Usability Talking

בלוג טכנולוגי על עולם האינטרנט, החדשנות, היזמות והסטארטאפים

TAG | חדשנות

משקפת
נתחיל בוידוי – הניסיון שלי בכתיבה, עריכה וניהול של ניוזלטר מתנקז לתקופה של חצי שנה מאז השקתי בשיתוף פעולה עם משרד החוץ את ״פורום החדשנות והטכנולוגיה״. הניסיון שלי אפילו מצטמצם עוד יותר כשלוקחים בחשבון ששלחתי בסך הכל 7 ניוזלטרים עד עכשיו. כן, זה הכול.

מצד שני, ואם אתם עדיין פה למרות הוידוי הנ״ל, בתקופה קצרה יחסית רשם הניוזלטר כמה הישגים יפים:

  • השפעה בפועל על התעשייה. משיתופי פעולה, דרך קידום עסקאות ועד יצירת קשרים וכל זה במישור גלובלי לגמרי. בלי להזכיר מיילים מעודדים שאני לעיתים מקבל משגרירים ואנשי מפתח המייצגים את ישראל – בהקשר ליוזמה הזו.
  • לניוזלטר נרשמו כבר למעלה מ-600 מנויים. בגלל שבטופס ההרשמה אני מבקש גם את הטייטל של כל מנוי, אני רואה שכולם כמעט ללא יוצא מן הכלל קשורים לתעשיית ההייטק. חלק גדול גם נמצאים בעמדות בכירות.
  • בינתיים עשו לי Unsubscribe (ביטול הרשמה) בן אדם אחד בלבד וזה היה בגלל שהוא חשב שהוא נרשם לניולזטר באנגלית והוא פשוט לא יודע לקרוא עברית. וכן, אני עובד על גרסה אנגלית שתצא במקביל.

אז מהחוויה המדהימה הזו (ואני באמת מתרגש כל פעם מחדש כשאני שולח את הניולזטרים האלו) – הצלחתי ללמוד 5 תובנות עיקריות:

  1. נתחיל בנקודה הכי חשוב, ותכל׳ס אחרי זה אתם באמת יכולים לנטוש ולהמשיך לדרככם. זה הכל שאלה של ערך – קרי, כמה ערך אתה מצליח לספק לקורא שלך? זה תקף על כל דברים שאנחנו עושים: מלהעביר הרצאה ועד כתיבת פוסט. האם מי שנחשף לתוכן שאתה מייצר לומד משהו חדש? האם הוא יכול להפיק תוצאות בפועל מהתוכן שאתה מעביר? הנקודה הזו, במקרה של הניזולטר שלי, גורמת לי לזקק עד כמה שניתן את הידיעות שמופיעות בעדכונים (מניקוי רעשים ועד הגדרה טובה של קהל היעד ומה באמת מעניין אותו). היות ואני עצמי זיהיתי את הצורך והערך בגלל בעיה שלי עצמי הייתה מול הממשלה – פשוט יצאתי עם זה לדרך.
  2. איפה נמצא הש.ג: אם תעקבו אחרי הניוזלטר שאני מוציא עם משרד החוץ תגלו שכמעט אחרי כל ידיעה יש לקורא אפשרות ליצור קשר (בדרך כלל במייל) עם איש או אשת קשר הקשורים לעדכון. כלומר, אני ממש מנסה לתת לקורא את היכולת לקחת את העדכון ולמנף אותו לפעילויות שהוא או היא מובילים כשאת העבודה הקשה של מציאת האדם הספציפי העומד מאחורי הפרויקט או הפעילות – כבר פתרתי.
  3. אין צורך בתחכום או גרפיקה: הניוזלטר הוא ברובו המוחלט טקסטואלי, ואני לא משקיע בעיצוב – העיצוב היחיד הוא הדגשה בבולד של אנשי קשר או גופים הקשורים לכל עדכון ועדכון.
  4. פשוט לעשות: להרים ניוזלטר זה לא מאד מורכב. יש מספיק כלים חינמיים ונגישים ברשת שיכולים לעזור. למעשה, לקחתי את הגישה הזו לאקסטרים ואת הניוזלטר שלי אני כותב לאט-לאט כ- Draft בג׳ימייל והרישום הוא דרך טופס Google form. אגב, ברור לי שקיימים כלים חזקים יותר כגון Mailchimp שמאפשרים ניהול טוב יותר של ניוזלטר עם סטטיסטיקות, אולי בהמשך אשתמש בהם.
  5. תמצאו נושא שבאמת מעניין אתכם: במקרה שלי, באמת מעניין אותי מה קורה בתעשיית ההייטק בארץ, באמת מעניין אותי לקדם את התעשייה ולסייע, באמת מעניין אותי להוסיף לחגיגה את האלמנט הדיפלומטי ויחסי החוץ של ישראל. אף אחד לא מכריח אותי – זה באמת מעניין אותי.

