שכזה בעיני המשתמש. במהלך השיחה תוצג דוגמא של מחקר אוטומטי.
על אודות המרצה:
תומר עובד כחוקר חוויית משתמש בתחום הפרסום בסניף גוגל בניו יורק. בתפקידו זה מבצע תומר מחקרים בהם משתתפים בין 10 לאלפי משתמשים בכל רחבי העולם. לתומר 10 שנות ניסיון במחקר חוויית המשתמש בחברות שונות בהן צ'ק פוינט, סופטווץ' ומרכז העיצוב והשימושיות של אוניברסיטת בנטלי במסצ'וסטס. תומר הוא בוגר תואר שני בהנדסת גורמי אנוש בתכנון מערכות מידע באוניברסיטת בנטלי אותו סיים בהצטיינות יתרה. תומר שימש כנשיא ארגון UPA ישראל בין השנים 2004 ל-2007 במהלכן הוביל את הארגון להישגים רבים ביניהם העלאת המודעות לצורך במוצרי טכנולוגיה קלים, נוחים ומהנים לשימוש בקרב חברות טכנולוגיה בישראל, יצירת קהילה מקצועית גדולה של אנשי מקצוע בתחום, וארגון ערבי עיון וכנסים. משנת 2006 משמש תומר כחבר מערכת במגזין User Experience היוצא לאור מטעם ארגון UPA העולמי ובקיץ 2008 שימש כעורך מהדורת המגזין שהוקדשה לנושא מחקר חוויית המשתמש מרחוק. תומר נשוי לאיריס ואבא לשגב בן 5 וסלע בן שנתיים. באוקטובר 2009 יופיע תומר כמרצה בכנס Design Research במכון הטכנולוגי של אילינוי בשיקגו.
פאנל מומחים בהנחיית אמיר דותן:
הפאנל ידון בנושאים שונים שיועלו בעקבות סרטונים שונים הקשורים לאינטראקציית אדם-מחשב ושמישות. אלה יכללו בין השאר מחשוב מבוזר (Ubiquitous Computing), ממשקים מחוותיים (Gestural Interfaces), ממשק משתמש מוחשי (Tangible Interfaces), מציאות מועשרת (Augmented Reality) וממשקי רב-מגע (Multitouch Interfaces). הדיון יתמקד בהיבטי שמישות של סוגי אינטרקציה שונים שחודרים למיינסטרים ומעמידים מפתחי מערכות וממשקים בפני אתגרים חדשים ולא פשוטים.
על אודות המרצה:
אמיר חי בלונדון משנת 2001 ועובד כחוקר במרכז לעיצוב אינטרקציית אדם-מחשב ב-City University על פרוייקט מחקר ופיתוח מטעם האיחוד האירופאי. עבודתו מתמקדת בתכנון ממשק והבטחת שמישות לצד התמקדות בהיבטים חברתיים ואירגוניים של למידה תוך כדי עבודה המשפיעים על פיתוח המערכת שהתחיל בשנת 2006 ויסתיים בשנת 2010. בחמש וחצי השנים האחרונות אמיר לימד קורסים מעשיים ותאורטים כחלק ממסלול תואר ראשון בפיתוח ועיצוב מערכות אינטראקטיביות. הוא בוגר תואר ראשון במולטימדיה ותואר שני באינטרקציית אדם-מחשב. מאז שנת 2005 כותב את הבלוג "עיצוב שמיש" (www.amirdotan.com) העוסק בשמישות וחווית משתמש.
11
אירוע UPA הקרוב: ממשק משתמש בעידן ה- Agile
2 תגובות | UI, UPA, UPA ב- YNET, Usability, User Interface, ממשק משתמש, שימושיות
הנה ההזמנה של האירוע הקרוב (מאד. מחר) של UPA. כל הכבוד ללאה על הארגון והיוזמה!
המונח הזה – Agile, הולך ותופס תאוצה. מי שלא עוסק בזה, לפחות מדבר על זה.
