Usability Talking

בלוג טכנולוגי על עולם האינטרנט, החדשנות, היזמות והסטארטאפים

CAT | ביטוי עצמי

אתר רוטר

שמח לספר שהתחלתי לפרסם עדכוני טכנולוגיה באתר החדשות הפופולארי, ״רוטר״. כבר פרסמתי 3 עדכונים שונים והביקורות היו טובות. אני אשתדל לעלות בתדירות רבה ככל שניתן. מוזמנים לעקוב :)

לעדכון הטכנולוגי האחרון (3 בינואר, 2017)

, , ,

לפני שלושה שבועות העברתי הרצאה בפני קהל נפלא של בלוגרים שהתכנסו במשרדי גוגל בתל אביב בכנס WPTLV. בגלל שאני מחזיק מכם, הקוראים, שאתם בעלי אינטליגנציה גבוהה במיוחד, אני מניח שאתם שואלים את עצמכם את השאלות הבאות:

1. למה עברו שלושה שבועות ולא כתבת דבר על ההרצאה הזו?
2. למה אתה בטוח שהבלוגרים האלו היו "קהל נפלא"?
3. איך הכניסו אותך, פאן בוי של אפל שהמיר דתו והפך לפאן בוי של מיקרסופט, לתוככי משרדי גוגל?

אני אשתדל לענות, על ראשונה ראשונה, ואחרונה אחרונה (שימו לב לסדר המספרי. עוד תעלול שלי).

2. כשאני חושב על זה – אני לא בטוח שהם היו קהל נפלא. אבל מה אתם רוצים שאני אגיד? זה כמו שאני טוען שאתם בעלי אינטלגנציה גבוהה במיוחד. אז אמרתי.
1. שאלה טובה. אני חושב שפשוט לא התחשק לי לכתוב על זה. קורה. תתגברו.
3. שאלה מצוינת. לשומרים בכניסה פשוט טענתי שאני שליח פיצה, אבל, כשהגעתי לשדה הלייזר פשוט נעתי בצעדי ריקוד. ממש ככה:

ועכשיו להרצאה שלי. זו היתה הרצאה באמת טובה, ואני לא אומר את זה כי אני משוחד (זה יהיה דבילי לחשוב שאדם יכול לשחד את עצמו).
ההרצאה עסקה כולה בבלוגים, בתוכן שאנו יוצקים לבלוג שלנו ולאופן בו ניתן להפוך אותו לקצת יותר טוב ("איך הוא מעז לדבר על מהו תוכן טוב" אתם בוודאי צועקים תוך כדי הטחת המקדלת על הרצפה. למה מה חשבתם?? הסנדלר שלכם חייב ללבוש נייקי?? הרופא שלכם חייב לאכול אקטימל?? מה הקשר??).

נחזור להרצאה – ההרצאה החלה בניסיון שלי לבסס הנחה לגבי "תוכן טוב מהו", ניסיון שהסתיים במציאת 2 יסודות מרכזיים: 1. תוכן שכתוב נכון, בלי שגיאות כתיב, עם הפרדת פסקאות נכונה וכדומה. 2. תוכן מעניין. כשכמובן מה שמעניין אותי לא בהכרח מעניין אותך, אבל יש משקל סגולי בלתי ניתן למדידה של האופן בו תוכן מצליח להחזיק את הקורא וכתוב באופן שמגרה אותו להמשיך. זה נשמע פשוט וטריוויאלי, אבל זה לא. הגעתי למסקנה הזו אחרי שעות של חשיבה.

לאחר מכן סקרתי את סיפורה המרתק של הבלוגרית הפוליטית טל שניידר. אחת התופעות המרתקות של עולם הבלוגינג הישראלי בשנה-שנתיים האחרונות. הסיפור של טל הוא סיפור נהדר, ואני חושב שהקהל בהרצאה מאד התחבר אליו. טל היא כתבת מעריב לשעבר שפוטרה ממקום עבודתה, במקום להתייאש ולהרים ידיים, טל החליטה לפתוח בלוג פוליטי ולהתחיל לכתוב באופן עצמאי. היום הבלוג של טל הוא סיפור הצלחה. אני באמת מקווה שהיא תאהב את האיזכור שלה כאן ותחזיר לי בלינק, או אולי תכתוב עלי פוסט מרגש, זה מאד יחמיא לי. תודה טל!