מקווה שהפוסט שלי עזר ונתן לכם רעיונות או כיוונים חדשים. מוזמנים להירשם לניוזלטר ומוזמנים גם לשאול אותי כל שאלה בנושא, אם זה בפייסבוק, בלינקדאין או בטוויטר.

, , , , , , , ,

אוניברסיטת אריאלהסתיים לו סמסטר א׳ בו העברתי את הקורס ״מבוא לתקשורת דיגיטלית״ באוניברסיטת אריאל. בסמסטר ב׳ אמשיך (כבר שנה שנייה) ללמד במכללת נתניה. לשמחתי על המטלה האקדמית, שנתתי לסטודנטים במהלך הסמסטר, אפילו פורסם מאמר בקהילת החינוך וההוראה ״הגיע זמן חינוך״.

המסר העיקרי שהעברתי, או לפחות ניסיתי להעביר, לסטודנטים שלי היה: ״יריית ההזנקה שלכם לתוך התעשייה כבר נורתה, אל תתנו לחממה האקדמית להרדים אתכם. קחו אחריות ותתחילו לפעול, לעשות ולקדם את עצמכם.״ מהתנדבות ורכישת ניסיון עד ליצירת קשרים, גיבוש תדמית דיגיטלית-מקצועית, התמקצעות ולימוד יום-יומי (אגב, לימוד שלא קשור לאקדמיה. משהו שהם עצמם יושבים, לומדים ומתמקצעים). לפעול, ליצור ולהיות מסוגלים להפיק ערך אמתי לסביבה ולארגון שלהם.

דיברתי איתם גם לא מעט על הבנה, כתיבה ודיבור באנגלית. וכמה שזה חשוב בתעשייה של היום.

התוכן: אבטחת מידע, פרטיות, פיתוח, קוד פתוח, תשתיות האינטרנט, מאגרי מידע, דוחות שקיפות, גיוס המונים, רשתות חברתיות, ממשל דיגיטלי, חדשנות, קהילות, בלוגים, כלכלה שיתופית, מסחר דיגיטלי. ושוב, הרבה, הרבה, דגש על נקיטת יוזמה אישית בכל אחת מהזירות השונות. אם זה מעניין אתכם, כאן תוכלו למצוא את הסילבוס של הקורס האקדמי ״תרבות דיגיטלית: יזמות טכנולוגית מעשית״ שאני מעביר במכללת נתניה.

המטלה: על הסטודנטים הטלתי מטלה פשוטה מאד. היה עליהם למצוא וליצור קשר עם 2 מובילי דעה מתוך התעשייה בה הם רוצים להשתלב. הם יכולים לבקש מהם טיפים לדרך, לפרגן להם על עבודה או כתבה בה הם הופיעו. הרעיון הוא פשוט – לקיחת יוזמה וחיבור (ממש נטוורקינג על קצה המזלג) עם אנשים, שכביכול, נראים לנו רחוקים ומוצלחים.

