Usability Talking

בלוג טכנולוגי על עולם האינטרנט, החדשנות, הקהילות הסטארטאפים והיזמות

TAG | מורד שטרן

טוויטר

נתחיל מהנקודה הכואבת בהקשר לרשת החברתית, Twitter, ומשם נמשיך לדבר על הנקודה הכואבת יותר בהקשר לעצמנו ולשימוש שלנו ברשתות החברתיות.

טוויטר, לפחות לפי דיווחים שונים בתקשורת, נמצאת בתקופה מאתגרת מכל מיני זוויות של פעילות החברה והרשת החברתית. אם מדברים על הקהילה הישראלית בטוויטר (מבלי לדבר על מס׳ מדויקים), די ברור שהיא מתנהלת שם במספרים כמעט זניחים, לעמת קהילת המשתמשים הישראלים בפייסבוק. בכל הקשור למשתמשים מארה״ב ואירופה – המצב שונה לגמרי.

עכשיו, בואו נדבר על עצמינו ועל השימוש שלנו ברשתות חברתיות. ברשותכם, אני אתייחס בפוסט הזה לטוויטר מול פייסבוק, ולא אזכיר רשתות אחרות כגון: לינקדאין, סנאפצ׳אט או אינסטגרם.

בואו נראה אם אתם מסכימים עם ההנחה הבאה: כשאתם גוללים בין העדכונים השונים ש- Facebook מציפה לכם, לא משנה אם באפליקציית המובייל או באתר האינטרנט, אתם לעתים קרובות די מבזבזים את הזמן שלכם. בין קפיצה קצרה לכתבה עם קישור קליקבייטי על סלבס כלשהוא, דרך פוסט חדש ב-״כשאבא ואמא בני דודים״ (עם מעבר על התגובות בפוסט, כמובן) וכלה בקריאת סטאטוס זועם על רכב משטרתי שחונה בחניית נכים, שהופך אתכם לעצבניים וכועסים קצת יותר ממה שהייתם לפני שקראתם את הסטאטוס.

אני יכול לשמוע את המחשבות שלכם: ״זה לא כ״כ נורא, מה כבר קרה? אז בסך הכל שרפתי 15-20 דקות…״, אז אני אסביר: מה שכ״כ נורא וגם כ״כ משפיע עלינו זה שהחומרים והתכנים שאנחנו קוראים ונחשפים אליהם הם סוג של מזון למוח. תוכן גרוע = מזון גרוע = ביצועים פחותים. יש אנלוגיה מאד יפה בהקשר הזה שמדברת על כך שלא הייתם מסכימים שאדם זר יגיע אליכם הביתה ויזרוק אשפה בתוך הבית שלכם, וזה בדיוק מה שאנחנו מאפשרים להרבה גופים לעשות כשאנחנו צורכים תוכן מהסוג הזה.

עוד מאפיין הוא שחלק לא מבוטל העדכונים שאתם מקבלים יהיו לוקאליים, בעברית ולא בדיוק מעשירים אתכם מבחינת ידע או מבחינה מקצועית.

אפשר גם אחרת – טוויטר

אני אוהב את טוויטר, אפילו סייעתי בהתנדבות בגישושים הראשונים של החברה בישראל והייתי במסיבת ההשקה של הפעילות הישראלית של טוויטר בארץ. כמי שחשוב לו להקדיש זמן רב ללמידה, התמקצעות וחשיפה לתובנות שונות ואנשים בולטים בתעשייה – אני מוצא דווקא את טוויטר ככלי העיקרי שלי. אגב, זה החשבון שלי שם. מומזנים לעקוב.

מורד שטרן

הנה 3 נקודות ששמתי לב אליהן בשימוש בפייסבוק מול טוויטר. אני אקדים ואומר שבמציאות לא הכול שחור ולבן כמו בהשוואה שלי, אבל בגדול זה המצב:

חברים יש רק באגד. ובפייסבוק: בטוויטר, בניגוד לפייסבוק, אין ״חברים״ (הא! ברור שכל ה״חברים״ שלכם בפייסבוק הם באמת חברים) – ב- Twitter יש עוקבים. ובגדול, חוץ ממקרים בודדים, ניתן לעקוב אחרי כל אחד. ברגע שאני עוקב אחרי מישהו אין שום עניין באיחולי יום הולדת, היעלבויות או שיחות שמפליגות למחוזות הפוליטיקה ודת. אני עוקב אחרי אדם (או מותג – בטוויטר חשבון אדם ומותג זה בדיוק אותו הדבר. בפייסבוק לא) כי העיסוק, הדיעות והתובנות שלו מעניינות אותי ואני לומד מהן. יבלבל את מוח – אפסיק לעקוב.

התוכן הוא המלך, אז בוא ננסה לקבל יותר מעולם תוכן ספציפי: טוויטר מכווננת את השימוש בה לשימוש נושאי. קרי, הפוקוס הוא להנגיש למשתמש תכנים מעולמות תוכן ספציפיים שמעניינים אותם, ופחות דגש על סטאטוסים ויראליים של חניות כפולות וכותרות על אמירות עצובות שעוד פוליטיקאי זרק לאוויר. בגלל שהדגש הוא על עולמות תוכן, השימוש בטוויטר אשכרה מעשיר את הידע המקצועי שלך. אתם יכולים לעשות ניסוי מעניין ולהשתמש באופציית ״Who to Follow״ ואז תבינו איך טוויטר רואה אתכם מבחינת תחומי עניין.

לפרוץ את המגבלות הגיאוגראפיים: היות ואני שייך לתעשייה שהיא גלובאלית, העובדה שאין ב- Twitter מגבלה גיאוגראפית היא נהדרת (טכנית, גם לא בפייסבוק – אבל תיכף תבינו למה אני מתכוון), ולכן רוב התכנים שאני מקבל הם באנגלית וזה יתרון אדיר. וזה בניגוד ל- Facebook, שם רוב ה״חברים״ שלכם מישראל, ולכן גם התכנים שתקבלו יהיו לוקאליים ובעברית.

