הגימור העגלגל, חווית השימוש המושלמת והעובדה שהוא נעול לשימוש רק עם 5 שקלים. כן, אכן מדובר במוצר של אפל.

Apple, אפל, אפל היסטוריה, חווית שימוש, טכנולוגיה

אם אתם לא מסוגלים להמתין ופשוט חייבים את ויקיפדיה, הנה הדרך לעקוף את ההגבלה על השימוש (כולה נשארו כמה שעות, נו באמת). לא צריך טלאי, לא צריך שום תוכנה מיוחדת ולא צריכים להיות האקרים גדולים, קצת זריזות עם העכבר:

1. חפשו בגוגל את המונח שאתם צריכים.

2. כנסו ותהיו מוכנים…

3. ברגע שהדף עולה בשלמותו פשוט תפסיקו את הטעינה שלו (כפתור האיקס), אם תתנו לדף להיטען עד הסוף הוא יעביר אתכם להודעת ההחשכה.

4. זהו

wikipedia, אינטרנט, ויקיפדיה, ויקיפדיה מוחשכת, טכנולוגיה

בפוסט הקודם שפרסמתי "מציאות מועשרת, Augmented Reality. אל תקראו – תחוו (מדריך)", הצגתי אפליקצית אייפון נחמדה לסריקת קוד AR שיאפשר לכם לשחק כדורסל במציאות המועשרת. אם כבר נמאס לכם מהכדורסל ואת מחפשים ריגושים חדשים – הגעתם למקום הנכון.

String היא אפליקציית אייפון חינמית (כן, שוב אני מזניח את בעלי האנדרואיד. אם יש לכם טענות אתם מוזמנים לראות מה יש לי להגיד לכם כאן), שתאפשר לכם לחוות בענק את קוד ה AR. לאחר הורדת האפלקציה מכאן, פשוט הפעילו אתה וכוונו את מצלמת האייפון לאחת מהתמונות שהדפסתם מכאן.

כרגע, הקודים החופשיים מאפשרים לכם 4 סריקות מציאות מועשרת שונות:

1. מפלצת ירוקה שתסתובב לכם בחדר (מפחיד ילדים קטנים, מניסיון).

2. דרקון שיצא לכם ממסך המחשב (לא עובד בהדפסה – צריך לשים את התמונה כשהיא מוצגת על מסך המחשב – תראו את התמונה בתחילת הפוסט).

3. נעל ספורט שתאפשר לכם גם לשנות את הצבע שלה.

4. זירת ציור חופשי, כשהיפה הוא שהציור, או הקשקוש, שתציירו יהיה תלת מימדי לגמרי.

אז למה אתם מחכים? לכו לחוות בעצמכם את המציאות המועשרת! (טוב, נו, ותעשו לייק)

AR, ar code, Augmented Reality, string, אייפון, אפליקציה, טכנולוגיה, מציאות מועשרת, מציאות רבודה, קוד ar, תלת מימד

ילדים יקרים. מה לא בסדר בתמונה הרשמית של סמסונג?

זו קורה אחת לשנתיים. הבלוג הזה בדרך כלל משמש עבורי ככר פורה לפוסטים לא מזיקים על טכנולוגיה, מדריכים טכנולוגים בשקל ויותר מידי טקסט שמתאר את המחשבות שלי על בערך כל תחום בעולם, החל מטכנולוגיה וכלה בטכנולוגיה. כזה אני, איש אשכולות ורחב אופקים.

הפעם, שנתיים מאז שעליתי על זה שאיי דיגיטל משתמשת במערכת ההפעלה חלונות במחשבים שלה, עליתי על משהו מעניין באמת: סמסונג, בלי לשים לב כנראה, מציגה בחזון הרשמי שלה טלפון סלולרי חכם. במקום להראות את הגלאקסי, או את ה note החדש שלה. היא מציגה את האייפון (דור 2). גדול!

