Usability Talking

בלוג טכנולוגי על עולם האינטרנט, החדשנות, הקהילות הסטארטאפים והיזמות

Archive for אוגוסט 2009

חלאקה הוא טקס תספורת יהודי, קבלי במקורו, הנערך לילדים כשהם מגיעים לגיל שלוש. (ערך "חלאקה", ויקיפדיה)

בני הבכור הגיע לגיל שלוש (מזל טוב, מזל טוב) ואם זו לא סיבה מספיק טובה, הרי שהשיער שגלש לו על העיניים היתה זרז די רציני בהחלטה לקיים את טקס החלאקה בדיוק במועדו, ולשלוח אותו אחר כך לספר שכונתי, שיגזוז אותו.

"למה לא ללכת לכותל?" העלתה אישתי אפשרות למיקום טקס החלאקה, "זה מקום שתמיד נחמד ומרשים לעשות בו טקסים"

"למה לא, באמת" עניתי, וכך, ביום שישי האחרון מצאנו את עצמנו במכונית בדרך לירושלים לטקס חלאקה צנוע בכותל.

"...כוחות משטרה פרוסים ברחבי ירושלים בעקבות התפילה הראשונה של חודש הראמאדן הנערכת בהר הבית…" הקריא קריין החדשות ברדיו בעוד אנחנו עולים על כביש 1 המוביל לירושלים, אמממ… הסתכלתי על אישתי והיא עליי  "…כמו כן, מתכוננת המשטרה להפגנות החרדים הצפויות בחניון קרתא", אאאה… אוקי… אמממ… כנראה שהולך להיות מעניין.

ומעניין באמת היה, כל אדם שני בירושלים באותו יום היה שוטר ולמצוא חנייה בירושלים היה דבר בלתי אפשרי (כמו להכנס לתוך כיכר רבין ביום העצמאות עם אוטובוס). בסופו של דבר החננו בחניון קרתא. "סליחה, עד איזו שעה החניון פתוח בצהריים?" שאלתי את השומר בכניסה לחניון, הוא הסתכל עליי וגלגל את עיניו. וואללה, נזכרתי, חניון קרתא הוא-הוא חניון המריבה, והוא בכלל הולך להיות פתוח אל תוך הלילה. החננו והמשכנו ברגל.

אם בירושלים כל אדם שני היה שוטר, אז בכותל כל אדם רביעי היה אזרח, בעוד כל השאר היו שוטרים ומג"בניקים. תחושת ההולך-להיות-מעניין הלכה וגברה.
את הטקס ערכנו בשמחה, עד שצליל בכי קטן ומאיים הגיע לאוזננו והזכיר לנו שיש עוד מישהו שמאד שמח בטקס, באמת, אבל בא לו לאכול עכשיו, אז שנזיז את עצמנו בבקשה למקום שקט וניתן לו לאכול. אז מצאנו מקום והאכלנו את התינוק הטרי.

פתאום, משום מקום, מתחילות להופיע מכוניות משטרה מהסוג הכבד, וכשאני כותב "מהסוג הכבד" אני מתכוון למאזדות 6, גיפים אזרחיים ובסוף גם אאודי יפיפייה. כל צמרת המשטרה, כולל המפכ"ל בכבודו ובעצמו, נאספה סביבנו ודנה במצב הרגיש שהולך ומתגבש מדקה לדקה במתחם הכותל. אפילו ערוץ 10 הגיע כדי לצלם אותם, ואותנו.

"אז מה", שאלתי בחיוך את אחד השוטרים, "יהיה היום שמח בכותל, הא?"