טוויטר על סיטרואידים, או: ככה תקימו את מרכז התקשורת הפרטי והעצמתי שלכם

יש כלי אחד, רשמי של טוויטר, שניתן להלביש על טוויטר ואני מוצא את עצמי נדהם כל פעם מחדש עד כמה הוא עצמתי ואשכרה מאפשר לכם להקים תקשורת פרטי משלכם, ולנצל את היתרונות של טוויטר שסקרתי לעיל. זה החלק המעניין באמת עליו רציתי לדבר, אבל אני הולך להיות רע במיוחד ולהגיד שעל זה אכתוב בחלק הבא. בכל זאת, תראו את הכותרת – מדובר בחלק א׳ בלבד, ואם הגעתם לפוסט הזה דרך שיטוט בפייסבוק, ואתם חשים שבזבזתם את הזמן שלכם – אז מ.ש.ל!

עד לפוסט הבא (חלק ב׳) – כמה דברים שאולי תמצאו מעניינים

מוזמנים להעיף מבט במצגת שלי (עוד מימי ב-HPE) בנושא שימוש נכון ואפקטיבי יותר בטוויטר:

בנוסף, גאה מאד גם לעדכן שלניוזלטר ״פורום החדשנות והטכנולוגיה״ שאני מוציא בשת״פ עם משרד החוץ רשומים כמעט 800 מנויים. הנה סיכום קצרצר של 7 נק׳ שלמדתי מהתהליך ההקמה.

, , , , , ,

ספרים

הספרים תופסים אצלנו מקום של כבוד בסלון. וזה רק חלק קטן יש עוד המון…

"העצה הטובה ביותר שאני יכול להשיא לאדם הצעיר היא לקרוא לפחות שלושה ספרים בשבוע: אחד על היסטוריה (או ביוגרפיה), אחד של ספרות יפה (או שירה) והאחרון על מדע (או טכנולוגיה)", שמעון פרס ז״ל.

כשלקחתי על עצמי להיות מרצה באקדמיה, חלק ממה שבאמת ריגש אותי היה שאוכל לדבר עם הסטודנטים ולחלוק קצת מהניסיון שהיה לי בתור מי שעשה צעדים ראשונים בשוק העבודה ומצא, לאורך הדרך, מקומות מעניינים מאד ופרויקטים מרתקים מאד לקחת בהם חלק. יש לא מעט נק׳ שאני מנסה לשתף במהלך הסמסטר, בפוסט הקודם סיכמתי 3 נק׳ אותן גם העברתי בטקס סיום מוסמכי M.B.A. הפעם אני אתרכז בקריאת ספרים.

כשאני שואל סטודנטים, וזה חוזר על עצמו בהרבה מוסדות, האם הם קוראים ספרים, רוב הכיתה מעידה על עצמה שאיננה קוראת ספרים. כשאני שואל למה הם לא קוראים ספרים (אולי ספרים משעממים אותם, אולי הם לא אוהבים את זה ואולי הם לא מבינים מה הטעם), התשובה היא בדר״כ: ״אין לנו זמן״.

אין לנו זמן זו תשובה מאד מתסכלת, אז אני מנסה להסביר להם שהרבה אנשים שנמצאים בדוחק זמן גדול משל סטודנטים לתואר ראשון מצליחים לקרוא ספרים. אחרי זה אני מנסה להסביר להם למה כדאי להם, למרות לחצי הזמן הבלתי סבירים בו הם נמצאים, לקרוא. לעיתים, אני גם נתקל בתשובה כגון ״אני קורא/ת כתבות באינטרנט״ – וזה ממש לא אותו הדבר.

 

למה ספרים הם המפתח להגיע לאן שתרצו? 

נתחיל בכך שקריאת ספרים לא שוות משקל לקריאת כתבות באינטרנט. למה? מסיבה מאד ברורה – האינטרנט הוא צרכן תוכן מאד גדול. רוב אתרי התוכן השונים שאתם קוראים נמצאים במרדף מתמיד אחרי הכתבה החדשה, מה שפוגע אנושות באיכות התוכן. לעיתים התוכן ממוחזר, נדחף ע״י גורם בעל אינטרס וללא עבודת עריכה משמעותית, ובואו לא נזכיר את כותרות הקליק-בייט המושמצות. הוצאת ספר, לרוב, היא תהליך יותר מחושב, יותר ארוך ויש יותר גורמים מקצועיים שלוקחים בו חלק.

ספרים זה המפתח לעידון, תחכום והעשרת אוצר המילים שלכם. אוצר המילים שלכם בונה את יכולת התקשורת שלכם. יכולת התקשורת שלכם היא גורם משמעותי מאד בקריירה ובכל מה שתבחרו לקחת בו חלק

ספרים מרחיבים לא רק מרחיבים את אוצר המילים אלא גם את הידע הכללי. גם קריאת ספר מתח מעשירה את הידע. המקומות בהם הדמויות מסתובבות, עולם התוכן שעוטף את הדמויות ומשפיע על העלילה ומושגים שונים שלא הכרתם. קריאת תכנים מקצועיים כגון: היסטוריה, פיזיקה וכו׳ גם תעשיר את הידע המקצועי שלכם (ובנק׳ הזו אני חייב להודות כי יש המון מאמרים איכותיים ביותר גם באינטרנט). ופה התובנה היא מאד פשוטה – ככל שיהיה ברשותכם ידע רחב יותר, תוכלו לקחת חלק פעיל יותר בשיחות שונות המתנהלות סביבכם ולהעניק זוויות מבט חדשות על בעיות שונות שאתם מתמודדים איתן בעבודה.

