Usability Talking

בלוג טכנולוגי על עולם האינטרנט, החדשנות, הקהילות הסטארטאפים והיזמות

Archive for אפריל 2009

ניקולאס קייג

צהרי יום שישי. אני ואשתי יושבים מותשים אחרי ניקיונות לכבוד השבת וממלאים טפסים לגן של הבן בשביל הרישום לשנה הבאה.
כשהגיע החלק בטופס בו כל הורה ממלא פרטים אישיים על עצמו (שם, גיל,תעודת זהות וכו) מילאתי בזריזות, כשהגעתי ל"עיסוק האב" – החלק היצירתי והמופרע שלי לקח פיקוד:

"סוחר נשק".   :)

, , ,

מגזין אייפון

אחרי תפילות ללא קץ קיבלתי אתמול מגזין המוקדש כל כולו לאייפון, המגזין בפורמט PDF ומחולק ל-6 קבצי זיפ, אם זה מעניין אתכם (וזה אכן מעניין אתכם), אתם מוזמנים להוריד אותו.

תודה לבימבה על העזרה!

תהנו!

, , , , ,

קראתי באתר כלשהוא שביוטיוב מסתובבים הרבה סרטונים על "תינוקות האייפון".
"תינוקות האייפון" זה ביטוי לילדים קטנים שמצליחים לתפעל את האייפון בקלות בגלל ממשק המשתמש הכל-כך פשוט שלו. לא טרחתי לצפות בסירטונים האלו, אני חי את זה יום-יום.

קבלו הצצה חפוזה על תינוק האייפון הפרטי שלי:

הבן שלי עם האייפון

עם האייפון על הספה

אייפון

, , , ,

חזרה לעתיד
במהלך שיחה מעניינת שהיתה לי עם קרוב משפחה על טכנולוגיות עתידיות (והוא עמוק בתחום), הגענו לדבר על הסרט "חזרה לעתיד" :

"תראה איך יוצרי הסרט חזרה לעתיד פיספסו את המהפכה האמיתית שהתרחשה".

"מה? אתה מתכוון לאייפון ?" שאלתי.

"לא… מי לעזאזל נתן לך רישיון לכתוב בלוג בנושא טכנולוגיה ?!".

"לא צריך רישיון. למזלי".

"האינטרנט! המהפכה הכי גדולה שהיתה לנו, אני ממליץ לך לצפות בסרט ולנסות ולראות איזה פיספוס רציני היה לסטיבן שפילברג כשניסה לחזות את העתיד בשנת 2015, שזה ממש קרוב לזמן שלנו, תכתוב על זה פוסט. אה, ותן לי קרדיט עם השם שלי".

"אין בעיה, קרוב משפחה שלי".

אז צפיתי בסרט חזרה לעתיד 2 בו מייקל גיי פוקס קופץ לשנת 2015, וניסיתי לשים לב לסביבה הטכנולוגית שסטיבן שפילברג ניסה לחזות, רק אזכיר שהסרט נעשה בשנת 1989, ומנסה לנחש איך יראו החיים 25 שנה קדימה:
1. תקשורת ומחשוב – אכן היה פיספוס רציני בכל הנוגע למהפכת המידע, הבית העתידני מלא במכשירי פקס, נו באמת… גם מכשירי טלפון ניידים לא נראו באופק, מצד שני, את שיחות הוידאו הם הצליחו לחזות.
כשאני חושב על זה עוד קצת אין גם שום זכר למכשיר המזכיר בצורה כזו או אחרת מחשב, מלבד, אולי, המוכר במסעדה שהיה רובוט עם פיצול אישיות ( אולי רמז מעורפל מאד לאינטליגנציה מלאכותית? ) .

2. תנועה – הכי קל ובאנלי היה לנחש שהמכוניות יעופפו, קרוב המשפחה שלי טען בשיחה שזה גם אפשרי מבחינת טכנולוגית אפילו היום, אבל כל עוד אי אפשר להסדיר מבחינה חוקית את עניין המכוניות המעופפות, עקב הסיכון הרב שבדבר, זה פשוט לא יוצא לפועל. גם הסקיטבורד המעופף (אני רוצה כזה! אני רוצה כזה!!) ממש לא קיים היום, ניתן למצוא (וגם זה בקושי) קורקינטים ממונעים.

חזרה לעתיד

3. ביגוד – בהתחלה היה נראה לי שהבגדים שנבחרו לייצג את תושבי העתיד הם צעקניים וצבעוניים מידי, אבל אחרי דקה הבנתי שזה לא נכון, הבגדים שנבחרו די מזכירים את הבגדים בהם נעשה שימוש בהווה מלבד דבר מהותי אחד, אנחנו לא לובשים ביגוד חכם (המעיל של פוקס מדבר, מתייבש אוטומתית ומתאים את הגודל ללובש). גם נעליים שנסגרות בצורה אוטומאטית על רגלי האדם לא ניתן למצוא היום.

