Usability Talking

בלוג טכנולוגי על עולם האינטרנט, החדשנות, הקהילות הסטארטאפים והיזמות

TAG | נטוורקינג

Networking

במסגרת הקורס האקדמי שלי ״תרבות דיגיטלית: יישום״ אני מקדיש חצי שיעור לנושאי ה- Networking או בעברית: קשרים. חצי שיעור זה מעט מידי, לטעמי, אבל יש כ״כ הרבה נושאים טכנולוגיים אחרים שאני צריך להספיק וללמד, כך שנשארתי עם חצי שיעור ובמסגרת הזמן הזה אני מנסה להציג לסטודנטים, עד כמה שניתן, כמה חשוב עניין הקשרים שהם מפתחים (או לא מפתחים).

בפוסט הזה אנסה לתמצת את הנושא, לנסות ולשקף למה הוא כ״כ חשוב, איך הוא משתלב בעולם הדיגיטלי ואיך אתם יכולים להתחיל ליצור את רשת הקשרים שלכם.

אז, מה זה ״קשרים״

נתחיל בשלילה – רשת הקשרים שלכם לא מתייחסת לחברים הקרובים ביותר שלכם או למשפחה.

היא כן מתייחסת למעגלים רחבים יותר של אנשים שאתם מכירים, שומרים איתם על קשר ומסייעים להם. רשת קשרים היא היכולת להגיע למידע או למשאבים שרחוקים מכם או לאפשר לאחרים להגיע למידע ומשאבים שיושבים אצלכם. ככל שרשת הקשרים חזקה, פעילה, מגוונת ורחבה יותר כך היכולת שלכם להגיע לאותם משאבים גדלה מצד אחד, ואתם יכולים לסייע ליותר אנשים מצד שני.

אקטיביות, לא פסיביות

רשת הקשרים שלכם לא תיווצר ותיתחזק ללא פעילות מצידכם. למעשה, גם אם יש לכם לא מעט קשרים אך אינכם פועלים לחזק אותם – הם יתנוונו, בדיוק כמו שריר. נטוורקינג היא פעילות אקטיבית. תשבו במקום ולא תעשו דבר – זה פשוט לא יקרה.

אם הזכרתי את הקורס האקדמי שלי – אחת המטלות שאני מציב בפני הסטודנטים היא למפות את התעשייה אליה הם רוצים להשתייך, ולפנות ל-2 דמויות מרכזיות וליצור איתם שיחה אפילו (ודווקא) בגלל שהם לא מכירים אותם באופן אישי. התוצאות שהסטודנטים קיבלו, רק בגלל שיזמו פנייה והתקשרות, היו מפתיעות מאד. באתר של קהילת החינוך וההוראה, גם נכתב על המטלה שלי במסגרת המאמר ״נטוורקינג: המיומנות של הבוגר העתידי שאנחנו לא מדברים עליה״ .

נטוורקינג בעידן הדיגיטלי

אני לא בטוח שעוד צריך להגיד ״העידן הדיגטלי״ כי אנחנו כבר מרושתים ודיגיטליים כ״כ הרבה זמן שזה כבר די ברור מאליו, אבל אם בכל זאת אתייחס לזה, אז ה״עידן הדיגיטלי״ לנטוורקינג הוא כמו סטרואידים. יש לכם מגרש משחקים ענק אליו אתם יכולים לצאת מבלי לקום מהכיסא ולהתחיל להכיר אנשים מעניינים. למעשה, גם הגבולות הגיאוגרפיים נפרצו לחלוטין ואין שום סיבה שכל פעילות נטוורקינג כזו או אחרת לא תכלול אנשים שאינם מישראל. מיילים, פודקאסטים, בלוגים, פורומים ואפילו WhatsApp – כ״כ הרבה זירות להכיר אנשים ולשמור איתם על קשר.

זה הרבה מעבר לחלוקת כרטיסי ביקור

לא אכנס לויכוח אם כרטיסי הביקור הם משהו שעדיין רלוונטי היום, אבל אם אתם חושבים שחלוקת כרטיס הביקור שלכם היא יצירת קשרים, אתם טועים. מאד. מס׳ כרטיסי הביקור שאני עצמי קיבלתי בכנסים ואירועים הוא די גדול, אבל, אם חשבתי שהאדם מולי רק ניסה לדחוף את העסק שלו – פחות מתאים לי. ואני מאמין שהגישה שלי היא הגישה הנפוצה.

