Usability Talking

בלוג טכנולוגי על עולם האינטרנט, החדשנות, הקהילות הסטארטאפים והיזמות

TAG | ישראל

פורום החדשנות והטכנולוגיה

לפעילות ״פורום החדשנות והטכנולוגיה״ (שמונה כיום למעלה מ- 900 מנויים מתעשיית ההיי-טק, הדיפלומטיה והתקשורת), שהקמתי בשיתוף פעולה עם משרד החוץ הישראלי, מתווספים עכשיו 2 ערוצים חדשים!

אתר

באתר החדש (שנבנה בפלטפורמה של Wix) מופיעים כל בעלי ההשפעה מהתעשייה שהוצגו בגיליונות השונים וניתן למצוא את הארכיון של כל הניוזלטרים להורדה בפורמט Word. בנוסף, יש באתר גם טופס לשליחת עדכונים וחדשות לגיליונות הבאים, קישור לרישום לניוזלטר והצטרפות לערוץ הטלגרם. בהמשך, אוסיף גם אפשרויות שונות נוספות כגון: עדכונים על מפגשים במשרד החוץ וחדשות מתפרצות.

מוזמנים לבקר!

 

ערוץ טלגרם

ערוץ הטלגרם מאפשר עדכונים תכופים יותר בין ניוזלטר אחד לשני, וגם שם לכל עדכון ופעילות ניתן למצוא את איש או אשת הקשר להמשך בירורים ופרטים (במידה והעדכון רלוונטי ומעניין אתכם)

מוזמנים להצטרף!

אם עוד לא נרשמתם לקבל את עדכוני פורום החדשנות והטכנולוגיה – מוזמנים להירשם

, , , , , , ,

Twitter israel

Twitter מתחילים את פעילותם הרשמית בישראל, וזו בשורה חשובה ומדהימה. הצילום (למעלה) צולם במסיבה נהדרת שהם ארגנו בתחילת חודש אוקטובר.

, , , , ,

bootcamp ventures

בדרך כלל, אני לא נותן במה להודעות לתקשורת שמגיעות אליי, אבל הפעם מדובר בכנס מעניין מאד שכולל טכנולוגיה, סטארטאפים והרבה כסף (את כל הנ"ל אני אוהב. לא בהכרח בסדר הזה). אז הפעם, אני אחרוג ממנהגי ואפרסם את פרטי הכנס. לפרטים נוספים, אם זה מעניין אתכם, אתם מוזמנים ליצור קשר עם ליאב במייל liav@bottoml.com

"תל אביב – ה-6 למארס, 2012. משקיעים בולטים וחברות VC יגיעו לישראל כדי לחפש את הרעיון החדשני הבא שיוצג במרתון החדשנות של ישראל 2012.
ישראל נחשבת למובילת ההייטק באירופה ע"י Wall Street Journal ולכן משקיעים מ-14 מדינות יגיעו כדי לתקשר עם 20 הסטארטפים המnובילים אשר מחפשים הזדמנות להשיג מימון כלכלי.

בין החברות שיהיו בכנס ועלולות להשקיע פעם ראשונה בשוק הישראלי שחקנים מובילים בתחום כמוDogan Online,Bright Capital Mangrove ,Lenovo Fast Lane VenturesוArts Alliance. כמו כן, ישתתפו חברות אחרות שהשקיעו בישראל בעבר כגון Capital 360 Partners, Index Ventures. כל החברות האלו מגיעות לכאן במטרה אחת, והיא למצוא את החידוש הישראלי הבא, ולהפוך את זה לשובר קופות בתחום הטכנולוגיה.

מרתון החדשנות של ישראל הוא אחד מתוך סדרה של אירועים שהוקם ע"י Bootcamp Ventures, חברה לייעוץ אסטרטגי, שנותנת שירות לחברות עם טכנולוגיה מתפתחת הפועלת במזה"ת, אירופה וארצות הברית.
Bootcamp Ventures יצרו פלטפורמה מיוחדת, שמסננת, בוחרת ומכינה חברות לכל השלבים של גיוס כספים,וליווי בפיתוח העסקי, תהליך שמוערך מאוד בקרב המשקיעים וחברות ההשקעה.