חזרה לעתיד

4. מחלות - באחד הסצינות פוקס העתידי והמבוגר מנסה לנגן בגיטרה אבל בעקבות תאונת דרכים שהתרחשה בנקודה מסויימת על ציר הזמן הוא לא מסוגל לשלוט על היד צורה טובה, אמממ.. מייקל גיי פוקס חולה היום בפרקינסון….

אני חושב שמנקודת הזמן בה אני נמצא הכי קל לשבת ולצחוק על כל הניסיונות לנחש את העתיד, כמו שנעשו בסרטים, אפשר גם לראות בבירור שסרט נעשה בזמן מאוחר יותר הוא צופה את העתיד בצורה יותר מוכרת וכנראה גם יותר מדוייקת.
אני אשים לב לנקודות האלו בסרטים הבאים ואדווח שוב על נקודות מעניינות.

, , , , , ,

אתמול יצאנו עם חברים לאתר "נחל תנינים" שבצפון לטיול פסח, היה מאד נחמד, באמת, אם אני מצליח להדחיק את העובדה שכל אתר בו הייתי היה מלא עד אפס מקום, שהייתי תקוע בפקקים בלי סוף, שלקחו לי 30 שקל על שלושה ארטיקים מסכנים, שלא הצלחתי לקלוט ויי-פי בשום פינה בטבע ( אולי שהרשות להגנת הטבע תתחיל לרשת כבר את האתרים שלה, מה קורה?! ) ושכל שנה אני אומר לעצמי "זו הפעם האחרונה שאני עושה את זה לעצמי" אבל מוצא את עצמי שנה אחרי באותו המצב בדיוק, היה באמת נחמד. באמת.

היום נשארתי עם אילון (היורש שבתמונה משמאל) בבית. בניתי יחד איתו תוכנית טיול אולטימטיבית, והוצאנו אותה לפועל. אני יותר משמח לחלוק אתכם את תוכנית הטיול:

נקודת יציאה: המחשב האישי. לפני היציאה יש לוודא פעם אחרונה את תיבות הדואר האלקטרוני ולכתוב בטוויטר שאנחנו יוצאים לטיול פסח. משם נמשיך ונרד במעלית אל עבר הגינה השכונתית המרוחקת כ-5 דקות הליכה.

במהלך ההליכה אל עבר הפארק נשלוף את האייפון (אם יש) ונחפש רשת אלחוטית ללא הגנת סיסמא שנוכל להיטפל אליה, במידה ונמצא, נבדוק שלא הפסדנו שום מייל ונעדכן את מצבנו בטוויטר.

טיול בפארק

מומלץ לחפש באיזור הפארק איזושהיא גבעה גבוהה הצופה לעבר כביש ראשי כלשהוא, נטפס עליה ונשקיף הרחק-הרחק אל עבר טור המכוניות המשתרכות להן בפקק הפסח הכל-כך צפוי, ננשום נשימה עמוקה ונתענג על כך שאנחנו לא שם.
אחרי ששרפנו כ-10 דקות בפארק נחפש קיוסק או סופר ונפנק את עצמנו במשהו קר לשתות, אחרי הכל מגיע לנו.

טיול בפארק

נשליך את בקבוק השתייה לפח אשפה בשביל שלא יגידו ברדיו ש"המטייל הישראלי השאיר אחריו אתרי טילים מטונפים" וגם כי זה באמת לא יפה.

נקודת סיום: נחזור הביתה ונתמקם מול המחשב. נבדוק שלא פיספסנו מיילים ונעדכן את מצבנו בטוויטר.

, , ,

כלכליסט באייפון

כלכליסט עשו צעד מעניין, הם הבינו שיש לא מעט משתמשי אייפון בישראל והחליטו להפגין חדשנות ומחשבה יצירתית. הם השיקו את אפליקציית האייפון שלהם המציגה בפני המשתמש את הגיליון היומי של העיתון המודפס בחינם. ציפיתי שגוף חדשותי כלשהוא ייעשה את הצעד הזה ולכן לא הייתי מופתע.

הורדתי את התוכנה והפעלתי אותה על האייפון שלי, באמת התרשמתי לטובה, הממשק ברור ופשוט, והחומרים עצמם מאד מעניינים (אני פשוט אוהב את העיתון הזה).

-אבל-

בשם כל האייפונים בעולם – מדוע האפליקציה עובדת רק באון ליין, כשהויי-פיי (Wifi) צריך להיות פתוח ?! יש פה חוסר הבנה צועק לשמיים של משתמש האייפון הממוצע!
– אופציית הויי-פיי באייפון בדרך כלל סגורה מכמה סיבות:
1. חיסכון באנרגיה.
2. חוסר כיסוי אינטרנט אלחוטי ברוב המקומות (עדיין).
3. אתה מקבל מספיק קרינה לראש גם בלי ויי-פי פתוח, עדיף מבחינה בריאותית לסגור אותו לפני שאתה מקבל שיחת טלפון.
השימוש שאני חשבתי לתומי לבצע באפליקציה היה: לפני שאני יוצא לעבודה, "להטעין" את האייפון בגיליון כלכליסט החדש בעזרת הויי-פי, וכשאני מבלה את זמני בנסיעה בלרכבת – לקרוא את הגיליון באוף ליין (ויי-פי סגור – גם ככה אין כיסוי אינטרנטי), לא הגיוני ?!