נטוורקינג בכנסים

כנסים הם הגביע הקדוש של יצירת קשרים, באמת. לכו לכנסים ונסו להתמנגל עם אנשים, זה מוציא אתכם מאיזור הנוחות (אבל אם תישארו באיזור הנוחות – לא באמת תגיעו לאן שאתם רוצים להגיע) ואולי קצת מפחיד בהתחלה אבל באופן אישי יצא לי להכיר בכנסים כמה מהאנשים שאני הכי מכבד ומעריך היום בתעשייה, וכאלו שאני תמיד מתייעץ איתם. אגב, קשרים טובים גם יעזרו לכם להגיע ולעלות ולדבר על הבמה בכנסים, מה שיגרום לאנשים נוספים לרצות ולהתחבר לרשת שלכם.

קריאה מומלצת

אני עדיין מחפש ספרים טובים מאד בתחום, ובינתיים יש רק ספר אחד שאני באמת יכול להמליץ עליו – ״קשרים, קשרים. או: מה שחשוב הוא לא מה שאתה יודע אלא את מי אתה מכיר״ של הארווי מאקיי הספר הזה הוא פשוט קלאסיקה. סגנון הכתיבה של הארווי הוא מאד ישיר, פרקטי ולפעמים קצת חצוף ואני אישית למדתי מהספר הזה כ״כ הרבה על נטוורקינג שלעיתים אני פותח אותו שוב וקורא כמה עמודים.

אגב, שם הספר ״קשרים, קשרים. או: מה שחשוב הוא לא מה שאתה יודע אלא את מי אתה מכיר״, הוא גאוני והוא בעצם כל הפוסט הזה במשפט. כי לעיתים קרובות מידי זה לא משנה כמה אתה מוכשר, חכם ומוצלח אם אתה לא מכיר את הפרסונה הנכונה שמכירה אותך, יודעת על כך ויכולה לקחת אותך לשלב הבא.

אז איך מתחילים? כמה נק׳ (בטוח שיש – עוד מוזמנים לשתף)

  • בנו וטפחו תדמית מקצועית ברשת: מלינקדאין עד כתיבה ברשת – זה כבר פוסט שאכתוב בהמשך (עוד כמה פוסטים, נושא רחב). שתפו אחרים בידע ובתובנות שלכם. ככה אנשים גם יגיעו אליכם.
  • השתתפו בכנסים מקצועיים ואל תלכו לשם בשביל ההרצאות אלא בשביל האנשים המעניינים בקהל. בכנס השיווק והדיגיטל של ״גלובס״ שם קבוצת הוואטסאפ שלי קיבלה אולם שלם והעבירה את כל ההרצאות במליאה, הצגתי 14 דרכים ליצור קשרים לפני, במהלך ואחרי כנסים – המצגת כאן (אנגלית).
  • תהיו מעורבים בקהילות או צרו קהילה משלכם.
  • היו במוד נטורקינג: תמיד תחשבו איך אתם יכולים לסייע לאחרים, איך אתם מחברים אדם לאדם אחר שאתם מכירים כי ההיכרות בינהם אולי תוביל לשיתוף פעולה נהדר. הם לא מכירים אחד את השני ואתה יכול לעשות את החיבור – איזו הרגשה אדירה!
  • קיראו חדשות במוד נטוורקינג – יש כתבה חשובה על חברה מוכרת שחבר עובד שם? – שלחו לו.
  • גלו עניין אמיתי באנשים וזכרו שרשת הקשרים שלכם היא דבר שיכול מאד לסייע לכם, אבל הוא קודם כל מסייע לאחרים.
  • אם אתם עדיין חושבים שלכתוב ״יום הולדת שמח״ בפייסבוק או לשלוח אס.אמ.אס גנרי של ״שנה טובה״ זה נטוורקינג, אז אני כנראה צריך לכתוב את הפוסט הזה מחדש. באמת.