אחרי שרגשתי את הקהל עם סיפורה של טל (הדגמתי פיטורים בהתמוטטות על הבמה, המחשתי הצלחה של הבלוג בקיפוצים לא סדירים), עברתי לחלק בו נתתי "ארגז כלים" אמיתי לדחיפת התוכן של המאזינים אל קידמת הקהל באינטרנט. הצגתי בפניהם כמה מהדמויות הבולטות ברשת הישראלית, אנשים נהדרים באמת שיכולים לקחת את התוכן הנהדר שלהם ולהרים אותו. לכל אחד הצמדתי קוד QR על מנת שניתן יהיה לסרוק "ולקחת" את מובילי הדיעה האלו אליכם בקלות.

אתם מוזמנים להסתכל בעצמכם במצגת, אשמח לענות על שאלות במידה ויש (המצגת ברובה פשוט תמונות. אני רוב הזמן מדבר כשאני מעביר מצגת, ומעדיף כמה שפחות מלל במצגת).

בלוגרים! איך תצרו תוכן טוב ואיך תפיצו אותו from morad

, , , , , , ,

בניגוד לפוסטים ה"רגילים" כאן שעוסקים בעיקר בטכנולוגיה ובאינטרנט, הפעם אני חייב להציג סרטון מאלף.

מדובר בסרטון שמראה, שלב אחר שלב, באופן חי ואמיתי לגמרי, איך נוצר מנהיג. כיצד אדם אחד, שבהתחלה נחשב למשוגע כי הוא חריג, מצליח למשוך אליו אנשים נוספים ובנקודת שבירה מאד מסויימת מתהפך הגלגל וה"משוגע" הופך ל"מנהיג".

, ,

מהפך בבית משפחת שטרן! אנגרי בירדס, ששלטו ללא עוררין במכשירי האייפון שמסתובבים אצל הילדים, מפנים את מקומם לאריק איינשטיין מבצע את השיר "אדון שוקו". כן, מזה שבוע וקצת אנחנו שומעים את השיר "אדון שוקו" בלופ אין סופי. לא רק שמדובר בלופ אין סופי, השיר גם מתנגן משני מכשירים באופן מקביל, אבל לא תואם (אין לכם מושג כמה זה מחשל).

אז למה שרק אנחנו נהנה? קבלו את האנגרי בירדס החדש שלנו (באמת שאבין אם תבחרו לא לחזור לבלוג הזה) :

 

, , , , ,

הגימור העגלגל, חווית השימוש המושלמת והעובדה שהוא נעול לשימוש רק עם 5 שקלים. כן, אכן מדובר במוצר של אפל.

apple trolly

, , , ,

 startup nation

אני משתדל לקרוא כמה שיותר ספרים. למרות ההתקדמות הטכנולוגית, ההפצצה במידע, הזמינות והקלות בהשגה של המידע אני לא מוצא תחליף לישיבה רגועה מול ספר טוב. אני בטוח שתסכימו איתי לגבי הנקודות הבאות שמתייחסות לקריאת ספרים מול קריאה באינטרנט (אלא אם כן אתם נוהגים לא לקרוא ספרים ואז תתנגדו. זה נקרא "דיסונסס קוגניטיבי") :

1. קריאת ספר הרבה יותר נוחה לעין מקריאה מול מחשב, טאבלט ובוודאי סלולרי.

2. אין שום הפרעה ש"קופצת" עלינו (כמו סימון (1) ליד הלשונית של פייסבוק).

3. החומר הטוב באמת נמצא בספרים ולא באינטרנט. הוא ערוך, הוא עבר בדיקה קפדנית לפני הדפסה ויש מאחוריו כותב או סופר ברור ומוצהר. אם תקראו באינטרנט אתם עלולים להגיע לכל מיני בלוגים, אמ… כמו זה שאתם נמצאים בו כרגע למשל, וחבל.