אנו (UPA), מזמינים אתכם לעשות את הצעד הראשון שיאפשר להצטרף לשיחות המסדרון המדברות על Agile, ולעשות את הצעד השני שיאפשר לכם להשתלב בתחום ולהבין מהו מקומו של איש ממשק המשתמש בעידן של גבינות זזות, מציאות משתנה ומתודולוגיות הנדסת תוכנה שמשנות את כל מה שהכרנו עד כה.
חלק I – על Agile:
| הכרות עם תפיסת ה-Agile שכובשת את העולם | |
| למה פרויקטים נכשלים ולמה Agile יעזור? |
|
| ה-Agile Manifesto – העקרונות המנחים בתפיסה | |
| סקירת המתודולוגיות המובילות בתחום | |
| איך יראה יום עבודה שלך בעידן ה-Agile? | |
חלק II – על ממשק משתמש בעידן ה-Agile:
| מה לאיש ממשק המשתמש ולזה? | |
| גישת ה-Agile והשפעתה על ממשק המשתמש | |
| איך נראה העיסוק בממשק המשתמש במציאות משתנה? | |
| איך מתכננים ממשק אם לא קיים שלב של תכנון? | |
| מתודולוגיית העבודה לתכנון ממשק בסביבת ה-Agile | |
| הגדרת דרישות באמצעות Stories | |
| הלקוח כשותף בתהליכי התכנון והפיתוח | |
| בדיקות שימושיות "על הדרך" | |
| הזדמנות להיות מוביל בתחום |
על המרצה: טל פלורנטין, מנהל תחום הנדסת תוכנה בג'ון ברייס הדרכה, עוסק מעל עשור בפיתוח, ניהול ותכנון מערכות מידע, יזמות בתחומי האינטרנט וכן יעוץ והנחיה בתחומי השימושיות בממשק המשתמש. מקים מערך ההכשרות בתחום בג'ון ברייס הדרכה ומרצה בכיר בתחומי הנדסת תוכנה והנדסת אנוש.
כמו כן, כתב טל לא מזמן ל-YNET במסגרת במדור של UPA, "ביקורשת".
29
אירוע יו.פי.איי האחרון, חבל על הזמן (מהבחינה החיובית, כמובן)
5 תגובות | UPA, Usability, אינטרנט, השפעות האינטרנט, מנועי חיפוש, שימושיות
כנס UPA האחרון, שהתקיים בבין תחומי בהרצליה היה על הכיפאק של כנס (אמנם אני לא אובייקטיבי, אבל באמת), ג'קי מקידום אתרים נתן הרצאה מעניינת באמת, סיפק לנו כמה שיטות יעילות להתקדם במנוע החיפוש של גוגל והראה איזה עומק מדהים יש למנוע החיפוש הזה.
הדברים הכי מעניינים שעלו בהרצאה, לדעתי, היו:
חכמת העכביש: אני מניח שרובכם יודעים שאם מכניסים לגוגל את המילה כישלון, אז מקבלים את אולמרט במקום השני או הראשון, איך דבר כזה קרה ? ( חוץ מהעובדה שזה נכון? ), אז מסתבר שכמה ארגוני ימין כתבו בכמה אתרים שונים את המילה אולמרט לצד המילה כישלון ( עד כאן, נורמאלי לחלוטין ) העכביש של גוגל שסרק את האתרים הבין שיש פה משהו שדי חוזר על עצמו באתרים שונים לגמרי והסיק שצמד המילים צריך להיות ביחד ולכן חיפוש המילה כישלון צמודה לשמו של אולמרט.
העובדה שאתרים כבדים כגון YNET ו NRG כתבו על התופעה הזו אצלם נתנה משנה תוקף לצמד המילים אולמרט וכישלון, ובשביל להתיר את הקשר בין שתי המילים ייקח זמן ומאמץ רב.
למעשה, בעצם העובדה שאני כותב אולמרט ו כישלון אני רק מחזק את הקשר.