"נקווה שלא" ענה לי בחיוך רפה והלך לו. בסוף הסתבר לי שמדובר היה במפקד משטרת הכותל, שלא הבין למה מישהו מנסה לדרוך לו על הפצעים, הרי ברור שמה שהוא רוצה (ומה שכולנו בעצם רוצים), זה שתפילות הרמאדן יעברו בשקט במתחם הכותל עליו הוא אחראי.  (אין ספק, מורד שטרן, אומן יחסי האנוש)

סיימנו להאכיל את התינוק והמשכנו לדרכנו, בדרכנו לעיר העתיקה פגשנו את שר התיירות, סטס מיסז'ניקוב, שבחר, משום מה לבקר דווקא באותו יום בכותל, אולי גם הוא, כמונו, שמע על היום המיוחד שהולך להיות היום כשכבר היה בדרך…

– בסוף, מסתבר, תפילות הרמאדאן עברו בשקט, בדיוק כמו שהסברתי למפכ"ל שאני מעריך שיקרה.

המפכ"ל מתייעץ עם יועציו (איתי הוא התייעץ אחר כך, הרחק מעדשת המצלמה)

מפכל המשטרה

שר התיירות בכותל מגיע לכותל:

שר התיירות

והגדול מכולם, מקנח את היום בעוגה חגיגית:

הבן המתוק שלי

אזהרה חמורה למטיילים בכותל בחודש הרמאדן (ובכלל) : לא מצאתי וייפיי פנוי בשטח הכותל. היערכו בהתאם.

, , , , , ,

בפוסט "תפתח ת’שער אני אומר לך!" (אחח.. הכותרות היצירתיות שלי, פשוט להתענג עליהן), כתבתי על השער החשמלי שהותקן בבנין בו אני גר ועל כך שבחרתי לקנות שלט במקום להשתמש בטלפון הסלולארי שלי לפתיחת השער.

השבוע נפל דבר בבניין, עקב בעיות עם השימוש במכשיר הסלולארי הוחלט לחזור לשיטות הישנות והטובות ולאפשר את פתיחת השער באמצעות השלט בלבד:

ועד בית

אינני יודע מה היו אותן "בעיות בהפעלת השער באמצעות הסלולרי" (אינני חבר בוועד הבית, נכשלתי בבחינות הקבלה), אבל זה בהחלט שווה לברר.

חשבתי שיהיה מעניין ליידע אתכם בעניין הזה, ואולי אפילו אצליח לשחזר את ההצלחה של הפוסט הקודם ולהגיע שוב למספר רב של תגובות (פאתטי, אני יודע), אני רק מקווה שלא אתקל בעתיד בהודעה נוספת שתבשר לי שיש גם בעיות עם השלט:  "שכל אחד פשוט יפתח לעצמו את השער ביד, ושלא ישכח לסגור אחריו".

, , ,

קרדיט לתמונה: Jerusalem Photos

חזרתי היום הביתה ואני מאד שמח, אפילו שהבית שלי נמצא בנתניה, הייתי עם המשפחה ארבעה ימים בירושלים ואין ספק שעכשיו אני זקוק לחופש מהחופש. (טיול עם שני ילדים קטנים זה דבר מעייף כל כך)

הנה כמה נקודות מעניינות בהן נתקלתי במהלך הטיול:

1. הנסיעה והניווט הזוועתיים בירושלים גרמו לי להסיק שאפילו גי.פי.אס לא יכול להיות יעיל באיזורים שכאלו. הטכנולוגיה פשוט לא יכולה לפתור הכול.

2. תאמינו או לא, יש מלונות ללא גישה לנכים ועגלות ילדים. למעשה, שמתי לב שצוות המלון אפילו לא מבין שיש בעיה כי הוא גם לא מציע עזרה כשהוא רואה אורח שממש נאבק במדרגות. הקטע המצחיק בכל העניין הוא שאם אתה נכה ואתה בכל זאת מתעקש ועולה את 14 מדרגות הכניסה למלון ואת 6 מדרגות הלובי ואז יורד חצי קומה (10 מדרגות), מחכה לך (כפרס על המאמץ הכביר) … חדר שירותי נכים.

