Usability Talking

בלוג טכנולוגי על עולם האינטרנט, החדשנות, הקהילות הסטארטאפים והיזמות

Archive for אוגוסט 2010

מי אמר שאין לביל גייטס וסטיב גובס חוש הומור מפותח? אפילו כשזה על חשבוננו…

ביל גייטס

—–

סטיב גובס

—–

ביל גייטס

—–

סטיב גובס וביל גייטס

, , , , , , , ,

כותרת מעניינת

מפעם לפעם, אני מרשה לעצמי לחלק בבלוג הזה טיפים לכל מאן דבעי, אין ויכוח על כך שהטיפים שאני מפרסם בבלוג הזה לא יעשו אתכם חכמים יותר, מוצלחים יותר או נבונים יותר ובטח שגם לא תוכלו לתרגם את הטיפים האלו לכסף (אחרת הם לא היו נכתבים פה). מפעם לפעם אני גם מטיף וטוען שהפוטנציאל של בעלי כוח תקשורתי הולך וגדל במיוחד לאור ההתפתחות האינטרנטית ופריחתן של הרשתות החברתיות. הפעם אני אשלב בין השניים, ואתן טיפים בכיוון שיכולים, לעניות דעתי, לשדרג עבורכם את אותו כוח תקשורתי.

פוסט מוצלח חייב להתחיל בכותרת מושכת ומעניינת. תנו לי להוסיף עוד מימד לקביעה הזו – בעידן בו בלוגרים נעזרים בפייסבוק ובטוויטר בכדי למשוך מבקרים לבלוג שלהם על ידי פירסום סטאטוסים הכוללים לינק לפוסט, אין מנוס לא רק מיצירת כותרת מוצלחת אלא גם מניסוח סטאטוס מזמין וקורץ.

אחרי שברור לי שאתם מהנהנים בראש בהסכמה וחושבים משהו כמו "הוא גאון" או "הוא גאון מטורף" או "הוא לא מצחיק. הוא מנסה, אבל הוא לא מצחיק", נקפוץ ישר למים – הנה 3 טיפים ליצירת כותרת מוצלחת:

המשך…

, , , , , , , , , ,

בימים האחרונים אני מוצא את עצמי מתעמק במושג חדש שלא הכרתי קודם – ויזואליזציה של מידע . את בסיס הרעיון כמובן שהכרתי, כולם מכירים ומבינים שלעיתים קרובות, מידע שאנו רוצים להציג למשתמש צריך לעבור סוג של טיפול כך שהמידע יוצג באופן ויזואלי ולא באופן טקסטואלי על מנת שיהיה ברור למי שמנסה להבין אותו.
אני לא אכנס יותר מידי לעניין הזה כי לדעתי לא צללתי מספיק לעומק בנושא הזה אבל כרגיל אני מוצא את הדבר השולי, הפחות חשוב והזניח עליו אני רוצה לכתוב. מפה לשם ומשם לפה, תוך כדי קריאה על הויזואליזציה הגעתי לאתר Wordle. אתר וורדל הוא אתר חינמי שמאפשר לכם להכניס כמות עצומה של מילים ואז, באופן אוטומטי, לארגן אותן בצורה רנדומאלית ויפיפיה.

אתם מוזמנים להעיף מבט בארבע דוגמאות שהאתר הזה הכין עבורי אחרי השהזנתי לו כמות יפה של מילים שקשורות לתחומים בהם אני מגלה עניין (אמ… מעניין מה מעניין אותי (חוץ ממשחקי מילים ופתיחת סוגרים בתוך סוגרים (ועוד סוגרים (תמיד הייתי נופל בשיעורי מתמטיקה על הקטע הזה של סגירת סוגרים)))) .

- מה דעתכם:

מילים

ויזואליזציה

מילים

בלוג

, , , , ,

התמונה

כולנו שונאים את אותם האנשים שנוהגים לומר לנו "אמרתי לכם". הם תמיד עושים את זה בצורה שמלאה בחשיבות עצמית מוגזמת וגאווה לא מוסתרת, הם מתנשאים מעלינו, חושבים שהם טובים מאיתנו, ומעל לכל, מה שהכי מרגיז זה שהם באמת צודקים.

