Usability Talking

בלוג טכנולוגי על עולם האינטרנט, החדשנות, היזמות והסטארטאפים

CAT | חדשנות

אוניברסיטת אריאלהסתיים לו סמסטר א׳ בו העברתי את הקורס ״מבוא לתקשורת דיגיטלית״ באוניברסיטת אריאל. בסמסטר ב׳ אמשיך (כבר שנה שנייה) ללמד במכללת נתניה. לשמחתי על המטלה האקדמית, שנתתי לסטודנטים במהלך הסמסטר, אפילו פורסם מאמר בקהילת החינוך וההוראה ״הגיע זמן חינוך״.

המסר העיקרי שהעברתי, או לפחות ניסיתי להעביר, לסטודנטים שלי היה: ״יריית ההזנקה שלכם לתוך התעשייה כבר נורתה, אל תתנו לחממה האקדמית להרדים אתכם. קחו אחריות ותתחילו לפעול, לעשות ולקדם את עצמכם.״ מהתנדבות ורכישת ניסיון עד ליצירת קשרים, גיבוש תדמית דיגיטלית-מקצועית, התמקצעות ולימוד יום-יומי (אגב, לימוד שלא קשור לאקדמיה. משהו שהם עצמם יושבים, לומדים ומתמקצעים). לפעול, ליצור ולהיות מסוגלים להפיק ערך אמתי לסביבה ולארגון שלהם.

דיברתי איתם גם לא מעט על הבנה, כתיבה ודיבור באנגלית. וכמה שזה חשוב בתעשייה של היום.

התוכן: אבטחת מידע, פרטיות, פיתוח, קוד פתוח, תשתיות האינטרנט, מאגרי מידע, דוחות שקיפות, גיוס המונים, רשתות חברתיות, ממשל דיגיטלי, חדשנות, קהילות, בלוגים, כלכלה שיתופית, מסחר דיגיטלי. ושוב, הרבה, הרבה, דגש על נקיטת יוזמה אישית בכל אחת מהזירות השונות. אם זה מעניין אתכם, כאן תוכלו למצוא את הסילבוס של הקורס האקדמי ״תרבות דיגיטלית: יזמות טכנולוגית מעשית״ שאני מעביר במכללת נתניה.

המטלה: על הסטודנטים הטלתי מטלה פשוטה מאד. היה עליהם למצוא וליצור קשר עם 2 מובילי דעה מתוך התעשייה בה הם רוצים להשתלב. הם יכולים לבקש מהם טיפים לדרך, לפרגן להם על עבודה או כתבה בה הם הופיעו. הרעיון הוא פשוט – לקיחת יוזמה וחיבור (ממש נטוורקינג על קצה המזלג) עם אנשים, שכביכול, נראים לנו רחוקים ומוצלחים.

והתוצאות היו מדהימות: הסטודנטים קיבלו תשובות אישיות מאנשים כגון: היחצ״ן רני רהב, ח״כ זהבה גלאון, דובר צה״ל מוטי אלמוז, סמנכ״ל השיווק של קוקה קולה, אלון גל, יוטיוברים (שאני מודה שאני לא מכיר) ובמאי התאג״ד. חלקם החזירו לסטודנטים תשובה בכתב, חלקם יצרו קשר טלפוני. היה אפילו סטודנט אחד שקיבל בזכות המטלה פגישה אישית עם סמנכ״ל השיווק של קוקה קולה. על המטלה האקדמית הזו אני כתבתי פוסט קצר בלינקדאין. וכאמור, גם נכתב עליה המאמר ״המיומנות של הבוגר העתידי שאנחנו לא מדברים עליה״ באתר קהילת החינוך וההוראה.

בקיצור, אוניברסיטה מקסימה ממש (מודה שסבלתי מהנסיעות…), סטודנטים מעולים ובכלל היתה חוויה נהדרת. מקווה שהצלחתי קצת לקדם בידע, כלים ומוטיבציה את דור העתיד של תעשיית התקשורת בישראל. נתראה בשנה הבאה!

