Usability Talking

בלוג טכנולוגי על עולם האינטרנט, החדשנות, הקהילות הסטארטאפים והיזמות

CAT | כללי

networking

כשעבודה אקדמית שאתה נותן לסטודנטים שלך (אני מרצה באוניברסיטת אריאל ובמכללת נתניה) מזכה אותם בתשובה אישית של דובר צה"ל, פגישה עם מנכ"ל השיווק של קוקה-קולה והתמחויות מקצועיות בתעשייה, המעט שאתה יכול לעשות זה לסכם את זה ולכתוב מאמר ב- LinkedIn. אז כתבתי:

למאמר המלא

Photo Credit: Washington University. Flickr CC

, , , ,

בלוג טכנולוגיה

כי גם לבלוגים מגיע להיות Beta

בלוג טכנולוגי חדש בשם Feeder מבית היוצר של "גלובס" עלה לאוויר ממש בימים האחרונים. אז אם נמאס לכם מתכנים טכנולוגים זולים (מהסוג שאתם אולי נתקלים כאן) ואתם רוצים להמשיך ולהתעדכן בעולם הטכנולוגיה, האינטרנט והגדאדגטים, נסו את "פידר", הבלוג הטכנולוגי החדש. עם שמות כמו אביחי אפוטה ונועה פרג, בשילוב עיצוב מינימאליסטי ונקי, זה צריך להיות בלוג מצליח למדי. אז כנסו-כנסו: http://www.feeder.co.il

 

, , , , , , ,

דה מרקר

בעקבות ההודעה המפתיעה של HP אודות הפסקת ייצור מכשירי הפאלם פרי (סלולר וטאבלט), עלה בדה מרקר טור דיעה שלי. טור המיצג אדם פגוע, מאוכזב ובעיקר חרד לקראת העידן בו שוק הסלולר יתחלק בין 2 ענקי טכנולוגיה, אפל וגוגל. לכתבה

, , , , , , , ,

קונספירציה

אני אוהב תיאוריות קונספירציה, אני חושב שכולנו אוהבים. תיאוריות קונספירציה מכניסות פלפל לחיים, וגם אם לפעמים ברור שהן שטות מוחלטת שעלתה באיזו שיחה מיותרת בחג הסוכות בין בלוגר שאוהב תיאוריות קונספירציה לקרוב המשפחה שלו, הן עדיין מעניינות וכיף להרהר בהן, ולו רק בשביל להגיד "יא יאללה, איזה קישקוש".
הנה תיאוריית קונספירציה שיצרנו במו ידינו תוך כדי שיחה, אתם יכולים לצחוק או לגחגך, אבל השאלה "למה האייפון עוד לא מגיע לארץ" מקבלת השיחה הזו תשובה מעניינת מאד:

"תגיד מורד, בתור מומחה לעיניני סלולר-גאגדטים-טכנולוגיה למה האייפון לא מגיע?" ככה התחילה שיחה עם קרוב משפחה שלי בחג הסוכות האחרון.

– סיפרתי לו את כל הסיפור על החוזים הדרקוניים שחברות הסלולר הסכימו לבלוע, ועל כך שהתהליך הזה נגרר עכשיו בדיונים משפטיים. כמו כן הסברתי לו שאני לא "מומחה" לדברים הללו, אבל אין ספק שהוא לא ימצא אדם עם מקור ידע רחב משלי בנושאים אלו במדינת ישראל, או לפחות באיזור השרון –

"משהו פה מסריח" אמר ב'.

"נשבע לך שזה לא אני" קפצתי להגנתי באופן אינסטינקטיבי. (למדתי הגנה עצמית בעבר. חגורה צהובה, אל תתעסקו איתי)

"לא אתה, הם"

"לא הבנתי"

"חברות הסלולר. הן לא נולדו היום והן לא פראייריות, אני לא רואה כל הגיון להביא לפה את האייפון ובכך לאבד שליטה על המנויים שלהם ולהפסיד כסף"

"אמממ…" הגלגלים בראשי התחילו להסתובב.

"הן, כנראה, משלבות ידיים ומונעות, יחד, את הכניסה של אפל לישראל"

"ווואלה"

"ויינט. הן רק עושות את עצמן משתדלות ונאבקות, אבל למעשה הן פשוט מונעות מן המכשיר הזה להיכנס, או לפחות מנסות למשוך זמן עד שיהיו מכשירים טובים יותר או שווים לאייפון, ככה שאפל לא תוכל להכתיב להן תנאים".

