Usability Talking

בלוג טכנולוגי על עולם האינטרנט, החדשנות, הקהילות הסטארטאפים והיזמות

Archive for אפריל 2018


Helicopter

אין קשר לחיל האוויר, סתם תמונה יפה 🙂

 

תקופת השירות הצבאי שלי היתה, כמו להרבה מאד אנשים בישראל, לא קלה. החל מאימונים מפרכים, חוסר שינה וליכלוך ועד שהות רצופה וממושכת בבסיסים ובשטח (מה שנקרא – ״לא רואים בית״).

יש לא מעט לקחים, ושיעורים שלקחתי מהצבא כגון: ההתמודדות עם מצבי לחץ, התמדה, עבודה בצוות ואת המשפט המוצלח ממש – ״יש ספק, אין ספק״. עם זאת, יש שיעור נוסף חשוב מאד שאני לא שוכח (ואני חוזר ונזכר בו במכוון מידי פעם). את השיעור הזה אני לא לוקח מהחיל בו שירתתי, חיל השיריון (ועכשיו אולי יותר ברור ה-״לא רואים בית״ שציינתי קודם), אלא דווקא מחיל התחזוקה.

״חיל התחזוקה?״ אתם בטח שואלים את עצמכם. כן, חיל התחזוקה הוא החיל ממנו למדתי שיעור מאלף על החיים.

אני זוכר שבתקופה ההיא, תחת כיפת השמיים ובין גבעה חולית (״פודרה״) אחת לשנייה, כשאנחנו מלוכלכים, מותשים, רעבים ועייפים (״עפוצים״), למדנו, בין היתר, על מגוון הטנקים השונים של צבאות האויב. הטנקים מעבר לגבול היו, ולדעתי עדיין, טנקים מתוצרת רוסית (דגמי T למינהם) ונראו מאד מאיימים. אבל, גם הבנו שנושא התחזוקה בצבאות האוייב לא מקבל את היחס שניתן לו בצה״ל. חיל התחזוקה היה צמוד אלינו, ואנחנו עצמנו הוכשרנו להיות מיני-טכנאים בשטח. ופה הנקודה – בלי תחזוקה נאותה ועקבית הכוללת טיפולים שוטפים, מעקב, ניקיון ושיפוץ, גם הטנק המרשים ביותר – לא ייסע, לא ידייק בהפגזות ופשוט יהפוך לכלי חסר ערך בזמן אמת.

 

שיריון

זה אני, צעיר ולקראת השיחרור. מצדיע לטנק המג״ח ונפרד ממנו (אל תוציאו ממחטות, נפגשנו שוב במילואים…)

 

כלומר, לא משנה כמה ארסנל הנשק שלך מגוון, נוצץ, מעודכן ומאיים – אם לא תתחזק אותו, הוא לא יתפקד כמו שצריך בזמן פקודה. יותר מכך, רוב הזמן העובר על הצבא הוא זמן שיגרה, לא זמן מלחמה. מה שאומר שהפיתוי להניח ולהזניח את התחזוקה השוטפת (ואת העלויות שלה!) – הוא גדול מאד.

ופה הלקח שאני לקחתי לעולם העבודה והשגרה – כל אחד צריך חיל תחזוקה משלו. זה לא מספיק להגיע למקומות מעניינים, ללמוד ולקחת חלק בפרויקטים מעניינים וחשובים ככל שיהיו (ארסנל הידע, החוויות והקשרים שלנו) – חייבים תמיד לתת את הדעת ואת תשומת הלב לתחזוקה ולסקירה שוטפת שלהם. ושיהיה ברור – אין דבר כזה מצב סטטי קבוע ומתמשך – אם אין תחזוקה, הארסנל המקצועי האישי שלנו, בדיוק כמו ארסנל הנשקים – הולך אחורה ומתבלה. 

לדוגמה – האם אני עובר באופן קבוע על המשימות שלי? (ולא רק המשימות הדחופות, אלא גם ביצוע סיכום שבועי ומשימות ב- hold), האם אני שומר על קשר עם אנשים שאני מכיר, גם אם אין אין משהו שהם צריכים ממני או אני רוצה להסתייע על ידם? האם אני מבצע מעקב שוטף ועקבי על מה קורה בתעשייה שלי? האם אני כותב ומסכם לקחים ורעיונות שעולים לי במהלך העבודה? האם אני משתתף בכנסים בשביל ללמוד חומר חדש או לחזור על דברים שאני יודע? (או חושב שאני יודע).

יש לא מעט פעילויות שיכולות להיחשב ״תחזוקה״ (אגב, גם התעמלות היא תחזוקה לגוף), ולא תמיד בא לנו לבצע אותן כי נראה שניתן לוותר עליהן, או שהן לא לוקחות אותנו קדימה. זו טעות. שווה לשים לב ותמיד לזכור, שכמו שהצבא החזק באיזור צריך להתאמן, לנקות מחסנים ולהכניס את הטנקים שלו למוסך (וזה חלק גדול מהסיבה שהוא החזק באיזור) – זה בדיוק אותו דבר עם כל אחד מאיתנו.