ובכן, איזה יופי שאני נמצא מאחורי המקלדת ואתם לא יכולים לעשות לי שום דבר אבל… אמרתי לכם! ברשותכם, אני רוצה להפנות אתכם לפוסט שכתבתי בעקבות אותו סרטון שהציג את החיילים רוקדים בשכם, שימו לב לפסקה האחרונה שכתבתי, ואני מצטט ברשות : "העידן החברתי המקושר הזה עוד יפתיע אותנו בסירטונים מהסוג הטוב (כמו זה) ומהסוג הרע. אני מאד מפחד מהסירטונים "הרעים" שעוד יגיעו, כי כמו שכתבתי, כל אחד יכול להעלות כל דבר ולא תמיד הוא מפעיל שיקול דעת הסברתי-מדיני. לפעמים, אותו גולש אפילו לא מפעיל שיקול דעת עצמי בסיסי ביותר ובעצם פוגע בעצמו ממש כשהוא מעלה סרטונים או תכנים בעייתים".

אני לא יודע מה אתכם אבל כשאני קורא את שורות הטקסט הגאוני הזה וחושב על פרשת החיילת המצטלמת שפרצה עכשיו בסערה לחיינו אני מרגיש קצת, אממ.., כאילו היה זה אשכרה דבר נבואה שיצא מפי, כאילו, כאילו, כאילו יש הילה סביב ראשי, וכן, אני גם אהיה מוכן לברך אתכם. אז האספו סביבי, מאמינים יקרים שלי, ואגידה לכם את אשר יהיה, תמורת הסכום המתאים. יש מבצעים לוועדי עובדים.

אני עצמי, במהלך השירות הצבאי שלי נתקלתי בתופעה דומה שאני חושב (וכבר הוכחתי לכם שאני תמיד צודק) שהשורשים שלה זהים. היה זה כשהייתי המפקד האחראי על משמר הבסיס והובילו עצירים להמתין אצלנו בשער הבסיס עד שתבוא המשטרה ותיקח אותם לחקירה. היה שם חייל אחד, שהכרתי אותו כחייל בעייתי (ולכן הוא גם לא היה קרבי) שהתקרב לעצירים בצורה ברורה שהוא הולך להתעסק איתם, הסברתי לו בנימוס שאין לו שום סיבה או זכות להתעסק איתם, "איכס! מה? אתה שמאלני??" שאל במאמץ גלוי להרכיב את המשפט, "לא, אני דווקא האחרון לחשוד בו בדבר שכזה ,אבל אם אתה נוגע בהם או מדבר אליהם, אני אדאג שאתה תעלה למשפט", הוא נתן לי מבט שאמור היה להפחיד אותי אבל בפועל לא ממש הטריד אותי והלך לעשות כלום, כרגיל, בחדר שלו או במועדון.

מדובר פשוט בחינוך, מי שמצטלם, משחק, צוחק או סתם מתעסק עם עצירים שנמצאים במצב של חוסר אונים גם יעשה שטיות מסוגים שונים באזרחות. ולא, אני לא בא להאשים את הגברת הנכבדה בשום דבר. אני חושב שכבר מספיק אנשים גורמים לה סבל והיא מצטערת על היום שהיא הצטלמה ככה.

וכמו שכתבתי בכותרת "אי אפשר לעצור את זה. וזה מה שהכי מפחיד פה". אני באמת מקווה שאתבדה ולא נצטרך לסבול עוד פירסומים שכאלו, אבל אני חושב שהם עוד יגיעו. מהר מהמצופה.

, , , , , , ,

רכב ספורט

במידה ותהיתם, אז לא, זה לא הרכב שלי. אבל תראו איך הצבעים שלו מתאימים לצבעים של הבלוג שלי! - אני חייב אחד כזה!