"אף פעם לא חשבתי על זה, אף פעם גם לא שמעתי רעיון מופרך שכזה, יש בזה משהו, אני אכתוב את זה בבלוג שלי"

"תן לי קרדיט! תכתוב את השם שלי!"

"ברור"

"אני מכיר אותך, אל תתחכם! תכתוב את השם שלי!"

"ברור".

– מה דעתכם ?

, , , ,

בחדר האוכל במקום העבודה שלי נתלתה השבוע מודעה חדשה שמיידעת אותנו, עובדי החברה, על מבצע חדש עבורינו, לא הצלחתי להבין את המודעה, מה זה לכל הרוחות "ילד מקורה" ?!

תמונה לא ברורה

נוסח מעניין

– יש לכם איזה שהוא מושג למה התכוון המשורר ??

, , ,

אפל שוב נמצאים בחזית עולם הגאדגטים בעזרת חשיבה מקורית, והפעם עם האייפוד שאפל החדש שלהם: דק יותר, בעל זיכרון גדול יותר, עיצוב חלקלק (אם כי מאכזב, לטעמי) ופיצ'ר חדשני.

מאז ומתמיד החולשה של של דגם האייפוד שאפל היתה בכך שבממשק המשתמש שלו היה חסר אלמנט קריטי עבור המשתמש – המסך, אבל מסיבה שאני עדיין לא מצליח להבין המכשיר הזה נמכר לא רע בכלל, והנה הגענו לדור הרביעי של המכשיר. (לא ברור לי למה אנשים נהנים להיות כבולים לרנדומליות בחירת השירים של הנגן הזה, אולי בגלל הגודל המיניטורי שלו).
אפל מכירה בחולשת ממשק המשתמש של השאפל ומנסה לגשר עליה עד כמה שניתן בעזרת ממשק חדש, מעכשיו לחיצה ארוכה על הכפתור שנמצא בין הגברת הווליום להנמכת הווליום יגיד למשתמש איזה שיר הוא שומע, לחיצה ארוכה יותר גם תגיד למשתמש את הפלייליסטים שבזיכרון הנגן, והוא יבחר את הפלייליסט הרצוי ברגע שישמע את שמו על ידי עזיבת הלחצן.
נראה לי, שעם או בלי סטיב גובס אפל שוב ממציאים ומעצבים במו ידם את השוק שלהם, אני מוכן להמר שמהר מאד יצוצו להם נגנים דומים בעלי פיצ'ר זהה. (סינים, כמובן)

כמובן שעל הדרך אפל שוב פעם מכניסה מרפק למחשבי הפיסי: איכות הדיבור של שאפל שעובד עם אייטיונס על פיסי נמוכה בהרבה מאיכות הדיבור של אותו שאפל העובד עם אייטיונס על מאק. לא מהלך מאד אלגנטי, אבל בזמנים של מיתון הרבה דברים מותרים…

ולסיום: אני שונא להתחפש, למעשה גם אשתי שונאת להתחפש, יותר מזה – הבן שלי, בן השנתיים וחצי, לא מוכן לשמוע על להתחפש (איזה חנון, יאאלה), ולמרות זאת כשגיסי הראה לי את התחפושת שהוא הכין לפורים החלטתי ללבוש אותה זריז לצורך צילום מהיר ותיעוד בבלוג שלי, כך שהתמונה תופץ ברשת ותגיע לסטיב גובס שיתקשר במיוחד לברך אותי על התחפושת ולספר לי כמה שהוא מצטער שהוא לא יכל לבוא לראות בעצמו, כי הוא פשוט באמצע ניתוח.

כמה מתלהב חסר תקנה עוד אפשר להיות, הא ? (אני, לא הוא)

, , , , , ,

כמו כל דבר חדש שצץ לו בעולם הטכנולוגי (טוייטר, אייפון) גם כששמעתי על השקת פרוייקט הלייבלי של גוגל, הרגשתי שאני פשוט לא יכול לעמוד מהצד, ולא יעזור כלום – אני פשוט חייב לנסות ( וכמובן לדווח על זה דיווח שיטחי בו לא אחדש דבר ועם זאת אצליח לגרום לקורא המסכן לחוש כי הוא חכם יותר כעת ).