 

Photo by Messala Ciulla on Unsplash

, , , , ,

מורד שטרן

בחודש שעבר, כחלק מכנס מנהלי הקהילות, IS-CL, התראיינתי בקשר לפעילות קהילות המפתחים שאנחנו מובילים ב- Wix. השיחה לקחה בערך חצי שעה וברגע שיהיה סרטון רשמי אני גם אשתף, בינתיים, הנה 7 נקודות שבחרתי לשתף מתוך אותה השיחה על ניהול קהילות בדגש על ההקשר של קהילות לעולם המפתחים והטכנולוגיה (שכמובן שניתן להשליך על עולמות תוכן שונים)

  1. התפקיד של מנהל/ת קהילה 1 – הוא תפקיד שדורש הבנה (עמוקה) בלא מעט מתחומי העניין בהם קהל היעד של הקהילה עוסק. היות ורוב מוחלט של עולמות התוכן היום הולכים ומתרחבים ומשתכללים מדובר בלמידה יום-יומית שאתם חייבים להכניס ליומן.
  2. התפקיד של מנהל/ת קהילה 2 – התפקיד של מנהל/ת הקהילה הוא גם תפקיד מאד רוחבי וגם מאד ייצוגי. הוא מאד רוחבי כי יותר ויותר מחלקות שונות בארגונים רוצות לקחת חלק בפעילות הקהילה (פעילות שהיא אורגנית מאד, ולכן קל להתחבר אליה. ראו נק׳ 7) והוא מאד ייצוגי כי לעיתים אתה או את תהיו אלו שמוביל מיטאפים, מגיעים לכנסים או יוצרים שיתוף פעולה עם ארגון אחר או קהילה מקבילה.
  3. הנקודה העיקרית היא תמיד הערך, אבל חשוב למצוא את הערך שרלוונטי לחברי הקהילה אליה מכוונים. לכל קהילה יש תחום עניין שונה, מכנה משותף שונה ומשמעות אחרת למה שבאמת מודגר כ״ערך״ עבורם. ככל שנגדיר באופן מדוייק יותר את הקהילה – נדע לדייק בערך הנכון לחברי הקהילה, ככל שנדייק באותו ערך שרלוונטי לאותה קהילה, נוכל גם לגלות בקהילה אחת כמה תתי קהילות שונות.
  4. החשיבות של תרבות של קהילה – מה מניע את חברי הקהילה, מה ״מגניב״ אותם? אילו עולמות תוכן הם חיים? (תוכניות טלוויזיה, אתרי חדשות ופלטפורמות, אירועים, כנסים, תאריכים חשובים ומובילי דיעה). כמובן שקהילה מורכבת מהרבה אנשים ולכל אחד סט טעמים שונה, ועדיין, ככל שקהילה מוגדרת וספציפית יותר, ניתן למצוא מכנה משותף תרבותי מניע יותר.
  5. תקשורת פנים, הערוצים הבלתי נראים – להרבה קהילות יש היום נראות חיצונית, אבל חשוב גם לשים לב לערוצים העדינים יותר שפועלים מאחורי הקלעים. ערוצים אלו הם ערוצי התקשורת הפנימית, שלעיתים קרובות היא זו שבאמת מניעה את הקהילה.
  6. נראה שהתפקיד ״מנהל/ת קהילה״, מתחיל להיות מאוייש יותר ויותר בתעשייה וגם צובר תאוצה. כרגע בעיקר בתחום ההייטק, אבל לא רק. אני חושב שזה נהדר – בסעיף הבא אסביר למה.
  7. עולם הקהילות, לדעתי, הינו התפחות מושכלת של עולם השיווק המסורתי. מעבר מיצירה והפצה של מסרים בעלי אופן מכירתי, פרסומי ו-״תראו אותנו!״, לשיתוף אמיתי בידע, ניסיון ומידע שנתפס כבעל ערך (נק׳ 2). זה נהדר כי פעילויות מהסוג הזה, לפחות כשנעשות באופן הנכון, מעשירות את התעשייה בידע, מחברות ומקשרות אנשים ונותנות המון דגש על פיתוח אישי-מקצועי, ככה שהרבה מאד אנשים וארגונים רואים בפעילות הזו כ- win-win, מה שתמיד מצביע על כך שהכיוון חיובי.

 

מורד שטרן

כנס, כנס, אבל עדיין צריך לעבוד…

 

במידה ומעניין אתכם, פתחתי ב-Telegram קבוצה למנהלי קהילות שם ניתן לחלוק ניסיון, ידע ולהכיר אחד את השני. הקבוצה פונה גם למנהלי קהילות מהעולם, כך שהתקשורת היא באנגלית. מוזמנים להצטרך: https://t.me/communities_management

קריאה נוספת של עוד 8 מאמרים נוספים שכתבתי מזוויות שונות של נושא קהילות:

כמו כן, ועם הגעת הניזולטר שאני מוציא בשת״פ עם משרד החוץ עבר את ה- 1,000 מנויים במייל ו- 440 איש בערוץ הטלגרם. מוזמנים להירשם!

— קרדיט תמונות: Idan Marciano

, , , ,

Theme Design by devolux.org