אחד הספרים הטובים ביותר שקראתי בתקופה האחרונה, ואני ממליץ עליו בחום רב, הוא "מדינת הסטראט אפ" של דן סינור ושאול זינגר. הספר מנסה לענות על שאלה אחת ויחידה: למה בישראל יש כל כך הרבה סטאראפים. אודה ולא אבוש, כל ישראלי שיקרא את הספר הזה ירגיש מאד מוחמא. ההתפתחות של מדינת ישראל כפי שהיא מתוארת אל מול התפתחות המדינות מסביב לנו עושה לנו כבוד גדול. הסקירה של מצב של היהודים בעולם, לפני הקמת המדינה ושל מצבם כיום, עם הקמת המדינה וההצלחה שלה בעולם הטכנולוגי, גם כן עושה כבוד גדול.
מעל לכל, הספר נעים לקריאה, משולב בסיפורים אמיתיים רבים שכוללים מעורבות של אישיים ידועים כגון נשיא המדינה שמעון פרס, ראש הממשלה בנימין נתניהו, היזם שי אגסי, יוסי ורדי ורבים אחרים.

אני אנסה לתמצת כאן 4 נקודות עיקריות שהספר מעלה כתשובה, או לפחות כניסיון לתשובה לשאלה "למה בישראל יש כל כך הרבה סטאראפים":

1. כולם אכלו מאותו המסטינג: כותבי הספר מציינים ששירות החובה בצבא עושה טוב לכלכלה הישראלית. הטענה היא שלמרות שאנחנו יוצאים לשוק העבודה 3 שנים (לפחות) מאוחר יותר, אנחנו יוצאים מחושלים יותר, מקושרים יותר וזאת לאחר התמודדות עם אחריות עצומה הקשורה למצבים מורכבים בהם חיי אדם עמדו על הפרק. גם הקריאות למילואים, ששוב משביתות כוח אדם מסך כוח העבודה בישראל, מחזקות היכרויות פנימיות, ומעל לכל – משטחת היררכיות כאשר אזרחים בגילאי 22-45 נמצאים בערבוביה מתחומי עיסוק שונים ובדרגות פיקוד שונות דבר שמוביל להתערבות של חיילים מדרג זוטר בתפקוד הדרג הבכיר, וכך מקרין גם על הפעילות העסקית כאשר עובד מהשורה "מתערב" בתהליכי ניהול, מה שמוביל להתנהגות ארגונית גמישה, זריזה ונקייה מביורוקרטיה מאבנת.

2. הנאים השכנים בעיניך?: סקוט תומפסון נשיא ומנהל פיתוח טכנולוגיות (לשעבר) של פייפאל (Paypal), שרכש את חברת הסטארט-אפ פרוד סיינס Fraud Science מספר על המחשבות שעברו עליו ביום שטס לישראל, לבדוק את הרכש החדש. בעודו באוויר הסתכל סקוט במפה והבין, לראשונה, שרכש חברה טכנולוגית שממוקמת באמצע טבעת חנק של ערים כגון עמאן, דמשק וקהיר, כלומר, הוא הסיק שהוא בעצם רכש חברה שנמצאת באמצע אזור מלחמה, עם זאת, כשירד מהמטוס הרגיש בסביבה מערבית יחסית מוכרת.
אין מה לעשות, ישראל לא ממוקמת גאוגרפית בין ידידים גדולים, והלחץ הקיומי הזה עושה לה, לפחות מהבחינה הזו – טוב. ההבנה שכלכלה רעועה, תוביל לערעור בביטחון ומשם הדרך קצרה להשמדת המדינה – דוחקים את כולנו עד הקצה. מקרה נוסף שהספר מציג הוא של המפעל של אינטל שדווקא בזמן מלחמה (לבנון ה-2), כשאשר חלק מאנשי המפעל בשירות מילואים והמפעל נמצא בטווח הטילים עמד המפעל בכל ההזמנות ובכל היעדים. דבר שהגביר את הביטחון של המשקיעים ביכולת של הישראלים להתנהל בצורה מוצלחת באופן דו קוטבי: גם מלחמה, וגם כלכלה.