לפני קרוב לשנתיים כתבתי את הפוסט: "למרות שיום כיפור – לא סולח למי שעיצב את הרדיו דיסק שלי", מלבד העובדה שברגע זה אני יושב ובוחן את סגנון הכתיבה הישן שלי, מזדעזע ממנו, ולא מבין למה עוד אז היו אנשים שנכנסו, קראו והיו בטוחים שנהנו, קשה לי להאמין ששנתיים אחרי, עם רכב אחר לגמרי, אני עדיין מוצא את עצמי מתעצבן על מי שעיצב את הממשק של הרדיו דיסק שלי ברכב. מה יש לקהילת מעצבי הרדיו דיסק נגדי?

הפעם, מצאתי את עצמי ברכב עם פאנל שליטה על ההגה. אין ספק שמדובר בעיצוב חכם יותר שחוסך מהמשתמש את הצורך להוריד את היידים מההגה ועקב כך להסיר את המבט, ואת תשומת הלב, מהכביש. הנה פאנל השליטה שנמצא על ההגה בצד השמאלי שלו:

פאנל שליטה רדיו דיסק

רואים את שני הכפתורים השמאליים ביותר? הם די פשוטים ותפקודם ברור – הם שולטים על עוצמת הסאונד. הסימון פלוס מרמז שלחיצה עליו תגביר את הצלילים הבוקעים מהרמקולים והסימון מינוס עושה בדיוק להפך, עד כאן הכל טוב וברור. אבל מה עושים שני הכפתורים לידם, אלו שהסימון שלהם הוא חץ למעלה וחץ למטה? שאלה מצויינת! אני, בתמימותי, חשבתי שהכפתורים האלו יחליפו לי את הערוצים ברדיו, כלומר, נגיד שאני שומע את טל ואביעד בדרך לעבודה ואז הם יוצאים לפרסומות (או שיש את הפינה של זו שמדברת על יחסי הורים וילדים. אני לא מסוגל להקשיב לה) ואני רוצה להעביר תחנה, אז במקום שאלחץ על התחנות הקבועות שנמצאות בפאנל הקבוע ברכב אוכל להשתמש בכפתורים האלו ולחסוך מלהוריד את היד מההגה ולאבד מעט תשומת לב. מסתבר שטעיתי.

מישהו, ואני לא רוצה לנקוב בשמות (בכל זאת, מדובר ברכב יפני ולך תדע מי מהם אשם – הם כולם נראים אותו הדבר), החליט שעדיף יהיה ששני הכפתורים האלו יכוונו לך את התדר של הרדיו, כלומר – ישנו את ערך התדר למעלה ולמטה.

למה?? למה?? פאנל השליטה על ההגה אמור לתת לי מענה לפעולות שאני מבצע מול הרדיו דיסק רוב מוחלט של הזמן, לכוון תחנות זה לא אחת מהפעולות האלו, לכוון את התחנות עושים פעם אחת בהתחלה וזהו, לשנות תחנות – גלגל"צ, 99, גל"צ וכו' זוהי פעולה שעושים כל הזמן!

יפנים. לך תבנה אוטו.

, , , , , , , , ,

אייפון 4

בתקופה האחרונה אני חווה משבר לא פשוט. האייפון שלי סדוק, שבור ומגמגם ואני מת להחליף אותו באייפון חדש. ליתר דיוק אייפון 3gs חדש.

אני כל כך נואש למכשיר חדש עד שהחלטתי לכתת את רגלי למרכז השירות של חברה סלולרית גדולה (אחת משלוש הגדולות בארץ. ולא, אני לא מוכן לתת במה לפרסומת בבלוג שלי. אני לא בעל עקרונות – הם פשוט לא מוכנים לשלם לי). זכרתי שקראתי באתרים שונים שאנשים מדווחים על חוסר ממשי באייפונים אצל חברות הסלולריות. "שטויות", אמרתי לעצמי "אין מצב שזה המצב, ואם זה המצב אני אוכל חצב" (אני באמת חושב לכתוב ספרי ילדים. זה אחלה כסף על כלום טקסט ובאמת יש לי כישרון לזה).