שפה חדשה – כשהחלטתי לשפר את האנגלית שלי, ובאופן משמעותי, ידעתי שהספרים הם המפתח. התחלתי (בטעות) בספרים קשים במיוחד כמו הסדרה של Dune ושר הטבעות. לא הבנתי הרבה, אבל לאט לאט ומספר אחד לספר הבא הצלחתי לשפר את רמת האנגלית שלי באופן מובהק. היום, מאהבה לשפה האנגלית אני מעדיף לצרוך את התוכן שלי, ספרים וכתבות באינטרנט, באנגלית. אגב – צריכת חדשות באנגלית, בכל הקשור לטכנולוגיה וחדשות בעלות היבטים גלובלאליים, תמיד תשים אתכם בשורה הראשונה בהתייחס למי שצורך תכנים אלו בעברית, קרי, כתבות ועדכונים שיגיעו הרבה אחרי שיעברו את תהליך התרגום.

הנה מה שיש לביל גייטס לומר בנושא כשנשאל האם קריאת ספרים היתה גורם מכריע בהצלחה שלו ובשל אנשים אחרים (כן, אני יודע שהוא איבד את תואר האיש העשיר בעולם לג׳ף בזוס, ובכל זאת…)

"Absolutely. You don’t really start getting old until you stop learning. Every book teaches me something new or helps me see things differently. I was lucky to have parents who encouraged me to read. Reading fuels a sense of curiosity about the world, which I think helped drive me forward in my career and in the work that I do now with my foundation." (Bill Gates, Time)

 

והנה מה שיש למארק צוקרברג להגיד על ספרים, שימו לב להתייחסות שלו לספרים מול שאר המדיה שמקיפה אותנו:

"Books allow you to fully explore a topic and immerse yourself in a deeper way than most media today. I'm looking forward to shifting more of my media diet towards reading books." (Mark Zuckerberg, Business Insider)

ספרים

מדף הספרים המקצועיים האהובים עליי

 

נחזור לבעיית הזמן: אז איך תמצאו זמן לקרוא ספר טוב?

שבת – הטריק הזה הוא נהדר עבורי בתור שומר שבת. אין לנו בשבת גישה למחשב, לסמארטפון או לרכב. מה שנותיר לנו זמן איכות עם המשפחה, הקהילה ו… ספרים. הרבה ספרים. אגב, היות והילדים תמיד מסתכלים עלינו המבוגרים, הצלחנו, אישתי ואני, לגרום לילדים הגדולים שלנו לתפוס לעצמם ספר בשישי בערב ולקרוא (א״א הם בוחרים לריב וללכת מכות. ואז זה יותר מעניין אותם). אגב, גם ביקור בחנות ספרים איתם היא חוויה נהדרת.

סוף היום – סוף היום, לפני השינה יכול להיות אחלה זמן להתקדם בספר שאתם קוראים. צריך הרבה כוח רצון, ולא להירדם תו״כ אבל זה זמן נהדר שגם בדר״כ עטוף בדממה בבית.

זמינות של ספר – אני מקפיד שיהיה איתי ספר בתיק העבודה. כשאני נוסע ברכבת, לדוגמה, אני פשוט שולף את הספר וקורא. הרבה יותר טוב מלעבור על הפיד בפייסבוק. באמת.

רצון – כשרוצים, מוצאים זמן.

 

ומילה אחרונה… על ספרים דיגטליים

יש לי חולשה למכשיר הקינדל של אמאזון. הוא נראה מגניב וכשניסיתי פעם לקרוא איתו ספר ולבדוק את הטכנולוגיה של דיו אלקטרוני (הטכנולוגיה שבעצם מאפשר לקרוא גם כשהמכשיר בשמש) זה הקרין תחושה נהדרת. ועם זאת, מעולם לא קניתי את המכשיר והיות ואני שומר שבת אז אני נצמד לספרי הנייר ה״רגילים״. עקבתי, ואני עדיין עוקב, אחרי השיח אודות תעשיית הספרים והאם ספרי הנייר יעלמו וכולנו נקרא בספרים דיגיטליים. זה שיח שכבר לא רלוונטי. מכירות הספרים הדיגיטליים בירידה כבר כמה שנים (ראו את ה- The Guardian וה- CNN מכסים את הנושא), והמהלך של אמאזון, כמובילת תחום הספרים הדיגיטליים – הן במכירת הספרים והן במכירת הקוראים, לפתוח חנות ספרים ״רגילה״ מעידה שהספר במתכונת הספרים שלו, לא יעלם כ״כ מהר.

זהו זה להפעם, מקווה שנהנתם ואשמח מאד לשמוע מה דעתכם. מוזמנים גם לשתף :)

אגב, גאה מאד גם לעדכן שלניוזלטר שאני מוציא בשת״פ עם משרד החוץ ״פורום החדשנות והטכנולוגיה״ רשומים כעת למעלה מ-700 מנויים! מוזמנים להתחבר בלינקדאין, בפייסבוק ובטוויטר.

, ,

מורד שטרן

קרדיט צילום: אנדריי קרוצ'ינין

בחודש שעבר הוזמנתי כאורח הכבוד לטקס סיום M.B.A ותואר ראשון במנהל עסקים של מכללת נתניה, לצד אלוף במיל׳ יפתח רון טל המשמש כיום כיו"ר דירקטוריון חברת החשמל.

כבוגר המכללה, ניסיתי לשתף את המוסמכים והבוגרים ב-3 תובנות והתנסויות שאני עצמי עברתי אחרי התואר ותוך כדי עבודה מעשית בתעשייה. הנה סיכום קצר והנקודות העיקריות של הדברים:

הכרת הטוב, הבסיס לקריירה שלך – אחד הטיפים הטובים ביותר שקיבלתי עוד לפני שהייתי סטודנט היה מאבא שלי. הוא אמר לי שמידי פעם, כשאני פותח את המקרר בבית, שאנסה לדמיין שם בפנים את הלוגו של המעסיק הנוכחי שלי. לא הבנתי למה בדיוק הוא התכוון, אבל ניסיתי. ועם הזמן גם הבנתי למה הוא התכוון.