, , , , , , , , , , ,

fire map Isarel

פוסט חדש שלי בלינקדאין (אנגלית) מסכם את סאגת מפת השריפות שבניתי לפני כחודש וקצת. לצפייה במפה

מפת השריפות צברה למעלה מחצי מיליון צפיות והטמעות באתרי חדשות מקומיים וזרים, והביאה לבקשה של חיל האוויר שרצו (וקיבלו) ממני גישה לעדכון המפה על ידם. כבוד. הוספתי לפוסט עוד 3 מסקנות ותובנות אישיות שאני לוקח להמשך.

מוזמנים לקרוא, להגיב וללחוץ על הלייק בפוסט החדש בלינקדאין (…זה ממש עוזר בהפצה שם. תודה!).

Photo Credit: Kevin JarrettFlickr CC

, , , , ,

פורום טכנולוגיה משרד החוץ

שמח לספר שאתמול נשלח העדכון הראשון במסגרת פורום החדשנות והטכנולוגיה שהקמתי עם משרד החוץ! (כתבתי על הפורום הזה בפוסט הזה)

אז מה היה לנו:

* מעל 150 חברים בפורום. מספר רב מהם עובדים בחברות ענק בין-לאומיות טכנולוגיות, זרועות צבא ומרכזי חדשנות של עיריות

* העדכון הראשון כלל: 2 אורחי VIP שמיקרוסופט מביאה לארץ מחו"ל מסגרת כנס סייבר | פרטי הקשר לאיש מאחורי TechCrunch צרפת שבימים אלו ממש עושה עלייה (כבוד!). הוא יזם מצליח, מוכר וישמח לפגוש ישראלים | הכרנו גם את דירקטור הפיתוח והמחקר של משרד החוץ.

* מוזמנים להירשם לפורום!

, , , ,

Israel Innovation MFA

סיפור קצר על החמצה ופתרון שיזמתי למנוע מהחמצות כאלו מלחזור: לפני כחצי שנה הזמנתי לישראל 2 חבר׳ה תותחים מ- GitHub. מבחינתם זו הייתה הפעם הראשונה שהם מגיעים לישראל, ומבחינת המפתחים שלנו (HPE) זה היה מעולה כי גיטהאב היא אחת הפלטפורמות הכי חשובות.

האירוע היה מצוין, אבל, לא היה לי ערוץ, או פורום מסודר, להעביר את הידיעה על כך ש- GitHub מגיעים לישראל לגורמים רשמיים – דבר שהיה יכול לערב את אותם הגורמים, כמו גם חברות הייטק אחרות שהיו יכולות לקחת חלק בביקור.

המשמעות: הזדמנות ליצירת קשרים טובים ועמוקים יותר עבור התעשייה הישראלית התפספסה.

לכן השקתי, בשיתוף עם משרד החוץ הישראלי, את ״פורום הטכנולוגיה והחדשנות", שמטרתו להוביל לעדכונים הדדיים על כנסים טכנולוגיים, כמו גם על ביקור של דמויות מפתח מעולם הייטק שמגיעים לישראל. לרישום לפורום (טופס גוגל)

את הפורום השקתי אתמול (20 בדצמבר), והיום כבר יש מס׳ עדכונים בנוגע אליו:

  • מעל ל- 100 איש מהתעשייה כבר נרשמו כמנויים
  • המנויים כוללים חבר׳ה מחברות ענק כגון: י.ב.מ, סיסקו, וייבר, eBay, אאוטבריין, Wix, Microsoft, אורקל, HPE ו- IronSource לצד עיריות, זרועות צבא, מרכזי חדשנות מוניציפאליים ואנשי תקשורת שמכסים את התחום
  • אני עובד על כך שכל ניוזלטר יועבר גם לשגריריות זרות, כך שגם מעבר לים תתקבל תמונת מצב של אירועים טכנולוגיים בישראל – ושהם יעדכנו בחזרה
  • מוזמנים להתחיל לעדכן מולי (פה תמצאו פרטי קשר) באירועים או אורחים מיוחדים שמגיעים מחו״ל 
  • מוזמנים להירשם ולשתף את הקישור להרשמה

לכל נושא, עניין או רצון לסייע – מוזמנים ליצור קשר :)