שוב, למי שלא הבין, זה שאני כותב אולמרט ו כישלון רק מחזק את הקשר הזה. (איזה רע אני)
להיות ראשון בגוגל: מסתבר שכל אחד יכול להיות ראשון בגוגל במידה והוא בוחר צמד מילים או מילה ללא משמעות. החלטתי להתחיל ניסוי ולהיות ראשון בגוגל בכל הקשור לגידול חרגולי מחמד. אני מניח שאף בלוג או אתר לא כתב מעולם על גידול חרגולי מחמד ושלושת המילים הללו בסמיכות כזו לא נמצאים בשום מקום, אבל רק בגלל שהזכרתי (כן, אני אעשה זאת שוב) את המילים גידול חרגולי מחמד ואף אחד אחר לא, אני אהיה ראשון.
ולסיום: אשתי היקרה השקיעה וחפשה עבורי רעיון לפוסט, היא מצאה קשר בין שימושיות לאריזות של ביצים שקונים בסופר. זה יהיה פוסט אדיר, אני אפרסם אותו בקרוב.
אודות המרצה:
ג'קי סויקיס, מומחה לקידום אתרים במנועי החיפוש, מקצוען מוסמך ע"י גוגל לפרסום בגוגל. בעל ניסיון של למעלה מ-17 שנה באפיון ובפיתוח של מערכות מידע, בפיתוח אתרי אינטרנט דינאמיים ובקידום אתרים במנועי חיפוש. ניהל חברות בתחום השיווק והקידום באינטרנט מעל שמונה שנים. יזם, פיתח ומרצה מוביל בסמינרים יומיים בנושאי קידום ופרסום אתרי אינטרנט ובקורס להכשרת מקדמי אתרים מוסמכים.
www.seo-simple.co.il
סדר יום:
18:00-18:20 התכנסות (לובי אריסון)
18:20-19:30 חלק א' של ההרצאה
19:30-19:45 הפסקה
19:45-21:00 חלק ב' של ההרצאהעל מנת לקבל עדכונים בנושא, מומלץ להצטרף כחבר/ה בארגון ולקבל את "חודשי שימושי", הידיעון החודשי שלנו, הכולל מידע על האירועים הצפויים יחד עם קישורים, חדשות ועדכונים מעניינים.
ביום ג' ( 8/1/2008 ) התקיים במרכז הבין-תחומי בהרצליה כנס בנושא "משחקי מחשב בדור הבא", הכנס היה יריית הפתיחה של ארגון UPA ישראל ( ארגון מומחי השימושיות הישראלי ), לשנת 2008.
"אנחנו מקפידים לחשוף את חברי הארגון להיבטים השונים של השימושיות כפי שהם באים לידי ביטוי בפלטפורמות השונות" אומרת לאה אהרונוביץ מנהלת האירועים של UPA ישראל, ומנהלת מוצר בכירה ב answers.com שיזמה ותכננה את האירוע, "אני מאמינה שגם אם הפלטפורמה או המוצרים אינם חופפים את התחום העיסוק של כל אחד מחברי הארגון, יש הרבה מה ללמוד ולהשליך מתחום אחד לתחום אחר. החשיבה, תשומת הלב לפרטים, ההדגשים השונים מול המשתמש מצד אחד, ומול המפתח והמעצב מצד שני מחזיקים הרבה קווים מקבילים".
ראשון עלה לבמה גיא לוין מחברת אוברון (Oberon) , חברה עולמית לפיתוח משחקים למכשירים סלולרים, גיא הרצה לקהל המשתתפים על השיקולים השונים שעולים, והדרך הנכונה לביצוע אדפטציה למשחקי מחשב בדרכם אל המכשירים הסלולרים.
גיא העלה שלוש שאלות בסיסיות שיש להעלות בטרם מתחילים את התהליך:
1.ז'אנר: האם יש שוק בכלל לז'אנר של המשחק ? האם הוא הגיע לרוויה, ואין טעם בכלל ליצור לו גרסה ניידת ?