הקרנת הסמל של המעסיק, גם אם היא רק בדימיון, עושה הקשר בין האוכל שלנו, מה שמחייה אותנו בפועל, ל-עבודה שלנו. היכולת שלנו לחזק פנימית את הקשר הזה יכול לחזק את הכרת הטוב שלנו כלפי המעסיק שלנו. ובמקרים רבים, בהם אנחנו נמצאים במקומות שאנו חשים שאנו פחות מתאימים או שפשוט לא אוהבים את המקום אליו הגענו – ההקשר הזה אפילו חשוב עוד יותר, וזה משום שהוא נותן לנו את ההבנה שגם אם אנחנו לא מבסוטים מהמצב התעסוקתי הנוכחי שלנו, יש לנו את הבסיס הקיומי לגדול ולהמשיך הלאה למקומות שמתאימים לנו.

מכללת נתניה

קרדיט צילום: אנדריי קרוצ'ינין

 בר העסקה – בר העסקה הוא מושג שלמדתי מד״ר גדי רביד, שהיום הוא גם דיקן בית הספר למנהל עסקים. המושג הזה, כשנתקלתי בו במהלך הלימודים, פתח את העיניים שלי. באמת. המושג הזה מתייחס לאיש או אישה שמעניקים לארגון בו הם פועלים כ״כ הרבה ערך שגם אם יש קיצוצים או פיטורים הם בדר״כ פוסחים מעליהם, וברמות מסויימות ארגונים אחרים אף מנסים ״לחטוף״ אותם.

אבל, אז מגיעה השאלה הגדולה והיא איך אדם מגיע להיות ״בר העסקה״. זו שאלה שהתשובה עליה היא ארוכה ורחבה מאד. בנאום הבוגרים אני התייחסתי ל-2 נק׳ בהקשר הזה:

  1. לימודים – טענתי בפני הסטודנטים (ואני מאמין שרובם מבינים את זה לא פחות טוב ממני) שהפורמט הלימודי אליו התרגלו – כיתה, מרצה, שיעורי בית, מבחנים – נגמר. אבל, ופה הנקודה החשובה, האחריות להמשיך וללמוד היא עליהם, ולא יהיה להם מרצה ולא כיתה ולא שיעורים בית וחומרי קריאה. הם לבד והם חייבים להמשיך וללמוד, כל הזמן, לבד. על התעשייה שלהם, על המתחרים, על המגמות, על מה שקורה בעולם ולהרחיב כל הזמן את היכולות השונות שלהם כגון: דיבור מול קהל, תקשורת, כתיבה או נטוורקינג.
  2. ציונים – סיפרתי לסטודנטים שהם לא צריכים יותר לעמוד במטלות והם גם לא יקבלו ציונים והערכות על עבודות ומבחנים (דהההה…), אבל, שלא יטעו. הם תמיד מקבלים ציונים כשהם בחוץ. אילו ציונים שאני נחשפתי אליהם ואני מכנה אותם ״הציונים השקופים״. ציון שקוף הוא למשל, הערכה של בן אדם על מייל שהוא מקבל ממך, או הערכה של מנהל או חבר צוות שקיבל ממך סקירה על פרויקט. אתה תמיד מוערך ואתה תמיד מקבל ציון. הוא פשוט שקוף עבורך.

ראש גדול, אבל לא רק בעבודה – לסיום, טענתי שההזדמנויות הגדולות והמעניינות שהם, כבוגרים, יכולים להיתקל בהם יכולים להגיע דווקא מדברים שהם ייזמו, יובילו ויעשו בזמנם הפנוי. דברים שיש להם תשוקה לגביהם והם מסייעים לקהילה. הצגתי את מפת השריפות שיצרתי (יוזמה שאף אחד לא ביקש ממני להוביל), יוזמה שהובילה למעלה חצי מיליון צפיות, סיוע אמיתי, קשר ישיר שלי מול מול גורמי תקשורת בארץ ובעולם והכי חשוב – קשר שנוצר כאשר חיל האוויר הרימו אליי טלפון וביקשו לקבל גישה למפה ולעדכן אותה בעצמם. רציתי לספר גם על היוזמה עם משרד החוץ להקמת פורום החדשנות והטכנולוגיה שכוללת קשר עם שגרירים ברחבי העולם והשפעה אמיתית בפועל על התעשייה, אבל כבר לא היה לי זמן.

זו היתה תחושה מדהימה ואפילו סוג של סגירת מעגל להגיע כמי שכבר סיים את הלימודים, ראה כמה דברים וחזר לספר ולשתף מהניסיון שלו. מקווה שנהנתם ושמצאתם נקודות שאתם מתחברים אליהם בסיכום הנאום שלי.

, , , ,

משקפת
נתחיל בוידוי – הניסיון שלי בכתיבה, עריכה וניהול של ניוזלטר מתנקז לתקופה של חצי שנה מאז השקתי בשיתוף פעולה עם משרד החוץ את ״פורום החדשנות והטכנולוגיה״. הניסיון שלי אפילו מצטמצם עוד יותר כשלוקחים בחשבון ששלחתי בסך הכל 7 ניוזלטרים עד עכשיו. כן, זה הכול.

מצד שני, ואם אתם עדיין פה למרות הוידוי הנ״ל, בתקופה קצרה יחסית רשם הניוזלטר כמה הישגים יפים:

  • השפעה בפועל על התעשייה. משיתופי פעולה, דרך קידום עסקאות ועד יצירת קשרים וכל זה במישור גלובלי לגמרי. בלי להזכיר מיילים מעודדים שאני לעיתים מקבל משגרירים ואנשי מפתח המייצגים את ישראל – בהקשר ליוזמה הזו.
  • לניוזלטר נרשמו כבר למעלה מ-600 מנויים. בגלל שבטופס ההרשמה אני מבקש גם את הטייטל של כל מנוי, אני רואה שכולם כמעט ללא יוצא מן הכלל קשורים לתעשיית ההייטק. חלק גדול גם נמצאים בעמדות בכירות.
  • בינתיים עשו לי Unsubscribe (ביטול הרשמה) בן אדם אחד בלבד וזה היה בגלל שהוא חשב שהוא נרשם לניולזטר באנגלית והוא פשוט לא יודע לקרוא עברית. וכן, אני עובד על גרסה אנגלית שתצא במקביל.