, , , , ,

מורד שטרן

כבוד גדול להתראיין ע"י גיל שורקי ולהופיע בכתבה בדה-מרקר על הנושאים שאני כ"כ אוהב ועל הקבוצות המדהימות (בזכות האנשים המדהימים שבתוכן!) שהצלחתי לגבש. לכתבה המלאה ב-TheMarker: "תשכחו מכרטיסי הביקור: הדור הבא של הנטוורקינג נמצא בסמארטפון שלכם"

על אילו קבוצות WhatsApp מדובר? – כתבתי על זה גם בבלוג:

, , , , , , , ,

אוניברסיטת אריאל

גאה מאד לספר ולשתף שעם תחילת השנה האקדמית (כבר בשבוע הבא), ובמקביל לקורס שאני מלמד במכללת נתניה, אצטרף גם לסגל המוכשר בטירוף של בית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל לקורס המבוא לתקשורת דיגיטלית!

קרדיט תמונה: אוניברסיטת אריאל

, , ,

UK

תכנית מעניינת במיוחד של השגרירות הבריטית בתחום הסטארטאפים והתחבורה החכמה יצאה לדרך – ויש חלון זמנים קצר להצטרף אליה (הגשת מועמדות עד ה-22 לחודש).

את כל הפרטים אודות התכנית, TeXchange Mobility 2016, תמצאו כאן.

בהצלחה!

Photo Credit: Nicolas Raymond, Flickr CC

, , , , ,

מורד שטרן

מאמר שלי שפורסם ב"ישראל היום" לאור החלטת הרמטכ"ל להקים זרוע סייבר חדשה בצה"ל. פורסם במקור בעיתון ובאתר "ישראל היום":

זרוע הסייבר: בתוך הזירה החדשה

אחד הביטויים הראשונים לכניסת גורמים ממשלתיים עולמיים לזירה הדיגיטלית, או ה־Cyberspace, היה הצהרתו של נשיא ארה"ב ברק אובאמה ב־2009 כי הזירה הדיגיטלית היא נכס לאומי אסטרטגי בעיני הממשל האמריקני. "נכס לאומי" פירושו תקציבים, כוח אדם ותשומות אחרות לצד ההבנה כי פגיעה בנכס יכולה להתפתח לפגיעה משמעותית במדינה, וכי היא עלולה גם להוביל לפתיחה במלחמה. דברי אובאמה יוחסו לחשיבות שמעניקה ארה"ב לעולם הווירטואלי, אך כמובן אפשר להניח כי ככל שהזמן עובר, כל מדינה מתקדמת הולכת ומייחסת לזירה הווירטואלית חשיבות רבה יותר ויותר.

בדיוק כמו שכלל הפעילויות הבין־יבשתיות המוכרות לנו – ממסחר וכלכלה ועד ניהול יחסי חוץ ודיפלומטיה – עוברות לזירה הדיגיטלית, כך גם ההרתעה ובניית הכוח הצבאי עוברות לרשת. בסוף 2014, לדוגמה, כבר הכריזה צפון קוריאה כי "צבאנו מוכן למלחמת סייבר עם ארה"ב". לכן, היה זה בלתי נמנע שגם ישראל תבחן את יחסה לזירה החדשה ותמצא לנכון להמשיך להשקיע משאבים בזירה המתחדשת. והדבר מתבטא ביתר שאת בהחלטה שפורסמה אתמול על אודות הקמת זרוע חדשה בצה"ל, זרוע הסייבר.

אין משתמע מכך שהפעילות הצה"לית בתחום לא היתה ענפה, מוצלחת ובעלת השפעה אדירה עד כה. אלא שהאיומים, האתגרים והזירה המשתכללת מיום ליום וללא הרף, אכן מחייבים את צה"ל להקים גוף אחד משמעותי חזק ומתכלל, ולא רק בשמירה, בטיפוח ובהרחבה של יחידות בודדות המבוזרות בקרב החילות המוכרים.