2.מכניקה: מהי המכניקה של המשחק ? ריצות – קפיצות – יריות או למשל הזזת חיילים ( כמו בשחמט ).
3.מטרות: האם מטרת המשחק היא לנצח קבוצה יריבה ? ( כדורגל ), לעבור שלבים ( זומה ) או סתם להציל את הנסיכה(הנסיך הפרסי, הזכור לטוב)
החלק השני הוא ההחלטה על מה לוותר בדרך ליצירת גירסה לפלטפורמה הניידת, שבאופן טבעי חלשה יותר מהפלטפורמה הנייחת, "בדרך כלל נוותר על העושר הגרפי של המשחק" מסביר גיא "על אורך המשחק, ועל כל אותם חלקים שאינם חלק אינטגרלי מהמשחק, כגון סרטוני פתיחה". חשוב לזכור, המשיך גיא, שלא רק בחינת יכולות עיבוד נתונים הפלטפורמה הניידת מוגבלת, אלא גם מבחינת מקום בזיכרון, "ממשחק ששוקל כמה גיג'ות טובות אנחנו צריכים להצטמצם לחמש מאות קיי ולמרות זאת לשמור על אותו הקסם המיוחד שהיה במשחק המקורי מבחינת שימושיות, ציין גיא, קיים אתגר גדול מאד, "יש לפתח ממשק חילופי לזה שהמשתמש התרגל אליו בפלטפורמה הנייחת, כאשר אין עכבר, אין גויסטיק ואין מקלדת, ולמרות כל זאת, עלינו להעביר למשתמש את החוייה לה הוא מצפה". גיא הצהיר בתוקף כי כל אותם אלו הטוענים כי המרת משחק מפלטפורמה נייחת לפלטפורמה ניידת היא פעולה פשוטה, פשוט טועים, וכי התהליך אורך בין ארבעה חודשים לחצי שנה של פיתוח, ומעסיק צוות שלם של אנשים סביב השעון
המרצה השני של הערב היה צבי חזנוב מחברת דאבל פויז'ן (Double Fusion), חברה ישראלית המתמחה בהשמת פרסומות במשחקי מחשב, "אני האיש הרע, שמנסה לדחוף לכם פרסומות במשחקים", הציג את עצמו לקהל.
צבי החל בסקירה קצרה על עולם המשחקים הממוחשבים, עולם הקיים מעל לשלושים שנה. לדבריו, החל משנת 2004 והלאה שילוב פרסומות במשחקי מחשב הפך כבר לעובדה מוגמרת, כיום, מעריך צבי, מגלגל שוק הפרסומות במשחקים הממוחשבים כ- 77.5 מליון דולר.
מצד אחד, טוען צבי, הפרסומאים צמאים למצוא תחליף לפרסום המדיית הטלויזיה והקולנוע, מצד שני, בניגוד למה שאנו נוטים לייחס להם, המפרסמים הינם שמרניים ומהססים לקפוץ לשוק הפרסומות במשחקים.
מה שבכל זאת מניע מפרסמים לפרסם בפלטפורמת משחקי המחשב, היא היכולת שלהם לדעת בדיוק לכמה אנשים נחשפה הפרסומות, היכולת להתאים פרסומות לפי פילוחים שונים ( כגון המדינה אליה משתייך המשחק ) ולנתח ססטיסטית נתונים שונים לגבי הצופים בפרסומות.
צבי מנה את ארבעה הגורמים השנואים ביותר על השחקנים שנחשפו לפרסומות, כפי שעולה ממחקרים :
1.התערבות התוכן הפרסומי במשחק עצמו.
2.פגיעה בביצועי המשחק עקב העמסת קוד נוסף (שלעיתים אף פוגע בקוד הקיים).
3.חלונות קופצים.
4.תוכנות ריגול.