תראו בעצמכם: האייפון של סמסונג

Apple, galaxy, galaxy note, IPhone, samsung, אייפון, אפל, חשיפה, חשיפה טכנולוגית, טכנולוגיה, מורד שטרן, סמסונג

אני משתדל לקרוא כמה שיותר ספרים. למרות ההתקדמות הטכנולוגית, ההפצצה במידע, הזמינות והקלות בהשגה של המידע אני לא מוצא תחליף לישיבה רגועה מול ספר טוב. אני בטוח שתסכימו איתי לגבי הנקודות הבאות שמתייחסות לקריאת ספרים מול קריאה באינטרנט (אלא אם כן אתם נוהגים לא לקרוא ספרים ואז תתנגדו. זה נקרא "דיסונסס קוגניטיבי") :

1. קריאת ספר הרבה יותר נוחה לעין מקריאה מול מחשב, טאבלט ובוודאי סלולרי.

2. אין שום הפרעה ש"קופצת" עלינו (כמו סימון (1) ליד הלשונית של פייסבוק).

3. החומר הטוב באמת נמצא בספרים ולא באינטרנט. הוא ערוך, הוא עבר בדיקה קפדנית לפני הדפסה ויש מאחוריו כותב או סופר ברור ומוצהר. אם תקראו באינטרנט אתם עלולים להגיע לכל מיני בלוגים, אמ… כמו זה שאתם נמצאים בו כרגע למשל, וחבל.

אחד הספרים הטובים ביותר שקראתי בתקופה האחרונה, ואני ממליץ עליו בחום רב, הוא "מדינת הסטראט אפ" של דן סינור ושאול זינגר. הספר מנסה לענות על שאלה אחת ויחידה: למה בישראל יש כל כך הרבה סטאראפים. אודה ולא אבוש, כל ישראלי שיקרא את הספר הזה ירגיש מאד מוחמא. ההתפתחות של מדינת ישראל כפי שהיא מתוארת אל מול התפתחות המדינות מסביב לנו עושה לנו כבוד גדול. הסקירה של מצב של היהודים בעולם, לפני הקמת המדינה ושל מצבם כיום, עם הקמת המדינה וההצלחה שלה בעולם הטכנולוגי, גם כן עושה כבוד גדול.
מעל לכל, הספר נעים לקריאה, משולב בסיפורים אמיתיים רבים שכוללים מעורבות של אישיים ידועים כגון נשיא המדינה שמעון פרס, ראש הממשלה בנימין נתניהו, היזם שי אגסי, יוסי ורדי ורבים אחרים.

אני אנסה לתמצת כאן 4 נקודות עיקריות שהספר מעלה כתשובה, או לפחות כניסיון לתשובה לשאלה "למה בישראל יש כל כך הרבה סטאראפים":

1. כולם אכלו מאותו המסטינג: כותבי הספר מציינים ששירות החובה בצבא עושה טוב לכלכלה הישראלית. הטענה היא שלמרות שאנחנו יוצאים לשוק העבודה 3 שנים (לפחות) מאוחר יותר, אנחנו יוצאים מחושלים יותר, מקושרים יותר וזאת לאחר התמודדות עם אחריות עצומה הקשורה למצבים מורכבים בהם חיי אדם עמדו על הפרק. גם הקריאות למילואים, ששוב משביתות כוח אדם מסך כוח העבודה בישראל, מחזקות היכרויות פנימיות, ומעל לכל – משטחת היררכיות כאשר אזרחים בגילאי 22-45 נמצאים בערבוביה מתחומי עיסוק שונים ובדרגות פיקוד שונות דבר שמוביל להתערבות של חיילים מדרג זוטר בתפקוד הדרג הבכיר, וכך מקרין גם על הפעילות העסקית כאשר עובד מהשורה "מתערב" בתהליכי ניהול, מה שמוביל להתנהגות ארגונית גמישה, זריזה ונקייה מביורוקרטיה מאבנת.

