Usability Talking

בלוג טכנולוגי על עולם האינטרנט, החדשנות, הקהילות הסטארטאפים והיזמות

Archive for יוני 2010

פייסבוק נגד טוויטר

מי שעוקב אחרי בפייסבוק, או בטוויטר, או בשניהם, או בכלל לא, בוודאי שם לב לעובדה שלאחרונה ("לאחרונה" זה מושג יפה. זה יכול להיות חצי שנה, חודש או שבועיים אבל זה תמיד נכנס במושג "לאחרונה" – כי מי באמת זוכר), אני מוצא את עצמי כותב עידכונים דווקא בפייסבוק ומזניח מעט את טוויטר. למה? האם זו מגמה שרק אני מפגין או שהרבה אנשים חולקים איתי התנהגות דומה? האם יש לזה סיבה הגיונית? והאם באמת תצליחו לשרוד את הפוסט הזה עד הסוף? בואו נבדוק.

שווה להתחיל בחידוד ההבדל בין הפייסבוק לטוויטר. רוב האנשים מבינים מהו הפייסבוק ו"מה עושים שם" אבל לא ממש מבינים מה זה בכלל טוויטר. גם כשאני מסביר (או, אם תרצו "מרצה", "מלמד", "משכיל", "מעשיר את הידע") לאנשים אחרים ומצייר להם "מה זה טוויטר" הם לא ממש מבינים את הרעיון עד הסוף.
אז אני אנסה שוב: טוויטר הוא כלי טקסטואלי לחלוטין, עד 140 תווים בלבד, או כמו שהוא מכונה "מיקרו בלוגינג", הוא לא נועד לשיתוף תמונות (למרות שיש שירותים צדדים שמאפשרים זאת כמו Twitpic) כמו גם שיתוף סרטונים. הוא נועד בסך הכול לעידכון קצר וקולע של "מה אני עושה עכשיו". בגלל שהוא מורכב מטקסט בלבד, הוא מאפשר למשתמשיו לעדכן דרכו גם באמצעים פשוטים יחסית כגון מכשיר סלולרי חלש וכבר ראינו שבזכות העובדה שהוא כל כך טקסטואלי ופשוט, הוא שימש את המורדים בהתקוממות האחרונה באירן.

אם נעמיד את קהילת הפייסבוק מול קהילת הטוויטר (שכמובן חופפת בגלל אנשים בעלי חשבונות בשתי הרשתות) נראה מאפיינים ברורים המבדילים בין הקהילות ומהם נוכל, אולי, לעמוד על ההבדלים בין הזירות החברתיות האלו. קהילת המשתמשים בפייסבוק גדולה בהרבה מקהילת המשתמשים בטוויטר, נתונים עדכניים מדברים על כך שלפייסבוק יש 474 מיליון חברים נכון להיום, לעמת זאת, לטוויטר יש כנראה הרבה פחות משתמשים, בסביבות המעל ה-80 מיליון, – אבל לא הצלחתי למצוא נתונים ברורים יותר (אשמח אם מישהו יעזור לי ויפנה אותי למקורות הנכונים).
בישראל, ההבדל הוא אפילו בולט יותר כלומר קהילת הטוויטר הישראלית היא קטנה בהרבה מקהילת הפייסבוק הישראלית שמונה, נכון להיום, כ- 3 מיליון חברים שזה כמעט חצי מדינה (אם כי מסך כל משתמשי הפייסבוק בעולם אנחנו רק 0.63%)

