Usability Talking

בלוג טכנולוגי על עולם האינטרנט, החדשנות, הקהילות הסטארטאפים והיזמות

Archive for אוקטובר 2010

בפוסט הקודם כתבתי עד כמה הסרט שופע בעריכה מקצועית ובמוזיקה מצויינת – הרשו לי לגבות את הדברים ולהציג בפניכם את הסצנה המרשימה הזו מתוך הסרט. צפייה מהנה:

, , , , , , ,

פייסבוק הסרט

מתוך הסרט - ניצני ההקמה של פייסבוק. איפה, לעזאזל, אני הייתי באותה תקופה?!

אני חוזר לכתוב אחרי שבועיים של הפסקה. אני לא מצליח להצביע בדיוק על הסיבה בגללה לא הצלחתי לכתוב לאחרונה, אבל אני מניח שאפשר לתמצת את העניין פשוט בחוסר משווע בזמן. אבל די לדבר עליי ( כל הזמן "אני, אני, אני". זו מחלה ידועה של בלוגרים), בואו נדבר על הסרט שצפיתי בו אתמול ואיך אני מתרשם ממנו, ואיך אני מסכם אותו, ואיך אני נהניתי ממנו.

אתמול בערב, עם אשתי ועם קבוצה מכובדת מאד של בלוגרים, צפיתי בהקרנת הטרום בכורה של הסרט "הרשת החברתית", זה היה במסגרת חגיגות שנה ראשונה לפרוייקט הבלוגרים "קרםדלה" של בזק בינלאומי, וזה היה פשוט נהדר – לצאת להתאורר, לפגוש את כל הבלוגרים, לצפות בסרט, להעביר הרצאה קצרה לקהל המוזמנים, ומעל לכל, לקבל פופקורן וקולה – חינם.

אחת השאלות ששאלתי את עצמי בדרך לסרט היתה "מה בדיוק אמורה להיות העלילה בסרט שכזה: איך מארק צוקרברג הקים את פייסבוק? איך פייסבוק הולכת ומתעצמת מיום ליום? – זה לא סריט" (מילה שהמצאתי הרגע שמשמעותה – אי אפשר לבנות על זה סרט, אין פה בסיס עלילתי רחב). השאלה שנייה היתה "איך לא בדקתי אם הקולה והפופקורן חינם? – זה עניין של לבוא או לוותר". הסרט הפתיע אותי לטובה. בקצרה אפשר לסכם שהסרט הציג את התהליכים שהובילו להקמתה של הרשת החברתית פייסבוק (זהירות ספויילר: קינאה, תסכול, גניבה, נקמה), בדמות של העומד בראשה מארק צוקרברג (גאון, חנון, שומר טינה, יהודי) ואת הדמויות שהתלוו לתהליך ובסופו של דבר עברו למאבק משפטי מול מארק צוקרברג.

הסרט, שבסופו של דבר לא מציג עלילה חדשנית או יוצאת דופן ובסך הכול מספר את הסיפור של נער מתוסכל שהפך את הזעם שלו לאתר האינטרנט המשפיע בעולם (זו הגדרה שלי – ואני עומד מאחוריה. עד שתוכיחו לי אחרת) עושה עבודה מעולה – שחקנים טובים, עריכה מצויינת, וסאונד קיצבי שבהחלט הופכים את הסרט לסרט מומלץ ביותר, גם אם אין לכם חשבון בפייסבוק… שווה לראות ולו רק בשביל להכיר את האנשים, הסיפור ומעל לכל המניעים והיצרים מאחורי הרשת החברתית שלכם, פייסבוק.

סקופ למעריצי ספיידרמן: אם ראיתם את הסרט, או שאתם מתכוונים לראות את הסרט, שימו לב טוב טוב לבחור שמשחק את החבר הטוב ביותר של מארק, קוראים לשחקן הזה אנדרו גארפילד והוא הולך להחליף את טובי מגוויר בסרטי ההמשך של ספיידרמן! (רשת חברתית או רשת קורים. חה, חה, חה. מצטער, הייתי חייב).

ספיידרמן הבא

זהו ספיידרמן הבא

, , , , , , , ,

לעיתים אני מרגיש שכתיבת הבלוג הזה היא מעין שירות נעלה שאני עושה עבור העולם והאנושות, ההרגשה שאנשים קוראים את הבלוג הזה וכתוצאה מכך מחכימים או הופכים למאושרים יותר באמת גורמת לי להרגיש שאני תורם את חלקי למען עולם טוב יותר, ובהחלט נותנת לי את הזכות להגיד למתרימים שדופקים לי על הדלת: "כבר תרמתי בכתיבה בבלוג".

הפעם אני מעוניין לתרום את חלקי לעולם טוב יותר בחשיפה מעניינת של פאדיחה מביכה למדי בפרסומת של המתחרה החדש של האייפד, הלא הוא הטאבלט החדש של סטמסונג שנקרא "סמסונג גלקסי טאב" (או בלעז Samsung Galaxy Tab). המכשיר הזה מעניין אותי מאד (ולו רק בגלל העובדה שכבר יצא לי מכל החורים לשמוע כל הזמן על האייפד), אז הטרחתי את עצמי לצפות בפרסומת הרישמית שלו. בסרטון רואים אנשים מאושרים מידי, אקטיביים מידי ויפים מידי שלכולם יש ביד את הטאבלט החדש. אין ספק, המכשיר באמת נראה מדהים ועושה רושם שהוא עושה את כל מה שהאייפד עושה רק טוב יותר, אבל כנראה שעם הרבה פחות סטייל. דבר אחד בסרטון הפרסומת  משך את עיני, היה זה גילוי מרעיש המצביע על טכנולוגיה ייחודית בה סמסונג מיישמת בטאבלט החדש שהיא מוכרת: נייר. כן, נייר.