3. עם הגב לקיר: כשאתה עם הגב לקיר, כנראה, אתה עובד הרבה יותר טוב. זו הנקודה שמנסים דן סינור ושאול זינגר לטעון. מדינת ישראל יושבת על תוואי שטח דל במשאבים טבעיים. אין לנו שום אוצרות טבע שניתן להשתמש בהם בשביל למלא את קופת המדינה ולהניע את התעשייה. הדבר היחיד שנשאר הוא "החומר האנושי". אני מודה ששמעתי כבר כמה פעמים את הטיעון הזה, אבל הפעם, אני נתקל גם בטיעון הנגדי: מדינות שזכו לשטחים עשירים באוצרות טבע – הפסידו. מדינות כאלו התרגלו לסמוך על מאגרי המשאבים שלהם ולא הקדישו מחשבה ותשומות לאותו "חומר אנושי". שימו לב למספרים הבאים – מספר הפטנטים שנרשמו בין השנים 1980-2000" מצרים – 77, סוריה – 20, ירדן – 15, ישראל – 7,652.

4. אין לנו על מי לסמוך אלא… : הרבה לפני שארה"ב הפכה הידידה הגדולה של ישראל, היתה זו דווקא צרפת שתפקדה על תקן המדינה החזקה והתומכת של ישראל וספקה לה נשק, ציוד צבאי, מטוסי קרב ואפילו הסכם חשאי לשיתוף פעולה בפיתוח נשק גרעיני. ואז, ביוני 1967 (יומיים לפני מלחמת ששת הימים) חתכה צרפת את הקשר המיוחד, ונשק שהובטח לישראל הופנה ללוב ולסוריה. זה היה הטריגר להבנה המרה שהעולם מלא אינטרסים צרים וקשים. אם לא תעזור לעצמך – אל תבנה על אחרים. וכך החל הליך מואץ של פיתוח נשק ישראלי מקומי. אחד התוצאות הוא טנק המרכבה. מהטנקים הטובים ביותר בעולם.

בימים בהם אנו שומעים שאפל בוחרת לפתוח את מרכז המחקר הראשון שלה מחוץ לגבולות ארצות הברית – דווקא בישראל, עושה רושם שהספר מצביע על הנקודות הנכונות. בקיצור, מדובר בספר מרתק, חשוב ומעורר מחשבה, גם אם עולם הסטאראטפים או הטכנולוגיה לא כזה מעניין אתכם, הספר עצמו, בהתייחסות שלו לתחרות העולמית הבלתי פוסקת אחר הצלחה מדינית, ביטחונית וכלכלית בוודאי ירתק אתכם. רוצו לקרוא!

עדכון חשוב לפוסט 18.1: שווה לקרוא את הכתבה שעלתה היום בדה מרקר: "הכל בגנים – כך הפך ההיטק הישראלי לסיפור הצלחה". הכתבה מייחסת את תופעת הסטארטאפים בישראל ל"גן התחרותי".

, , , , , , , , , , , , , , , , ,

חוויות באיי דיגיטל

שני הבנים שלי משתלטים על עמדת אייפדים באיי דיגיטל

אפתח את הפוסט הזה בהתנצלות – מזמן לא כתבתי. לא, אני לא חושב שמישהו אי שם באמת סובל מזה. לא, אני לא חושב שהעולם עצר את נשימתו וחיכה לפוסט שיפרוץ את חומת השתיקה של הבלוג. ולא, לא נראה לי שאי שם, במקום מסויים מישהו קלט עכשיו שעלה פוסט חדש בבלוג שלי ובהתקפת אמוק פראית הוא מוחא כפיים בהיסטריה, צורח הברות לא ברורות ורץ לקרוא את הפוסט. אני לא משלה את עצמי, אני בלוגר ריאלי. ברור לי שאתם אינטיליגנטים מספיק בשביל לצעוק הברות ברורות ("מורד שטרן כתב פוסט חדש! ההההההההההאא!"), לוותר על מחיאות הכפיים ולרוץ לקרוא את הפוסט.

תמיד אומרים שילדים קולטים אמצעים וממשקים טכנולוגים ללא מאמץ, וזה נכון, פשוט תסתכלו סביבכם. השילוב של ממשקים ברורים וקלים יותר לתפעול, כמו במקרה של האייפון, בשילוב מוח צעיר שפתוח ללמידה, הופכים את הקטנטנים האלו למתחרים רציניים מאד בכל הקשור להסתגלות לעידן הטכנולוגי שבפתח(?) (כשאני שם סימן שאלה בסוגריים הכוונה היא שאני תוהה ביני לבין עצמי אם הטיעון שלי הוא נכון לוגית, הרעיון הוא לחזק, גם בעיני עצמי, את הטיעון הזה בטריק של הפוך על הפוך ואז לצאת חכם יותר, מה עוד שאף קורא לא ממש יכול לסתור את הטענה שלי כי תמיד אני יכול להגיד "היי, מה אתה רוצה, שמתי סימן שאלה").