"תקשיבי", אמרתי לנציגת השירות "אני רוצה לשדרג את האייפון שלי".

"איזה יש לך?" שאלה בחזרה הנציגה.

"אייפון קלאסי" אמרתי ונופפתי ברושם רב באייפון הקלאסי שלי (נעים להכיר, מורד שטרן, מכניע נציגי שירות סלולרי בעזרת המכשיר הסלולרי המשוכלל שלו).

"אה… אדוני אנחנו לא מתעסקים עם אייפון ישן כזה".

"קלאסי, זה קלאסי!".

"כן, סליחה, קלאסי" ענתה הנציגה תוך כדי שהיא מסתכלת מעבר לכתף שלי, כאילו אנחנו במסיבה המונית וממש לא בא לה לדבר איתי והיא בעצם מחפשת מישהו מעניין יותר. עם אייפון חדש יותר. "לא, תשמור אותו אצלך, אנחנו לא ניקח אותו עבור שידרוג".

"טוב, אני באמת אשמור אותו אצלי, גם ככה פתחנו יחסי אב-בן וגם ככה הוא יהיה שווה ים של כסף עוד כמה שנים, פריט לאספנים אם תרצי, אתם עוד תתחרטו על זה. איזה מסלולים יש לך להציע לי לאייפון חדש?"

"אני ממש מתנצלת אדוני, למעשה, אין לי בכלל אייפונים במלאי כרגע".

"?!"

זה השלב שהבנתי שאני ממש בצרות, הגעתי לתחתית. הסכמתי להגיע למרכז השירות, הצעתי למסור את האייפון שלי ובסופו של דבר אמרו לי "לך הביתה", אבל כמו נודניק מקצועי – החלטתי לא לוותר, אם אני כבר בתחתית אז עד הסוף. ניגשתי למרכז שירות נוסף של אותה חברה וגם שם ניסיתי לגרד ולברר אם יש להם אייפון ("אני סוגר במקום אני אומר לך, מזומן!" היה משפט שניסיתי ולא עשה עליהם רושם), גם שם חוויתי כישלון צורב.

אז ניגשתי למרכז שירות של חברה מתחרה (שוב, אני נוקט בשיטה של לא לתת פרסום לחברות סלולריות אצלי בבלוג. בואו, שוב, רק נגיד שזו אחת משלושת החברות הגדולות), שם הסברתי לנציגה שלי ולה יש אינטרס משותף להחריד – שנינו רוצים שאני אעזוב את החברה הסלולרית ההיא לטובת החברה הסלולרית שלה, ויש לנו עוד אינטרס הסברתי לה: "שנינו רוצים שיהיה לי אייפון חדש, מאסתי באייפון הישן שלי" (החלטתי לזנוח את שיטת ה"קלאסי" והניסיון להרשים. אני בתחתית כרגע), אחרי שהסבירה לי את המסלול שהיא מציעה לי (יקר להחריד. אני בחיים לא עושה את זה) היא הוספה, כהערת אגב, שהאייפון המדובר הוא כמובן 3gs, אבל 8 גיגה. "שמונה גיגה?" יללתי באכזבה, "כן. זה המון מקום, לא?" ענתה נציגה כשברור לשנינו שהיא לא ממש מבינה על מה היא מדברת.
כמעט שלקחתי האייפון הזה אבל אז היא הסבירה לי שאין לה את המכשיר פיזית במרכז השירות הזה ואאלץ להמתין לו.

נפרדתי ממנה בנימוס והסברתי לה שגם הם יאלצו להמתין לי.

אין ברירה, באמת באמת באמת שניסיתי להשיג לעצמי אייפון 3gs כאקט של אמירה חברתית אמיצה שאני לא נכנע לתכתיבי אפל. אבל לא הצלחתי. לצערי, אני אאלץ להמתין לאייפון 4.

, , , ,

Theme Design by devolux.org