Usability Talking

בלוג טכנולוגי על עולם האינטרנט, החדשנות, היזמות והסטארטאפים

CAT | הצלחה

מורד שטרן

קרדיט צילום: אנדריי קרוצ'ינין

בחודש שעבר הוזמנתי כאורח הכבוד לטקס סיום M.B.A ותואר ראשון במנהל עסקים של מכללת נתניה, לצד אלוף במיל׳ יפתח רון טל המשמש כיום כיו"ר דירקטוריון חברת החשמל.

כבוגר המכללה, ניסיתי לשתף את המוסמכים והבוגרים ב-3 תובנות והתנסויות שאני עצמי עברתי אחרי התואר ותוך כדי עבודה מעשית בתעשייה. הנה סיכום קצר והנקודות העיקריות של הדברים:

הכרת הטוב, הבסיס לקריירה שלך – אחד הטיפים הטובים ביותר שקיבלתי עוד לפני שהייתי סטודנט היה מאבא שלי. הוא אמר לי שמידי פעם, כשאני פותח את המקרר בבית, שאנסה לדמיין שם בפנים את הלוגו של המעסיק הנוכחי שלי. לא הבנתי למה בדיוק הוא התכוון, אבל ניסיתי. ועם הזמן גם הבנתי למה הוא התכוון.

הקרנת הסמל של המעסיק, גם אם היא רק בדימיון, עושה הקשר בין האוכל שלנו, מה שמחייה אותנו בפועל, ל-עבודה שלנו. היכולת שלנו לחזק פנימית את הקשר הזה יכול לחזק את הכרת הטוב שלנו כלפי המעסיק שלנו. ובמקרים רבים, בהם אנחנו נמצאים במקומות שאנו חשים שאנו פחות מתאימים או שפשוט לא אוהבים את המקום אליו הגענו – ההקשר הזה אפילו חשוב עוד יותר, וזה משום שהוא נותן לנו את ההבנה שגם אם אנחנו לא מבסוטים מהמצב התעסוקתי הנוכחי שלנו, יש לנו את הבסיס הקיומי לגדול ולהמשיך הלאה למקומות שמתאימים לנו.

מכללת נתניה

קרדיט צילום: אנדריי קרוצ'ינין

 בר העסקה – בר העסקה הוא מושג שלמדתי מד״ר גדי רביד, שהיום הוא גם דיקן בית הספר למנהל עסקים. המושג הזה, כשנתקלתי בו במהלך הלימודים, פתח את העיניים שלי. באמת. המושג הזה מתייחס לאיש או אישה שמעניקים לארגון בו הם פועלים כ״כ הרבה ערך שגם אם יש קיצוצים או פיטורים הם בדר״כ פוסחים מעליהם, וברמות מסויימות ארגונים אחרים אף מנסים ״לחטוף״ אותם.

אבל, אז מגיעה השאלה הגדולה והיא איך אדם מגיע להיות ״בר העסקה״. זו שאלה שהתשובה עליה היא ארוכה ורחבה מאד. בנאום הבוגרים אני התייחסתי ל-2 נק׳ בהקשר הזה:

  1. לימודים – טענתי בפני הסטודנטים (ואני מאמין שרובם מבינים את זה לא פחות טוב ממני) שהפורמט הלימודי אליו התרגלו – כיתה, מרצה, שיעורי בית, מבחנים – נגמר. אבל, ופה הנקודה החשובה, האחריות להמשיך וללמוד היא עליהם, ולא יהיה להם מרצה ולא כיתה ולא שיעורים בית וחומרי קריאה. הם לבד והם חייבים להמשיך וללמוד, כל הזמן, לבד. על התעשייה שלהם, על המתחרים, על המגמות, על מה שקורה בעולם ולהרחיב כל הזמן את היכולות השונות שלהם כגון: דיבור מול קהל, תקשורת, כתיבה או נטוורקינג.
  2. ציונים – סיפרתי לסטודנטים שהם לא צריכים יותר לעמוד במטלות והם גם לא יקבלו ציונים והערכות על עבודות ומבחנים (דהההה…), אבל, שלא יטעו. הם תמיד מקבלים ציונים כשהם בחוץ. אילו ציונים שאני נחשפתי אליהם ואני מכנה אותם ״הציונים השקופים״. ציון שקוף הוא למשל, הערכה של בן אדם על מייל שהוא מקבל ממך, או הערכה של מנהל או חבר צוות שקיבל ממך סקירה על פרויקט. אתה תמיד מוערך ואתה תמיד מקבל ציון. הוא פשוט שקוף עבורך.

ראש גדול, אבל לא רק בעבודה – לסיום, טענתי שההזדמנויות הגדולות והמעניינות שהם, כבוגרים, יכולים להיתקל בהם יכולים להגיע דווקא מדברים שהם ייזמו, יובילו ויעשו בזמנם הפנוי. דברים שיש להם תשוקה לגביהם והם מסייעים לקהילה. הצגתי את מפת השריפות שיצרתי (יוזמה שאף אחד לא ביקש ממני להוביל), יוזמה שהובילה למעלה חצי מיליון צפיות, סיוע אמיתי, קשר ישיר שלי מול מול גורמי תקשורת בארץ ובעולם והכי חשוב – קשר שנוצר כאשר חיל האוויר הרימו אליי טלפון וביקשו לקבל גישה למפה ולעדכן אותה בעצמם. רציתי לספר גם על היוזמה עם משרד החוץ להקמת פורום החדשנות והטכנולוגיה שכוללת קשר עם שגרירים ברחבי העולם והשפעה אמיתית בפועל על התעשייה, אבל כבר לא היה לי זמן.

זו היתה תחושה מדהימה ואפילו סוג של סגירת מעגל להגיע כמי שכבר סיים את הלימודים, ראה כמה דברים וחזר לספר ולשתף מהניסיון שלו. מקווה שנהנתם ושמצאתם נקודות שאתם מתחברים אליהם בסיכום הנאום שלי.

, , , ,

Theme Design by devolux.org