3. במהלך הטיול זכיתי לכמה רגעי חסד אותם ניצלתי להעלות כמה אמרות שפר משל עצמי לטוויטר, אחרי שכתבתי: "אם בגן החיות התנכי לא יהיה ויייפייי אני מדווח לרשויות על התעללות בחיות!" (מורד שטרן, איש טבע ומגן זכויות החיות באשר הן) ענה לי בטוויטר חנן כהן שאני מוזמן לבוא למוזיאון המדע שם אמצא גם וייפיי וגם מזגן, גם וייפיי וגם מזגן? ברור שאנחנו באים! ובאמת, יום למחרת קפצנו למוזיאון המדע. היה מדהים (גם הוייפיי וגם המזגן).
במהלך הביקור גם זכינו להכיר את חנן ולשמוע ממנו על מוזיאון המדע ועל קונספט מאד מעניין של ממשק משתמש שהוא הכניס לשימוש באתר המוזיאון, אכתוב על כך פוסט נפרד בקרוב.

4. לדעתי גשר המיתרים הוא יפה אם כי חבל על הכסף, לדעת אישתי הוא מכוער. לדעתי אפשר היה בכסף הזה להשקיע ברשת וייפיי שתכסה את כל ירושלים, לדעת אישתי צריך לזרוק לי את האייפון לפח.

5. אחרי שהבן חרש לי על האייפון והחזיר לי אותו כל יום עם בטרייה גמורה אותה הייתי צריך להטעין מחדש באופן מלא במשך כל הלילה, יש סיכוי שתשמעו בקרוב על מלון ירושלמי שפושט רגל עקב חובות לחברת החשמל.

, ,

 

השבוע הותקנה בבניין בו אני גר (נתניה. אל תתעסקו איתי) שער חשמלי לחנייה. בברירת המחדל שלו, יכול השער להפתח עבור המשתמש באמצעות מכשיר הסלולרי  וזאת על ידי התקשרות חינמית למוקד חכם שמזהה את מספר הטלפון ומוודא כי יש למתקשר הרשאת כניסה לחניון, אופצייה נוספת היתה לרכוש שלט אינפרה אדום קטן ב-70 שקלים ואיתו לפתוח את השער.

בסופו של דבר רכשתי את השלט ואמרתי לעצמי "בואנה, זה אחלה של פוסט"

"מה אחלה של פוסט?" עניתי לעצמי "זה כולה שלט לשער חשמלי"

"נכון, אבל העובדה שהסכמת להשקיע כסף בשירות שהיה זמין בחינם דורשת בירור, כמו כן אודה לך אם תפסיק לדבר לעצמך"

אז למה באמת העדפתי לרכוש שלט קטן שכל מה שהוא יודע לעשות זה לפתוח את שער החנייה ולא העדפתי להשתמש באייפון שלי כשלט? אני חושב שיש 4 סיבות עיקריות מאחורי הבחירה התמוהה לכאורה:

1. מספר פעולות: מכשירי הסלולרי נבנו להוצאת שיחות למספר רב של יעדים, ולכן, במקרה הגרוע אני אצטרך כל פעם לחפש את מספר הטלפון של המוקד באנשי הקשר, במקרה הטוב אני פשוט אצור לי חיוג מקוצר, בכל מקרה, לפני כל שימוש אני אצטרך לבצע את פעולת "ביטול נעילת מקשים" של הסלולרי.

2. זמן תגובה: אין ספק שעד שאני אוציא את הסלולרי מהכיס, אחייג למוקד, המוקד יזהה את מספר הטלפון שלי ויפעיל את השער, יעבור זמן רב יותר מאשר לחיצה על שלט שתגרום לשיגור של קרן אינפרא אדום.

3. שיגרת היום יום: לא תמיד אני יוצא ומכשיר הסלולרי שלי איתי (לצאת היום עם אייפון כבר לא מרשים הרבה אנשים, אפשר להשאיר בבית), לעמת זאת, השלט תמיד יהיה זמין לשימוש כי הוא תמיד יהיה באוטו.

4. קמצנות נטו: אני מעדיף להשתמש בשלט ולו רק בגלל החשש הקל שמתישהוא באחת הפעמים שאשתמש בסלולרי, המוקד ההוא יחייב אותי בשיחה.