ודבר אחרון

מעל 550 איש כבר נרשמו לניוזלטר שאני מוציא בשת״פ עם משרד החוץ. אם מעניין אתכם לקבל, אחת לחודש, עדכונים על אורחי VIP מתעשיית ההייטק שמגיעים לישראל, משלחות שבאות או יוצאות לחו״ל ופרוייקטים וכנסים בנושאי חדשנות וטכנולוגיה עם נגיעה גלובאלית – אתם מוזמנים להצטרף. ומוזמנים גם להתחבר בלינקדאין!

 

, , , ,

מורד שטרן

בגיליון החגיגי של ״ליידי גלובס״ שיצא בפסח התראיינתי יחד עם קבוצה מאד מוכשרת לכתבה בנושא קהילה תחת הכותרת ״כך הפך ניהול ברשת למקצוע הכי מבוקש בעידן החדש״.

היות והמילה קהילה, קהילות או באנגלית Communities אכן מקבלת משקל רב יותר ויותר בתעשייה ובכלל, אנסה בפוסט הזה להציג בקצרה כמה נק׳ על מהי קהילה, מה הכוח שלה ולמה צריך להיות לכם אכפת. חלק גדול מהפוסט מבוסס על ההרצאות שהעברתי בחיל האוויר שגם שם רצו שמובילי החדשנות של החיל יכירו טוב יותר את הנושא (אני מקווה לעלות ולשתף את המצגת בערוץ ה- SlideShare שלי בקרוב)

מהי קהילה?

בגדול, קבוצה של אנשים המתאספים, וירטואלית או פנים אל פנים, ע״ב עניין משותף.

מהו אותו עניין משותף?

נושא או תוכן שמעניין את חברי הקהילה (למשל טכנולוגיה במקרה של קבוצת ה- WhatsApp שלי) או בעיה משותפת (תחשבו על "מחאת האימהות" או "צעדת העגלות" כתת קהילה בתוך המחאה החברתית של 2012).

ההתנסות הראשונה שלי עם קהילה היתה קהילת הקוראים של הבלוג שלי (זה שאתם קוראים עכשיו). הם הגיבו, שיתפו פוסטים שכתבתי ושלחו לי מיילים. הם לא ידעו מי עוד קורא איתם את הבלוג לכן הם גם דוגמה קצת אחרת ל״קהילה״ כי הם לא הכירו אחד את השני או נפגשו (וירטואלית או פנים אל פנים), ובסך הכול הגיעו לנקודת מפגש אחת שהיא הבלוג שלי ונחשפו לתכנים שעניינו אותם (ובהמשך גם נטשו או שכחו מהבלוג).

ההתנסות השנייה שלי עם קהילה היתה כשהובלנו את פרויקט הממשל הפתוח בממשלה. הייתי צריך פידבק מקצועי ומגוון מאנשים בתעשייה על פרויקטים שרציננו לשחרר, אז בניתי קבוצת אלפא של עיתונאי טכנולוגיה, בלוגרים, מפתחים ויזמים שסייעו לנו בהכוונה, הארות והערות. הם נהנו מעדכונים על פעילות שבאמת עניינה אותם ואנחנו נהנו מידע וניסיון שלא היה לנו.

אח״כ בניתי את הקהילה בוואטסאפ (ישראלית וגלובאלית) ולאחרונה הקמתי קהילה נוספת – ״פורום החדשנות והטכנולוגיה עם משרד החוץ״ שמונה כבר למעלה מ-500 חברים והובילה להשפעה אמיתית חיובית על תעשיית ההייטק (משהו שמאד משמח אותי, ושמעתי כבר ממס׳ מקורות שונים שעדכנו אותי על מקרים שונים. בהחלט שווה פוסט בהמשך)

למה זה צריך להיות משנה לכם?

זו נקודה שאני חוזר עליה הרבה עם הסטודנטים שלי. מעורבות בקהילה, ובעיקר בקהילות מקצועיות, מאד מאד מאד תסייע לכם להשתלב בתעשייה שאתם רוצים לקחת בה חלק או להתקדם. אני אתייחס ל-2 יתרונות עיקריים: העמקת הידע המקצועי שלכם – קבלת עדכונים טריים ושיחות בבנושאים מקצועיים הקושרים להתמחות שלכם שרק תגדיל ותרחיב את ההבנה שלכם בנושא ועד כמה אתם עם היד על הדופק. קשרים – מאחורי כל קהילה עומדים אנשים. וקשרים בין אנשים, במידה ואתם יוצרים כאלו, הם מנוע אדיר שיכול לסייע לכם או להם ולקדם הרבה דברים מעניינים. נטוורקינג זה נושא שאני מאד אוהב לדבר עליו. שווה פוסט בפני עצמו.