"כשהקמנו לראשונה את Bootcamp Ventures שמנו לעצמנו מטרה והיא להפגיש בין יזמים בתחילת דרכם לבין משקיעים בינלאומיים, ואנחנו גאים שיש לנו חלק בחיזוק היחסים בין ישראל לאירופה במישור העסקי והטכנולוגי" כך מוסרת אסתר לווי ממייסדי Bootcamp Ventures.

במרתון החדשנות של ישראל, 20 הסטארטפים הבולטים ביותר יקבלו את ההזדמנות המיוחדת להשתתף בתוכנית מקצועית ומקיפה שמועברת ע"י Bootcamp Ventures על מנת שיהיו מוכנים להציג את המיזם שלהם מול משקיעים בינלאומיים מובילים. כמו כן, בין דוברי הכנס תוכלו למצוא את זהר זיספאל, ממקימי תעשיית ההייטק הישראלית ומייסד חברת RAD. מטרת הכנס היא לא רק להפגיש משקיעים לבין סטארטפים, אלה גם לחזק את הקשר העסקי בין ישראל לשאר מדינות אירופה."

, , , , , , ,

 startup nation

אני משתדל לקרוא כמה שיותר ספרים. למרות ההתקדמות הטכנולוגית, ההפצצה במידע, הזמינות והקלות בהשגה של המידע אני לא מוצא תחליף לישיבה רגועה מול ספר טוב. אני בטוח שתסכימו איתי לגבי הנקודות הבאות שמתייחסות לקריאת ספרים מול קריאה באינטרנט (אלא אם כן אתם נוהגים לא לקרוא ספרים ואז תתנגדו. זה נקרא "דיסונסס קוגניטיבי") :

1. קריאת ספר הרבה יותר נוחה לעין מקריאה מול מחשב, טאבלט ובוודאי סלולרי.

2. אין שום הפרעה ש"קופצת" עלינו (כמו סימון (1) ליד הלשונית של פייסבוק).

3. החומר הטוב באמת נמצא בספרים ולא באינטרנט. הוא ערוך, הוא עבר בדיקה קפדנית לפני הדפסה ויש מאחוריו כותב או סופר ברור ומוצהר. אם תקראו באינטרנט אתם עלולים להגיע לכל מיני בלוגים, אמ… כמו זה שאתם נמצאים בו כרגע למשל, וחבל.

אחד הספרים הטובים ביותר שקראתי בתקופה האחרונה, ואני ממליץ עליו בחום רב, הוא "מדינת הסטראט אפ" של דן סינור ושאול זינגר. הספר מנסה לענות על שאלה אחת ויחידה: למה בישראל יש כל כך הרבה סטאראפים. אודה ולא אבוש, כל ישראלי שיקרא את הספר הזה ירגיש מאד מוחמא. ההתפתחות של מדינת ישראל כפי שהיא מתוארת אל מול התפתחות המדינות מסביב לנו עושה לנו כבוד גדול. הסקירה של מצב של היהודים בעולם, לפני הקמת המדינה ושל מצבם כיום, עם הקמת המדינה וההצלחה שלה בעולם הטכנולוגי, גם כן עושה כבוד גדול.
מעל לכל, הספר נעים לקריאה, משולב בסיפורים אמיתיים רבים שכוללים מעורבות של אישיים ידועים כגון נשיא המדינה שמעון פרס, ראש הממשלה בנימין נתניהו, היזם שי אגסי, יוסי ורדי ורבים אחרים.