,

טוויטר

עוד פוסט בנושא טוויטר. אתם מוזמן לעבור לבלוג הבא. (סתם, תישארו, דווקא מעניין הפעם)

שמעתם פעם על המונח "TweetBomb" ? (ובתרגום לעברית "פצצת ציוץ". נעים להכיר: מורד שטרן, מתרגם מקצועי) זהו המונח הכי מעניין בו נתקלתי בקשר לטוויטר ולכיוון אליו הוא הולך, זהו מונח המבטא רעיון פסימי ואפוקליפטי בנוגע לעתיד של טוייטר, כזה שממליץ לנו "היי, אולי כדאי לסגור את הדבר הזה". הרעיון מאחורי הביטוי "TweetBomb" מצביע על כך שלטוויטר יש כל כך הרבה כוח, שמספיקה מחרוזת אחת של טקסט, המוגבלת ב 140 תווים, בשביל להכות באוייב או ליצור מהומות קריטיות בעולם.

נו באמת מורד, אתה חושב שיש לנו בעיות שכליות שאנחנו נאמין בקלות לשטויות שאתה כותב? אתם בטח חושבים לעצמכם, ובכן, אינני חושב שיש לכם בעיות שכאלו, אם כי אני בהחלט ממליץ שתבדקו את עצמכם אם אתם מבלים בבלוג הזה יותר מידי זמן, אבל בכל מקרה, תנו לי להסביר למה הכוונה – נניח שיש חשבון טוויטר שצובר לעצמו המון עוקבים, הוא מסוגלים בהודעת טקסט אחת, שתגיע לכל העוקבים שלו ברגע אחד, ליצור תנועה אדירה של אנשים, הן תנועה פיסית (להגיע להפגנה במקום מסויים) והן תנועה אינטרנטית (ליצור טראפיק אדיר שייפיל שרתים).

פצצה שכזו היא עניין של זמן, לדעתי, ברגע שייכנסו גורמים דתיים פאנטים המשתייכים לחוגי טרור, הטוויטר יוכל להיות כלי חזק מאד עבורם, במידה ותתגבש דמות דתית אמונית חזקה (סוג של אובמה בן לאדן, רק בטוויטר), שתמשוך אליה עוקבים רבים, שלא רק עוקבים אחריה אלא ממש מאמינים בה. עם דמות שכזו, האיום של טוויט בומב יכול להפוך ממשי הרבה יותר. תחשבו על זה לרגע, לכל מאמין/עוקב של הדמות הזו יש "סוכן" בשטח שמשמש לו כעיניים וידיים ויכול לעדכן את המנהיג במתרחש בזמן אמת דרך הסלולרי, ממש כמו חיילים.

היום יש לנו את אשטון קוצ'ר כדמות מובילה בטוויטר, אבל הוא בסך הכול שחקן קולנוע אמריקאי, אף אחד לא "מאמין" בו באמת, חוץ מילדות קטנות שיילכו ויקנו מוצרים עליהם הוא ימליץ (וזה בהחלט כוח), ברגע שגורמים דתיים פאנאטיים יכנסו ברצינות לטוויטר, יהיה מעניין באמת.

, , , , ,

מלחמה טכנולוגית

עולם הטכנולוגיה גועש וקוצף, זה פשוט לא להאמין עד כמה תחום הטכנולוגיה, ובעיקר הסלולר והאינטרנט (שזה החלק שרוב האנשים אוהבים. או שזו סתם בעיה אצלי) הוא תחום דינמי מלא מאבקים, יצרים, שנאה, אהבה, תככים ומזימות (טוב, לא ממש שנאה-אהבה-תככים-מזימות, אני בסה"כ מאמן את כישורי הכתיבה השנונה שלי).

בשביל הסדר הטוב, החלטתי לתת עידכון קצר על המצב בארבע חזיתות שונות של עולם הטכנטלוגיה, סביר להניח שהעידכון יהיה רלוונטי בדיוק לשבוע מרגע כתיבתו שכן השינויים בשוק הם עצומים ומפתיעים.

