Usability Talking

בלוג טכנולוגי על עולם האינטרנט, החדשנות, היזמות והסטארטאפים

Archive for ינואר 2008

אני בטח לא מחדש שום דבר לאף אחד ( כי זה כבר פורסם בכל מקום אפשרי ) אבל בכל זאת.

עוד חברה ישראלית עושה את המכה: Ebay תרכוש את Fraud Science ( סער וילף, שבט שקד ) שהצליחה לפתח דרך לאשר כי הקונה באתר של אי.ביי הוא אכן מי שהוא טוען שהוא, ולא מזייף זהות, תמורת 169 מיליון דולר ( סכום סימלי שכזה ).

כל הכבוד !! 

איזה קטע אם מי שהציג את עצמו כאי.ביי בקנייה של פרוד סיינס בכלל זייף זהות…

, , , , , ,

אתמול התרווחתי לי מול הטלווייזיה וצפיתי עם אשתי בפרק הלפני אחרון של "הישרדות" הישראלי ( אני מוכרח לציין, בתור צופה של "הישרדות" האמריקאית, שהגירסה הישראלית לא פחות טובה ממנה ! ).

המשימה שקיבלו המתמודדים אחרי שגיא פיצל אותם לקבוצת בנים ולקבוצת בנות היתה לחזור למחנה, ולבנות דגם של S.O.S , ואז איזה מומחה צה"לי יבוא במסוק ויקבע איזה משני הדגמים יהיה יעיל יותר במקרה אמת, קרי, שיתפוס את עיני צוות החיפוש או סתם אנשים שבחרו לטוס באיזור ויצילו את השורדים. הקבוצה הזוכה, הכריז גיא זוארץ בחגיגיות, תזכה בשמפו הד אנד שולדרס.

"אני חייב לכתוב על זה בבלוג שלי" חשבתי לעצמי תוך כדי שאני חש צורך עז לקנות שמפו הד אנד שולדרס בריח מנטול. ( ושלא תחשבו לרגע שיש לי קשקשים ! )

קבוצת הבנים הפסידו ( וחסר להם אם בגלל זה דן יעוף ! ) בגלל סיבה אחת פשוטה, ה- S.O.S שהכינו התמזג עם הסביבה ( עם הצבע הכחול של המים ) ולא גירה את עין המתבונן. לו רק ידעו להשכיל ( כמו הבנות ) לשלב צבעים עזים כמו צהוב ואדום, שבלטו מאד על פני הצבע הכחול של המים.
מה שבכל זאת ראוי לציון הוא ששתי הקבוצות הבינו שעל מנת לתפוס את העין, כדאי מאד לשלב גם תנועה ( קפיצות וניפנוף בבד ).

אפשר היה לשים לב שמי שהעלתה את רעיון הצבעים בקבוצת הבנות היתה ליה, שעובדת בתחום השיווק, ומתוקף תפקידה, כנראה, יודעת שעל מנת למשוך את העין של הצרכן בשלטי חוצות יש להשתמש בצבעים עזים ו/או מנוגדים. ה- S.O.S לצורך העניין, הוא שלט חוצות לכל דבר, רק שאתה לא מנסה למכור שום דבר אלא רק להציל את עצמך… או לזכות בשמפו…

, , , , ,

החלטתי הפעם לכתוב על נושא המותגים ( ואני חושב שאני אתחיל לעשות זאת בתידרות גבוהה יותר ), אני אוהב מותגים, יש להם כוח קסום שקשה מאד ליצור, ולא תמיד ברור איך הקסם הפסיכולוגי הזה פועל עלינו. (Apple, Google, Timberland ראו ערך)

עיינתי השבת במוסף ישן של עיתון גלובס "מדד המותגים של 2007" , מוסף נהדר ועב כרס שמדרג את כלל המותגים בארץ ונתקלתי במאמר פתיחה של הפירסומאי ראובן אדלר, אדם שמבחינה אידיאולוגית יש לי חילוקי דעות מהותיים איתו, אך מבחינה מקצועית אי אפשר שלא להתרשם מאד מהיכולות שלו בתחום המיתוג והפירסום.

אדלר הציע במאמרו "הצד הטוב של הקומבינה" רעיון חכם ( שבוודאי עלה כבר כמה פעמים בעבר ) אך המדינה לא אימצה, והוא למתג את ישראל, ובכך להסיט את השיח העולמי המתקשר באופן תמידי לישראל ממלחמה ועימותים תמידיים, למשהו אחר לגמרי.