אז מהחוויה המדהימה הזו (ואני באמת מתרגש כל פעם מחדש כשאני שולח את הניולזטרים האלו) – הצלחתי ללמוד 5 תובנות עיקריות:

  1. נתחיל בנקודה הכי חשוב, ותכל׳ס אחרי זה אתם באמת יכולים לנטוש ולהמשיך לדרככם. זה הכל שאלה של ערך – קרי, כמה ערך אתה מצליח לספק לקורא שלך? זה תקף על כל דברים שאנחנו עושים: מלהעביר הרצאה ועד כתיבת פוסט. האם מי שנחשף לתוכן שאתה מייצר לומד משהו חדש? האם הוא יכול להפיק תוצאות בפועל מהתוכן שאתה מעביר? הנקודה הזו, במקרה של הניזולטר שלי, גורמת לי לזקק עד כמה שניתן את הידיעות שמופיעות בעדכונים (מניקוי רעשים ועד הגדרה טובה של קהל היעד ומה באמת מעניין אותו). היות ואני עצמי זיהיתי את הצורך והערך בגלל בעיה שלי עצמי הייתה מול הממשלה – פשוט יצאתי עם זה לדרך.
  2. איפה נמצא הש.ג: אם תעקבו אחרי הניוזלטר שאני מוציא עם משרד החוץ תגלו שכמעט אחרי כל ידיעה יש לקורא אפשרות ליצור קשר (בדרך כלל במייל) עם איש או אשת קשר הקשורים לעדכון. כלומר, אני ממש מנסה לתת לקורא את היכולת לקחת את העדכון ולמנף אותו לפעילויות שהוא או היא מובילים כשאת העבודה הקשה של מציאת האדם הספציפי העומד מאחורי הפרויקט או הפעילות – כבר פתרתי.
  3. אין צורך בתחכום או גרפיקה: הניוזלטר הוא ברובו המוחלט טקסטואלי, ואני לא משקיע בעיצוב – העיצוב היחיד הוא הדגשה בבולד של אנשי קשר או גופים הקשורים לכל עדכון ועדכון.
  4. פשוט לעשות: להרים ניוזלטר זה לא מאד מורכב. יש מספיק כלים חינמיים ונגישים ברשת שיכולים לעזור. למעשה, לקחתי את הגישה הזו לאקסטרים ואת הניוזלטר שלי אני כותב לאט-לאט כ- Draft בג׳ימייל והרישום הוא דרך טופס Google form. אגב, ברור לי שקיימים כלים חזקים יותר כגון Mailchimp שמאפשרים ניהול טוב יותר של ניוזלטר עם סטטיסטיקות, אולי בהמשך אשתמש בהם.
  5. תמצאו נושא שבאמת מעניין אתכם: במקרה שלי, באמת מעניין אותי מה קורה בתעשיית ההייטק בארץ, באמת מעניין אותי לקדם את התעשייה ולסייע, באמת מעניין אותי להוסיף לחגיגה את האלמנט הדיפלומטי ויחסי החוץ של ישראל. אף אחד לא מכריח אותי – זה באמת מעניין אותי.

מקווה שהפוסט שלי עזר ונתן לכם רעיונות או כיוונים חדשים. מוזמנים להירשם לניוזלטר ומוזמנים גם לשאול אותי כל שאלה בנושא, אם זה בפייסבוק, בלינקדאין או בטוויטר.

, , , , , , , ,

Networking

במסגרת הקורס האקדמי שלי ״תרבות דיגיטלית: יישום״ אני מקדיש חצי שיעור לנושאי ה- Networking או בעברית: קשרים. חצי שיעור זה מעט מידי, לטעמי, אבל יש כ״כ הרבה נושאים טכנולוגיים אחרים שאני צריך להספיק וללמד, כך שנשארתי עם חצי שיעור ובמסגרת הזמן הזה אני מנסה להציג לסטודנטים, עד כמה שניתן, כמה חשוב עניין הקשרים שהם מפתחים (או לא מפתחים).

בפוסט הזה אנסה לתמצת את הנושא, לנסות ולשקף למה הוא כ״כ חשוב, איך הוא משתלב בעולם הדיגיטלי ואיך אתם יכולים להתחיל ליצור את רשת הקשרים שלכם.

אז, מה זה ״קשרים״

נתחיל בשלילה – רשת הקשרים שלכם לא מתייחסת לחברים הקרובים ביותר שלכם או למשפחה.

היא כן מתייחסת למעגלים רחבים יותר של אנשים שאתם מכירים, שומרים איתם על קשר ומסייעים להם. רשת קשרים היא היכולת להגיע למידע או למשאבים שרחוקים מכם או לאפשר לאחרים להגיע למידע ומשאבים שיושבים אצלכם. ככל שרשת הקשרים חזקה, פעילה, מגוונת ורחבה יותר כך היכולת שלכם להגיע לאותם משאבים גדלה מצד אחד, ואתם יכולים לסייע ליותר אנשים מצד שני.

אקטיביות, לא פסיביות

רשת הקשרים שלכם לא תיווצר ותיתחזק ללא פעילות מצידכם. למעשה, גם אם יש לכם לא מעט קשרים אך אינכם פועלים לחזק אותם – הם יתנוונו, בדיוק כמו שריר. נטוורקינג היא פעילות אקטיבית. תשבו במקום ולא תעשו דבר – זה פשוט לא יקרה.