סביר להניח שגם במלחמה הבאה ייעשה שימוש בכלי הנשק ה"רגילים", קרי כוח האש. אולם ראינו ניצנים ברורים כבר במלחמת צוק איתן: כוחות מיוחדים ברשת, לצד הגברת מודעות בקרב הלוחמים והעורף, מסוגלים להפחית את הפגיעה בנפש, לספק מודיעין יקר ערך ואף להכריע את המערכה. לעיתים קרובות גם במימד נסתר לחלוטין המתנהל במקביל לקרבות, לאש ולהפגזות.

לעיתים קרובות מדי ההיכרות שלנו עם עולם הסייבר היא מסרטים הוליוודיים שבהם האקר פורץ באופן מתוחכם וגאוני למערכות מידע אדירות ורגישות. עם זאת, יש להדגיש כי חשוב שפעילות זרוע הסייבר החדשה תכלול לא רק התקפה והשגת מידע, אלא גם הגנה על מערכות המידע ופעילות נמרצת הכוללת את העלאת המודעות של חיילים והעורף לאופן שבו אנו משתמשים ברשת ולמידע שאותו אנו משתפים. אפילו נושא שנראה זניח, לכאורה, כגון ניהול חכם של סיסמאות לשירותים שונים ברשת, הוא בעל חשיבות קריטית ביותר לעמידות העורף והצבא בפני מתקפות סייבר המתרחשות אחת לתקופה.

אנו חיים בתקופה טכנולוגית המתקדמת בקצב מהיר ופוגעת באיזון הכוחות המוכר לנו. ממזל"טים אזרחיים שניתן לקנות בכל חנות, מצב שהוביל לכך שלפני חודש הטיס אזרח אמריקני מזל"ט לתוך מדשאות הבית הלבן, וכלה ברשתות החברתיות המוכרות לנו, שבהן ניתן בקלות ליצור קשר ולשאוב מידע על כל אזרח או חייל. לפיכך, ההחלטה של צה"ל להקים זרוע אחת מתקדמת, כזו שתוביל את פעילויות ההגנה על ישראל ואזרחיה גם בטריטוריות ללא גבולות, וללא מחסומים, היא החלטה חשובה ונכונה ביותר. – מה דעתכם?

מוזמנים לעקוב אחר עדכוני טכנולוגיה גם בטוויטר, בדף הפייסבוק של הבלוג ובלינקדאין שלי.

, , , , , , ,

באמת כבוד. לכתבה המלאה

מורד שטרן

, , ,

World

לפני שבועיים כתבתי את פוסט "לא כתבתי כאן כבר חודשים, אבל זה לא אומר שלא קרה כלום…" (כותרות מושכות. אני תמיד מקפיד על כותרות מושכות) בו הזכרתי את קבוצת הווטסאפ הטכנולוגית הישראלית שהקמתי בה התארח שר האוצר לשעבר, יאיר לפיד.

בפוסט אפשר למצוא חצי פסקה בה כתבתי שבנוסף לקבוצה הישראלית הקמתי גם "קבוצת ווטסאפ טכנולוגית גלובאלית" ושעליה "אני כבר ארחיב בפעם אחרת", אז הנה ההזדמנות לספר עליה.

קבוצת ה- WhatsApp הישראלית

את קבוצת הווטסאפ הגולבאלית הקמתי כחודש אחרי קבוצת הווטסאפ הטכנולוגית הישראלית, ולאור ההצלחה של הקבוצה הישראלית. מה כל-כך מוצלח בקבוצה הישראלית? הנה כמה יתרונות שלה:

  • אנשים מכירים אנשים חדשים בתעשיית ההיי-טק (נטוורקינג).
  • אנשים ממש לומדים ומגבירים את ההבנה שלהם בתחום הטכנולוגיה בזכות תמהיל משתתפים בעלי יכולות וידע מקצועי שמשלימים זה את זה – אנשי סייבר, עיתונאי טכנולוגיה, יזמים, מפתחים, אנשי מדיניות טכנולוגית, ועוד.
  • עדכונים טכנולוגיים חיים מתוך כנסים מקצועיים בהם לוקחים חברים בקבוצה.
  • הקבוצה מקנה תחושה אמיתית של קהילה: יש קצת ריבים, יש הרבה צחוקים, ומתכננים להפגש בקרוב כקבוצה במציאות (מציאות. מסתבר שיש דבר כזה).
  • היי! דיברנו עם יאיר לפיד!

