כותב הבלוג והיורשים הצעירים
רסס חינם!
ויש גם טוויטר!
פאן פייג’ בפייסבוק! הצטרף לאלפי הקוראים המרוצים!
וזאת לתעודה1
וזאת לתעודה2: חבר בנבחרת הבלוגרים "קרםדלה"
TAG | אייפד
6
כנס דה מרקר 2010. התרשמות אישית
5 תגובות | אייפד, אירועים, ביטוי עצמי, גאדגטים, דה מרקר, טכנולוגיה, קרה השבוע
10:20, בוקר יום ראשון, אני מתייצב באיחור אופנתי במתחם הסינמה סיטי החדש בראשון לציון. תמיד טוב לאחר לאירועים, הרעיון הוא לסובב ראשים, לעשות רושם, לייצר באאאז. אמממ… מוזר מאד, נראה שאף ראש לא הסתובב בגלל האיחור שלי, טוב נו, ככה זה יום ראשון, אנשים עדיין מנומנמים…
שמועות עקשניות ובלתי מבוססות בעליל טוענות שאם סטיב ג'ובס ידרוך על אדמת ארץ ישראל הוא ייעצר במקום
"נו, מורד, יש לך כבר אייפד?" שאל אותי השבוע ידיד.
"ברור" עניתי לו במהירות.
"כן, בטח… תראה לי אותו"
"הוא בבית ואני לא מתכוון להוציא אותו משם"
"אז איך אני אדע שיש לך אייפד?"
"אז איך אני אדע שאתה לא שוטר?? – תשכח מכל מה שאמרתי, אני כופר באשמות! יש לי אליבי! אני זכאי לשיחת טלפון! אני חוזר בתשובה! הנסיבות מקלות! אני לא שפוי! היתה לי ילדות קשה!"
"בואנה, אתה דפוק…"
"עוגמת נפש!"
בעקבות איסור משרד התקשורת להביא לארץ את האייפד, סחר בלתי חוקי צפוי להתחיל:
את הקומיקס יצרתי במו עכברי באתר הזה שמאפשר ליצור קומיקס און ליין, הקומיקס שניתן ליצור שם יוצא שיטחי, עלוב ורדוד. לא יודע למה – אבל ככה זה ממש מתאים לבלוג שלי.
כתבתי כמה מילים בדה מרקר על עקרונות חשובים בהעברת אפליקציה מאייפון לאייפד. לדעתי זה נושא חשוב, הרבה אנשים נוטים לכנות את האייפד "אייפון גדול" (ובכך לעצבן את סטיב), אבל מלבד המראה הדומה, יש לא מעט דברים המבדילים בין השניים, ולכן, תכנון אפליקציה לכל אחד מהמכשירים דורש תשומת לב לפרטים שונים.
אני מקווה להעלות כתבת המשך בנושא, לדעתי יש עוד המון נקודות להתייחסות.
לא מאד מקורי, אני יודע
זה התחיל אי שם לפני כשנתיים, כשחכמולוג אחד לקח תמונה של אייפון ואבן וערך השוואה שיטחית ומטופשת ביניהם. הוא לקח את כל התכונות שחסרות באייפון (מולטי טאסקינג, הודעות מולטימדיה, ועוד ועוד), והראה איך אבן שנוצרה הרבה לפני הספירה, מתוחכמת לא פחות מהאייפון שנוצר בשיא הטכנולוגיה העכשיוית. חה. חה. חה.
היום, אני גאה להציג בפניכם את הגירסה שלי לבדיחה הזו. אני ממש נרגש, מאושר ומרגיש כמו איש רנסאנס שמסיר את הלוט מעל לפסל המדהים שפיסל במו ידיו. העתקתי את הרעיון ממש בכוחות עצמי ונתתי לו מעט גוון ישראלי לכבוד חג הפסח. אתם יכולים לפרגן.
דרך אגב, למי שלא הבין מהתמונה הנ"ל: Horseradish זה חזרת, או כמו שאנחנו, האשכנזים האורגינלים, קוראים לו: "חריין", ובאמת שאין דבר טעים יותר ממצה עם חריין. וב- Shmura הכוונה היא למצה שלא באה במגע עם מים מרגע הקצירה של החיטה (מצה מהודרת יותר).
חג שמח! 
זה לא כמו לזכות בפיס אבל בשביל ההרגשה אסתובב קצת עם שקית על הראש
1. השבוע קיבלתי התראה מדואר ישראל על כך שמחכה לי חבילה שנשלחה עבורי (תגידו, גם אתם שמתם לב שאני מתחיל הרבה פעמים את הפוסטים שלי ב"השבוע" ואז מספר את הסיפור? אני חושב שזה מעיד על כתיבה יוצרת ירודה למדי), יום שישי זה היום החופשי היחיד שלי אז ניגשתי היום לקחת את החבילה.