אז ניסיתי את לייבלי.
ולא ממש התלייבלתי (יעני, התלהבתי + לייבלי, אני שנון! ).

הרעיון מאחורי לייבלי הוא להפוך את גוגל-טאק בפרט  ואת עולם המסרים בכלל, למשהו הרבה יותר חי, הרבה יותר אמיתי, אבל, אחרי שנכנסתי ובחרתי דמות (מתוך מגוון די מצומצם ועלוב של דמויות) וחיכית זמן רב מאד של המתנה בכל שלב, הגעתי לחדר שומם והסתובבתי שם כרוח רפאים בודדה.
גם האפשרות ליצור חדר משלי (ללא התערבות של איקאה) נראתה לי מגניבה בהתחלה אבל זמן הטעינה הארוך + מגוון דלוח של רהיטים גרמה לי לא להרגיש נוח ב"חדר שלי" .

אולי עוד לא הבנתי את הרעיון, אולי האינטרנט שלי איטי (אין מצב), אולי זה בגלל ראש הממשלה (אני חייב לדחוף פוליטיקה) אבל אני לא ממש מתלהב מהפרוייקט הזה.
אולי אני צריך קצת זמן להבין מה בדיוק הולך שם.

שתי נקודות לסיום:
1. מי שאחראית על הפרוייקט הזה מספרת שהיא יצרה אותו בזמן הפנוי של ה 20 אחוז. (התרבות הארגונית של גוגל קובעת שכל עובד יכול להקדיש 20 אחוז מזמן העבודה לפרוייקטים המעניינים אותו) מה שאומר שאולי הגיע הזמן להפסיק עם הנוהל הזה ופשוט לתת להם ללכת הביתה לנוח.

2. הדבר המגניב היחיד שהיה לי בחוויה הזו היה כשנכנסתי לחדר מסויים שאמור לייצג את חדר המנוחה של עובדי גוגל (הם הרי עובדים נורא קשה) ובו היה הקיר המפורסם המציג בזמן אמת את החיפושים של הגולשים של גוגל בעולם כולו. התרגשתי לראות כמה אנשים מחפשים את הבלוג שלי !

, , , , ,

אני חושב שאת הדוגמאות המעולות והמרתקות ביותר לשימושיות, אפשר דווקא להביא מעולם הטבע. בכלל, לדעתי, עולם הטבע הוא מורכב יותר משוכלל יותר ומדוייק הרבה יותר מכל מה שאי פעם יצור האדם. אמנם קצת קשה ל"הלביש" את המושג שימושיות על עולם החי, אבל אם הסופו של דבר מדובר בהעברת מסר בצורה ברורה ל"משתמש", אזי זה אפשרי בהחלט.

אז ניסיתי לאסוף כמה דוגמאות:

צבעים: שמתם לב עד כמה ברורים וצועקים "אזהרה!" הם הצבעים שחור-צהוב על גבי הצרעה ? המסר עובר בצורה די ברורה ומהירה שכדאי מאד להתרחק ממנה, ומהר. ( מניסיון של כמה עקיצות!! )

צורה ( מיפוי ): שמתם לב כמה קלה ל"תפעול" הבננה ? איך אפילו ילד קטן יכול לקלף את הבננה בלי שום קושי ? כמה ברור שהמשיכה צריכה להיות ע"י ה"מנוף" העליון.

צלילים: ניסיתם פעם להתעלם מנביחה של כלב ( ולא חמוד כמו בתמונה ) שנובח כלפיכם ?? כנראה שלא, הנביחה היתה ברורה מספיק בשביל שתבינו להתרחק ממנו. ( …גם מניסיון… )

עוד צבעים: כאשר הירקות והפירות אינם טריים, והם מסכנים את המשתמש, הם "מודיעים" זאת למשתמש ע"י הצבע הדהוי והרכות שלהם, במידה והמשתמש מתעלם, יעשו הריח והטעם את שלהם. (…אה-אה… מניסיון… )

והאהוב עליי,

גרעינים: שמתם לב איך הגרעינים מרמזים למי שאוכל אותם ( תוך כדי הליכה ברחוב + דיבור בקול רם + כפכפים ) שחייבים לזרוק את הקליפות לריצפה ( מה, זה לא ברור ? )

, , , , , ,

Theme Design by devolux.org