2. הנאים השכנים בעיניך?: סקוט תומפסון נשיא ומנהל פיתוח טכנולוגיות (לשעבר) של פייפאל (Paypal), שרכש את חברת הסטארט-אפ פרוד סיינס Fraud Science מספר על המחשבות שעברו עליו ביום שטס לישראל, לבדוק את הרכש החדש. בעודו באוויר הסתכל סקוט במפה והבין, לראשונה, שרכש חברה טכנולוגית שממוקמת באמצע טבעת חנק של ערים כגון עמאן, דמשק וקהיר, כלומר, הוא הסיק שהוא בעצם רכש חברה שנמצאת באמצע אזור מלחמה, עם זאת, כשירד מהמטוס הרגיש בסביבה מערבית יחסית מוכרת.
אין מה לעשות, ישראל לא ממוקמת גאוגרפית בין ידידים גדולים, והלחץ הקיומי הזה עושה לה, לפחות מהבחינה הזו – טוב. ההבנה שכלכלה רעועה, תוביל לערעור בביטחון ומשם הדרך קצרה להשמדת המדינה – דוחקים את כולנו עד הקצה. מקרה נוסף שהספר מציג הוא של המפעל של אינטל שדווקא בזמן מלחמה (לבנון ה-2), כשאשר חלק מאנשי המפעל בשירות מילואים והמפעל נמצא בטווח הטילים עמד המפעל בכל ההזמנות ובכל היעדים. דבר שהגביר את הביטחון של המשקיעים ביכולת של הישראלים להתנהל בצורה מוצלחת באופן דו קוטבי: גם מלחמה, וגם כלכלה.

3. עם הגב לקיר: כשאתה עם הגב לקיר, כנראה, אתה עובד הרבה יותר טוב. זו הנקודה שמנסים דן סינור ושאול זינגר לטעון. מדינת ישראל יושבת על תוואי שטח דל במשאבים טבעיים. אין לנו שום אוצרות טבע שניתן להשתמש בהם בשביל למלא את קופת המדינה ולהניע את התעשייה. הדבר היחיד שנשאר הוא "החומר האנושי". אני מודה ששמעתי כבר כמה פעמים את הטיעון הזה, אבל הפעם, אני נתקל גם בטיעון הנגדי: מדינות שזכו לשטחים עשירים באוצרות טבע – הפסידו. מדינות כאלו התרגלו לסמוך על מאגרי המשאבים שלהם ולא הקדישו מחשבה ותשומות לאותו "חומר אנושי". שימו לב למספרים הבאים – מספר הפטנטים שנרשמו בין השנים 1980-2000" מצרים – 77, סוריה – 20, ירדן – 15, ישראל – 7,652.

4. אין לנו על מי לסמוך אלא… : הרבה לפני שארה"ב הפכה הידידה הגדולה של ישראל, היתה זו דווקא צרפת שתפקדה על תקן המדינה החזקה והתומכת של ישראל וספקה לה נשק, ציוד צבאי, מטוסי קרב ואפילו הסכם חשאי לשיתוף פעולה בפיתוח נשק גרעיני. ואז, ביוני 1967 (יומיים לפני מלחמת ששת הימים) חתכה צרפת את הקשר המיוחד, ונשק שהובטח לישראל הופנה ללוב ולסוריה. זה היה הטריגר להבנה המרה שהעולם מלא אינטרסים צרים וקשים. אם לא תעזור לעצמך – אל תבנה על אחרים. וכך החל הליך מואץ של פיתוח נשק ישראלי מקומי. אחד התוצאות הוא טנק המרכבה. מהטנקים הטובים ביותר בעולם.