אפשר לראות שבעוד קהילת הפייסבוק מגוונת מאד, אל הטוויטר מתחברים דווקא אנשים מסוג מסויים כמו בלוגרים, אנשי מדיה חברתית, אנשי שיווק וארגונים עיסקיים. גם אופי השימוש בפועל יכול לעזור לנו לאבחן את הרשתות, בעוד הפייסבוק מאפשר לשמור על קשר עם בני משפחה (לי לדוגמה, יש קרוב משפחה מסויים שעונה בקביעות על סטאטוסים שאני מפרסם בפייסבוק, הוא נוהג ללעוג לי ולקוות שאלעג לו בחזרה. מה לעשות, משפחה לא בוחרים), מציאת חברים מן העבר וסתם "אנשים מהתעשייה". הטוויטר, לעמת זאת, מחבר אותך עם מעגלים אחרים לגמרי. לא תמצא שם חברים מהעבר וגם אם תנסה תתקשה מאד למצוא אותם, וזה בסדר כי זו לא המטרה של טוויטר, המטרה היא לעדכן, במהירות ובקלות מה אתה עושה או באיזו כתבה מצויינת נתקלת עכשיו (כמו למשל בפוסט הזה. בואו נתרגל – תפיצו את הפוסט הזה לכל החברים שלכם בטוויטר. הצלחתם? מעולה! כל הכבוד! תמיד האמנתי בקוראים של הבלוג הזה למרות שהם קוראים את הבלוג הזה).

לי אישית, כמו שטרחתי לציין יש חשבון גם בטוויטר וגם בפייסבוק, ולאחרונה, כמו שטרחתם לקרוא בתחילת הפוסט, אני מוצא עצמי מעדכן דווקא את החשבון שלי בפייסבוק. אם אני רוצה להיות אמיתי עם עצמי אני חושב שהסיבה האמיתית היא התחושה שהפייסבוק היא הזירה האמיתית בעוד הטוויטר הוא מגרש משחקים לאלו שמבקשים לעצמם תחושה של "לא להתערבב עם ההמון" או סתם להיות מיוחדים. אולי אני טועה, אבל זו התחושה שלי ואני מניח שיש לי עוד שותפים רבים לתחושה הזו.

אממ… עם הכתיבה מגיע התאבון – נראה לי שאחזור לעדכן גם שם.

, , , , , , , ,

אפל לוגו

הפוסט מוקדש לאישתי היקרה שתמכה בי ברגעים הקשים בהם הפנמתי את העובדה, שכמו הרבה חברות טכנולוגיות, אפל לא מושלמת

אני אוהב דרמות, יותר משאני אוהב דרמות אני אוהב דרמות טכנולוגיות. "מה זה דרמות טכנולוגיות? מה מורד מתחיל להמציא פתאום מושגים? למה אנחנו בכלל ממשיכים להכנס לבלוג שלו?" ובכן, אין ספק שאתם מעלים שאלות קשות ונוקבות ואני מציע לכם להתמודד איתם בגבורה ולא לטאטא מתחת לשטיח, אלא אם כן האישה שלכם הכריחה אתכם לטאטא את הרצפה ואז באמת הכי קל להעיף הכול מתחת לשטיח. לא שאני עושה את זה.

השבוע, הושק האייפון 4 החדש. כן, אני מודה, התרגשתי והתלהבתי מאד, אבל בסופו של דבר בחרתי לשדרג את האייפון 2G-קלאסי שלי (כן. יהיה פוסט פרידה מרגש) לאייפון 3GS (כן. יהיה פוסט חיכיתי-לך-כל-חיי מרגש אף יותר), אבל התקלות שהתגלעו (הע' היא בכוונה – אני כותב עם כישרון) מטרידים מאד וגרמו לי להרהר בשאלה "אפל לאן?".

אפל, שיש לה מקום של כבוד בתעשיית הטכנולוגיה העולמית, מושכת את תעשיית הסלולר לאן שהיא רוצה מאז שהשיקה את האייפון הראשון. היא גרמה לסמסונג, מוטורולה ונוקיה לצאת במהירות עם מכשירים תואמי אייפון מגוחכים שגרמו להם להיראות כחברות שיודעות רק להעתיק, וגם את זה בצורה גרוע ("צריך גם לדעת איך להעתיק" לימד אותי פעם מורה חכם), אפל כופה על ספקיות סלולר בכל העולם להסכים לדרישות המגוחכות שלה שאף יצרן אחר לא היה מעז להציע אפילו בצחוק, ובנוסף, מושכת חברות מחשבים רבות לשוק הטאבלטים שהיא בכלל לא המציאה, אבל אין ספק שהיא זו שהעלתה את השוק הזה על המפה.