אדלר טען שכשהיה בסין שאל את המארחים הסינים שלו מה הם יודעים על ישראל והם ענו לו "בום-בום", כששאל אותם מה הם יודעים על היהודים ענו לו "איינשטיין", זה טוען אדלר, היתרון היחסי שלנו, וזה המינוף למיתוג שלנו. מבלי להכנס יותר מידי לעומק, הרעיון הוא לקחת את המאפיין המיוחד של המדינה הקטנה שלנו ( את אותו היתרון היחסי ) שהם מוחות יצירתיים וגאוניים ( 8 זוכי פרס נובל, מקום שלישי ביזמות, והרמת כמה לווינים טובים לאוויר, לא כולל זה ששוגר ממש לא מזמן ) בקיצור, דגש על החומר האנושי המעולה הפועל באופן מעורר השראה תחת לחץ וחוסר משאבים טבעיים, בשילוב צבעי הדגל. וכך יצר ראובן אדלר את הסיסמא Invented In Israel. small but smart . ( ניסיתי לשחזר את החתימה שיצר בתמונה למעלה )

אדלר טוען שכמו שהמשפט Made in Germany מעיד על איכות המוצר ( ולחלופין Made in China ), כך יעיד המשפט ( שיתווסף לכל מוצר ישראלי ) כי המוצר פותח בישראל ומכאן איכותו הרבה. ( ומכאן גם איכותה הגבוהה של המדינה )

חכם ופשוט.

, , , , , , , , ,

ביום ג' ( 8/1/2008 ) התקיים במרכז הבין-תחומי בהרצליה כנס בנושא "משחקי מחשב בדור הבא", הכנס היה יריית הפתיחה של ארגון UPA ישראל ( ארגון מומחי השימושיות הישראלי ), לשנת 2008.

"אנחנו מקפידים לחשוף את חברי הארגון להיבטים השונים של השימושיות כפי שהם באים לידי ביטוי בפלטפורמות השונות" אומרת לאה אהרונוביץ מנהלת האירועים של UPA ישראל, ומנהלת מוצר בכירה ב answers.com שיזמה ותכננה את האירוע, "אני מאמינה שגם אם הפלטפורמה או המוצרים אינם חופפים את התחום העיסוק של כל אחד מחברי הארגון, יש הרבה מה ללמוד ולהשליך מתחום אחד לתחום אחר. החשיבה, תשומת הלב לפרטים, ההדגשים השונים מול המשתמש מצד אחד, ומול המפתח והמעצב מצד שני מחזיקים הרבה קווים מקבילים".

ראשון עלה לבמה גיא לוין מחברת אוברון (Oberon) , חברה עולמית לפיתוח משחקים למכשירים סלולרים, גיא הרצה לקהל המשתתפים על השיקולים השונים שעולים, והדרך הנכונה לביצוע אדפטציה למשחקי מחשב בדרכם אל המכשירים הסלולרים.

גיא העלה שלוש שאלות בסיסיות שיש להעלות בטרם מתחילים את התהליך:

1.ז'אנר: האם יש שוק בכלל לז'אנר של המשחק ? האם הוא הגיע לרוויה, ואין טעם בכלל ליצור לו גרסה ניידת ?

2.מכניקה: מהי המכניקה של המשחק ? ריצות – קפיצות – יריות או למשל הזזת חיילים ( כמו בשחמט ).

3.מטרות: האם מטרת המשחק היא לנצח קבוצה יריבה ? ( כדורגל ), לעבור שלבים ( זומה ) או סתם להציל את הנסיכה(הנסיך הפרסי, הזכור לטוב)