אבל לפעמים זה פשוט לא עובד ככה. הסיפור (האמיתי) הבא ימחיש את זה. (כשאני שם את המילה "אמיתי" בסוגריים הכוונה היא ליצור מתח באוויר, מעין הבטחה לסיפור ממש מרתק למרות שאין לדבר הזה שום כיסוי. גם העובדה שזו פעם שנייה שאני פותח סוגריים וכביכול מסביר למה אני שם מילים בסוגריים לא נראית מבטיחה במיוחד).
הבן הגדול שלי, אילון, הוא כבר בן 5, הוא מאד אוהב את האייפון ובזכות העובדה שלאבא התותח שלו היה את אחד האייפונים הראשונים בארץ, הוא היה אחד הילדים הראשונים שהכירו את המכשיר ואת התפישה של ממשק מגע. כמו ילדים רבים, אחד המשחקים האהובים עליו, כמובן, הוא "אנגרי בירדס" אותו משחק ציפורים-כועסות-שוברות-לבנים שלדעתי האישית כבר הגיע הזמן להזדכות על הציוד ולרדת מבמת האפסטור, כי באמת, אבל באמת, שכבר הבנו את הרעיון של המשחק הזה. אגב, חברת רוביו, יצרנית האנגרי בירדס, שלחה לי מכתב רישמי שהיא קבלה את הרעיון החדשני שלי למשחק האנגרי בירדס, אבל לא עדכנה אותי מעבר לכך.

נחזור לסיפור – באחד הימים כשאילון שיחק באנגרי בירדס הוא הבין שיש ציפור חדשה – הנשר. הוא כמובן נורא רצה לשחק בנשר ולא הבין למה הוא לא מצליח לקבל אותה. כששאל את אשתי איך הוא אמור להשיג את הציפור הזו היא ענתה לו שצריך לקנות אותה, וזה עולה כסף (אני חושב שזה עולה 99 סנט לשימוש חד פעמי בציפור הזו. גנבים). אילון הפנים את העניין ואז התחיל לחקור את המבנה הפיזי של האייפון מכל הצדדים, הוא המשיך ככה כמה זמן עד שהתייאש ושאל את אשתי "אמא, אבל איפה מכניסים כאן את הכסף?".

זה סיפור מדהים לדעתי. הוא מראה שמצד אחד יש למוחות הצעירים האלו יכולת מדהימה לקלוט, לעבד ולשלוט בטכנולוגיות החדשות, ועם זאת, לפעמים נוצרים מצבים נורא מוזרים בהם, למרות השליטה הטכנולוגית, חסר להם בסיס ידע מסוים שנרכש רק תוך כדי ניסיון החיים, ואז, עם חוסר הידע המסוים בשילוב השליטה בטכנולוגיה נוצרים להם מקרים נורא משעשעים בהם הם מחפשים איך מכניסים מטבעות כסף לתוך מכשירי הסלולר, בשביל לרכוש אלמנטים נוספים למשחקים שלהם…

, , , , , , , , ,

אייפון 4 אס

זה התחיל בבוקר יום שלישי בעודי נוסע לעבודה ושומע חדשות. יש לי נסיעה של קצת יותר משעה וחצי לכל כיוון, אז תמיד יוצא לי לשמוע חדשות.

אני מודה שהרגשתי לא נעים, משהו בהודעתו של הקריין גרם לי לתחושה לא נעימה. משהו בסיטואציה הזו היה נראה לי לא נכון, שגוי, מעוות. "חברת אפל תשיק היום את האייפון 5, זיו קיטרו עם הפרטים…". שלא תבינו אותי לא נכון, אני מעריץ את זיו קיטרו. הוא יודע את זה.