בימים בהם אנו שומעים שאפל בוחרת לפתוח את מרכז המחקר הראשון שלה מחוץ לגבולות ארצות הברית – דווקא בישראל, עושה רושם שהספר מצביע על הנקודות הנכונות. בקיצור, מדובר בספר מרתק, חשוב ומעורר מחשבה, גם אם עולם הסטאראטפים או הטכנולוגיה לא כזה מעניין אתכם, הספר עצמו, בהתייחסות שלו לתחרות העולמית הבלתי פוסקת אחר הצלחה מדינית, ביטחונית וכלכלית בוודאי ירתק אתכם. רוצו לקרוא!

עדכון חשוב לפוסט 18.1: שווה לקרוא את הכתבה שעלתה היום בדה מרקר: "הכל בגנים – כך הפך ההיטק הישראלי לסיפור הצלחה". הכתבה מייחסת את תופעת הסטארטאפים בישראל ל"גן התחרותי".

Fraud Science, Paypal, VC, בנימין נתניהו, דה מרקר, דן סינור, המלצה על ספר, יהודים, יוסי ורדי, ישראל, מדינת הסטראט אפ, מורד שטרן, סטראט אפ, צהל, קריאת ספרים טכנולוגיים, שאול זינגר, שי אגסי, שמעון פרס

כי גם לבלוגים מגיע להיות Beta

בלוג טכנולוגי חדש בשם Feeder מבית היוצר של "גלובס" עלה לאוויר ממש בימים האחרונים. אז אם נמאס לכם מתכנים טכנולוגים זולים (מהסוג שאתם אולי נתקלים כאן) ואתם רוצים להמשיך ולהתעדכן בעולם הטכנולוגיה, האינטרנט והגדאדגטים, נסו את "פידר", הבלוג הטכנולוגי החדש. עם שמות כמו אביחי אפוטה ונועה פרג, בשילוב עיצוב מינימאליסטי ונקי, זה צריך להיות בלוג מצליח למדי. אז כנסו-כנסו: http://www.feeder.co.il

feeder, אביחי אפוטה, אינטרנט, בלוג טכנולוגיה, גלובס, טכנולוגיה, נועה פרג, פידר

בלוגר בצרות הוא בלוגר שרוצה להתחיל פוסט חדש ב- "וואו! כמה זמן שלא כתבתי שום דבר! וואו, בטח התגעגעתם" ואז קולט שהוא בעצם כבר התחיל במילים האלו את הפוסט הקודם שלו. בלוגר רציני, כזה שמכבד את הקוראים שלו, פשוט יוותר על פתיח כזה ויתחיל ישר בכתיבה לעניין. מזל שאני לא בלוגר רציני:

וואו! כמה זמן שלא כתבתי שום דבר! וואו, בטח התגעגעתם. האמת היא שעוברת עליי תקופה נורא, נורא מרתקת (אני עושה פה הפסקה בהקלדה וחושב עם עצמי אם כדאי להוסיף עוד "נורא" אחד. זה יגביר את האפקט על הקורא שבוודאי יתחיל בקסיסת הצפורניים שלו, אבל בוודאי ייתפס כגימיק זול, במיוחד לאור העובדה שאני לא מתכוון לפרט למה זו תקופה נורא מרתקת. כמו שכבר ציינתי, מזל שאני בלוגר לא רציני) – …נורא נורא מעניינת.

אחד הדברים המרתקים בהם נתקלתי לארחורונה הוא הנושא ה- Augmented Reality, כבר כתבתי על AR בפוסט "לגו. מי צריך דמיון" ואתם יכולים פשוט לקרוא את הפוסט הזה ולהבין על מה מדובר. הפעם אני רוצה לקצר לכם את התהליכים שאני עברתי ופשוט להדריך אתכם, צעד אחר צעד, איך לחוות את המציאות המועשרת (או: מציאות רבודה) בעצמכם כאן ועכשיו. (אם חושבים על זה, בזמן שאני כותב "כאן ועכשיו" הכאן והעכשיו שלכם שונה לגמרי מזה שאליו אני מתכוון הרגע. נכון שנורא מתיש לקרוא אותי?)