כמה מילים על עולם הקהילות בעידן הנוכחי

אני חושב שהקהילות שמקבלות את מירב תשומת הלב הן כאלו שמתבססות ופעילות בעיקר ברשת. הן חזקות בהרבה, הן חוצות גבולות (כלומר החברים בה הם לא רק ממדינה, עיר או שכונה אחת) ויש להן השפעה גדולה. קהילות פנים אל פנים (למשל דיירי בניין) הן פחות גדולות, הן מבוססות מיקום וגם הן עושות שימוש בפלטפורמות דיגטליות לעיתים (קבוצת וואטסאפ של בניין). הפורמט המנצח, לדעתי, הוא שילוב בין הקהילה הוירטואלית למימד המציאותי. ״מימד המציאותי״ נשמע דבילי, אני יודע הכוונה היא למפגשי פנים אל פנים של חברי הקהילה.

איך אני מתחיל להקים את הקהילה שלי?

לפני שרצים להקים קהילה, כדאי לקחת חלק בקהילות קיימות, ללמוד קצת, לברר מה באמת מעניין אתכם ומה באמת יניע אתכם בהובלת קהילה – כי בסופו של דבר קהילה צורכת הרבה תוכן (וגם יוצרת המון) וזה תהליך שגוזל זמן, ומצריך הבנה עמוקה בנושא ובתוכן שבחרתם.

אהבתם? מוזמנים לשתף!

, , , ,

אוניברסיטת אריאלהסתיים לו סמסטר א׳ בו העברתי את הקורס ״מבוא לתקשורת דיגיטלית״ באוניברסיטת אריאל. בסמסטר ב׳ אמשיך (כבר שנה שנייה) ללמד במכללת נתניה. לשמחתי על המטלה האקדמית, שנתתי לסטודנטים במהלך הסמסטר, אפילו פורסם מאמר בקהילת החינוך וההוראה ״הגיע זמן חינוך״.

המסר העיקרי שהעברתי, או לפחות ניסיתי להעביר, לסטודנטים שלי היה: ״יריית ההזנקה שלכם לתוך התעשייה כבר נורתה, אל תתנו לחממה האקדמית להרדים אתכם. קחו אחריות ותתחילו לפעול, לעשות ולקדם את עצמכם.״ מהתנדבות ורכישת ניסיון עד ליצירת קשרים, גיבוש תדמית דיגיטלית-מקצועית, התמקצעות ולימוד יום-יומי (אגב, לימוד שלא קשור לאקדמיה. משהו שהם עצמם יושבים, לומדים ומתמקצעים). לפעול, ליצור ולהיות מסוגלים להפיק ערך אמתי לסביבה ולארגון שלהם.

דיברתי איתם גם לא מעט על הבנה, כתיבה ודיבור באנגלית. וכמה שזה חשוב בתעשייה של היום.

התוכן: אבטחת מידע, פרטיות, פיתוח, קוד פתוח, תשתיות האינטרנט, מאגרי מידע, דוחות שקיפות, גיוס המונים, רשתות חברתיות, ממשל דיגיטלי, חדשנות, קהילות, בלוגים, כלכלה שיתופית, מסחר דיגיטלי. ושוב, הרבה, הרבה, דגש על נקיטת יוזמה אישית בכל אחת מהזירות השונות. אם זה מעניין אתכם, כאן תוכלו למצוא את הסילבוס של הקורס האקדמי ״תרבות דיגיטלית: יזמות טכנולוגית מעשית״ שאני מעביר במכללת נתניה.