WWW
זירת אינטרנט: אין ספק שהמפתח ל"שליטה" באינטרנט כיום הוא מנוע החיפוש ולא הדפדפן, 90 אחוז מהגולשים משתמשים במנוע החיפוש ע"מ להגיע לאתר שהם רוצים גם אם הם יודעים מה הכתובת, כמה מכם יכתבו www.coca-cola.com  וכמה יכנסו זריז לגוגל ויכתבו "קוקה קולה" ?
שלושה שחקנים ראשיים נאבקים בזירה הזו נכון להיום, גוגל עם מנוע החיפוש הידוע שלהם, יאהו ומיקרוסופט עם הכניסה החדשה והמפתיעה של מנוע החיפוש החדש וקוצר השבחים שלהם "בינג". אין ספק שגוגל יושבים היום חזק במקום הראשון, אבל נראה שבינג גורם לכמה אנשים בגוגל להזיע.

סיכום: אין חדש תחת השמש ויש ספק גדול אם בינג יהפוך את האינטרנט על פניו. מדברים על כך שההפתעה הגדולה תבוא דווקא מהכיוון של טוויטר, אבל אני לא רואה את זה קורה.

אוהבים אייפון
זירת הסלולר: יותר ויותר רואים שהחזית הזו של הסלולר משפיעה מאד על חזית האינטרנט. עם כניסת המכשירים הסלולרים החכמים, ובראשם האייפון, הגלישה מהאינטרנט עוברת לכל מקום, ולכן גם משפיעה על גוגל ומיקרוסופט שסימנו את הטריטוריה הזו כחזית מאבק נוספת, לחזית הזו הן שולחות את אנדרואיד המבטיח (גוגל) ווינדוס-מוביל (מיקרוסופט) הוותיק והחבול, לדאבונן, שטח המלחמה הזה כבר תפוס חזק ע"י אפל, מפתחת האייפון ומערכת ההפעלה שלו שמוצאת עצמה כיום מול האיום ההולך ומתגבר של פאלם ומערכת ההפעלה שלה. נוקיה, שתופסת את המקום השלישי בוחנת טיפוס למקום השני על ידי קנייה של פאלם.
דחיפה נוספת לזירת הסלולר מתקבלת מהמודל העיסקי המוצלח של אפל (אפ-סטור) שהולך ומשכפל את עצמו לכל מערכות ההפעלה הסלולריות.

סיכום: חזית לוהטת בטירוף, כולם רוצים להיות מלך ההר, ובצדק.

סטיב בזוס
ספרים אלקטרונים: זירה חדשה עליה השתלטה אמאזון בחוכמה ובמהירות כשהיא בסך הכול מחקה את מה שאפל עשתה לשוק לנגנים. כיום, מובילה אמאזון בשליטה בשוק הזה כשמאחוריה סוני עם הקורא שלה (sony reader), הצפי להפתעת האוייב בשטח הזה שמור לאפל, שעל פי הפרסום צפוייה להשיק את מחשב ה-note שלה (רק מסך מגע, ללא מקלדת) בחודשים הקרובים, המחשב הזה אמור לגרום לקינדל להראות חיוור מאד.

סיכום: יהיה מעניין, בניגוד לשוק הנגנים שנבלע ע"י הסלולר, שוק הספרים האלקטרונים "מוגן" עקב גודל טקסט ותצורה שצריכה להיות נוחה למשתמש ולא יכולה להתכווץ לכדי גדול מסך של סלולר.

נגן המדיה של מיקרוסופט
נגנים אלקטרונים: שוק שהולך וגווע בגלל המכשירים הסלולרים, אפל מובילה בגדול בתחום, וגם היא מתחיל להסיר מפס הייצור את האייפוד הקלאסי שלה. מעניין שרק מיקרוסופט עדיין ממשיכה לנסות לדחוף את ה- zune שלה…

סיכום: תתחילו להפרד מהנגנים שלכם.

– כאמור, זוהי דעתי בלבד, לא הייתי מציע לכם לקנות על סמך דיעה זו מניות בחברה כזו או אחרת.
במידה ואתם כן קונים מניות בהסתמך על דיעה זו, אשמח אם תעבירו לרשותי כמה מניות, בכל זאת, חבר'ה, מי עזר לכם?

, , , , , , , ,

Theme Design by devolux.org