מצרכים:

1. טלפון סלולרי חכם (במדריך הזה אתייחס לאייפון בלבד. למה? כי אני יכול).

2. חשבון באייטיונס.

3. מדפסת תקינה.

4. נייר במדפסת.

5. מספיק דיו במדפסת.

6. נחישות.

7. כוח רצון.

8. אמונה בעצמכם.

נתחיל:

1. כנסו לאפסטור וחפשו את ARBasketball (תרגעו, זו אפליקציה חינמית. קמצנים). כשירות לציבור אני מצרף את ה QR קוד הישיר להורדת האפליקציה (מה זה QR CODE) .

2. כנסו לקישור הזה .

3. תדפיסו את התמונה (קוד) שהקישור בסעיף 2 מציג לכם.

4. לכו לקחת את מה שיצא מהמדפסת.

5. תפעילו את האפליקציה שהורדתם קודם.

6. תכוונו את האייפון שלכם לדף שהדפסתם.

7. תהנו! עכשיו חוויתם מציאות מועשרת, Augmented Reality!

אחרי שההתלהבות עוברת אתם מוזמנים גם לתת בלייק: http://www.facebook.com/Morad.Usability.Blog

AR, ar code, ARbasketball, Augmented Reality, IPhone, QR, QR Code, טכנולוגיה, מורד שטרן, מציאות מועשרת, מציאות רבודה, קוד ar

שני הבנים שלי משתלטים על עמדת אייפדים באיי דיגיטל

אפתח את הפוסט הזה בהתנצלות – מזמן לא כתבתי. לא, אני לא חושב שמישהו אי שם באמת סובל מזה. לא, אני לא חושב שהעולם עצר את נשימתו וחיכה לפוסט שיפרוץ את חומת השתיקה של הבלוג. ולא, לא נראה לי שאי שם, במקום מסויים מישהו קלט עכשיו שעלה פוסט חדש בבלוג שלי ובהתקפת אמוק פראית הוא מוחא כפיים בהיסטריה, צורח הברות לא ברורות ורץ לקרוא את הפוסט. אני לא משלה את עצמי, אני בלוגר ריאלי. ברור לי שאתם אינטיליגנטים מספיק בשביל לצעוק הברות ברורות ("מורד שטרן כתב פוסט חדש! ההההההההההאא!"), לוותר על מחיאות הכפיים ולרוץ לקרוא את הפוסט.

תמיד אומרים שילדים קולטים אמצעים וממשקים טכנולוגים ללא מאמץ, וזה נכון, פשוט תסתכלו סביבכם. השילוב של ממשקים ברורים וקלים יותר לתפעול, כמו במקרה של האייפון, בשילוב מוח צעיר שפתוח ללמידה, הופכים את הקטנטנים האלו למתחרים רציניים מאד בכל הקשור להסתגלות לעידן הטכנולוגי שבפתח(?) (כשאני שם סימן שאלה בסוגריים הכוונה היא שאני תוהה ביני לבין עצמי אם הטיעון שלי הוא נכון לוגית, הרעיון הוא לחזק, גם בעיני עצמי, את הטיעון הזה בטריק של הפוך על הפוך ואז לצאת חכם יותר, מה עוד שאף קורא לא ממש יכול לסתור את הטענה שלי כי תמיד אני יכול להגיד "היי, מה אתה רוצה, שמתי סימן שאלה").