החלק השני הוא ההחלטה על מה לוותר בדרך ליצירת גירסה לפלטפורמה הניידת, שבאופן טבעי חלשה יותר מהפלטפורמה הנייחת, "בדרך כלל נוותר על העושר הגרפי של המשחק" מסביר גיא "על אורך המשחק, ועל כל אותם חלקים שאינם חלק אינטגרלי מהמשחק, כגון סרטוני פתיחה". חשוב לזכור, המשיך גיא, שלא רק בחינת יכולות עיבוד נתונים הפלטפורמה הניידת מוגבלת, אלא גם מבחינת מקום בזיכרון, "ממשחק ששוקל כמה גיג'ות טובות אנחנו צריכים להצטמצם לחמש מאות קיי ולמרות זאת לשמור על אותו הקסם המיוחד שהיה במשחק המקורי מבחינת שימושיות, ציין גיא, קיים אתגר גדול מאד, "יש לפתח ממשק חילופי לזה שהמשתמש התרגל אליו בפלטפורמה הנייחת, כאשר אין עכבר, אין גויסטיק ואין מקלדת, ולמרות כל זאת, עלינו להעביר למשתמש את החוייה לה הוא מצפה". גיא הצהיר בתוקף כי כל אותם אלו הטוענים כי המרת משחק מפלטפורמה נייחת לפלטפורמה ניידת היא פעולה פשוטה, פשוט טועים, וכי התהליך אורך בין ארבעה חודשים לחצי שנה של פיתוח, ומעסיק צוות שלם של אנשים סביב השעון

המרצה השני של הערב היה צבי חזנוב מחברת דאבל פויז'ן (Double Fusion), חברה ישראלית המתמחה בהשמת פרסומות במשחקי מחשב, "אני האיש הרע, שמנסה לדחוף לכם פרסומות במשחקים", הציג את עצמו לקהל.
צבי החל בסקירה קצרה על עולם המשחקים הממוחשבים, עולם הקיים מעל לשלושים שנה. לדבריו, החל משנת 2004 והלאה שילוב פרסומות במשחקי מחשב הפך כבר לעובדה מוגמרת, כיום, מעריך צבי, מגלגל שוק הפרסומות במשחקים הממוחשבים כ- 77.5 מליון דולר.
מצד אחד, טוען צבי, הפרסומאים צמאים למצוא תחליף לפרסום המדיית הטלויזיה והקולנוע, מצד שני, בניגוד למה שאנו נוטים לייחס להם, המפרסמים הינם שמרניים ומהססים לקפוץ לשוק הפרסומות במשחקים.
מה שבכל זאת מניע מפרסמים לפרסם בפלטפורמת משחקי המחשב, היא היכולת שלהם לדעת בדיוק לכמה אנשים נחשפה הפרסומות, היכולת להתאים פרסומות לפי פילוחים שונים ( כגון המדינה אליה משתייך המשחק ) ולנתח ססטיסטית נתונים שונים לגבי הצופים בפרסומות.

צבי מנה את ארבעה הגורמים השנואים ביותר על השחקנים שנחשפו לפרסומות, כפי שעולה ממחקרים :

1.התערבות התוכן הפרסומי במשחק עצמו.

2.פגיעה בביצועי המשחק עקב העמסת קוד נוסף (שלעיתים אף פוגע בקוד הקיים).

3.חלונות קופצים.

4.תוכנות ריגול.

"הנחת היסוד בשילוב פרסומות במשחקי מחשב היא Less is more , אסור להניח לרצון הברור של המפרסמים להציג את הלוגו שלהם כמה שיותר להשתלט על אסטרטגיית הפרסום, אחרת השחקנים פשוט יבצעו uninstall ויעברו למשחק הבא". ( הנה הראיון שערכתי עם צבי לפני הכנס )

ארגון UPA ישראל מרכז בתוכו את מומחי השימושיות הישראלים והינו שלוחה של ארגון UPA העולמי. כיום, חברים בשלוחה הישראלית מעל 1,000 בעלי מקצוע בתחום. "אני מקווה שגם האירועים הבאים יהיו מוצלחים באותה מידה, ויתנו כלים והעשרה לכל מי שעוסק ומתעניין בתחום השימושיות", סיכמה את האירוע נשיאת האירגון, חוה צור.

, , , , , , ,

יש טיפוסים של בוקר ( לא אני ), ויש טיפוסים של לילה ( לא אני ), יש טיפוסים של תחילת השבוע ( גם זה לא אני ), ויש טיפוסים של אמצע שבוע ( ממש לא אני ) ויש גם טיפוסים של סוף השבוע ( אם צריך לבשל ולנקות לשבת, זה לא אני )

לטובת כל אותם אלו שמתקשים ברגעים אלו ממש להתחיל את השבוע ( קושי המתלווה בדיכאונות קלים, תחושת רעב ושיטוט חסר טעם בבלוגים משובחים, כמו זה, למשל ), צירפתי לינק נחמד. כנסו, הכניסו את שמכם, ותקבלו אין ספור דברי חנופה זולים ואמיתיים שיעזרו לכם לפתוח את השבוע, ולהרגיש קצת יותר טוב.