שימו לב לתמונה הבאה:

טאבלט סאמסונג

הטאבלט החדש של סאמסונג - מזהים את הפאדיחה?

הסתכלו טוב טוב על מסך המגע של המכשיר שבידיו של הבחור הזה, משהו לא נראה לכם קצת מוזר, קצת לא במקום? ובכן, למי שלא הצליח להבין מהסתכלות בתמונה- הרשו לי  לעזור לכם (התרגשות לחשיפה שכזו לא היתה לי מאז שחשפתי שאיי דיגיטל משתמשים בוינדוס!), אם תסתכלו שוב תבחינו שמודבקת שם חתיכה של נייר או קרטון, למעשה, בסרטון עצמו ניתן להבחין שהבחור לוחץ על מסך המגע, אך "מסך המגע" משום מה לא מגיב ונשאר בדיוק אותו הדבר…

אני ממליץ לכם גם לצפות בסרטון (הפאדיחה מופיעה ב 1:12), זה בהחלט משעשע:

אין ספק, תרמתי את חלקי.

, , , , , , , , ,

מקור התמונה: אתר ויקיפדיה

שלמה ארצי. מקור התמונה: ויקיפדיה

שלמה ארצי סגר את עונת ההופעות שלו לקיץ 2010 בהופעה חיה בקיסריה ואישתי ואנוכי היינו שם. זו היתה הופעה מדהימה, זורמת, מהנה ומלאה בהרבה מוזיקה משובחת. כמובן שההתרשמות שלי מההופעה חייבת לתרגם את עצמה לפוסט, אז הנה הניסיון שלי לנסות ולהצביע על חמשת הדברים העיקריים שהופכים את ההופעה של שלמה ארצי לגדולה באמת:

1. הוא יורד אל העם: אני בטוח שתסכימו איתי ששלמה ארצי הוא אחד מחמשת הזמרים הידועים והמצליחים ביותר בישראל, אם לא מספר אחת, ואני בטוח שגם הוא יודע את זה. ועם זאת, לא נושבת שום רוח של התנשאות מצידו, להיפך, הוא יורד ומסתובב בין האנשים שבאו לשמוע אותו, מצטלם, מדבר ומספר להם את הסיפור שלו. גם חוצפנים שקופצים עליו בשביל לקבל בכוח צילום משותף מקבלים יחס טוב.

2. הוא אוהב את זה!: אין ספק, אתה רואה את שלמה ארצי על הבמה ואתה מבין שהוא פשוט אוהב את זה. אולי זוהי תשומת לב והאהבה שהוא מקבל מהקהל שלו, אולי זוהי האהבה לשיר ולנגן ואולי זה בכלל משהו אחר, כך או כך, שלמה עולה על הבמה ועושה רושם שהבן אדם נהנה מכל רגע שהוא נמצא עליה.

3. הוא מקפיד על כבוד הדדי: כשקניתי את הכרטיסים למופע לא ביקשתי מנציג המכירות הטלפוני כרטיס למופע של פיטר רוט, גם לא ביקשתי כרטיס למופע של המתופף האגדי מאיר ישראל. ביקשתי לקנות כרטיס למופע של שלמה ארצי. ובכל זאת, שלמה הקפיד בכמה הזדמנויות שונות להעביר את הזרקור והפוקוס של המופע שלו דווקא לנגנים המוכשרים שמלווים אותו. הוא מספר לקהל אודותם, הוא משוחח איתם והוא נותן להם גם לנגן ולשיר סולו. הם מצידם מנצלים את ההזדמנות היקרה הזו ונותנים הופעה מעולה. אני בטוח שהם מוקירים לו טובה.

4. הוא לא מוותר!: היום שלמה ארצי הוא שם מוכר וברור שהוא זמר מצליח, אבל פעם זה לא היה ככה. מסתבר שלשלמה היתה פריצה מסחררת בשנת 1970 עם השיר "אהבתיה" והוא גם זכה להשתתף בסרט קולנוע בתור ירון זהבי, מפקד חסמב"ה. עם זאת, החל משנת 1975 החלה הצלחתו להתעמעם עד כדי כישלון במכירות האלבומים וגניזתם. במופע האחרון בקיסריה שלמה סיפר בגילוי לב שהוא הגיע בזמנו למצב שבו הוא ועוד שישה נגנים עמדו מול ארבעה אנשים שבאו לשמוע אותו, הוא המשיך וסיפר שהוא הצליח לשכנע את הארבעה לוותר על ההופעה ובמקום זה הוא הלך לשמוע את מתי כספי. איך שגלגל מסתובב לו.

5. הוא זורם: אני מניח שהחלק הזה במשוואה מגיע כתוצאה מניסיון של שנים רבות מאד של הופעות, אבל הדרך בה הוא מתמודד עם הקהל ועם הפתעות מהקהל מדהימה בטבעיותה. כששלמה הסתובב בין האנשים וקפץ עליו בחור גדול, שלמה עשה עצמו נרתע לאחור והסביר לבחור (וכמובן למיקרופון) שהוא מפחד ממנו כי הוא גדול, כשהבחור המשיך ולחש לו משהו באוזן שלמה פשוט סיפר לקהל שהבחור גילה לו ש"הוא הזמר הישראלי היחיד שהערסים אוהבים" (הוא עצמו נראה כזה) – כמובן שהקהל נפל מצחוק. הוא גם תפס את אחד המאבטחים, שאל אותו לשמו, רקד איתו וגם העביר לו זר פרחים. זה אולי נשמע לא כל כך מרגש כשזה כתוב, אבל במופע עצמו זה היה מאד מרגש.

שלמה ארצי

טורח לעדכן. לא רבים טורחים להגיב

, , , , ,

Theme Design by devolux.org