אם הזכרתי את הקורס האקדמי שלי – אחת המטלות שאני מציב בפני הסטודנטים היא למפות את התעשייה אליה הם רוצים להשתייך, ולפנות ל-2 דמויות מרכזיות וליצור איתם שיחה אפילו (ודווקא) בגלל שהם לא מכירים אותם באופן אישי. התוצאות שהסטודנטים קיבלו, רק בגלל שיזמו פנייה והתקשרות, היו מפתיעות מאד. באתר של קהילת החינוך וההוראה, גם נכתב על המטלה שלי במסגרת המאמר ״נטוורקינג: המיומנות של הבוגר העתידי שאנחנו לא מדברים עליה״ .

נטוורקינג בעידן הדיגיטלי

אני לא בטוח שעוד צריך להגיד ״העידן הדיגטלי״ כי אנחנו כבר מרושתים ודיגיטליים כ״כ הרבה זמן שזה כבר די ברור מאליו, אבל אם בכל זאת אתייחס לזה, אז ה״עידן הדיגיטלי״ לנטוורקינג הוא כמו סטרואידים. יש לכם מגרש משחקים ענק אליו אתם יכולים לצאת מבלי לקום מהכיסא ולהתחיל להכיר אנשים מעניינים. למעשה, גם הגבולות הגיאוגרפיים נפרצו לחלוטין ואין שום סיבה שכל פעילות נטוורקינג כזו או אחרת לא תכלול אנשים שאינם מישראל. מיילים, פודקאסטים, בלוגים, פורומים ואפילו WhatsApp – כ״כ הרבה זירות להכיר אנשים ולשמור איתם על קשר.

זה הרבה מעבר לחלוקת כרטיסי ביקור

לא אכנס לויכוח אם כרטיסי הביקור הם משהו שעדיין רלוונטי היום, אבל אם אתם חושבים שחלוקת כרטיס הביקור שלכם היא יצירת קשרים, אתם טועים. מאד. מס׳ כרטיסי הביקור שאני עצמי קיבלתי בכנסים ואירועים הוא די גדול, אבל, אם חשבתי שהאדם מולי רק ניסה לדחוף את העסק שלו – פחות מתאים לי. ואני מאמין שהגישה שלי היא הגישה הנפוצה.

נטוורקינג בכנסים

כנסים הם הגביע הקדוש של יצירת קשרים, באמת. לכו לכנסים ונסו להתמנגל עם אנשים, זה מוציא אתכם מאיזור הנוחות (אבל אם תישארו באיזור הנוחות – לא באמת תגיעו לאן שאתם רוצים להגיע) ואולי קצת מפחיד בהתחלה אבל באופן אישי יצא לי להכיר בכנסים כמה מהאנשים שאני הכי מכבד ומעריך היום בתעשייה, וכאלו שאני תמיד מתייעץ איתם. אגב, קשרים טובים גם יעזרו לכם להגיע ולעלות ולדבר על הבמה בכנסים, מה שיגרום לאנשים נוספים לרצות ולהתחבר לרשת שלכם.

קריאה מומלצת

אני עדיין מחפש ספרים טובים מאד בתחום, ובינתיים יש רק ספר אחד שאני באמת יכול להמליץ עליו – ״קשרים, קשרים. או: מה שחשוב הוא לא מה שאתה יודע אלא את מי אתה מכיר״ של הארווי מאקיי הספר הזה הוא פשוט קלאסיקה. סגנון הכתיבה של הארווי הוא מאד ישיר, פרקטי ולפעמים קצת חצוף ואני אישית למדתי מהספר הזה כ״כ הרבה על נטוורקינג שלעיתים אני פותח אותו שוב וקורא כמה עמודים.

אגב, שם הספר ״קשרים, קשרים. או: מה שחשוב הוא לא מה שאתה יודע אלא את מי אתה מכיר״, הוא גאוני והוא בעצם כל הפוסט הזה במשפט. כי לעיתים קרובות מידי זה לא משנה כמה אתה מוכשר, חכם ומוצלח אם אתה לא מכיר את הפרסונה הנכונה שמכירה אותך, יודעת על כך ויכולה לקחת אותך לשלב הבא.

אז איך מתחילים? כמה נק׳ (בטוח שיש – עוד מוזמנים לשתף)

  • בנו וטפחו תדמית מקצועית ברשת: מלינקדאין עד כתיבה ברשת – זה כבר פוסט שאכתוב בהמשך (עוד כמה פוסטים, נושא רחב). שתפו אחרים בידע ובתובנות שלכם. ככה אנשים גם יגיעו אליכם.
  • השתתפו בכנסים מקצועיים ואל תלכו לשם בשביל ההרצאות אלא בשביל האנשים המעניינים בקהל. בכנס השיווק והדיגיטל של ״גלובס״ שם קבוצת הוואטסאפ שלי קיבלה אולם שלם והעבירה את כל ההרצאות במליאה, הצגתי 14 דרכים ליצור קשרים לפני, במהלך ואחרי כנסים – המצגת כאן (אנגלית).
  • תהיו מעורבים בקהילות או צרו קהילה משלכם.
  • היו במוד נטורקינג: תמיד תחשבו איך אתם יכולים לסייע לאחרים, איך אתם מחברים אדם לאדם אחר שאתם מכירים כי ההיכרות בינהם אולי תוביל לשיתוף פעולה נהדר. הם לא מכירים אחד את השני ואתה יכול לעשות את החיבור – איזו הרגשה אדירה!
  • קיראו חדשות במוד נטוורקינג – יש כתבה חשובה על חברה מוכרת שחבר עובד שם? – שלחו לו.
  • גלו עניין אמיתי באנשים וזכרו שרשת הקשרים שלכם היא דבר שיכול מאד לסייע לכם, אבל הוא קודם כל מסייע לאחרים.
  • אם אתם עדיין חושבים שלכתוב ״יום הולדת שמח״ בפייסבוק או לשלוח אס.אמ.אס גנרי של ״שנה טובה״ זה נטוורקינג, אז אני כנראה צריך לכתוב את הפוסט הזה מחדש. באמת.