אני אנסה לתמצת כאן 4 נקודות עיקריות שהספר מעלה כתשובה, או לפחות כניסיון לתשובה לשאלה "למה בישראל יש כל כך הרבה סטאראפים":

1. כולם אכלו מאותו המסטינג: כותבי הספר מציינים ששירות החובה בצבא עושה טוב לכלכלה הישראלית. הטענה היא שלמרות שאנחנו יוצאים לשוק העבודה 3 שנים (לפחות) מאוחר יותר, אנחנו יוצאים מחושלים יותר, מקושרים יותר וזאת לאחר התמודדות עם אחריות עצומה הקשורה למצבים מורכבים בהם חיי אדם עמדו על הפרק. גם הקריאות למילואים, ששוב משביתות כוח אדם מסך כוח העבודה בישראל, מחזקות היכרויות פנימיות, ומעל לכל – משטחת היררכיות כאשר אזרחים בגילאי 22-45 נמצאים בערבוביה מתחומי עיסוק שונים ובדרגות פיקוד שונות דבר שמוביל להתערבות של חיילים מדרג זוטר בתפקוד הדרג הבכיר, וכך מקרין גם על הפעילות העסקית כאשר עובד מהשורה "מתערב" בתהליכי ניהול, מה שמוביל להתנהגות ארגונית גמישה, זריזה ונקייה מביורוקרטיה מאבנת.

2. הנאים השכנים בעיניך?: סקוט תומפסון נשיא ומנהל פיתוח טכנולוגיות (לשעבר) של פייפאל (Paypal), שרכש את חברת הסטארט-אפ פרוד סיינס Fraud Science מספר על המחשבות שעברו עליו ביום שטס לישראל, לבדוק את הרכש החדש. בעודו באוויר הסתכל סקוט במפה והבין, לראשונה, שרכש חברה טכנולוגית שממוקמת באמצע טבעת חנק של ערים כגון עמאן, דמשק וקהיר, כלומר, הוא הסיק שהוא בעצם רכש חברה שנמצאת באמצע אזור מלחמה, עם זאת, כשירד מהמטוס הרגיש בסביבה מערבית יחסית מוכרת.
אין מה לעשות, ישראל לא ממוקמת גאוגרפית בין ידידים גדולים, והלחץ הקיומי הזה עושה לה, לפחות מהבחינה הזו – טוב. ההבנה שכלכלה רעועה, תוביל לערעור בביטחון ומשם הדרך קצרה להשמדת המדינה – דוחקים את כולנו עד הקצה. מקרה נוסף שהספר מציג הוא של המפעל של אינטל שדווקא בזמן מלחמה (לבנון ה-2), כשאשר חלק מאנשי המפעל בשירות מילואים והמפעל נמצא בטווח הטילים עמד המפעל בכל ההזמנות ובכל היעדים. דבר שהגביר את הביטחון של המשקיעים ביכולת של הישראלים להתנהל בצורה מוצלחת באופן דו קוטבי: גם מלחמה, וגם כלכלה.

3. עם הגב לקיר: כשאתה עם הגב לקיר, כנראה, אתה עובד הרבה יותר טוב. זו הנקודה שמנסים דן סינור ושאול זינגר לטעון. מדינת ישראל יושבת על תוואי שטח דל במשאבים טבעיים. אין לנו שום אוצרות טבע שניתן להשתמש בהם בשביל למלא את קופת המדינה ולהניע את התעשייה. הדבר היחיד שנשאר הוא "החומר האנושי". אני מודה ששמעתי כבר כמה פעמים את הטיעון הזה, אבל הפעם, אני נתקל גם בטיעון הנגדי: מדינות שזכו לשטחים עשירים באוצרות טבע – הפסידו. מדינות כאלו התרגלו לסמוך על מאגרי המשאבים שלהם ולא הקדישו מחשבה ותשומות לאותו "חומר אנושי". שימו לב למספרים הבאים – מספר הפטנטים שנרשמו בין השנים 1980-2000" מצרים – 77, סוריה – 20, ירדן – 15, ישראל – 7,652.

4. אין לנו על מי לסמוך אלא… : הרבה לפני שארה"ב הפכה הידידה הגדולה של ישראל, היתה זו דווקא צרפת שתפקדה על תקן המדינה החזקה והתומכת של ישראל וספקה לה נשק, ציוד צבאי, מטוסי קרב ואפילו הסכם חשאי לשיתוף פעולה בפיתוח נשק גרעיני. ואז, ביוני 1967 (יומיים לפני מלחמת ששת הימים) חתכה צרפת את הקשר המיוחד, ונשק שהובטח לישראל הופנה ללוב ולסוריה. זה היה הטריגר להבנה המרה שהעולם מלא אינטרסים צרים וקשים. אם לא תעזור לעצמך – אל תבנה על אחרים. וכך החל הליך מואץ של פיתוח נשק ישראלי מקומי. אחד התוצאות הוא טנק המרכבה. מהטנקים הטובים ביותר בעולם.