"הנחת היסוד בשילוב פרסומות במשחקי מחשב היא Less is more , אסור להניח לרצון הברור של המפרסמים להציג את הלוגו שלהם כמה שיותר להשתלט על אסטרטגיית הפרסום, אחרת השחקנים פשוט יבצעו uninstall ויעברו למשחק הבא". ( הנה הראיון שערכתי עם צבי לפני הכנס )
ארגון UPA ישראל מרכז בתוכו את מומחי השימושיות הישראלים והינו שלוחה של ארגון UPA העולמי. כיום, חברים בשלוחה הישראלית מעל 1,000 בעלי מקצוע בתחום. "אני מקווה שגם האירועים הבאים יהיו מוצלחים באותה מידה, ויתנו כלים והעשרה לכל מי שעוסק ומתעניין בתחום השימושיות", סיכמה את האירוע נשיאת האירגון, חוה צור.
בהמשך לסיקור האירוע של ארגון UPA הישראלי, פניתי גם לצבי חזנוב, המרצה השני של הערב, במספר שאלות. צבי יעסוק בהרצאתו על שילובם ההולך וגובר של הפרסומות במשחקים, ואיך לשלב אותם מבלי לפגוע במשחקיות (Playability) המשחקים.
צבי, איך מומחה ליחסים בין לאומים מוצא עצמו מומחה למשחקי מחשב ופרסומות ?
זוהי שאלה אותה אני נשאל פעמים רבות. למען האמת אין קשר בין מה שלמדתי באוניברסיטה לתחום העיסוק שלי להוציא אולי העובדה שבמסגרת התפקיד יוצא לי לתקשר עם אנשים ממגוון מדינות (הודו, קוריאה, שבדיה, ארה"ב ועוד היד נטויה.
אז איך הגעתי לתפקיד? אני משחק משחקי מחשב מגיל 8 (עד היום אני נזכר בערגה במחשב ה APPLE IIE הראשון שלי). במקביל מאז שחרורי מהצבא עבדתי בתחום התכונה בין אם בתכנות או בהדרכה. השילוב בין השניים הביא אותי בסופו של דבר לעבוד ב Double Fusion. אני בהחלט יכול לומר שאני אחד ממתי המעט שהתמזל מזלו להפוך תחביב למקצוע.
האם החברות המפתחות מעדיפות להימנע משילוב פרסומות במשחקים, או שהמגמה משתנה היום?
הרצון להטמיע פרסומות במשחקים מגיע לא מחברות הפיתוח אלא מחברות ההפצה, אשר מחפשות כל הזמן דרכים להקטין את עלות ההפקה הגבוהה של משחקי המחשב. מבחינת המתכנת פרסום דינאמי מהווה לרוב כאב ראש לא קטן מכיוון שבמקביל לפיתוח המשחק עליו להטמיע מערכת שתציג פרסומות ותדווח על חשיפת השחקן אליהן. כמו כן ישנן חברות כגון Blizzard, אשר בנו את המוניטין שלהם בכך שנתנו לשחקנים חווית משתמש מושלמת. אני מאמין שחברות אלו יהיו האחרונות להיכנס לתחום.
ידוע שבסרטים למשל לגיימס בונד יש שעון אומגה בגברים בשחור וויל סמית וטומי לי גונס לבשו משקפי שמש של ריי-באן , האם יש לך דוגמאות כאלו מעולם המשחקים ?
בהחלט. מי שמשחק Tomb Raider יוכל להבחין ברכב שטח של חברת Jeep. מדובר במוצר אותו עזרנו להטמיע במשחק.
האם אין חשש שבסופו של עניין, ישתלט התוכן השיווקי על התוכן המקורי ?
לדעתי לא. תוכן שיווקי יכול להתקיים נהדר לצד התוכן המסחרי ובמקרים מסוימים אף יכול להעשיר את התוכן. לדוגמא: תאר לך משחק המתרחש בסביבה אורבאנית הכוללת חנויות, שלטים פוסטרים וכו'. ברגע שתוכן שהמוצרים בחנות או תוכן השלטים משתנים הדבר רק הופך את המשחק למציאותי יותר ומגביר את ההנאה מן המשחק מבלי לפגוע במשחקיות.