המטלה: על הסטודנטים הטלתי מטלה פשוטה מאד. היה עליהם למצוא וליצור קשר עם 2 מובילי דעה מתוך התעשייה בה הם רוצים להשתלב. הם יכולים לבקש מהם טיפים לדרך, לפרגן להם על עבודה או כתבה בה הם הופיעו. הרעיון הוא פשוט – לקיחת יוזמה וחיבור (ממש נטוורקינג על קצה המזלג) עם אנשים, שכביכול, נראים לנו רחוקים ומוצלחים.

והתוצאות היו מדהימות: הסטודנטים קיבלו תשובות אישיות מאנשים כגון: היחצ״ן רני רהב, ח״כ זהבה גלאון, דובר צה״ל מוטי אלמוז, סמנכ״ל השיווק של קוקה קולה, אלון גל, יוטיוברים (שאני מודה שאני לא מכיר) ובמאי התאג״ד. חלקם החזירו לסטודנטים תשובה בכתב, חלקם יצרו קשר טלפוני. היה אפילו סטודנט אחד שקיבל בזכות המטלה פגישה אישית עם סמנכ״ל השיווק של קוקה קולה. על המטלה האקדמית הזו אני כתבתי פוסט קצר בלינקדאין. וכאמור, גם נכתב עליה המאמר ״המיומנות של הבוגר העתידי שאנחנו לא מדברים עליה״ באתר קהילת החינוך וההוראה.

בקיצור, אוניברסיטה מקסימה ממש (מודה שסבלתי מהנסיעות…), סטודנטים מעולים ובכלל היתה חוויה נהדרת. מקווה שהצלחתי קצת לקדם בידע, כלים ומוטיבציה את דור העתיד של תעשיית התקשורת בישראל. נתראה בשנה הבאה!

, , , , , , , , , , ,

networking

כשעבודה אקדמית שאתה נותן לסטודנטים שלך (אני מרצה באוניברסיטת אריאל ובמכללת נתניה) מזכה אותם בתשובה אישית של דובר צה"ל, פגישה עם מנכ"ל השיווק של קוקה-קולה והתמחויות מקצועיות בתעשייה, המעט שאתה יכול לעשות זה לסכם את זה ולכתוב מאמר ב- LinkedIn. אז כתבתי:

למאמר המלא

Photo Credit: Washington University. Flickr CC

, , , ,

מורד שטרן

כבוד גדול להתראיין ע"י גיל שורקי ולהופיע בכתבה בדה-מרקר על הנושאים שאני כ"כ אוהב ועל הקבוצות המדהימות (בזכות האנשים המדהימים שבתוכן!) שהצלחתי לגבש. לכתבה המלאה ב-TheMarker: "תשכחו מכרטיסי הביקור: הדור הבא של הנטוורקינג נמצא בסמארטפון שלכם"

על אילו קבוצות WhatsApp מדובר? – כתבתי על זה גם בבלוג:

, , , , , , , ,

מיפוי תעשייה

בפוסט "לינקדאין, פלטפורמת הכתיבה והבלוגים הבאה שלכם?" כתבתי עד כמה אני אוהב להשתמש בפלטפורמה של לינקדאין לכתיבת מאמרים. אחרי 47 פוסטים שכתבתי שם (כולם באנגלית) ומעל 9,000 אנשים שעוקבים אחרי המאמרים שלי בלינקדאין, החלטתי שכדאי יהיה לעשות מעין שימוש חוזר בחומרים הטובים ביותר שכתבתי שם – ולתרגם אותם לעברית. זה נקרא ״למחזר״ וזה מאד ירוק, וטרנדי ושומר על הסביבה.

אז הנה הפוסט הראשון שלי מלינקדאין שאני מתרגם לעברית, הפוסט במקור נכתב תחת הכותרת: Becoming a Thought Leader: It Starts with Creating Your Industry Map, יעני, להפוך למוביל דעה: זה מתחיל במיפוי התעשייה שלך. שימו לב שלא השתמשתי בכותרת הזו בעברית, וזה בגלל שהתרגום הזה נשמע לי קצת פלצני.