מה שהפריע לי היה – מה הקשר בין השקת האייפון 5 לחדשות?? אם נייקי היתה מוציאה דגם חדש של נעלי ריצה (עם "מערכת" AIR משודרגת וצבעים נועזים) – זה היה נכנס לחדשות? אם BMW היתה מוציאה דגם חדש של רכב, עם מנוע משודרג וגלגלים רכבים יותר – הקריין היה מקריין את זה? משם זה המשיך ליום עמוס רעש סטאטי הולך וגובר של סטאטוסים, ציוצים וכתבות על ההשקה, רעש שהזין אצל כולנו ציפיות מעל ומעבר. אבל, כך זה נראה, העסק נגמר בקול ענות חלושה.

עלאק Lets Talk iPhone – הנה לכם, קהל מהופנט, נזרוק לכם את מכשיר האייפון 4.אס אחרי שיחד אתכם פיתחנו ציפיות, הפרחנו שמועות, ובנינו תילי תילים של טכנולוגיה וקידמה. אז תקנו את זה ותהיו בריאים, ונקווה שגם סטיב. המנייה של אפל הפגינה ירידות וימים יגידו איך תראה אפל שאחרי האירוע ה… אמ… Let's Talk Dugri – המביך הזה.

מניית אפל

4 לקחים:

  1. זהו שוק אכזר שלא סולח על פספוסים כאלו. כרגע, אפל בסך הכול מצמצמת פערים מול אנדרואיד, וזה עצוב.
  2. טים קוק אכזב.
  3. אסור לסמוך על בלוגים טכנולוגים שמעריכים כל מיני דברים על השקות עתידיות. כל הבלוגים האלו אפילו הציגו כיסוים (!) שמתאימים לאייפון גדול יותר של 4 אינץ'.
  4. לא לעולם חוסן, וגם אפל לא חסינה. האכזבה מהאירוע גדולה מאד. גדולה מידי.

, , , , , , , , , , ,

פייסבוק

אל תנסה למסך אותי צוקרברג, אכלנו מאותו המסטינג! או שלא...

לאחרונה קבלתי מכתב מעניין מצוות פייסבוק ואני בטוח שגם אתם. את המכתב (שמופיע למעלה בתמונה), כמו כל מכתב, קראתי בזריזות והמשכתי בדרכי להפיכת העולם למקום טוב יותר, או לכל הפחות לא להשמיד אותו. עם זאת, משהו מהמכתב הזה המשיך לזמזם לי בראש. המכתב דיבר על זה שמעכשיו פייסבוק תמעט בשליחת הודעות למייל (תופעה שאכן קצת מרגיזה, כי פתאום כל המייל שלך מלא הודעות פייסבוק). "זה מהלך נהדר חשבתי", אבל, כמו כל יהודי טוב שמדבר אל עצמו המשכתי "אבל מה הקאץ'? חייב להיות קאץ'!".

הרהרתי בזה קצת ולא ממש הצלחתי למצוא קאץ', אבל אז, כמו בהארה ניסית מלמעלה, התמלאתי בתחושה של שליחות ועוצמה "איזה מזל שאני נולדתי יהודי, רק ככה, בתור יהודי כשר בהשגחת הבד"ץ אפשר יהיה להבין את הראש של צוקרברג (יהודי כשר בהשגחת ה-OU), וממילא את הכוונות והפעולות של פייסבוק. אחרת, אויי ויי זמיר, המשימה הזו היתה נשארת לגויים של טקראנץ ומאשאבל. והם, עם כל הכבוד, גויים".

האסימון נפל עם הזמן, ואני אחלוק את 2 המסקנות המרעישות שלי עכשיו:

1. אני נכנס הרבה יותר לפייסבוק, כנראה שגם אתם. אם המייל שלי לא מעדכן אותי במה קורה בפייסבוק, אני צריך להיכנס בעצמי. ופייסבוק לא נמדדת רק במספר המשתמשים שלה, אלא גם במספר הכניסות אליה. אין בכלל ספק שהמהלך הזה יגרום לכניסות רבות יותר לפייסבוק. לצורך העשרת הדיון (ואני הרי בלוגר ש"מעשיר" את קוראיו), אם רשת חברתית אחרת, כגון לינקדאין, היתה עושה משהו כזה, היא היתה מתה במקום. פייסבוק כבר יכולה להרשות לעצמה.