והתוצאות היו מדהימות: הסטודנטים קיבלו תשובות אישיות מאנשים כגון: היחצ״ן רני רהב, ח״כ זהבה גלאון, דובר צה״ל מוטי אלמוז, סמנכ״ל השיווק של קוקה קולה, אלון גל, יוטיוברים (שאני מודה שאני לא מכיר) ובמאי התאג״ד. חלקם החזירו לסטודנטים תשובה בכתב, חלקם יצרו קשר טלפוני. היה אפילו סטודנט אחד שקיבל בזכות המטלה פגישה אישית עם סמנכ״ל השיווק של קוקה קולה. על המטלה האקדמית הזו אני כתבתי פוסט קצר בלינקדאין. וכאמור, גם נכתב עליה המאמר ״המיומנות של הבוגר העתידי שאנחנו לא מדברים עליה״ באתר קהילת החינוך וההוראה.

בקיצור, אוניברסיטה מקסימה ממש (מודה שסבלתי מהנסיעות…), סטודנטים מעולים ובכלל היתה חוויה נהדרת. מקווה שהצלחתי קצת לקדם בידע, כלים ומוטיבציה את דור העתיד של תעשיית התקשורת בישראל. נתראה בשנה הבאה!

, , , , , , , , , , ,

Israel Innovation MFA

עדכון 16.5.2017: כרגע חברים בפורום מעל 500 איש. כולל אנשי שגרירויות ישראל הנמצאים מעבר לים ומעדכנים בפעילות הטכנולוגית-חדשנית שהם מובילים. הפורום כבר קידם לא מעט פרויקטים טכנולוגיים ויוזמות משותפות בארץ ובחו״ל המקדמים את הכלכלה הישראלית – שזה כבר ממש מגניב.

סיפור קצר על החמצה ופתרון שיזמתי למנוע מהחמצות כאלו מלחזור: לפני כחצי שנה הזמנתי לישראל 2 חבר׳ה תותחים מ- GitHub. מבחינתם זו הייתה הפעם הראשונה שהם מגיעים לישראל, ומבחינת המפתחים שלנו (HPE) זה היה מעולה כי גיטהאב היא אחת הפלטפורמות הכי חשובות.

האירוע היה מצוין, אבל, לא היה לי ערוץ, או פורום מסודר, להעביר את הידיעה על כך ש- GitHub מגיעים לישראל לגורמים רשמיים – דבר שהיה יכול לערב את אותם הגורמים, כמו גם חברות הייטק אחרות שהיו יכולות לקחת חלק בביקור.

המשמעות: הזדמנות ליצירת קשרים טובים ועמוקים יותר עבור התעשייה הישראלית התפספסה.

לכן השקתי, בשיתוף עם משרד החוץ הישראלי, את ״פורום הטכנולוגיה והחדשנות", שמטרתו להוביל לעדכונים הדדיים על כנסים טכנולוגיים, כמו גם על ביקור של דמויות מפתח מעולם הייטק שמגיעים לישראל. לרישום לפורום (טופס גוגל)

את הפורום השקתי אתמול (20 בדצמבר), והיום כבר יש מס׳ עדכונים בנוגע אליו:

  • מעל ל- 100 איש מהתעשייה כבר נרשמו כמנויים
  • המנויים כוללים חבר׳ה מחברות ענק כגון: י.ב.מ, סיסקו, וייבר, eBay, אאוטבריין, Wix, Microsoft, אורקל, HPE ו- IronSource לצד עיריות, זרועות צבא, מרכזי חדשנות מוניציפאליים ואנשי תקשורת שמכסים את התחום
  • אני עובד על כך שכל ניוזלטר יועבר גם לשגריריות זרות, כך שגם מעבר לים תתקבל תמונת מצב של אירועים טכנולוגיים בישראל – ושהם יעדכנו בחזרה
  • מוזמנים להתחיל לעדכן מולי (פה תמצאו פרטי קשר) באירועים או אורחים מיוחדים שמגיעים מחו״ל 
  • מוזמנים להירשם ולשתף את הקישור להרשמה

לכל נושא, עניין או רצון לסייע – מוזמנים ליצור קשר :)

, , , , ,

UK

תכנית מעניינת במיוחד של השגרירות הבריטית בתחום הסטארטאפים והתחבורה החכמה יצאה לדרך – ויש חלון זמנים קצר להצטרף אליה (הגשת מועמדות עד ה-22 לחודש).