אז אתם רוצים להפוך למוביל דיעה, או בעל דעה או כאלו שהרבה אנשים עוקבים אחריהם, או you name it – מאיפה מתחילים? בגדול יש 2 דרכים לקדם את השם שלכם בתעשייה שלכם:

  1. העולם האמיתי: השתתפות בכנסים, אירועים או מיטאפים בתעשייה בה אתם פעילים ובה אתם רוצים להתקדם. חשוב להדגיש שככל שההשתתפות שלכם פעילה ומשמעותית יותר, קרי, להיות מרצה, מנחה, להשתתף בפאנל או להיות זה שבכלל מוביל את הכנס – גורמת לכך שהשם שלכם יהיה מוכר יותר בפני יותר אנשים. בשביל לדעת באילו כנסים כדאי להשתתף ולקחת חלק (בכל זאת, הזמן של כולנו מוגבל) כדאי שתתחילו ב״מיפוי״. (מה זה מיפוי? כבר אסביר)
  2. הזירה הדיגיטלית: פעילות מקצועיתף יצירה וניהול פרסונה מקצועית-חיובית משלכם בספירה הדיגיטלית. גם כאן יש חשיבות גדולה ל-״מיפוי״.(רגע! כבר מגיעים להסבר של המושג הזה!)

אז מה זה מיפוי?

כשחייל נשלח למשימה הוא מקבל מפה ומתחיל לנווט ליעד (סיפור אמיתי ומביך: במשימת מיפוי אישית שלי בקורס מפקדים הגעתי לבסיס סודי, או משהו כזה. העבירו לי בקשר מסר חד משמעי לעצור במקום ותוך 10 דקות הגיע רכב צבאי להחזיר אותי ליחידה). זה בדיוק אותו הדבר, חוץ מהקטע של להגיע בטעות לבסיס סודי.

כשאתה רוצה לעלות בסולם מובילי הדעה (גם זה נשמע הרבה פחות פלצני באנגלית), אתה צריך איתך מעין מפה עם נקודות ציון ומידע שתעזור לך לנווט את הדרך שלך:

  • ידע, ידע, ידע: באיזו תעשייה אתה או את רוצים להתקדם? זו שאלה ממש חשובה כי ככל שתתמידו להתעדכן בחדשות מהתעשייה, להעמיק את הידע שלכם, לעדכן בתובנות משלכם בעולם התוכן הזה ולא תתבזרו על תחומים אחרים – כך תצליחו לקדם יותר את השם שלכם.
  • תאריכים חשובים: חשוב שתשבו ותכירו את התאריכים להם יש משמעות בתעשייה שלכם. בין אם אילו תאריכי אירועים מיוחדים, אירועים היסטוריים או אירועים בעתיד הקרוב. להכיר תאריכים מהסוג הזה יאפשר לכם להראות עד כמה אתם בעלי ידע והבנה במה שמתרחש בתעשייה שלכם (ידע הוא הוא הבסיס לכל דבר. מיפוי הוא סוג של ביסוס הידע), ולהתכונן מראש ולקחת חלק במידה ואפשרי.
  • מובילי הדעה: האם אתה מכירים את מובילי הדעה שכבר פעילים בתחום שלכם? אל תחשבו בקטן – נסו למפות גם את אלו שלא גרים בישראל. אל תחששו – נסו ליצור עימם קשר.
  • כנסים, אירועים ומפגשים: בסופו של דבר השתתפות משמעותית (מהי משמעותית? ראו בפסקה בהתחלה) באירועים וכנסים מקצועיים היא הדרך לקדם באופן עוצמתי יותר את השם שלכם בתעשייה. למה? כי אתה רואה את הלבן בעיניים של האנשים ורק ככה באמת מתחברים ויוצרים קשרים. אתם מוזמנים לפוסט הקודם שלי ״המימד הדיגיטלי ליצירת קשרים בזמן כנסים: הרצאת כנס MAD שלי״, העלתי שם מצגת שלי על מינוף אישי בכנסים ויצרת קשרים.
  • הכל מתחבר… שימו לב שהחלקים שהזכרתי: תעשייה, תאריכים, ידע, הכרת מובילי הדעה והשתתפות בכנסים מתחברים אחד לשני – כך למשל השתתפות באירוע או מיטאפ מקצועי יהיה משמעותי יותר – אם תכירו את האנשים שמובילים את האירוע מראש, כך גם יהיה לכם קל יותר להתחבר למובילי דעה – אם תראו שליטה בידע עמוק בתעשייה שלכם.