אבל משהו נסדק השבוע. לדעתי, כשמנכ"ל אפל עונה ללקוח הפשוט שתוהה למה המכשיר שקנה במיטב כספו סובל מירידות קליטה מבהילות שזה בגלל שהוא "הוא לא מחזיק נכון את המכשיר הסלולרי", או מסביר את הכתמים הצהובים על המסך כ"דבק מסך שעוד לא התייבש", זה לא נשמע טוב. והאנשים מקשיבים, הם מקשיבים ומפנימים שמישהו עושה מהם צחוק.

נכון, אפשר להגיד שחלק מהדברים שאפל עשתה עד היום זה צחוק מהלקוחות שלה (נעילת מכשירים, סינון אפליקציות, איכות צילום מגוחכת, you name it) – אבל הפעם זה בצורה כל-כך בוטה וכל כך מכוערת שזו ממש וובוזלה שזועקת לך באוזן (קול שופר שלפני ראש השנה, אם תרצו דוגמה מהמסורת היהודית. בכל זאת, אני באמת מתיימר לכנות את הבלוג הזה "חינוכי").
עוד מוקדם להמר (היחס כרגע הוא 7:1 מי נכנס? מי נכנס??), אבל נראה לי שהרבה משתמשים בעולם מבינים שאין משהו קדוש במוצרים של אפל והם שווי ערך, אם לא פחותים לעיתים, ממוצרים של חברות טכנולוגיות אחרות. נראה לי גם שמלך ההר החדש מתחיל להפנים שיש לו בעיה למרות שעדיין לא התקבלו נתונים על ירידות חדות במכירות.

מצד שני, יכול להיות שאני טועה (כן, לפעמים אני טועה) וכמו שהאייפון 3GS לווה בקולות זועמים על התחממות יתר בליווי כמה "מומחים" שלעגו וסיפקו לנו שימושיים "יצירתיים" עם המכשיר המתחמם, כשבסוף המכשיר הוכיח את עצמו כמוצלח למדי ונטול תקלות מוזרות שכאלו.

יהיה מעניין, זה בטוח.

, , , , , , ,

פארק מים

אוקי נזכרתי. אז ככה, השבוע, בעודי בוחש בעזרת כפית פלסטיק אומללה את הקפה והסוכר עם המים החמים (32 סיבובים לצד ימין, לציון 32 גיגה זיכרון באייפון החדש שיהיה לי. מתישהוא), העפתי מבט חטוף בלוח המודעות שלנו במשרד והתפוצצתי מצחוק (זה קרה בדיוק בסיבוב הכפית ה-16, אינני יודע אם זה סימן רע לכך שיהיה לי 16 גיגה, אבל נעזוב את זה כרגע), על הלוח היתה מודעת פרסומת לפארק מים אי שם בחולון, המודעה מזמינה את הקוראים לבוא ולהנות בעולם הילד המקורה. "עולם הילד המקורה?!" אמרתי לעצמי וצחקתי בקול, "מה זה ילד מקורה? חה! חה! חה!"

רגע אחד, עלתה בי לפתע תחושה מוזרה, כבר צחקתי מהבדיחה הזו מתישהוא… אה, נזכרתי, זה היה בדיוק שנה אחורה כשאותה מודעת-ילד-מקורה הופיעה אצלנו בעבודה וכבר גרמה לי לצחוק ואפילו לכתוב על זה פוסט בבלוג שלי.