, , , , , ,

הפעם אני רוצה לשתף אתכם במחקר קטן שעשיתי, איכות המחקר היא כמובן מתחת לכל ביקורת, והעומק אליו הגעתי הוא בערך כמו העומק של בריכת שחייה לילדים יפנים, אבל בכל זאת אני חש צורך עז לשתף אתכם.

אני מניח שכל מי שעוסק קורא ומתעניין בתחום ה- Usability מכיר את השאלה איך צריך להגיד בעברית Usability "שימושיות" או "שמישות" ובכן, החלטתי לבדוק את הנושא, אז בואו נתחיל:

קודם כל, פניתי למספר אפליקציות תרגום והכנסתי את המילה Usability, והנה התוצאות :

שימו לב שאין תשובה אחת ברורה, ואחד התרגומונים אף מגדיל לעשות ומציע אפשרות נוספת: "שמישות" ( עם שווא מתחת ל-ש' ).

שנית פניתי לאמיר דותן ( שהוא תומך מובהק של המילה שמישות ) והוא הפנה אותי לפוסט רציני שעשה בנושא, שם באמת תוכלו להתרשם ולהחליט בעצמכם, פה, אתם ( אולי ) תעלו חיוך ( עצוב ). הנה קישור לפוסט של אמיר.

לאחר מכן פניתי, דרך מייל, לבלשן בשם גבי שקצת נעלב שפניתי אליו בשאלה הזו בתור בלשן וטען כלפי שזה לא סוג השאלות שבלשנים מתעסקים איתם, ( כמובן שהתנצלתי… ) בכל מקרה, גבי לא אמר איך הוא היה מתרגם את המילה הזו, אלא שבוודאות הוא לא היה מתרגם Usability לשימושיות, כי שימושיות היא בכלל תרגום למילה Usefulness.

בדרך הביתה, כשאני מתוסכל מזה שהמחקר שלי לא מתקדם לשום מקום, פגשתי בירחמיאל. ירחמיאל הוא חתול רחוב נתנייתי ואני כמעט בטוח לחלוטין שאיננו עוסק בתחום השימושיות ( תמיד טוב לשאול מישהו שלא מהתחום, זה נותן זווית חדשה ורעננה ), אז שאלתי אותו לדעתו, והוא הביט בי בעיניים חכמות שהסגירו כי הוא לא ממש מבין מה אני רוצה ממנו, "אם תגיד לי את דעתך, אתן לך קערת חלב" שיקרתי בלי למצמץ, "מייייאו" ענה ירחמיאל ( שאני לא ממש סגור שזהו שמו, אבל הוא נראה כמו ירחמיאל ), והלך לו.

אז או ש"מייייאו" ( עם 4 יודים ) זה Usability בעברית, או שזה "בקור הזה מי בכלל רוצה חלב !".

בהתחשב במצב האקדמיה היום, אולי בכל זאת המחקר הזה שווה משהו… 

, , , , , , ,

בהשראת הפוסט "אם אני לא כבאי לא שוטר ולא רופא אז מה אני" בבלוג של ליאור צורף, כנראה זכיתי גם אני לראות את הפער הקיים בתפיסת מושג העבודה רק לכיוון השני, עם סבא שלי.

סבא שלי, אדם משכמו ומעלה, ואחד החיילים הראשונים של צה"ל ( כבוד! ) שאל אותי בפגישה משפחתית מה אני עושה בעבודה ( בדרך כלל המילה "מחשבים" זו תשובה מספקת, הפעם, לצערי, לא ), ניסיתי להסביר לו שאני מוודא שהתוכנה שלנו לא קורסת ושהממשק ידידותי למשתמש אבל סבא שלי לא כל כך הבין את הכוונה שלי והמשיך לשאול "רגע, רגע, לי היה מפעל טקסטיל, ובסוף יום עבודה היו לי ביד 20 קילו בדים שייצרתי, מה אתה מייצר ?" ניסיתי לענות לו שאני "מייצר איכות", אבל זה לא נשמע כל כך ברור, וזה בלבל גם אותו, וגם קצת אותי.