בימים בהם אנו שומעים שאפל בוחרת לפתוח את מרכז המחקר הראשון שלה מחוץ לגבולות ארצות הברית – דווקא בישראל, עושה רושם שהספר מצביע על הנקודות הנכונות. בקיצור, מדובר בספר מרתק, חשוב ומעורר מחשבה, גם אם עולם הסטאראטפים או הטכנולוגיה לא כזה מעניין אתכם, הספר עצמו, בהתייחסות שלו לתחרות העולמית הבלתי פוסקת אחר הצלחה מדינית, ביטחונית וכלכלית בוודאי ירתק אתכם. רוצו לקרוא!

עדכון חשוב לפוסט 18.1: שווה לקרוא את הכתבה שעלתה היום בדה מרקר: "הכל בגנים – כך הפך ההיטק הישראלי לסיפור הצלחה". הכתבה מייחסת את תופעת הסטארטאפים בישראל ל"גן התחרותי".

, , , , , , , , , , , , , , , , ,

פייסבוק נגד טוויטר

מי שעוקב אחרי בפייסבוק, או בטוויטר, או בשניהם, או בכלל לא, בוודאי שם לב לעובדה שלאחרונה ("לאחרונה" זה מושג יפה. זה יכול להיות חצי שנה, חודש או שבועיים אבל זה תמיד נכנס במושג "לאחרונה" – כי מי באמת זוכר), אני מוצא את עצמי כותב עידכונים דווקא בפייסבוק ומזניח מעט את טוויטר. למה? האם זו מגמה שרק אני מפגין או שהרבה אנשים חולקים איתי התנהגות דומה? האם יש לזה סיבה הגיונית? והאם באמת תצליחו לשרוד את הפוסט הזה עד הסוף? בואו נבדוק.

שווה להתחיל בחידוד ההבדל בין הפייסבוק לטוויטר. רוב האנשים מבינים מהו הפייסבוק ו"מה עושים שם" אבל לא ממש מבינים מה זה בכלל טוויטר. גם כשאני מסביר (או, אם תרצו "מרצה", "מלמד", "משכיל", "מעשיר את הידע") לאנשים אחרים ומצייר להם "מה זה טוויטר" הם לא ממש מבינים את הרעיון עד הסוף.
אז אני אנסה שוב: טוויטר הוא כלי טקסטואלי לחלוטין, עד 140 תווים בלבד, או כמו שהוא מכונה "מיקרו בלוגינג", הוא לא נועד לשיתוף תמונות (למרות שיש שירותים צדדים שמאפשרים זאת כמו Twitpic) כמו גם שיתוף סרטונים. הוא נועד בסך הכול לעידכון קצר וקולע של "מה אני עושה עכשיו". בגלל שהוא מורכב מטקסט בלבד, הוא מאפשר למשתמשיו לעדכן דרכו גם באמצעים פשוטים יחסית כגון מכשיר סלולרי חלש וכבר ראינו שבזכות העובדה שהוא כל כך טקסטואלי ופשוט, הוא שימש את המורדים בהתקוממות האחרונה באירן.

אם נעמיד את קהילת הפייסבוק מול קהילת הטוויטר (שכמובן חופפת בגלל אנשים בעלי חשבונות בשתי הרשתות) נראה מאפיינים ברורים המבדילים בין הקהילות ומהם נוכל, אולי, לעמוד על ההבדלים בין הזירות החברתיות האלו. קהילת המשתמשים בפייסבוק גדולה בהרבה מקהילת המשתמשים בטוויטר, נתונים עדכניים מדברים על כך שלפייסבוק יש 474 מיליון חברים נכון להיום, לעמת זאת, לטוויטר יש כנראה הרבה פחות משתמשים, בסביבות המעל ה-80 מיליון, – אבל לא הצלחתי למצוא נתונים ברורים יותר (אשמח אם מישהו יעזור לי ויפנה אותי למקורות הנכונים).
בישראל, ההבדל הוא אפילו בולט יותר כלומר קהילת הטוויטר הישראלית היא קטנה בהרבה מקהילת הפייסבוק הישראלית שמונה, נכון להיום, כ- 3 מיליון חברים שזה כמעט חצי מדינה (אם כי מסך כל משתמשי הפייסבוק בעולם אנחנו רק 0.63%)