כשיש זיכרון חלש אפשר להנות מאותה בדיחה פעמיים…

נ.ב

לא הרבה השתנה. גם אז הכנתי קפה.

, , , ,

אני עשיר אייפון

כל זה תמורת 999.9 דולר. קחו מספר ותעמדו בתור

פעם, לפני שלכל דבר שזז היה אייפון לא היתה חנות אפליקציות רישמית, בגדול, היית אמור להסתדר עם האפליקציות שיש לך. גם אם התחכמת והשתמשת ב- Installer (כמו סיידה היום, למי שמבין על מה אני מדבר), האפליקציות שהיו זמינות שם למכשיר היו מכוערות ובנאליות מאד, כך שבכל מקרה לא היית מנסה להוריד שום דבר.

כשאפל פתחה לראשונה את חנות האפליקציות הוירטואלית "אפ סטור" ביולי 2008 (שנה אחרי ההשקה של האייפון הראשון), היתה אפל חסרת ניסיון ולא היתה עם ה"יד על הדופק" על כל אפליקציה ואפליקציה. חודש לאחר פתיחת חנות האפליקציות הופיעה לה אפליקציה בשם I Am Rich ומחירה נקבע על 999.9 דולר, תיאור האפליקציה לא הסתיר את העובדה שהאפליקציה לא עושה דבר מלבד להציג תמונה מעניינת של אבן אדומה וזוהרת וכך לאפשר לאותו אדם שהוריד ושילם על האפליקציה הזו להתרברב בפני החברים שלו שהוא כל-כך עשיר שלא אכפת לו לשרוף כסף על משהו שבעצם לא עושה הרבה. אין ספק שהמפתח עלה על משהו חכם, יש שיגידו שסטיב גוב'ס כבר עלה על הרעיון הזה.
יום למחרת אפל הזדרזה ו"הורידה מהמדפים" את האפליקציה המטופשת הזו לא לפני שהתברר, למרבה המבוכה, ששמונה אנשים כבר הספיקו לקנות אותה.

דרך אגב, אם בכל עשיתי לכם חשק לקנות אפליקציה שכזו תוכלו למצוא את I am richer בחנות האפליקציות של האנדרואיד שמחירה נקבע על 200 דולר (גוגל לא מתערבים בתוויות המחירים שהמפתחים קובעים) והאבן הפכה להיות דווקא בצבע כחול.

-תודה לזיו קיטרו ולשגיא שהעמידו אותי על טעותי וחידדו את הפוסט הזה-

, , , , ,

אייפון 5

נשכח בספריה עירונית - דגם סודי של האייפון 5. כפי שניתן להבחין מדובר בדגם בעל מראה מלוקק ומלוטש במיוחד עם ממשק משתמש ייחודי. פרשנים מהמרים שניתן יהיה להשיג אותו בצבעי שחור ולבן.

החיים לא קלים, את זה כל אחד בוודאי יודע. לפעמים יש רגעים שאתה מתייצב מול המראה ואומר לעצמך "גבר, אתה חייב להחליט".

זה החל בערך, קרוב ל.., פחות או יותר כש…, בדיוק אחרי הצגת האייפון 4 החדש. הוא ממש לא עשה לי את זה אני חייב לציין ומאז שנשבר לי האיפון הקלאסי אני משתוקק, זומם, רוצה, צריך להחליף מכשיר סלולרי ועכשיו אני נמצא בקונפליקט נפשי קשה. כל צד מושך לכיוון שלו, כוחות הטוב משכנעים אותי ככה, כוחות הרשע מנסים לשכנע אותי אחרת, המערב שבי דורש קידמה אבל המזרחיות שבי דורשת רוחניות, ג'ון לוק דורש שאעזור לו לצאת מהאי אבל ג'ק משכנע אותי להצטרף אליו אל המערה עם האור המוזר ולסיים את הסדרה בצורה מגוחכת. בקיצור, אני מתלבט בין אייפון 3GS לבין אייפון 4. וכשאני מתלבט בנושאים קריטיים שכאלו נוצר לו מין דיאלוג פנימי-אישי מרתק, אתן לכם הצצה חפוזה לנבכי נפשי המיוסרת:

"אתה בן אדם של אמירה, נכון מורד?" שאלתי את עצמי,

"מה זה בן אדם של אמירה?" שאלתי את עצמי בחזרה,

"אתה בן אדם עם מסר, בן אדם אמיתי שהולך נגד הזרם אם צריך, בן אדם שאוהב להיות מיוחד"

"כן, זה נכון" אם מישהו בעולם יכול לתת לי מחמאה אמיתית – זה אני. תמיד המחמאות שלי כל כך כנות.

"אז מה יש לך לחפש באייפון 4 החדש? – לכולם הולך להיות אחד כזה, אתה… אתה… – אתה תהיה אחד מהעדר!"

"אחד מהעדר?! OMG! בחיים לא!"

"חוץ מזה, כשישאלו אותך איך אתה מרשה לעצמך להסתובב עם דגם אחד אחורה תמיד תוכל להגיד שאתה מעדיף לחכות לאייפון 5"

"וזה נכון, אני באמת רוצה את האייפון 5"

"אף פעם לא ראית את אייפון 5!" הקשתי על עצמי.

"מה זה קשור? גם לא נסעתי בפורשה, זה אומר שאני לא יכול לרצות פורשה?" ואני באמת רוצה פורשה.

"רכישה של אייפון 5 תצריך אישור מהאישה, אתה יודע"

"יש עוד זמן רב להודעה על אייפון 5 כך שיש מספיק זמן לעבוד על זה ולהשיג אישור"

"בכלל, אייפון 3GS הולך לרדת במחיר, אבל למי אכפת מהמחיר, אתה איש של עקרונות"

"היי! המחיר באמת יירד! אבל אתה צודק, למי אכפת המחיר – אייפון 4 הוא מכשיר עלוב"

"למעשה הייתי מתייחס אליו כבן חורג למשפחת האייפונים, מין מוטציה מלוקקת שמחפשת משפחה".

"כן. לגמרי, – הוא כזה עלוב ששכחו אותו בפאב!"

"כן, עלוב"

"אז הולכים על אייפון 3GS?"

"אמממ….החלטה קשה"

"זה יהיה יותר זול"

"טוב, בסדר אייפון 3GS. – אבל לא בגלל המחיר"

"ברור. זה בגלל שאתה בן אדם עם אמירה".

"כן. בבחירה הזו אני בעצם מניף דגל חברתי!"

"לגמרי. אתה ממש מנהיג".

"מלידה".

, , , , , , , , ,

אימיול

זה הסמל של תוכנת אי-מיול, או ככה לפחות טוען החבר-משתמש-האי-מיול שלי

יום שישי הוא יום נהדר. יש כמה סיבות לכך: קודם כל מדובר ביום שהוא חופשי עבורי ואני יכול לשבת ולכתוב בנחת את הטקסטים המשובחים האלו שמבלבלים אתכם כל פעם מחדש, מלבד זאת, ביום הזה כבר ברור לי שאני כבר נמצא בסוף השבוע – מצרך שהופך עבורי יותר ויותר חשוב כמו אוויר לנשימה (יום חמישי הוא עדיין לא סוף שבוע, עם כל הכבוד ליום חמישי), ואחרון אחרון חביב – יום שישי הוא היום היחידי בו אני יכול להנות ולהוציא את שני הילדים המקסימים שלי מהגן (מידי פעם אני מצליח להתחמק מהמטלה הזו).