"אבל מה אתה מייצר ? " שאל אותי שוב סבא שלי, אז התכנסתי לתוך עצמי וחשבתי וחשבתי, ובסוף לאחר שראיתי שאין ברירה אמרתי "כלום. אני לא מייצר כלום", הייתי בטוח שרגש של בושה וכלימה יעלה מתוכי, אך לא. למעשה הייתי די גאה, אני לא מייצר כלום. ממש סיינפלד מוצלח שכמוני.

ועכשיו פינה קטנה שתצוץ מידי פעם: "איברית תיקניט".

והפעם, ידעתם שתרנגולות עושות קו-קו-דו ולכן צריך להגיד "תרנגולת מקדקדת", לעומת תרגנגולים שעושים קו-קו-ריקו וצריך להגיד "תרנגול מקרקר" ? אחח… איזה מזל שהבן הקטן שלי רואה דיג דיג דוג, אחרת איך הייתי יודע ??

, , , , , ,

כמו כל יום חמישי, גם היום אפרסם יוזמה ישראלית מעניינת חדשה מאד ( עלתה לפני קצת יותר משבוע ), והפעם "יוסף", הפייסבוק הכשר הראשון. על האתר קראתי לראשונה באתרו של עמית, וישר חשבתי לעצמי "גם אני רוצה לכתוב על זה!" ( טוב, האמת שחשבתי: "וואי, אין לי מה לכתוב, בוא סתם נעתיק" )

השאלה הראשונה שקפצה לי לראש היא מדוע דווקא נבחר השם "יוסף", כי אם כבר מדברים על רשת חברתית בשילוב הדת, אז הרשת החברתית הראשונה של יוסף התנכ"י היתה קצת בעייתית… להזכירכם, אחיו של יוסף רצו להרוג אותו, ובמקום זה זרקו אותו לבור ועשו עליו גם קצת כסף כשמכרו אותו לישמעאלים, אממ…

השאלה השנייה היא מדוע רשת סגורה לדתיים ? האם הקבוצות שקיימות בפייסבוק שהוקמו עבור דתיים לא מספיקים, או שאולי עומד בפנינו טרנד חדש שכל קבוצה בעלת מאפיין משותף פותחת לעצמה רשת חברתית, וכך גיימרים צעירים מוצאים את עצמם בדקס, וגולשים עשירים ב- asmallworld. ( מצד שני, גם פייסבוק הגדולה התחילה את דרכה כרשת לסטודנטים בארה"ב בלבד )

לסיכום, לא ממש סקרתי את האתר לעומק, כי לא בא לי להרשם ( מספיק כואב לי הראש מפייסבוק! ), אבל נראה לי שאכן מדובר ביוזמה מעניינת מאד ( ומאד מזכירה את פייסבוק ), ונחמד יהיה לבדוק לאורך זמן את התקדמות הרשת הזו.

נ.ב גם אני שוקד בימים אלו על הקמת רשת חברתית, היא תקרא "מורד", ורק לי תהיה רשות להיות חבר בה, ותאמינו לי, זו תהיה אחלה רשת חברתית.

, , , , ,

הרבה ביקורת נשמעת בימים האחרונים על הקמפיין של חברת "פלאפון". אני מניח שכול מי שקורא את הבלוג שלי ( ומבזבז לשווא את זמנו ) מכיר את הפרסומת עם נינט שעושה קרחת כי היא הפסידה בהתערבות ולא האמינה שחברת "פלאפון" אשכרה נותנת טלויזיה LCD . ( אני בחיים לא הייתי מתערב על דבר כזה ! ברור שפלאפון נותנת טלויזיה בחינם ! ) המבקרים טוענים בין השאר, כי הטלויזיה שנינט מצולמת איתה גדולה בהרבה ממה שבאמת מקבלים ( 26 אינץ ). כמובן שבאותיות הקטנות למטה מצויין שהתמונה להמחשה בלבד…

בכל מקרה, אני טוען שבמקום לקטר ולהתעצבן מדברים שכאלו צריך ללמוד מהם ! משפט חוכמה גיאורגי ידוע אומר " ! If you can beat them, join them"

ולכן שקלתי שוב ושוב, ואני חושב שכך אני אשנה קצת את המראה של הבלוג שלי… ( התמונה, כמובן, להמחשה בלבד )

, , , , , , , ,

בהמשך לסיקור האירוע של ארגון UPA הישראלי, פניתי גם לצבי חזנוב, המרצה השני של הערב, במספר שאלות. צבי יעסוק בהרצאתו על שילובם ההולך וגובר של הפרסומות במשחקים, ואיך לשלב אותם מבלי לפגוע במשחקיות (Playability) המשחקים.