האם המגמה מובילה אותנו למצב בו יחולקו משחקים בחינם?
בהחלט כן וזה כבר קורא בשוק ה – Back Catalog (משחקים, אשר יצאו לפני מספר שנים וכעת מחולקים בחינם בתמורה לצפייה בפרסומות). דוגמא לכך הם שלושת משחקי Ubisoft
(Far Cry, Prince of Persia & Rayman Raving Rabbids) שיצאו עם פרסומות שלנו. בתוך מספר ימים הורדו מאות אלפי עותקים והתגובה מצד הגיימרים הייתה מאוד חיובית. לצערי הרב, Ubisoft החליטה לעצור נכון לעכשיו את המיזם מכיוון שהיא גילתה שהמשחקים עדיין נמכרים בחלק מן המקומות. דוגמא נוספת למשחק שיצא חינם בתמורה לצפייה בפרסומות היא Dungeon Runner. מדובר במשחק תפקידים המוני מבית NCSoft אחת מן החברות המובילות בתחום זה, בו ניתן לבטל את הפרסום בתמורה לקניית המשחק.
שיהיה בהצלחה !!
[כמו בתמונה של צבי...]
יום שלישי, השמיני בינואר, יתקיים האירוע של ארגון UPA הישראלי "משחקי מחשב – השלב הבא"
בתור מי שהיה מכור קשות למשחקי מחשב בצעירותו, וכיום, לא מסוגל לשבת דקה על המחשב כי הוא תפוס ע"י הבן שמשחק כל היום בקומפי ( מזל שיש משחקים לסלולרי !! ), בחרתי לראיין בקצרצרה את שני המרצים המעניינים שיעלו להרצות באותו הערב, נתחיל עם גיא לוין, שידבר על "ניוד" המשחקים מפלטפורמה לפלטפורמה, על האתגרים שעומדים בדרך, ועל ההשלכות על עיצוב ממשק המשתמש.
1.גיא, בזמן האחרון נתקלים בקטגוריה חדשה יחסית של משחקים הנקראים משחקי CASUAL , מה פירוש הדבר ?
אם נשאיל לרגע את המושג "קז'ואל" מתחום ההלבשה נאמר, יעלו אסוסיאציות של פריט לבוש נוח, יומיומי, כזה שקל ללבוש ולפשוט, ואפשר להסתדר אתו בלי להסתבך יותר מדי. הפריט יכול יכול להיות זוג מכנסיים, חולצה, נעליים, כל דבר בעצם ובלבד שישמור על אופיו הנינוח. משחקי קז'ואל ממלאים תפקיד דומה בעולם המשחקים. לא מדובר על ז'אנר חדש, אלא על תפיסה חדשה ואולי שם חדש לתופעה ותיקה שאנו אוהבים לכנות "הלך הרוח הקז'ואלי", כזה שמבקש ליהנות מבלי להתברבר יתר על המידה. משחק קז'ואל יהיה בדרך כלל פשוט להפעלה ומובן באופן כמעט מיידי גם למי שאינו שחקן "בדם". ניתן יהיה להנות ממנו גם בספרינטים קצרים של משחק וכמעט בכל מקום. בתור לאוטובוס, בזמן ישיבת עבודה משעממת במיוחד ואף בשירותים כתחליף לעיתון המסורתי. הגדרת המושג נזילה מאוד. נהוג לחשוב על משחקי קז'ואל כעל טטריס, סוליטייר ודומיהם, אך גם מרוץ מכוניות יכול להיות קז'אולי באופיו, וכך גם משחקי הרפתקה ותפקידים, כל עוד שנשמרים כמה כללים בסיסיים של קלות, נוחות ופשטות. בעוונותינו טרם הומצא מושג עברי שמיש, ואנו מוצאים עצמו בינתיים משתמשים במושג "משחק פשוט".