2. פייסבוק יודעת שעל מנת להתעצם באמת היא חייבת להתנתק מהמושג "מייל" (ובמיוחד גי מייל של גוגל), כל עוד לאנשים יש מייל – זה השירות הכי קריטי מבחינתם, ופייסבוק תשאר רשת חברתית שהיא דבר נחמד וחשוב, אבל לא חשוב כמו מייל (פייסבוק כבר יצאה עם שירותי מייל משל עצמה אבל השירות הזה, כמובן, לא הצליח לגרום לנטישה המונית של המייל "הרגיל"). במהלך הזה, פייסבוק מנסה לחתוך את קשר הגורדי הזה בינה לבין המייל.
יש אימרה ידועה שאומרת ש"פייסבוק לא יהרוג את המייל, כי בשביל להרשם לפייסבוק אתה צריך חשבון מייל!" (הייתי לוקח קרדיט על המשפט הגאוני הזה אם הייתי יודע שזה שהמציא אותו באמת לא יתבע אותי או משהו), אני בטוח (שוב, ראש של יהודי מול ראש של יהודי. ההבדל הוא רק בחשבון הבנק) שבקרוב פייסבוק תאפשר הרשמה ללא מייל, וזה יהיה הצעד הסופי שלה בסגירת הרשת והניסיון להרוג את המייל, או לפחות להיות אלו שיספקו את מרבית תיבות המייל ברשת.

באופן מפתיע גם הבלוג הזה נמצא בפייסבוק…

, , , , , , , , ,

לגועידכון: מאז פרסום הפוסט הזה הספקתי לפתוח את עמוד מחאת הלגו "להוריד את מחירי הלגו!", אתם מוזמנים להצטרף.

אתם מכירים את זה שלפעמים אתם רואים משהו ולא מחליטים אם הוא חיובי או שלילי? זו בדיוק התחושה שהרגשתי כשראיתי את הסרטון על השימוש במציאות המועשרת עם המשחק הכל כך אהוב עליי, לגו. Augmented Reality הוא מושג מגניב לגמרי ובעברית צריך לומר "מציאות מועשרת". המושג הזה מתייחס ליכולת להציג, בתוך המציאות הקיימת, גופים שאינם באמת קיימים במציאות. כלומר בניגוד למציאות מדומה (Virtual reality) שם כל המציאות אינה קיימת, המציאות המועשרת רק "מעשירה" את הקיים. תעיפו מבט בסרטון הבא:

הסיבה שקצת היה לי קשה עם הסרטון הזה הוא שדווקא משחק מעשיר דמיון כמו לגו, מאמץ לצרכי שיווק טכנולוגיה מהסוג שדווקא חונק את הדמיון, ובתקופה שהדמיון גם ככה נמצא במצב קשה, כי מי צריך לקרוא ספרים ולדמיין מפלצות, טירות ואבירים כשהם קמים לתחייה בקלות במשחקים זמינים שרצים על כל טלפון סלולרי, עם צבע ועם סאונד (אני אישית פחות בקטע של טירות וכו'. אני פשוט מנסה להתאים את הטקסט אליכם) מצד שני – זה מגניב לגמרי! לראות את חלקי הלגו האלו קיימים לתחייה, זזים ומשחקים על הקופסה של עצמם? זה באמת נהדר, ורעיון לשימוש יצירתי מאד!

לגו באייפד

אני ממתין בקוצר רוח לראות את השימושים שיהיו בטכנולוגיה הזו כאן בארץ אבל בינתיים לא נתקלתי בכלום (ולא. האפליקציה של דפי זהב לא נחשבת) , אם מישהו מכיר שימוש טכנולוגי כזה בארץ, אני ממש אשמח לשמוע!

נ.ב: לא קשור לכלום אבל מעצבן אותי ואני חייב לשתף אתכם: אני שוקל ברצינות להקים קול מחאה על מחירי הלגו בארץ. מישהו יכול להגיד לי למה הלגו בארץ כל כך יקר? זה כבר נהיה מגוחך! קופסה קטנה עם אופנוע ואיש יכולה להגיע ל-70 שקל!! למה אני צריך להגיע ליום הולדת עגול כמו 30 בשביל לשכנע את אשתי שמגיע לי לגו!

, , , , , , , , , ,

Older posts >>

Theme Design by devolux.org