צבי, איך מומחה ליחסים בין לאומים מוצא עצמו מומחה למשחקי מחשב ופרסומות ?

זוהי שאלה אותה אני נשאל פעמים רבות. למען האמת אין קשר בין מה שלמדתי באוניברסיטה לתחום העיסוק שלי להוציא אולי העובדה שבמסגרת התפקיד יוצא לי לתקשר עם אנשים ממגוון מדינות (הודו, קוריאה, שבדיה, ארה"ב ועוד היד נטויה.
אז איך הגעתי לתפקיד? אני משחק משחקי מחשב מגיל 8 (עד היום אני נזכר בערגה במחשב ה APPLE IIE הראשון שלי). במקביל מאז שחרורי מהצבא עבדתי בתחום התכונה בין אם בתכנות או בהדרכה. השילוב בין השניים הביא אותי בסופו של דבר לעבוד ב Double Fusion. אני בהחלט יכול לומר שאני אחד ממתי המעט שהתמזל מזלו להפוך תחביב למקצוע.

האם החברות המפתחות מעדיפות להימנע משילוב פרסומות במשחקים, או שהמגמה משתנה היום?

הרצון להטמיע פרסומות במשחקים מגיע לא מחברות הפיתוח אלא מחברות ההפצה, אשר מחפשות כל הזמן דרכים להקטין את עלות ההפקה הגבוהה של משחקי המחשב. מבחינת המתכנת פרסום דינאמי מהווה לרוב כאב ראש לא קטן מכיוון שבמקביל לפיתוח המשחק עליו להטמיע מערכת שתציג פרסומות ותדווח על חשיפת השחקן אליהן. כמו כן ישנן חברות כגון Blizzard, אשר בנו את המוניטין שלהם בכך שנתנו לשחקנים חווית משתמש מושלמת. אני מאמין שחברות אלו יהיו האחרונות להיכנס לתחום.

ידוע שבסרטים למשל לגיימס בונד יש שעון אומגה בגברים בשחור וויל סמית וטומי לי גונס לבשו משקפי שמש של ריי-באן , האם יש לך דוגמאות כאלו מעולם המשחקים ?

בהחלט. מי שמשחק Tomb Raider יוכל להבחין ברכב שטח של חברת Jeep. מדובר במוצר אותו עזרנו להטמיע במשחק.

האם אין חשש שבסופו של עניין, ישתלט התוכן השיווקי על התוכן המקורי ?

לדעתי לא. תוכן שיווקי יכול להתקיים נהדר לצד התוכן המסחרי ובמקרים מסוימים אף יכול להעשיר את התוכן. לדוגמא: תאר לך משחק המתרחש בסביבה אורבאנית הכוללת חנויות, שלטים פוסטרים וכו'. ברגע שתוכן שהמוצרים בחנות או תוכן השלטים משתנים הדבר רק הופך את המשחק למציאותי יותר ומגביר את ההנאה מן המשחק מבלי לפגוע במשחקיות.

האם המגמה מובילה אותנו למצב בו יחולקו משחקים בחינם?

בהחלט כן וזה כבר קורא בשוק ה – Back Catalog (משחקים, אשר יצאו לפני מספר שנים וכעת מחולקים בחינם בתמורה לצפייה בפרסומות). דוגמא לכך הם שלושת משחקי Ubisoft
(Far Cry, Prince of Persia & Rayman Raving Rabbids) שיצאו עם פרסומות שלנו. בתוך מספר ימים הורדו מאות אלפי עותקים והתגובה מצד הגיימרים הייתה מאוד חיובית. לצערי הרב, Ubisoft החליטה לעצור נכון לעכשיו את המיזם מכיוון שהיא גילתה שהמשחקים עדיין נמכרים בחלק מן המקומות. דוגמא נוספת למשחק שיצא חינם בתמורה לצפייה בפרסומות היא Dungeon Runner. מדובר במשחק תפקידים המוני מבית NCSoft אחת מן החברות המובילות בתחום זה, בו ניתן לבטל את הפרסום בתמורה לקניית המשחק.

שיהיה בהצלחה !! [כמו בתמונה של צבי…]

, , , , , , , , , , , , ,

Older posts >>

Theme Design by devolux.org