2.איך הגעת מלימודי קולנוע לתעשיית המשחקים ?
בהמשך ללימודי הקולנוע התחלתי לכתוב כתסרטיאי פרילנס לפרוייקטי מולטימדיה, פרסומות אינטרנט, משחקוני פלאש וכדומה. אפשר לומר שנכנסתי לתחום המשחקים בדלת האחורית. אני לא מפתח ולא מתכנת, אלא איש תוכן. בסופו של יום, תוכן הוא תוכן. בין אם מדובר בקולנוע, אינטרנט או משחקי מחשב. כמובן שלא הזיקה העובדה שאני גיימר פעיל ב25 השנים האחרונות.
3.ממתי החלה ההתייחסות למשחק כל"מותג" שצריך להפיץ אותו לאורך היריעה הטכנולוגית ?
קשה לשים את האצבע על "הרגע" שבו זה קרה. כמו הרבה דברים, מדובר על תהליך מזדחל רב שנים. אפשר אולי לדבר על הרגע שבו הבחנו בכך, ומבחינתי לפחות זה קרה כאשר משחקי מחשב החלו להפוך לסרטי קולנוע ולהיפך. טכנולוגיות התמזגו וחיפשו לעצמן סימביוזה. זה קרה מתישהו בסוף שנות ה-80 והלך וצבר תאוצה במהלך שנות ה-90. כיום תהליך "מיתוג חוצה-מדיה" הוא תופעה מובנת מאליה, כאשר עסקאות פיתוח משחקים נסגרות במקביל לצילומי סרט הקולנוע, וההפצה מתבצעת בו זמנית. התפיסה הבסיסית היא שמותג טוב יכול לסחוב על גבו אירועי מדיה מסוגים שונים, סרטים, משחקים על גבי כל פלטפורמה אפשרית, צעצועים, מרצ'נדייז. מנסים למקסם את היכולות הטכנולוגיות והשיווקיות של כל מדיום. מישהו אמר "מלחמת הכוכבים" ולא קיבל?
4.האם אתה רואה בעתיד את הפלטפורמת המשחקים הניידת ( סלולרי ) מהווה יריב בעל משקל מול פלטפורמות המשחקים הגדולות יותר ( קונסולות, מחשב ) ?
אני רואה אותן מתקיימות זו לצד זו עם הרבה אהבה וחיבוקים, שלא לומר מזמוזים קלים. מילת "הבאז" הנוכחית בתעשיה היא "קרוס-פלטאפורם" – חיבור פלטפורמות. כבר כיום יש בשוק משחקי סלולר שמהווים חווייה משלימה לאחיהם בקונסולה. למשל, סיים מסלול במשחק המרוצים בסלולר וקבל בונוס למכונית שלך בזמן שאתה משחק באותו משחק באקס-בוקס שלך. לכל פלטפורמה היתרונות הייחודיים שלה. היתרון הגדול של הסלולר היא העובדה שהוא פשוט שם. אתה לוקח אותו אתך בכל מקרה לכל מקום, אז למה שלא תשחק איזה משחק נחמד בדרך. מצד שני, יש גבול למה שאפשר לעשות עם מסך שני אינץ'.
5.על אילו תכונות של המשחק אתה מוכן לוותר, בדרך כלל, כשאתה "מגייר" משחק מפלטפורמה נייחת לפלטפורמה ניידת ?
כל מקרה לגופו. אך בדרך כלל משך המשחק הוא הדבר הראשון שנבחן. רוב משחקי הקז'ואל בPC מספקים 20+ שעות משחק ייחודיות. זה המון לסלולר שבדרך כלל בו משחקים בפרקי זמן קצרים בני כמה דקות. גם משכו של כל שלב משחק מוגבל. כשהשחקן שלך יושב בתור לרופא, תרצה מן הסתם שיוכל לסיים את השלב הנוכחי לפני שהאחות תקרא לו לבדיקה הגורלית.
תודה רבה ושתהיה הרצאה מוצלחת ! 