אפשר לראות שבעוד קהילת הפייסבוק מגוונת מאד, אל הטוויטר מתחברים דווקא אנשים מסוג מסויים כמו בלוגרים, אנשי מדיה חברתית, אנשי שיווק וארגונים עיסקיים. גם אופי השימוש בפועל יכול לעזור לנו לאבחן את הרשתות, בעוד הפייסבוק מאפשר לשמור על קשר עם בני משפחה (לי לדוגמה, יש קרוב משפחה מסויים שעונה בקביעות על סטאטוסים שאני מפרסם בפייסבוק, הוא נוהג ללעוג לי ולקוות שאלעג לו בחזרה. מה לעשות, משפחה לא בוחרים), מציאת חברים מן העבר וסתם "אנשים מהתעשייה". הטוויטר, לעמת זאת, מחבר אותך עם מעגלים אחרים לגמרי. לא תמצא שם חברים מהעבר וגם אם תנסה תתקשה מאד למצוא אותם, וזה בסדר כי זו לא המטרה של טוויטר, המטרה היא לעדכן, במהירות ובקלות מה אתה עושה או באיזו כתבה מצויינת נתקלת עכשיו (כמו למשל בפוסט הזה. בואו נתרגל – תפיצו את הפוסט הזה לכל החברים שלכם בטוויטר. הצלחתם? מעולה! כל הכבוד! תמיד האמנתי בקוראים של הבלוג הזה למרות שהם קוראים את הבלוג הזה).

לי אישית, כמו שטרחתי לציין יש חשבון גם בטוויטר וגם בפייסבוק, ולאחרונה, כמו שטרחתם לקרוא בתחילת הפוסט, אני מוצא עצמי מעדכן דווקא את החשבון שלי בפייסבוק. אם אני רוצה להיות אמיתי עם עצמי אני חושב שהסיבה האמיתית היא התחושה שהפייסבוק היא הזירה האמיתית בעוד הטוויטר הוא מגרש משחקים לאלו שמבקשים לעצמם תחושה של "לא להתערבב עם ההמון" או סתם להיות מיוחדים. אולי אני טועה, אבל זו התחושה שלי ואני מניח שיש לי עוד שותפים רבים לתחושה הזו.

אממ… עם הכתיבה מגיע התאבון – נראה לי שאחזור לעדכן גם שם.

, , , , , , , ,

כושר המצאה

"החברות הסלולריות האירופאיות לא הצליחו להתמודד עם עמיתיהם מצפון אמריקה", כך מצוטט אולי-פקה קאלאסב (אני יודע שיש לי חוש הומור מעוות, אבל לא אני המצאתי את השם הזה. אלו ההורים שלו), בתחילת המאמר הקצר: "Nokia admits innovation coming from US" (ובתרגום חופשי – נוקיה מודה שכושר ההמצאה מגיעה מארצות הברית).
אולי-פקה קאלאסב הוא מנכ"ל חברת הסלולר נוקיה, והוא מודה שהחברה שבראש הוא עומד, כמו גם חברות סלולריות אירופאיות אחרות, מתמודדות כרגע עם בעיה חמורה.