את כל הפרטים אודות התכנית, TeXchange Mobility 2016, תמצאו כאן.

בהצלחה!

Photo Credit: Nicolas Raymond, Flickr CC

, , , , ,

TH

אחד הכנסים המעניינים בעולם הטכנולוגיה יתקיים ממש החודש בישראל ולקוראי הבלוג שלי, Usability Talking, אני מחלק 10 כרטיסי זהב.

הכנס, GMIC TLV Think Ahed יתקיים ב-22 במרץ בגני התערוכה בת"א ויהיו שם מקבץ מרשים מאד של מובילים מתעשיית ההייטק הישראלית והסינית. לפרטים נוספים על הכנס והאג'נדה המרתקת שלו ראו באתר הרשמי. מי שמובילה את הפעילות והכנס המרשים הזה היא רוני קרת המוכשרת – אתם יכולים למצוא אותה בלינקדאין.

מעוניינים בכרטיס? צרו איתי קשר במייל: morad.stern@gmail.com

נתראה שם!

, , , ,

מורד שטרן

מאמר שלי שפורסם ב"ישראל היום" לאור החלטת הרמטכ"ל להקים זרוע סייבר חדשה בצה"ל. פורסם במקור בעיתון ובאתר "ישראל היום":

זרוע הסייבר: בתוך הזירה החדשה

אחד הביטויים הראשונים לכניסת גורמים ממשלתיים עולמיים לזירה הדיגיטלית, או ה־Cyberspace, היה הצהרתו של נשיא ארה"ב ברק אובאמה ב־2009 כי הזירה הדיגיטלית היא נכס לאומי אסטרטגי בעיני הממשל האמריקני. "נכס לאומי" פירושו תקציבים, כוח אדם ותשומות אחרות לצד ההבנה כי פגיעה בנכס יכולה להתפתח לפגיעה משמעותית במדינה, וכי היא עלולה גם להוביל לפתיחה במלחמה. דברי אובאמה יוחסו לחשיבות שמעניקה ארה"ב לעולם הווירטואלי, אך כמובן אפשר להניח כי ככל שהזמן עובר, כל מדינה מתקדמת הולכת ומייחסת לזירה הווירטואלית חשיבות רבה יותר ויותר.

בדיוק כמו שכלל הפעילויות הבין־יבשתיות המוכרות לנו – ממסחר וכלכלה ועד ניהול יחסי חוץ ודיפלומטיה – עוברות לזירה הדיגיטלית, כך גם ההרתעה ובניית הכוח הצבאי עוברות לרשת. בסוף 2014, לדוגמה, כבר הכריזה צפון קוריאה כי "צבאנו מוכן למלחמת סייבר עם ארה"ב". לכן, היה זה בלתי נמנע שגם ישראל תבחן את יחסה לזירה החדשה ותמצא לנכון להמשיך להשקיע משאבים בזירה המתחדשת. והדבר מתבטא ביתר שאת בהחלטה שפורסמה אתמול על אודות הקמת זרוע חדשה בצה"ל, זרוע הסייבר.

אין משתמע מכך שהפעילות הצה"לית בתחום לא היתה ענפה, מוצלחת ובעלת השפעה אדירה עד כה. אלא שהאיומים, האתגרים והזירה המשתכללת מיום ליום וללא הרף, אכן מחייבים את צה"ל להקים גוף אחד משמעותי חזק ומתכלל, ולא רק בשמירה, בטיפוח ובהרחבה של יחידות בודדות המבוזרות בקרב החילות המוכרים.

סביר להניח שגם במלחמה הבאה ייעשה שימוש בכלי הנשק ה"רגילים", קרי כוח האש. אולם ראינו ניצנים ברורים כבר במלחמת צוק איתן: כוחות מיוחדים ברשת, לצד הגברת מודעות בקרב הלוחמים והעורף, מסוגלים להפחית את הפגיעה בנפש, לספק מודיעין יקר ערך ואף להכריע את המערכה. לעיתים קרובות גם במימד נסתר לחלוטין המתנהל במקביל לקרבות, לאש ולהפגזות.