ודבר אחרון

מעל 550 איש כבר נרשמו לניוזלטר שאני מוציא בשת״פ עם משרד החוץ. אם מעניין אתכם לקבל, אחת לחודש, עדכונים על אורחי VIP מתעשיית ההייטק שמגיעים לישראל, משלחות שבאות או יוצאות לחו״ל ופרוייקטים וכנסים בנושאי חדשנות וטכנולוגיה עם נגיעה גלובאלית – אתם מוזמנים להצטרף. ומוזמנים גם להתחבר בלינקדאין!

 

, , , ,

מורד שטרן

בגיליון החגיגי של ״ליידי גלובס״ שיצא בפסח התראיינתי יחד עם קבוצה מאד מוכשרת לכתבה בנושא קהילה תחת הכותרת ״כך הפך ניהול ברשת למקצוע הכי מבוקש בעידן החדש״.

היות והמילה קהילה, קהילות או באנגלית Communities אכן מקבלת משקל רב יותר ויותר בתעשייה ובכלל, אנסה בפוסט הזה להציג בקצרה כמה נק׳ על מהי קהילה, מה הכוח שלה ולמה צריך להיות לכם אכפת. חלק גדול מהפוסט מבוסס על ההרצאות שהעברתי בחיל האוויר שגם שם רצו שמובילי החדשנות של החיל יכירו טוב יותר את הנושא (אני מקווה לעלות ולשתף את המצגת בערוץ ה- SlideShare שלי בקרוב)

מהי קהילה?

בגדול, קבוצה של אנשים המתאספים, וירטואלית או פנים אל פנים, ע״ב עניין משותף.

מהו אותו עניין משותף?

נושא או תוכן שמעניין את חברי הקהילה (למשל טכנולוגיה במקרה של קבוצת ה- WhatsApp שלי) או בעיה משותפת (תחשבו על "מחאת האימהות" או "צעדת העגלות" כתת קהילה בתוך המחאה החברתית של 2012).

ההתנסות הראשונה שלי עם קהילה היתה קהילת הקוראים של הבלוג שלי (זה שאתם קוראים עכשיו). הם הגיבו, שיתפו פוסטים שכתבתי ושלחו לי מיילים. הם לא ידעו מי עוד קורא איתם את הבלוג לכן הם גם דוגמה קצת אחרת ל״קהילה״ כי הם לא הכירו אחד את השני או נפגשו (וירטואלית או פנים אל פנים), ובסך הכול הגיעו לנקודת מפגש אחת שהיא הבלוג שלי ונחשפו לתכנים שעניינו אותם (ובהמשך גם נטשו או שכחו מהבלוג).

ההתנסות השנייה שלי עם קהילה היתה כשהובלנו את פרויקט הממשל הפתוח בממשלה. הייתי צריך פידבק מקצועי ומגוון מאנשים בתעשייה על פרויקטים שרציננו לשחרר, אז בניתי קבוצת אלפא של עיתונאי טכנולוגיה, בלוגרים, מפתחים ויזמים שסייעו לנו בהכוונה, הארות והערות. הם נהנו מעדכונים על פעילות שבאמת עניינה אותם ואנחנו נהנו מידע וניסיון שלא היה לנו.

אח״כ בניתי את הקהילה בוואטסאפ (ישראלית וגלובאלית) ולאחרונה הקמתי קהילה נוספת – ״פורום החדשנות והטכנולוגיה עם משרד החוץ״ שמונה כבר למעלה מ-500 חברים והובילה להשפעה אמיתית חיובית על תעשיית ההייטק (משהו שמאד משמח אותי, ושמעתי כבר ממס׳ מקורות שונים שעדכנו אותי על מקרים שונים. בהחלט שווה פוסט בהמשך)

למה זה צריך להיות משנה לכם?

זו נקודה שאני חוזר עליה הרבה עם הסטודנטים שלי. מעורבות בקהילה, ובעיקר בקהילות מקצועיות, מאד מאד מאד תסייע לכם להשתלב בתעשייה שאתם רוצים לקחת בה חלק או להתקדם. אני אתייחס ל-2 יתרונות עיקריים: העמקת הידע המקצועי שלכם – קבלת עדכונים טריים ושיחות בבנושאים מקצועיים הקושרים להתמחות שלכם שרק תגדיל ותרחיב את ההבנה שלכם בנושא ועד כמה אתם עם היד על הדופק. קשרים – מאחורי כל קהילה עומדים אנשים. וקשרים בין אנשים, במידה ואתם יוצרים כאלו, הם מנוע אדיר שיכול לסייע לכם או להם ולקדם הרבה דברים מעניינים. נטוורקינג זה נושא שאני מאד אוהב לדבר עליו. שווה פוסט בפני עצמו.

כמה מילים על עולם הקהילות בעידן הנוכחי

אני חושב שהקהילות שמקבלות את מירב תשומת הלב הן כאלו שמתבססות ופעילות בעיקר ברשת. הן חזקות בהרבה, הן חוצות גבולות (כלומר החברים בה הם לא רק ממדינה, עיר או שכונה אחת) ויש להן השפעה גדולה. קהילות פנים אל פנים (למשל דיירי בניין) הן פחות גדולות, הן מבוססות מיקום וגם הן עושות שימוש בפלטפורמות דיגטליות לעיתים (קבוצת וואטסאפ של בניין). הפורמט המנצח, לדעתי, הוא שילוב בין הקהילה הוירטואלית למימד המציאותי. ״מימד המציאותי״ נשמע דבילי, אני יודע הכוונה היא למפגשי פנים אל פנים של חברי הקהילה.

איך אני מתחיל להקים את הקהילה שלי?

לפני שרצים להקים קהילה, כדאי לקחת חלק בקהילות קיימות, ללמוד קצת, לברר מה באמת מעניין אתכם ומה באמת יניע אתכם בהובלת קהילה – כי בסופו של דבר קהילה צורכת הרבה תוכן (וגם יוצרת המון) וזה תהליך שגוזל זמן, ומצריך הבנה עמוקה בנושא ובתוכן שבחרתם.

אהבתם? מוזמנים לשתף!