קבוצת ה- WhatsApp העולמית

הקבוצה הגלובאלית שהקמתי, כוללת מובילי דעה ודמויות בכירות מתעשיית הטכנולוגיה העולמית, שהבאתי יחד וגיבשתי בקבוצה אחת בעלת תמהיל דומה לזו הישראלית: מומחי סייבר, עיתונאי טכנולוגיה, יזמים, מפתחים ואנשי פיתוח עסקי, שמייצגים חברות ענקיות היי-טק וערוצי תקשורת משמעותיים ומוכרים.

הנה רשימה חלקית שמצליחה להבהיר עד כמה השיח בקבוצה יכול להיות מרתק ומלמד: Sequoia Capital, Wall Street Journal, Amazon, Forbes, Waze, MarketWatch, CNN, Code.org, The Next Web, Twitter, New York Times, eBay, Google ventures, Outbrain. בנוסף, משתתפים בקבוצה גם אנשי ממשל מצרפת וארה"ב שבמסגרת תפקידם לוקחים חלק בפעילות טכנולוגית-ממשלתית.

WhatsApp

מאפייני קבוצת ה- WhatsApp הגלובאלית הטכנולוגית

  • שיח גלובאלי – השיח מתנהל כמובן באנגלית והחברים בקבוצה הינם אנשים מדינות שונות. כיף לראות מידי פעם שכאשר חבר קבוצה טס למדינה אחרת, הוא מספר על זה ומציע להפגש עם חברי הקבוצה מאותה מדינה.
  • שיח שובר Time Zones – היות וכל החברים בקבוצה נמצאים באיזורי זמן שונה לגמרי מהאחרים, השיח מתקיים גם כשחלק ישנים – ואז המענה יכול לפעמים להגיע 12 שעות לאחר מכן.
  • נושאים חמים שונים – בניגוד, למשל, להכרזה של אפל על השעון, אירוע שהתסיס את הקבוצה הישראלית וזכתה למעט מאד התייחסות בקבוצה העולמית, היה זה דווקא הסגירה של בלוג הטכנולוגיה GigaOM שקיבל התייחסות משמעותית של עצב ועניין בקבוצה הגלובאלית, בניגוד לקבוצה הישראלית.

נטוורקינג בקבוצה העולמית והישראלית

אחד היתרונות הגדולים בלהביא יחד אנשים כל-כך מוכשרים הוא היכולת לעשות בינהם היכרויות בעלות משקל, כאלו שיכולות לסייע ממש בקידום פעילות מקצועית משותפת. עם זאת, כשאתם חושבים על אפליקציית ה- WhatsApp, אתם בוודאי זוכרים שכל עוד משתתף לא נמצא כאיש קשר אצל האחרים – הוא מופיע כמספר טלפון, ולכן קשה לקבוצה להתגבש ולהבין מי הוא מי.

ולכן, מלבד היכרות ראשונית של כל משתתף חדש שמצטרף לקבוצה ("שלום, אני בריאן מ-Forbes"), מצאתי פתרון יצירתי – אני מפרסם מפעם לפעם סטאטוס בלינקדאין או בטוויטר, בו אני כותב "היכרות קצרה עם חלק מחברי קבוצת הווצאפ" ואז מתייג מספר אנשים מהקבוצה, וחוזר על כך בהרכבים שונים, כך שהם יכולים לראות ולהכיר מי האנשים שאיתם בקבוצה.

זהו, אז זו קבוצת הווטסאפ הגלובאלית. היא ממשיכה לגדול, אנשים מעניינים משתפים בעדכונים וחומרים טכנולוגיים טריים ומעניינים, ולשמחתי ולהפתעתי, מתכתובות שלי עם אנשי חברת WhatsApp עצמם גם מכירים בפעילות של הקבוצות הללו (גם בישראלית וגם בעולמית).

  • לעדכוני טכנולוגיה אני גם בטוויטר.
  • לפוסטים נוספים שלי בנושאי טכנולוגיה, מיתוג עצמי, קריירה וחדשנות (אנגלית) – גם בלינקדאין.

, , , , , ,

Older posts >>

Theme Design by devolux.org