לעיתים קרובות מדי ההיכרות שלנו עם עולם הסייבר היא מסרטים הוליוודיים שבהם האקר פורץ באופן מתוחכם וגאוני למערכות מידע אדירות ורגישות. עם זאת, יש להדגיש כי חשוב שפעילות זרוע הסייבר החדשה תכלול לא רק התקפה והשגת מידע, אלא גם הגנה על מערכות המידע ופעילות נמרצת הכוללת את העלאת המודעות של חיילים והעורף לאופן שבו אנו משתמשים ברשת ולמידע שאותו אנו משתפים. אפילו נושא שנראה זניח, לכאורה, כגון ניהול חכם של סיסמאות לשירותים שונים ברשת, הוא בעל חשיבות קריטית ביותר לעמידות העורף והצבא בפני מתקפות סייבר המתרחשות אחת לתקופה.

אנו חיים בתקופה טכנולוגית המתקדמת בקצב מהיר ופוגעת באיזון הכוחות המוכר לנו. ממזל"טים אזרחיים שניתן לקנות בכל חנות, מצב שהוביל לכך שלפני חודש הטיס אזרח אמריקני מזל"ט לתוך מדשאות הבית הלבן, וכלה ברשתות החברתיות המוכרות לנו, שבהן ניתן בקלות ליצור קשר ולשאוב מידע על כל אזרח או חייל. לפיכך, ההחלטה של צה"ל להקים זרוע אחת מתקדמת, כזו שתוביל את פעילויות ההגנה על ישראל ואזרחיה גם בטריטוריות ללא גבולות, וללא מחסומים, היא החלטה חשובה ונכונה ביותר. – מה דעתכם?

מוזמנים לעקוב אחר עדכוני טכנולוגיה גם בטוויטר, בדף הפייסבוק של הבלוג ובלינקדאין שלי.

, , , , , , ,

כן, לא כתבתי כאן הרבה מאד זמן. עצוב, אני יודע. התגעגעתם ,אני בטוח. חיכיתם, אין לי ספק. אבל, היי! דברים קרו והייתי עסוק בהם והם ממש מגניבים – בפוסט הזה אזכיר אותם בקצרה:

LinkedIn

כבר כתבתי כאן בבלוג על הפלטפורמה החדשה לפרסום מאמרים של ליקדאין. ובכן, אני מודה – אני חוטא בכתיבה לפלטפורמה הזו. למה אני כותב גם שם? הנה 3 כמה סיבות, ואולי גם אתם תשתכנעו ששווה לכתוב שם:

  1. אני כותב שם באנגלית, וככה אני משפר את השליטה שלי בשפה.
  2. המאמרים שלי בלינקדאין נחשפים לקהל חדש ובינלאומי.
  3. משום מה, כבר פעמיים שלינקדאין לקחו את המאמרים שלי והמליצו עליהם (מה שנקרא Featured), דבר שהוביל לחשיפה גדולה הרבה יותר של התכנים.

אילו מאמרים כתבתי בלינקדאין בתקופה האחרונה? תעיפו מבט, אולי אפילו תהנו מהם:

WhatsApp

אוקיי… זה כבר ממש מעניין.
לפני כחודשיים הקמתי קבוצת וואצאפ שכל כולה מוקדשת לעדכוני טכנולוגיה. היום, חברים בקבוצה כמעט 100 איש (וואצאפ מגבילה כל קבוצה ל-עד מאה משתתפים). בקבוצה אפשר למצוא דמויות מוכרות ומובילי דיעה מתעשיית ההייטק הישראלית, בניהם: עיתונאי טכנולוגיה, אנשי סייבר, בלוגרים, יזמים ומפתחים.

תמיד מעניין שם, אבל במיוחד היה מעניין כששר האוצר לשעבר, יאיר לפיד התארח לשיח שאלות ותשובות של כמעט שעה עם חברי הקבוצה (אחריו גם התארח שר המדע והטכנולוגיה לשעבר, יעקב פרי).