מה דעתכם? האם המונח ״מיפוי״ הגיוני בעינכם? האם יש חלקים או פעילויות נוספות שצריך לבצע מי שרוצה לעלות הבסולם מובילי הדעה של התעשייה שלו או שלה?

מוזמנים לעקוב אחרי גם בטוויטר, וכמובן להתחבר בפייסבוק ובלינקדאין.

Fhoto Credit: Kate Ter Haar, Flickr CC

, , ,

Morad Stern מורד שטרן

זהו, אחרי שהטירוף סביב כנס MAD 2016 של גלובס נרגע קצת, ואחרי שקבוצת ה- WhatsApp המוכשרת בטירוף שלנו לקחה באירוע חלק משמעותי, התפניתי לעלות את המצגת שהעברתי בכנס לערוץ שלי ב- SlideShare – כך שתהיה זמינה לכל מי שרוצה.

על מה דיברתי?

הצגתי את הפוטנציאל ליצירת קשרים (Networking) במהלך כנסים מקצועיים. אמנם יצירת קשרים נתפסת כפעילות שמתקיימת בסביבה של שיח ופנים אל פנים, אבל הזירה של המפגשים והכנסים המקצועיים יכולה להוות פוטנציאל גדול אף יותר כאשר עושים שימוש חכם במדיה הדיגיטלית כגון: רשתות חברתיות, פורומים, ערוצי התקשורת של מובילי הכנס ואפליקציות ייעודיות – לפני, במהלך ו-אחרי שהכנס נגמר, בניגוד ליצירת קשרים פנים אל פנים שניתן ליצור במהלך הכנס בלבד.

בהרצאה הזו אני משתף במספר טכניקות שיכולות למנף את האופן בו אתם חווים אירוע או כנס חשוב בתעשייה שלכם, ולעזור לכם להרחיב את מעגל הקשרים המקצועיים שלכם:

Networking During Conferences: 14 Ways to Unleash Your Digital Potential from Morad Stern

, , , , , ,

ערן רולס

 

מאז שאני זוכר את עצמי יש לי בעיה, אני לא מסוגל לקרוא תוך כדי נסיעה. תיקון, מאז שאני זוכר את עצמי + יודע לקרוא, אני לא מסוגל לקרוא תוך כדי נסיעה. זה גורם לי לסחרחורת וכאב ראש, במיוחד כשאני נוסע באוטובוסים.
בגלל שאני כזה נועז, אני מתגרה בגורל ומידי פעם מנסה לנצל נסיעות בתחבורה הציבורית בשביל לקרוא. הפעם, הניסיון לשלב נסיעה באוטובוס תוך כדי קריאת חדשות היה מוצלח במיוחד. בעוד אני מדדה בזהירות מכתבה לכתבה, ומידי פעם מרים עיניים ומוודא שהעולם לא מסתובב סביבי, והגעתי לגלובס עם "40 מנכ"לים בוחרים: מי הכי מקושר במשק". זו כתבה מרתקת, שעוסקת בנטוורקינג, קשרים והתעשייה הישראלית, וכמו שמציינת הכותרת – המנכ"לים היו צריכים לבחור את האנשים המקושרים ביותר, לדעתם, בתעשייה.

בעוד אני מעמיק לתוך הכתבה (ומידי פעם מרים ראש לבדוק שאני בסדר, ושיש עוד זמן לתחנה בה אני יורד), אני שם לב לשם אחד, ערן רולס, שחוזר ונבחר על ידי חלק גדול מהמנכ"לים. העובדה שהשם הזה חזר ועלה, היתה ברורה לכתבות ענת כהן ודיאנה בחור ניר, שבחרו לתפוס את ערן ולשאול אותו מדוע הוא נבחר הכי הרבה פעמים, ע"י כל כך הרבה אנשים. "הרולס רויס של הנטוורקינג" – ככה הן סיכמו את התופעה. זו היתה הפעם הראשונה שהצלחתי לסיים כתבה תו"כ נסיעה בתחבורה ציבורית, ללא כאבי ראש, וזו גם היתה אחת הכתבות המרתקות בהן נתקלתי. אז פניתי לערן רולס ובקשתי ממנו להתראיין לבלוג הזה. ערן הסכים (!).