המאמר, שפורסם במגזין MacUser טוען ששכושר ההמצאה, החדשנות והיצירתיות של החברות הטכנולוגיות מארה"ב הוא כל כך חזק שהם הצליחו להסיט את תשומת הלב וההובלה רבת השנים של אירופה בתחום הפיתוח הסלולרי לארה"ב. למרות שציפיתי שמגזין בשם מק יוזר, יכתוב רק בשבחי חברה אמריקאית אחת, הלא היא אפל, המאמר גם מתייחס גם לחברות אמריקאיות אחרות כגון Rim שפיתחה את הבלאקברי ומיתגה אותו ככלי עבודה אמין ונחשק, מוטורולה שלאחרונה יצאה עם הדרויד המוצלח, גוגל שפיתחה את מערכת ההפעלה הסלולרית "אנדרואיד" ואפילו מיקרוסופט,שמערכת הוינדוס בגירסת הניידת שהיא עתידה לחשוף מעוררת עניין רב.

עם זאת, טוען המאמר, למרות המחמאות לכושר ההמצאה והפיתוח הייחודיים של החברות הטכנולוגיות מארה"ב, ולמרות שהפוקוס הטכנולוגי עובר אליה, היא עדיין לא מצליחה להשתוות לאירופה בכל הקשור במכירות בפועל. "נוקיה" לבדה מכרה בשנת 2009 כ- 441 מיליון יחידות של מכשירי סלולר, בעוד אפל עם הלהיט ההיסטרי שלה אייפון מכרה "רק" ב-25 מיליון יחידות.

אני מניח שהיצירתיות הטכנולוגית שמגלות החברות האמריקאיות תתרגם את עצמה, בסופו של דבר, להובלה ברורה גם בתחום המכירות, בעוד נוקיה, אם לא תצליח לאמץ גישה מפתיעה יותר, תמצא את עצמה "מככבת" בשווקים מתוחכמים הרבה פחות, כגון מדינות הדומות להודו. המשתנה הכי מעניין פה נמצא, לדעתי, דווקא במדינות המתפתחות, שמלאות בידע, כישרון ורעב להצלחה (הגורם הכי חשוב להנעה והצלחה).
אממ.. אולי ההפתעה בתחום תגיע דווקא מישראל!

, , , , , , , , , ,

זיקוקים ישראל עצמאות

רציתי לכתוב כמה מילים יפות על המדינה, על כל האיומים שמקיפים אותה, על כמה שאנחנו צריכים להיות שמחים וגאים במדינה הנהדרת שלנו למרות כל הבעיות שקמות ומאיימות עלינו בארץ הזו (נעים להכיר, מורד שטרן, מחבר "הצופן הבלוגרי". להשיג בחנויות הספרים המובחרות), במקום זה, אני רוצה לעלות נקודה שצפה ועולה כל שנה והיא מציקה לי מאד, אני בטוח שרבים יזדהו איתה: לא מיצינו כבר את עניין הזיקוקים? כל שנה אותם זיקוקים בדיוק, הטכנולוגיה הזו לא משתכללת והיא שורפת לקופה העירונית הרבה כסף. אולי די?

אבל עזבו אתכם מטרחנים-קטנוניים-אשכזים שכמוני וצפו בסרטון הבא, הוא יעשה לכם טוב על הלב:



חג עצמאות שמח!

, , ,

קונספירציה

אני אוהב תיאוריות קונספירציה, אני חושב שכולנו אוהבים. תיאוריות קונספירציה מכניסות פלפל לחיים, וגם אם לפעמים ברור שהן שטות מוחלטת שעלתה באיזו שיחה מיותרת בחג הסוכות בין בלוגר שאוהב תיאוריות קונספירציה לקרוב המשפחה שלו, הן עדיין מעניינות וכיף להרהר בהן, ולו רק בשביל להגיד "יא יאללה, איזה קישקוש".
הנה תיאוריית קונספירציה שיצרנו במו ידינו תוך כדי שיחה, אתם יכולים לצחוק או לגחגך, אבל השאלה "למה האייפון עוד לא מגיע לארץ" מקבלת השיחה הזו תשובה מעניינת מאד:

"תגיד מורד, בתור מומחה לעיניני סלולר-גאגדטים-טכנולוגיה למה האייפון לא מגיע?" ככה התחילה שיחה עם קרוב משפחה שלי בחג הסוכות האחרון.