הביקור של לפיד בקבוצה זכה לכתבה בפידר של גלובס, ולכותרת ראשית בדה מרקר (ואפילו לעניין מצד Wall Street Journal).

וואצאפ בחירות 2015

לאור העניין וההצלחה פתחתי גם קבוצת וואצאפ טכנולוגית גלובאלית שכוללת אנשים מאד מעניינים מתחומי הטכנולוגיה בממשל האמריקאי והצרפתי, עיתונאי טכנולוגיה מגופי תקשורת מובילים כגון Mashable ו-ניו יורק טיימס, לצד נציגים מחברות כגון Twitter, Amazon ועוד. על זה אני כבר ארחיב בפעם אחרת.

טלוויזיה

הוזמנתי לראיון בערוץ הישראלי הבין-לאומי, I24, בשביל לספר על קבוצת ה- WhatsApp הטכנולוגית שפתחתי בה התארח שר האוצר לשעבר,יאיר לפיד. אני מופיע החל מדקה 38:

 הרצאות

זכיתי להעביר 4 הרצאות מקוונות לעשרות רבות של כיתות ברחבי הארץ (כלומר אלפי תלמידים), כחלק מ"שבוע הגלישה הבטוחה" של משרד החינוך והפעילות שלנו באיגוד האינטרנט לקידום הנושא הכל-כך חשוב של רשת בטוחה. את כלל הפעילות הזו מובילה באופן מדהים אישה מוכשרת בטירוף – אורנה היילינגר.

בנוסף, זכיתי להעביר הרצאה על נטוורקינג ברשתות חברתיות לקהילת היזמים של ירושלים Made In Jerusalem שמוביל אוריאל שורקי התותח, והרצאה נוספת על אבטחת מידע ופרטיות לחיילי חיל הים.
אה, וקבלתי אונייה:

Morad Stern

בקיצור, יצא לי להיות עסוק, אבל אני מקווה לחזור לכתוב פה כמו שעשיתי בעבר…
בינתיים, אתם מוזמנים למצוא אותי גם ב- LinkedIn או לעקוב אחרי עדכוני הטכנולוגיה שלי ב- Twitter.

 

, , , , , , ,

Innovation Map

כיף לראות עד כמה מוערכים היום החדשנות והיזמות בישראל. במיוחד במדינה כמו שלנו (משאבים מוגבלים, שכנים לא קלים, וכו' וכו'…), חדשנות ויזמות יכולים להוביל כל אחד ואחת מאיתנו למקום טוב יותר, גם בקנה מידה לאומי.

אחת מתופעות הלוואי החיוביות לחשיבות ההולכת וגוברת בתחומים אלו, היא פריחתן של מרכזיים מוניציפאליים שמהווים קורת גג לטובת מפתחים, יזמים ובכלל לקהילה המוניציפאלית – שרוצים מקום בו יוכלו לשבת לעבוד, ללמוד או להתכנס לאירועים שונים.

בפגישה שהיתה לי לאחרונה באחד ממרכזי החדשנות העירונים האלו, ראיתי עד כמה חסרה התקשורת וההיכרות בין המרכזים השונים בישראל. הם פשוט לא מכירים אחד את השני – וחבל. הרבה ניסיון וידע מתבזבז בגלל חוסר התקשורת – והחלטתי לנסות ולעזור.

לכן, הקמתי את מפת מרכזי החדשנות והיזמות העירוניים בעזרת Google Maps, והטמעתי אותה לתוך האתר הזה שבניתי בעזרת פלטפורמת WIX.
בקרוב אני מקווה, כבר אוכל להטמיע גם יומן, שיציג את כל הפעילויות המתקימות במרכזים האלו ברחבי הארץ. כמו כן, ברגע שהמפה תהיה יותר שלמה אטמיע גם את הקוד שמאפשר הצגה של המפה הזו, כך שניתן יהיה לקחת את המפה – לכל אתר.