אבל לפעמים זה פשוט לא עובד ככה. הסיפור (האמיתי) הבא ימחיש את זה. (כשאני שם את המילה "אמיתי" בסוגריים הכוונה היא ליצור מתח באוויר, מעין הבטחה לסיפור ממש מרתק למרות שאין לדבר הזה שום כיסוי. גם העובדה שזו פעם שנייה שאני פותח סוגריים וכביכול מסביר למה אני שם מילים בסוגריים לא נראית מבטיחה במיוחד).
הבן הגדול שלי, אילון, הוא כבר בן 5, הוא מאד אוהב את האייפון ובזכות העובדה שלאבא התותח שלו היה את אחד האייפונים הראשונים בארץ, הוא היה אחד הילדים הראשונים שהכירו את המכשיר ואת התפישה של ממשק מגע. כמו ילדים רבים, אחד המשחקים האהובים עליו, כמובן, הוא "אנגרי בירדס" אותו משחק ציפורים-כועסות-שוברות-לבנים שלדעתי האישית כבר הגיע הזמן להזדכות על הציוד ולרדת מבמת האפסטור, כי באמת, אבל באמת, שכבר הבנו את הרעיון של המשחק הזה. אגב, חברת רוביו, יצרנית האנגרי בירדס, שלחה לי מכתב רישמי שהיא קבלה את הרעיון החדשני שלי למשחק האנגרי בירדס, אבל לא עדכנה אותי מעבר לכך.

נחזור לסיפור – באחד הימים כשאילון שיחק באנגרי בירדס הוא הבין שיש ציפור חדשה – הנשר. הוא כמובן נורא רצה לשחק בנשר ולא הבין למה הוא לא מצליח לקבל אותה. כששאל את אשתי איך הוא אמור להשיג את הציפור הזו היא ענתה לו שצריך לקנות אותה, וזה עולה כסף (אני חושב שזה עולה 99 סנט לשימוש חד פעמי בציפור הזו. גנבים). אילון הפנים את העניין ואז התחיל לחקור את המבנה הפיזי של האייפון מכל הצדדים, הוא המשיך ככה כמה זמן עד שהתייאש ושאל את אשתי "אמא, אבל איפה מכניסים כאן את הכסף?".

זה סיפור מדהים לדעתי. הוא מראה שמצד אחד יש למוחות הצעירים האלו יכולת מדהימה לקלוט, לעבד ולשלוט בטכנולוגיות החדשות, ועם זאת, לפעמים נוצרים מצבים נורא מוזרים בהם, למרות השליטה הטכנולוגית, חסר להם בסיס ידע מסוים שנרכש רק תוך כדי ניסיון החיים, ואז, עם חוסר הידע המסוים בשילוב השליטה בטכנולוגיה נוצרים להם מקרים נורא משעשעים בהם הם מחפשים איך מכניסים מטבעות כסף לתוך מכשירי הסלולר, בשביל לרכוש אלמנטים נוספים למשחקים שלהם…

ROVIO, אייפון, אנגרי בירדס, טכנולוגיה, ילדים ואייפון, ילדים וטכנולוגיה, מורד שטרן, ממשק מגע, ממשק משתמש, שימושיות

איך לחשוב חדשנות, איך להתכונן לעתיד ואיך לחשוב אחרת: כנס חדשנות של דה מרקר ו I.B.M, יום ראשון הקרוב, 13.11. לפרטים מלאים.

אני אהיה שם ואעדכן בטוויטר, במידה ותרצו לעקוב אחר "הגיגי החדשנות" שלי.

IBM, איך לחשוב אחרת, איך לחשוב חדשנות, דה מרקר, כנס חדשנות דה מרקר, כנס חדשנות דה מרקר 2011, מורד שטרן

בכנס וורפרס (וורדקאמפ, בלעז) האחרון שהתקיים בירושלים, התמזל מזלי וזכיתי לעלות ולהרצות מול הקהל הנהדר שהגיע לשמוע אותי. טוב, בסדר, בסדר, הוא לא ממש הגיע לשמוע דווקא אותי, והוא גם לא היה כזה קהל נהדר.
- סתם, סתם, אני צוחק. הקהל אכן היה נהדר, והוא אכן הגיע רק בשביל לשמוע אותי.