– סיפרתי לו את כל הסיפור על החוזים הדרקוניים שחברות הסלולר הסכימו לבלוע, ועל כך שהתהליך הזה נגרר עכשיו בדיונים משפטיים. כמו כן הסברתי לו שאני לא "מומחה" לדברים הללו, אבל אין ספק שהוא לא ימצא אדם עם מקור ידע רחב משלי בנושאים אלו במדינת ישראל, או לפחות באיזור השרון –

"משהו פה מסריח" אמר ב'.

"נשבע לך שזה לא אני" קפצתי להגנתי באופן אינסטינקטיבי. (למדתי הגנה עצמית בעבר. חגורה צהובה, אל תתעסקו איתי)

"לא אתה, הם"

"לא הבנתי"

"חברות הסלולר. הן לא נולדו היום והן לא פראייריות, אני לא רואה כל הגיון להביא לפה את האייפון ובכך לאבד שליטה על המנויים שלהם ולהפסיד כסף"

"אמממ…" הגלגלים בראשי התחילו להסתובב.

"הן, כנראה, משלבות ידיים ומונעות, יחד, את הכניסה של אפל לישראל"

"ווואלה"

"ויינט. הן רק עושות את עצמן משתדלות ונאבקות, אבל למעשה הן פשוט מונעות מן המכשיר הזה להיכנס, או לפחות מנסות למשוך זמן עד שיהיו מכשירים טובים יותר או שווים לאייפון, ככה שאפל לא תוכל להכתיב להן תנאים".

"אף פעם לא חשבתי על זה, אף פעם גם לא שמעתי רעיון מופרך שכזה, יש בזה משהו, אני אכתוב את זה בבלוג שלי"

"תן לי קרדיט! תכתוב את השם שלי!"

"ברור"

"אני מכיר אותך, אל תתחכם! תכתוב את השם שלי!"

"ברור".

– מה דעתכם ?

, , , ,

יש לו אייפון

לפני כארבעה חודשים הודיעה פלאפון כי היא זכתה לייבא את האייפון לארץ, שעתיים אחר כך הזדרזה אורנג' והודיעה גם היא כי האייפון בידיה, שבועיים לאחר מכן מודיעה סלקום שאין ללקוחותיה מה לחשוש וגם הם יכלו לקבל את המכשיר. וואו. להתעלף מהתרגשות.

הזמן הולך וחולף לו: ציפורים נודדות אל הארצות שמעבר לים, עונות מתחלפות, תינוקות נולדים בשעה טובה, וכוכב נולד 7 יורד מן המסך, גם כן בשעה טובה. אבל האייפון לא בא, האייפון גם לא מצלצל.

בעוד אנו ממתינים בציפייה דרוכה לאדון אייפון, דברים מעניינים קורים: חברת פאלם מציגה את מכשיר הדגל שלה, הפאלם פרה, נוקיה משחררת את ה- N900 המרשים, ועוד לא שמענו את המילה האחרונה משאר הענקי הסלולר כגון LG, סמסונג וסוני אריקסון.
ופה בארץ, שלושת המפעילות הסלולריות שלנו כבלו במו ידיהן את עצמן אל מכשיר האייפון בחוזים כואבים ומשפילים. את המהלך הזה הם היו צריכים לעשות לפני שנה, כשיצא האייפון 3G, אז היה ברור שמדובר בלהיט אבל המתחרים עוד לא הדביקו את הפער, לא עכשיו. (עד כמה שאני זוכר אפל לא ירקה, סליחה, הסתכלה לכיוון שלנו)

במקום להבין שהאייפון היה בסך הכול סנונית ראשונה (ונהדרת) המבשרת על בואם הקרוב של מכשירים מעולים וטובים, הבינו שם בקודקודיה הכתומה, הכחולה והסגולה, שזה המכשיר היחיד שקיים בעולם… ושלא תבינו אותי לא נכון, האייפון הוא מכשיר מצויין, אני נהנה מכל רגע איתו, אבל אנחנו נכנסים לתקופה בה המתחרים כבר למדו את הטריק, כל חברה מגייסת את מיטב הניסיון והמוחות ויוצאת עם מכשירים טובים מאד, שמדביקים את הפער מול האייפון ובתכונות מסויימות אף עוברות אותו.