זה היה אחד מימי השישי האלו שהלכתי להוציא את הילדים מהגן, כשחשבתי לעצמי שזה קטע מדהים שהילד שלך רואה אותך בדלת הכניסה לגן, מתרגש מאד ורץ לקראתך, מחבק אותך ומספר לך כמה הוא התגעגע אליך, ואז, חוזרים הביתה והכל נרגע – כאילו רגע המפגש המחודש הוא השיא ואז חוזרים לשגרה בה אתה הופך לדמות מובנת מאליה – עד למפגש הבא. מחשבות עמוקות, אני יודע.

בכל מקרה, אני מרים את הילדים על הידיים ויוצא החוצה מהגן בדרכי לרכב. תוך כדי הליכה אני מעיף מבט לעבר אחד מחלונות הגן ששייך לחדרה של מנהלת הגן ומבחין שהיא יושבת עם הגב כלפי חוץ ומסך המחשב שלה גלוי, אני מסתכל לשנייה על המסך ולהפתעתי הרבה, במקום לכתוב מייל באאוטלוק, לבנות טבלה באקסל או לכתוב מסמך בוורד היא… משתמשת בתוכנת אי-מיול! (אי-מיול, למי שלא מכיר היא תוכנת שיתוף קבצים לא חוקית) – אני אישית, כמובן, אינני משתמש בתוכנה שכזו, אבל יש לי חבר שכן והוא הראה לי פעם איך זה נראה.

אני נעצר במקום ועושה פרצוף מופתע (הגבות עולות למעלה הפה נפתח בצורה מטומטמת. כן, אני חייב להפסיק להיות כזה שקוף), אני מרשה לעצמי להביט שוב במסך ולוודא שאכן מדובר באי-מיול כי, כמו שטענתי קודם, אינני בקיא באיך בדיוק נראית התוכנה הזו – רק לחבר (אחד) שלי יש אותה. אני מנסה להרוויח עוד כמה שניות ולברר איזה סרט או משחק גברת מנהלת בדיוק בוחרת להוריד, אבל לצערי לא הצלחתי.

– מקווה לעדכן אתכם בפרטים מדוייקים יותר בפעם הבא…

, , , , , , , , , ,

עבודה אקדמית על בלוגים

לפני כחודש, פרסמתי את הפוסט "כשהאקדמיה חוקרת את הבלוג שלך", בפוסט, סיפרתי לכם שנעשתה עבודה אקדמית אמיתית על הבלוג הזה. אחרי גל של בקשות, תחינות ואיומים ממשיים על חיי החלטתי לפרסם את העבודה האקדמית הזו במלואה (כמובן אחרי קבלת אישור מכותבת העבודה), מקווה שתהיו קצת יותר חכמים אחרי קריאת העבודה…

קריאה מהנה!

המשך…

, , , , , , , , ,

אין צורך במילים, אתם יודעים בדיוק מה עובר לי בראש.

iPhone 4

, , , , ,

אייקונים לרשתות חברתיות

אייקונים יפים לרשתות חברתיות

social networks icons

השבוע נתקלתי במאגר יפיפה הכולל 21 סטים של אייקונים ברורים ויפים המייצגים רשתות חברתיות להורדה חינמית כך שאפשר להשתמש בהם בבלוג או באתר שלכם כשאתם מטריחים אנשים לבדוק את דף הפייסבוק או הטוויטר האישי שלכם.
בעודי מעיין בסטים היפים של האייקונים האלו חשבתי שיהיה נחמד לתת קישור למאגר החינמי וכך לחסוך לאנשים זמן, כסף וכאב ראש. "הקוראים של הבלוג בטח יודו לי מאד" חשבתי לעצמי, "אל תהיה תמים, מורד", תיקנתי את עצמי, "הם יבואו, יקחו, וילכו. הם אפילו לא יסתכלו לאחור כשיסגרו את הדפדפן". "אז למה אני טורח?", תהיתי, "כי אתה אדם טוב, מורד, כי אתה אדם טוב".