אחרי שסדרנו את העניין הזה עם הקהל והאגו האישי שלי, נכון יהיה לעבור ולדבר על תוכן הההרצאה. ההרצאה שלי בכנס התייחסה לשילוב המופלא בין 2 העולמות שאנחנו כל כך אוהבים ("אנחנו". מורד שטרן, מומחה בחיבור ת המודע של קהל הקוראים שלו לדברים שמעניינים אותו) בלוגים וסלולר.

זו היתה מצגת קצרה, נתנו לי בסך הכול 25 דקות, ולא, אני לא יודע עם זה היה רמז. אבל, אלו היו 25 דקות די מלאות מבחינת תוכן והוצגו שם מספר כלים שכל בלוגר צריך להכיר עם כניסת העולם הטכנולוגי לעידן הסלולרי החכם, עידן בו רוב הכניסות לרשת, וממילא לבלוג שלכם, יגיעו ממכשירי סמארטפון. לפי המחקרים זה יקרה אי שם, בעתיד "הרחוק", בשנת 2013.

אז הנה המצגת:

ככה תכינו את הבלוג שלכם לעידן הסמאטפונים

בחלק הראשון של המצגת ניתן למצוא קצת נתונים סטטיסטיים מרתקים על חלוקת השליטה של מערכות ההפעלה הסלולריות IOS, אנדרואיד בשוק הסמארטפונים בישראל, ארצות הברית ובעולם כולו, לצד תחזית השימוש באינטרנט הסלולרי בעתיד והשימוש העיקרי בגלישה הסלולרי (חדשות, משחקים, רשתות חברתיות וכו).

בחלק השני אני מתייחס לעדכון הבלוג באמצעות הסלולר. כלומר, כתיבה והעלאת תמונות ותכנים על ידי הסמארטפון, במקום שימוש במחשב "הרגיל". הרציונל והמסקנה של החלק הזה הוא שהסמארטפון עדיין לא בשל מבחינת נוחות ממשקית ליצירת תכנים "כבדים" יחסית כמו פוסטים של בלוג, אלא רק יצירה קלה יותר כמו עדכונים ברשתות חברתיות. ובכל זאת, למרות הרציונאל הזה, אני מונה כמה אפליקתיות המאפשרות יצירת תכנים גם באמצעות הסלולר.

בחלק השלישי אני מציג דרכים לקידום הבלוג שלכם ולהתאמה שלו לעידן הסמארטפונים. בין אם ביצירת אפליקציה משלכם, כלומר – אפליקציה שתציג את הבלוג והתכנים שלכם באייפון או באנדרואיד של הקוראים שלכם (ויש גם התייחסות למערכות הישנות יותר של נוקיה, סימביאן), כמו גם לתוסף וורדפרס שיעצב מחדש את הבלוג שלכם כאשר נכנסים אליו מסמארטפונים.

בחלק הרביעי סקירה קצרה של אפליקציות למעקב אחר ביצועי הבלוג שלכם.

בחלק החמישי: סיום דרמטי בו אני מודיע על סיום המצגת. הקהל עוצר את נשימתו, אני קד קידה, הקהל קם על רגליו כמו איש אחד ומוחא כפיים בלי הפסקה. ואז, כשמודיעים שיש אוכל בחוץ, הקהל כולו פשוט בורח בהיסטריה ומשאיר דממת מוות באולם הפוך, שומם וריק. ומרצה אחד, (בלוגר, יש שיטענו) שאורז את התיק שלו ורץ לתפוס סנדוויץ' לפני שייגמר.

אם משהו במצגת הזו לא מובן – תרגישו חופשיים לשאול במייל, או כאן. אני אשמח להסביר.

IPhone, smartphone, wordpress, בלוג, וורדקאמפ ישראל, כנס וורדפרס, כנס וורדפרס 2011, כנס וורדקאמפ, כנס טכנולוגי, מורד שטרן, קידום הבלוג, רשתות חברתיות