עדיין חסרים במפה המון מרכזי חדשנות ויזמות לצעירים שאני לא מכיר. במידה ואתם מכירים מרכזים כאלו שלא מופיעים, אשמח אם תעדכנו אותי – ואוסיף.

לאתר מפת מרכזי החדשנות והיזמות העירוניים -

, , , , , ,

innovationביום שלישי ה- 13/05/2014 יתקיים יום חדשנות בינלאומית באוניברסיטת תל אביב בהובלת StarTau, מרכז היזמות של אוניברסיטת תל אביב בשותפות Ramot, חברת המסחור של אונ' ת"א, ואוניברסיטת ת"א. ,TAU Innovation Day – מגה אירוע אשר יתקיים באולם סמולרש היוקרתי בקמפוס אוניברסיטת ת"א.

עדכון הפוסט: כחלק מהאירוע הנחתי את תחרות הסטארטאפים שנארכה במשך יום שלם (היה כיף אדיר!)

מורד שטרן

morad stern

קרדיט צילום: יוני מלכא

האירוע יזמין אליו אלפי אורחים, בניהם, בכירי תעשיית ההיי טק, משקיעים, נציגי חברות טכנולוגיות, בלוגרים ואנשי מדיה, יזמים וכן אורחים מכובדים מרחבי העולם.

האירוע יורכב משלושה חלקים עיקריים:

  1. קוקטייל השקה ואירוע 'חדשנות בינלאומית' בנוכחות נציגים ושגרירים ממדינות מובילות חדשנות (*למוזמנים בלבד – יתקיים בערב ה-12.5).
  2. שדרת סטארטאפים מהאקדמיה ומחוצה לה, שתכלול כ-40 מיזמים נבחרים בתחומים מגוונים.
  3. אירוע יזמות מרכזי "Building a Billion Dollar Company" שיתקיים באולם סמולרש בפני קהל של כ-1,000 איש, ויכלול את הדוברים הבאים: – בוריס ולדהוייזן ואן-זנטן, שותף מייסד – The Next Web, אהרון האריס, שותף – Ycombinator (מן האקסלרטורים המובילים בקליפורניה), ד"ר יוסי ורדי, מן היזמים המוכרים בישראל, שחר ווייסר, מייסד – GetTaxi, ג'ונתן מדבד, מייסד ומנכ"ל – OurCrowd ואבישי אברהמי, שותף מייסד ומנכ"ל – Wix.

צפו בסרטון הנהדר שהם הכינו לקראת יום החדשנות:

לפרטים מלאים על האירוע – באתר StarTau, מרכז היזמות של אוניברסיטת תל אביב

, , , ,

כן, אני לא כותב כאן מספיק. אני גם חושב שמספר הפוסטים שמתחילים בביטוי הספק מתנצל, ספק מאשים: "אני לא כותב כאן מספיק", שווה בערך לחצי ממספר הפוסטים שפורסמו כאן.
בכל מקרה, זה לא אומר שאני לא "בעניינים", כן? יש כל-כך הרבה חומר חשוב ומגניב שאני נתקל בו, אבל שוב, לצערי אני לא תמיד מוצא את הזמן לשבת ולכתוב כאן,

אבל,

אני כן מעדכן בטוויטר, ובאופן די עקבי – אני חייב לציין בסיפוק. זה בעיקר ברכבת, בדרך לעבוד שאני נעזר באפליקציה מדהימה בשם Zite שכבר למדה את תחומי העניין שלי ומסדרת לי את הידיעות הכי טובות וחשובות בתחום הטכנולוגיה, האינטרנט, החדשנות, הסייבר והמובייל – בשביל לפתוח את היום עם העדכונים הכי חשובים. אז אם אתם רוצים לקבל את העדכונים האלו יום-יום (כמעט) אתם מוזמנים לעקוב אחרי חשבון הטוויטר שלי Morad, שם אני מעדכן בקצב גבוה (שימו לב – לא מעט בשפה האנגלית).

בלייב, היישר מטוויטר:


, , , , , , , ,

Older posts >>

Theme Design by devolux.org