למאגר האייקונים החברתיים החינמיים

, , , , , , , , , ,

אייפון שבור

החזיק מעמד שנתיים וחצי. אם זו לא גבורה, אני לא יודע מה זו גבורה

זה לקח בדיוק שנייה אחת מאד ארוכה שמשתחזרת לי שוב ושוב בזיכרון שצרוב לי בראש. בזיכרון, התאונה לקחה זמן רב יותר, בזיכרון, אני ממש מרגיש אותו חומק מבין אצבעותיי בעוד הפה שלי נפתח ונמתח בזעקת "לללאאאאאאאאאא…." איטית וכואבת.

זה קרה במהלך הטיול של אישתי ושלי בצפון הארץ השבוע (נטול אינטרנט. נטול ילדים), יצאתי מהרכב הממוזג והחום הראש פינאי היכה בי בחוזקה, כשלפתע, האייפון נפל לי מהידיים אל כביש האספלט הלוהט – ונסדק. כרעתי ברך ושלחתי יד רועדת להרים אותו, מהאבחון הראשוני הבנתי שהמסך ממש נסדק, אבל המכשיר עצמו עובד בסדר גמור. ככל שהזמן עבר שמתי לב שיותר ויותר פיקסלים שרופים מופיעים לי על המסך.

אשתי, שהבחינה באייפון החבול מיהרה לנחם אותי "אוי, לא נורא…"

"כן," עניתי לה "ציפיתי שזה יגיע מתישהוא…"

"אני כל-כך מצטערת…"

"הוא היה אייפון כל-כך טוב"

"כן, אני בטוחה"

"אני לא בטוח שאצליח להתחבר ברמה הריגשית למחליף שלו"

"המחליף שלו?"

"כן, המחליף שלו, אבל זה בסדר, יחשפו אותו רק בעוד שבועיים ועד אז האייפון העגלה הזה יחזיק מעמד"

"קראת לאייפון שלך עגלה?!"

"אה…אופס, התכוונתי נשמה"

"מורד! אתה לא מקבל את האייפון החדש!"

אז השפלתי מבט לאדמה ונשמתי ונשפתי בקול חזק,

"מה קרה?" שאלה אישתי,

"כלום, עזבי, לא משנה"

"מורד, אל תשחק לי אותה עכשיו…"

"אני כל-כך אתגעגע אליו, שום אייפון בעולם לא יפצה על זה! שום אייפון!"

"אל תיקח את זה ללב, יהיה בסדר"

"לא. ממש לא יהיה בסדר" אמרתי וניגבתי נזלת עם השרוול בעודי מתייפח.

"יודע מה?"

"מה?"

"נחכה עוד שבועיים, נראה מה שווה האייפון החדש ואז נחליט, טוב?"

"בסדר, אבל הוא בחיים לא יצליח להחליף את האייפון שלי! שום דבר לא יצליח להחליף אותו!"

"אבל אייפון חדש יעזור, נכון?"

"כן, קצת" המשכתי לייבב קלות,

"יופי חמוד"

"עכשיו אני רוצה גלידה".

* אני יודע מה אתם חושבים שם, כן, אתם מהצד השני של המסך. אתם בטח חושבים משהו בסגנון "אה-אה, הוא בטח עשה את זה בכוונה, או אולי היה זה תת המודע שלו שגרם לו להפיל את האייפון הישן מהידיים בשביל להשיג לעצמו אחד חדש, והוא עוד עושה את זה במסווה של מסכן. כמה עלוב". אתם יודעים מה, תחשבו מה שאתם רוצים, אבל אני איבדתי חבר ולכן אני אבכה לי בשקט בצד.
בכל מקרה, אני מעדכן את מחיר המבצע של האייפון שלי (כבר ניסיתי למכור אותו ללא הצלחה ב-9.99 ש"ח) ל- 3.99 ש"ח ואני גם מוכן לגמישות במחיר. לרציניים בלבד, לא בשבת.

, , , , , ,

Older posts >>

Theme Design by devolux.org