הטעות הנוראית הזו מזכירה לי דווקא רעיון יפה מאד של חברת IDEO, חברת העיצוב הכל-כך מיוחדת הזו, איידאו דאגו לשים אופציית ideo to go, הם מאפשרים למשתמש לבחור נושא שמעניין אותו, וליצור לעצמו קובץ PDF המכיל כתבות של איידאו בנושא שבחר, את הקובץ שנוצר יוכל המשתמש לקחת איתו ולקרוא במכשיר הנייד שלו, באוף-ליין, בדיוק כמו שאני עשיתי.

אין ספק, הצעד שעשו כלכליסט הוא נכון מבחינה מיתוגית (כך הם ממתגים את עצמם כעיתון מאמץ טכנולוגיה ולא כמי שנאבק בה) ורעיונית (באמת יש ביקוש לתוכנה כזו), אבל, יש מקום לגירסה חדשה שתתמוך בקריאת אוף ליין של העיתון, אחרת זה לא שווה הרבה, לצערי, אנחנו עדיין לא נמצאים בתקופה בה הכיסוי האינטרנטי הוא כזה רחב והסוללה של המכשירים הסלולרים מצליחה לעמוד בעומס של הפעלת ויי-פי לאורך זמן רב.

, , , ,

אחרי סוף שבוע רגוע ביישוב אמירים שבצפון, בו ביליתי שעות במשחק הממכר – ריסק, בנוסף לכך שאני על גל של חלוקת "טיפים" (בסוף עוד אשאר ללא כל שביב ידע ייחודי), החלטתי לשבת ולחלוק מעט מהידע היקר מפז שנצבר לי כתוצאה ממשחק של שעות על גבי שעות ב Risk במציאות + אימונים מפרכים נגד האייפון.
לדעתי מדובר במשחק נהדר המשלב המון אסטרטגיה, חשיבה בריאה, הסתכלות קדימה, מעט מזל וטויסטים שמעבירים את הזמן בכיף.אז הנה מה שיש לי לחלוק:

1. התקדמו עם הצבא שלכם לאט, מי שמתפרס בצורה מהירה על יותר מידי ארצות בהכרח שאחר כך גם יתכווץ מהר מאד.

2. אל תרוצו לכבוש יבשת (למעט אוסטרליה, אם אתם כבר שם), השמירה על היבשת גוזלת המון משאבים וזה בכלל מתכון בטוח למשוך כלפיכם אש מכול השחקנים. ניתן להסתפק בשלושה חיילים שמקבלים בכל מקרה ולגדול לאט ובטוח.

3. תהיו גמישים, המשחק מקבל תפניות בכל תור, ובכך מאפשר לכל שחקן שמסוגל לעצב מחדש את התוכניות שלו, לחתור לכיוון שונה לגמרי.

4. אל תדברו, מי שמדבר יותר מידי במשחק הזה מושך אליו תשומת לב ולכן מושך כלפיו גם אש. חוץ מזה, כשאתם שותקים אתם לא מאפשרים ליריבים שלכם להבין מה הלך הרוח שלכם ולאן אתם בדיוק חותרים.

5. אין מה לנסות לקחת את יבשת אסיה, זה לא הולך. גם ניסיונות לכבוש את אמריקה מוקדם מידי נכשלים בדרך כלל.

6. אל תוותרו על קלף, תכבשו טריטוריה אחת גם כשאין לכם יותר מידי חיילים וישר תיסגו, העיקר לקבל קלף.

7. צפו לטויסטים, מספיק שהשחק הכי חלש שולף עכשיו בונוס של עשרה חיילים שהוא צבר בעזרת קלפים, והמשחק מקבל תפנית חדשה לגמרי (חיזרו לטיפ 3).

8. שחקו על התערבות, זה עושה את המשחק הרבה יותר מעניין. אצלנו משחקים על סיר, מי שמפסיד ראשון לובש על הראש סיר.

9. כשאתם שמים לב שאתם מנצחים בלי סוף, וכולם (חוץ מכם) מסתובבים עם סיר על הראש, תכתבו פוסט קצר בו תחלקו טיפים למשחק הריסק לאנשים שעדיין לא זכו לחבוש לאנשים אחרים סיר על הראש.

אין ספק, יום אחד אכבוש את העולם (ולכן כדאי לכם מאד להיות נחמדים אליי), בינתיים אני אמשיך להתאמן על משחק הלוח.

, , , ,

Theme Design by devolux.org