אז הנה, לכם, קוראים נאמנים, ראיון קצר אך מרתק עם ערן רולס, יו"ר מרכז הבנייה הישראלי. כשירות לציבור רק אמליץ לקרוא את הראיון תוך כדי ישיבה במשרד, או בבית, ולא בנסיעה בתחבורה ציבורית.

שאלה: בהמשך לכתבה "40 מנכ"לים בוחרים: מי הכי מקושר במשק" (גלובס), בה נבחרת לאיש המקושר ביותר, ברור שיש לנטווריקנג חשיבות בעינך. האם תמיד ראית את הקשרים בין בני האדם כנושא בעל חשיבות?
תשובה: קשרים בין בני אדם הם הבסיס לקיום חברה. אני מאמין שהחברה בישראל צריכה לחזור יותר ל"אנחנו" ולא רק ל"אני". מגיל צעיר מאד היו לי הרבה חברים ואני מאמין שכל חבר הוא כמו פנינה על שרשרת.

שאלה: לכולנו יש קשרים. מה הופך אדם אחד ל"מקושר" יותר מהשני?
תשובה: אני לא מאמין בקשרים של "שלום שלום". קשר אמיתי הוא קשר המבוסס על מחוייבות. יש מונח שנקרא "בנק אינטרסים ורגשות". כאשר אתה עושה משהו טוב בשביל מישהוא הוא זוכר לך ומרגיש מחוייב. ככל שתעשה יותר ליותר אנשים כך הם יחושו מחוייבים אליך. שפע והענקתו היא לב מערכת היחסים ביני לבין אנשים שבחרתי להעניק להם מעצמי. כמובן ששום מערכת יחסים לא יכולה להיות חד סיטרית.

שאלה:  מהם השלבים, כפי שאתה רואה אותם, לבניית קשרים?
תשובה: לעשות למען האחר. בלי זה אין מערכת יחסים. אפילו לא בין הורים, אחים ומשפחה.

שאלה: האם צמיחת הרשתות החברתיות "שינתה את חוקי המשחק" בכל הקשור לנטוורקינג?
תשובה: הרשת החברתית באינטרנט אין לה שום משמעות אמיתית. כפי שאמרתי המשמעות היא רק אם אני עושה משהו לטובת חבר,אם אני מייצר לו שפע מסויים, אם אני שם כשהוא צריך. דרך הפייסבוק אין לי שום יכולת לעשות לאחר משהו טוב למעט המלצות על איפה לבלות, או מתכונים.

שאלה: אתה נבחרת בכתבה של גלובס, ועכשיו תורך לבחור – מי לדעתך שני האנשים הכי מקושרים בתעשייה הישראלית?
תשובה: אני לא מכיר את התעשיה הישראלית. אנשים מחוברים הם לא אנשים שמסתובבים במסיבות, קוקטיילים וועידות ומחליפים כרטיסי ביקור ומרגישים שהם מקושרים. המקושרים באמת הם אנשים שבאמת מקדישים חלק גדול מחייהם למען החברה ולמען אחרים. אנשי נתינה הם היחידים שבסוף אחרים מרגישים אליהם מחוייבים. אני יכול לתת דוגמא את גיל שפר ראש סגל משרד רוה"מ איש נתינה ענק שלא מפסיק לפזר שפע בעשרים שנות היכרותנו. קובי לנגליב שותפי מנכל מרכז הבנייה הישראלי שעושה המון לטובת הכלל ואלוף בלסדר מקומות עבודה לאחרים הוא איש מאד מקושר וסולידי אבל מאות אנשים ילכו אחריו באש ובמים כי הוא היה שם כשהם היו צריכים אותו, ולא תראה אותו בשום קוקטייל או מסיבה של ה"מקושרים". חשוב להבין שהרבה אנשים שחושבים שהם מקושרים, בגלל שהם נמצאים "במקומות הנכונים ועם האנשים הנכונים", אין להם כמעט כלום אמיתי כי ה"קשרים" שאינם מבוססים על נתינה אמיתית ומחוייבות לא באמת מחזיקים מים.

 

, , , , , , , , ,

Theme Design by devolux.org