מי זה כבר יכול להיות? חשבתי לעצמי, רגע… לפני שבועיים היה בלאגן גדול עם חבילות נפץ שנשלחו בדואר! מה, יכול להיות שאני מעצבן כל-כך הרבה אנשים עם הבלוג הזה? ואם כן, והם החליטו שהם רוצים לכסח אותי, למה הם עושים את זה באמצעות חבילת נפץ? זה כל-כך חסר השראה.
על החבילה שחיכתה לי היה הלוגו של "בזק בינלאומי". שוב עלו בי מחשבות, יכול להיות שנמאס לבזק בינלאומי לארח אותי בפרוייקט הבלוגרים שלהם "קרםדלה"?, אבל כמו שטענתי קודם, חבילות נפץ זה כל-כך עלוב בשביל להיפתר מבן אדם. (אתה לא מצחיק מורד, אתה גם חוזר על אותו טיעון כביכול מצחיק פעמיים, וזה, באמת עלוב)
במעטה חיכה לי דיסק און קי בצורת התוכי. לפני כשבועיים בערך חשבון הטוויטר של בזק בינלאומי פירסם "חמשת הראשונים שיגיבו להודעה הזו יקבלו דיסק און קי בצורת התוכי", אז הגבתי. מסתבר שזכיתי.
2. השנה אני מתכוון להתחיל את התואר השני שלי במנהל עסקים. אני מאד מתרגש והכול, באמת, אבל משהו חסר בנשמה. אל תצחקו עליי, בסדר? אבל אני כשאני מדמיין את עצמי חוזר לכיתה ויושב שם ומסכם את השיעור (אני מהמסכמים. אלו שאתם תמיד לוקחים להם) ועושה את זה באמצעות טכנולוגיה של דף ועט, זה לא מרגיש נכון. אני צריך אייפד, אני לא צוחק, אני ממש צריך את זה.
3. סרטים של גיבורי על אהובים עליי במיוחד. הם ליוו אותי לאורך הילדות שלי (שעדיין מתארכת לה קצת מעבר לגיל הנורמאלי), והמינימום שאני יכול להחזיר להם זה לראות את הסרט שלהם (מי שקורא את הבלוג הזה יותר מידי מצפה עכשיו לבדיחה שגם לי יש כוחות על. ובכן, אני לא מתכוון לעשות את זה. זו לא בדיחה).
את הסרט איירון מן הראשון לא התלהבתי לשבת ולצפות. בניגוד לספיידרמן, לבטמן ולאקס מן, לא יצא לי להכיר את הגיבור הזה ולא היו לי שום ציפיות ממנו. עד שראיתי את הסרט.
רוברט דאוני ג'וניור הוא שחקן אדיר והוא מפיח רוח חיים מדהימה בדמות הזו. בניגוד למשל, לטובי מגוויר החלול שמגלם את ספיידרמן בצורה שטוחה ואפורה למדי, דאוני מביא גישה צינית וקלילה שכיף מאד להתחבר עליה. אני ממתין בקוצר רוח לסרט.
הנה תימצות של עיקרי הדברים שנאמרו בכנס האחרון של אפל בו הוצג האייפד לראשונה:
אין ספק שלשמוע את מילות התיאור הללו (מדהים. גדול. עצום. מעורר השראה) אחת אחרי השנייה זה מצחיק, אבל אם מכניסים אותן (ואם נהיה פחות תמימים: מטפטפים אותן בכוונה) בצורה הגיונית לתוך הנאום, אנשים יוצאים החוצה וזה מה שהם זוכרים.
המבחן האמיתי יהיה המקלדת של הדבר הזה. בכל מקרה, אני חייב אחד כזה לעצמי
אין לי ספק שהמשפט "לעזאזל עם סטיב גוב'ס הזה" נשמע לא מעט בכמה מהנהלות החברות הגדולות בעולם ביום רביעי האחרון. וחבל, הוא נראה דווקא בחור די נחמד.
אני חושב שאני אדם די ביקורתי ואני לא מתלהב סתם אם אין סיבה אמיתית שמצדיקה את ההתלהבות שלי, "בטח, בטח" יצקצקו הקוראים המושבעים שלי בלשונם, "כאילו שלא התלהבת מהאייפון…". ובכן, ברור שהתלהבתי מהאייפון, היתה לי סיבה מוצדקת להתלהב מהאייפון, האייפון ייצג דור חדש של מכשירי מגע מהירים ומשוכללים שגרמו למהפך אדיר בשוק הסלולרי, האייפון הכריח את נוקיה, סמסונג, LG, סוני-אריקסון להוציא מכשירים דומים במהירות במטרה לכבות שריפות ולצמצם פערים, והכי חשוב, אפל הראתה כי חנות אפליקציות הכוללת מערך אדיר של תוכנות און-ליין שמוכנות להורדה בכל רגע נתון היא לא זכות, היא חובה.