יקשה המקשה ויגיד "אבל אפל זה מותג נחשק, ולכן הוא יכול לסחוף את השוק", זה נכון מאד, אין ספק שהמעמד המותגי של אפל מבוסס היטב והוא מביט על כולם מלמעלה, אבל בסופו של יום, לרוב האוכלוסיה בישראל זה ממש לא משנה, הולכים על מה שטוב, זול ונוח (ולא מפסיק לעבוד בטמפרטורה של 35 מעלות).

עצוב.

, , ,

מסעות האייפון בארץ הקודש

אחרי שנים של השתוקקות (בדיוק שנתיים, אבל זה נשמע כבד יותר כשאומרים "שנים"), קיבל האייפון הכשר מהרבנות הראשית של אפל בראשותו של מרן סטיב גובס שליט"א ולכן הוא עתיד לנחות בצורה חוקית בארץ הקודש. האיייפון לא סתם עושה עלייה, הוא מגיע במטרה ברורה לכבוש נתח שוק לא מבוטל, כל אחת מהספקיות (אורנג, פלאפון) שקיבלו את הזכות להפיץ אותו התחייבה למאה אלף יחידות תוך שנה. בהתחשב בכך שמדובר בשתי ספקיות אפשר, בתרגיל מתמטי פשוט, להבין שבסופו של דבר אמורים להיכנס לשוק הישראלי 250, סליחה 223, אופס… 200 אלף יחידות. (סלחו לי, אני קצת חלש בחשבון)

מדובר בהצפה מאסיבית של השוק, מילא אם אתה ספק יחיד ומיוחד שמוכר את המכשיר הנחשק בארץ, אז באמת יצאת גדול, אבל שתי חברות שונות שמספקות את האייפון?… מעניין מאד אם פלאפון ידעה על ההסכם של אורנג מול אפל, ואורנג ידעה על ההסכם עם פלאפון עם אפל, או שפשוט היה כאן תרגיל מסריח של אפל. אחרת, אינני מבין איך אורנג ופלאפון הכניסו את עצמן לתסבוכת הזו.

שאלה מעניינת נוספת היא האם השוק הישראלי יסכים לקבל את האייפון בצורה כל כך מתמסרת, האם, למרות שהקהל הישראלי נחשב לחובב גאדג'אטים רציני, הוא באמת יעוט על החנויות ויקנה את האייפון במחיר של 1000-800 ש"ח תוך כדי התחייבות לחבילת תקשורת יקרה מאד? אני לא בטוח, והנה שלוש סיבות לכישלון ההפצה של האייפון בישראל:

1. המתחרים כבר הבינו את הרעיון: מכשירים טובים מאד בדרך לפה וזאת מבלי להרים את האף יותר מידי, קחו את הפאלם פרה לדוגמה, אין ספק שהאייפון כבר איבד את הבכורה.

2.  לא רק במחסומים, גם כשקונים אייפון צריך להציג תעודת זהות. נו באמת…מעניין מה יחשוב על זה הלקוח הישראלי.

3. חום יולי אוגוסט. ידעתם שהמכשיר החדש נמס בחום? טוב, הוא לא ממש נמס, אבל הוא בהחלט יפסיק לתפקד בצורה תקינה, כך למשל אם תשתמשו באייפון החדש לנווט תוך כדי נהיגה כשהשמש קופחת עליו מבעד לזגוגית הרכב הקידמית (שימוש בגי.פי.אס מחייב קשר ישיר לשמים שממעל) והטמפרטורה של המכשיר תעבור את ה-35 מעלות צלזיוס, הוא פשוט יכבה את עצמו, אין מה לעשות ישראל היא מדינה חמה ולא בטוח שהאייפון החדש יתפקד בצורה מלאה פה, זה לא תקין. זה לא הגיוני. יש פה באג חמור מאד. האם הלקוח הישראלי יקבל שימוש חלקי ומוגבל במכשיר כזה יקר? תשובה – לא.

מזל שלא מיהרתי להחליף את האייפון הישן. סליחה, הקלאסי. אולי בדגם הבא.

, , , , ,

Older posts >>

Theme Design by devolux.org