, , , ,

ISRAEL-AIR FORCE-GRADUATION

שמח לעדכן שאני אקח חלק כראש פילר (תחום) בנושא ניהול קהילות בקורס ייחודי של חיל האוויר יחד עם מרכז היזמות של אוניברסיטת תל אביב וחברת אלביט.

על הפרק, בין היתר:

  • מהי ״קהילה״
  • איך מקימים קהילה (ולמה בכלל לטרוח)
  • מה מגבש קהילה
  • מהו שיח דיגיטלי וכיצד משתלבים בו או מנווטים אותו
  • מדוע נושא הקהילות הפך לחשוב כ״כ לחברות וארגונים בתקופה האחרונה
  • מה הערך של קהילות וכיצד יוצרים עימן קשר
  • נטוורקינג
  • מיתוג אישי
  • ועוד…

Photo Credit: Diariocritico de Venezuela, Flickr CC

, , , ,

wix

בהתרגשות גדולה מאד, אני ממש שמח לעדכן שאני מצטרף לחברת Wix!

על הפרק: קהילות, האקתונים, מיטאפים מגניבים, כנסים טכנולוגיים, קרבות-קוד, קוד פתוח, פעילויות באקדמיה והרבה, הרבה, כיף!

מוזמנים ליצור קשר ב-לינקדאין :)

, , , , , , ,

הפודקאסט של גוגל ישראל

כבוד גדול עבורי להתארח בפודקאסט הטכנולוגי של הקמפוס של Google: סטארט מי אפ בהובלת אבי בר, מנהל המדיניות של גוגל ישראל, שמככב ברדיו תל אביב 102FM וזוכה להצלחה מדהימה.

אז על מה דיברנו? קהילות טכנולוגיות, WhatsApp, פורום החדשנות והטכנולוגיה של משרד החוץ, כלכלה שיתופית, נשיא ארה״ב דונלד טראמפ וטוויטר בישראל (וברקע הילדים שלי גם צורחים. תהנו).

מוזמנים להאזין:

, , , , , ,

אוניברסיטת אריאלהסתיים לו סמסטר א׳ בו העברתי את הקורס ״מבוא לתקשורת דיגיטלית״ באוניברסיטת אריאל. בסמסטר ב׳ אמשיך (כבר שנה שנייה) ללמד במכללת נתניה. לשמחתי על המטלה האקדמית, שנתתי לסטודנטים במהלך הסמסטר, אפילו פורסם מאמר בקהילת החינוך וההוראה ״הגיע זמן חינוך״.

המסר העיקרי שהעברתי, או לפחות ניסיתי להעביר, לסטודנטים שלי היה: ״יריית ההזנקה שלכם לתוך התעשייה כבר נורתה, אל תתנו לחממה האקדמית להרדים אתכם. קחו אחריות ותתחילו לפעול, לעשות ולקדם את עצמכם.״ מהתנדבות ורכישת ניסיון עד ליצירת קשרים, גיבוש תדמית דיגיטלית-מקצועית, התמקצעות ולימוד יום-יומי (אגב, לימוד שלא קשור לאקדמיה. משהו שהם עצמם יושבים, לומדים ומתמקצעים). לפעול, ליצור ולהיות מסוגלים להפיק ערך אמתי לסביבה ולארגון שלהם.

דיברתי איתם גם לא מעט על הבנה, כתיבה ודיבור באנגלית. וכמה שזה חשוב בתעשייה של היום.

התוכן: אבטחת מידע, פרטיות, פיתוח, קוד פתוח, תשתיות האינטרנט, מאגרי מידע, דוחות שקיפות, גיוס המונים, רשתות חברתיות, ממשל דיגיטלי, חדשנות, קהילות, בלוגים, כלכלה שיתופית, מסחר דיגיטלי. ושוב, הרבה, הרבה, דגש על נקיטת יוזמה אישית בכל אחת מהזירות השונות. אם זה מעניין אתכם, כאן תוכלו למצוא את הסילבוס של הקורס האקדמי ״תרבות דיגיטלית: יזמות טכנולוגית מעשית״ שאני מעביר במכללת נתניה.

המטלה: על הסטודנטים הטלתי מטלה פשוטה מאד. היה עליהם למצוא וליצור קשר עם 2 מובילי דעה מתוך התעשייה בה הם רוצים להשתלב. הם יכולים לבקש מהם טיפים לדרך, לפרגן להם על עבודה או כתבה בה הם הופיעו. הרעיון הוא פשוט – לקיחת יוזמה וחיבור (ממש נטוורקינג על קצה המזלג) עם אנשים, שכביכול, נראים לנו רחוקים ומוצלחים.

והתוצאות היו מדהימות: הסטודנטים קיבלו תשובות אישיות מאנשים כגון: היחצ״ן רני רהב, ח״כ זהבה גלאון, דובר צה״ל מוטי אלמוז, סמנכ״ל השיווק של קוקה קולה, אלון גל, יוטיוברים (שאני מודה שאני לא מכיר) ובמאי התאג״ד. חלקם החזירו לסטודנטים תשובה בכתב, חלקם יצרו קשר טלפוני. היה אפילו סטודנט אחד שקיבל בזכות המטלה פגישה אישית עם סמנכ״ל השיווק של קוקה קולה. על המטלה האקדמית הזו אני כתבתי פוסט קצר בלינקדאין. וכאמור, גם נכתב עליה המאמר ״המיומנות של הבוגר העתידי שאנחנו לא מדברים עליה״ באתר קהילת החינוך וההוראה.

בקיצור, אוניברסיטה מקסימה ממש (מודה שסבלתי מהנסיעות…), סטודנטים מעולים ובכלל היתה חוויה נהדרת. מקווה שהצלחתי קצת לקדם בידע, כלים ומוטיבציה את דור העתיד של תעשיית התקשורת בישראל. נתראה בשנה הבאה!

, , , , , , , , , , ,

Older posts >>

Theme Design by devolux.org