Usability Talking

בלוג טכנולוגי על עולם האינטרנט, החדשנות, הקהילות הסטארטאפים והיזמות


Helicopter

אין קשר לחיל האוויר, סתם תמונה יפה 🙂

 

תקופת השירות הצבאי שלי היתה, כמו להרבה מאד אנשים בישראל, לא קלה. החל מאימונים מפרכים, חוסר שינה וליכלוך ועד שהות רצופה וממושכת בבסיסים ובשטח (מה שנקרא – ״לא רואים בית״).

יש לא מעט לקחים, ושיעורים שלקחתי מהצבא כגון: ההתמודדות עם מצבי לחץ, התמדה, עבודה בצוות ואת המשפט המוצלח ממש – ״יש ספק, אין ספק״. עם זאת, יש שיעור נוסף חשוב מאד שאני לא שוכח (ואני חוזר ונזכר בו במכוון מידי פעם). את השיעור הזה אני לא לוקח מהחיל בו שירתתי, חיל השיריון (ועכשיו אולי יותר ברור ה-״לא רואים בית״ שציינתי קודם), אלא דווקא מחיל התחזוקה.

״חיל התחזוקה?״ אתם בטח שואלים את עצמכם. כן, חיל התחזוקה הוא החיל ממנו למדתי שיעור מאלף על החיים.

אני זוכר שבתקופה ההיא, תחת כיפת השמיים ובין גבעה חולית (״פודרה״) אחת לשנייה, כשאנחנו מלוכלכים, מותשים, רעבים ועייפים (״עפוצים״), למדנו, בין היתר, על מגוון הטנקים השונים של צבאות האויב. הטנקים מעבר לגבול היו, ולדעתי עדיין, טנקים מתוצרת רוסית (דגמי T למינהם) ונראו מאד מאיימים. אבל, גם הבנו שנושא התחזוקה בצבאות האוייב לא מקבל את היחס שניתן לו בצה״ל. חיל התחזוקה היה צמוד אלינו, ואנחנו עצמנו הוכשרנו להיות מיני-טכנאים בשטח. ופה הנקודה – בלי תחזוקה נאותה ועקבית הכוללת טיפולים שוטפים, מעקב, ניקיון ושיפוץ, גם הטנק המרשים ביותר – לא ייסע, לא ידייק בהפגזות ופשוט יהפוך לכלי חסר ערך בזמן אמת.

 

שיריון

זה אני, צעיר ולקראת השיחרור. מצדיע לטנק המג״ח ונפרד ממנו (אל תוציאו ממחטות, נפגשנו שוב במילואים…)

 

כלומר, לא משנה כמה ארסנל הנשק שלך מגוון, נוצץ, מעודכן ומאיים – אם לא תתחזק אותו, הוא לא יתפקד כמו שצריך בזמן פקודה. יותר מכך, רוב הזמן העובר על הצבא הוא זמן שיגרה, לא זמן מלחמה. מה שאומר שהפיתוי להניח ולהזניח את התחזוקה השוטפת (ואת העלויות שלה!) – הוא גדול מאד.

ופה הלקח שאני לקחתי לעולם העבודה והשגרה – כל אחד צריך חיל תחזוקה משלו. זה לא מספיק להגיע למקומות מעניינים, ללמוד ולקחת חלק בפרויקטים מעניינים וחשובים ככל שיהיו (ארסנל הידע, החוויות והקשרים שלנו) – חייבים תמיד לתת את הדעת ואת תשומת הלב לתחזוקה ולסקירה שוטפת שלהם. ושיהיה ברור – אין דבר כזה מצב סטטי קבוע ומתמשך – אם אין תחזוקה, הארסנל המקצועי האישי שלנו, בדיוק כמו ארסנל הנשקים – הולך אחורה ומתבלה. 

לדוגמה – האם אני עובר באופן קבוע על המשימות שלי? (ולא רק המשימות הדחופות, אלא גם ביצוע סיכום שבועי ומשימות ב- hold), האם אני שומר על קשר עם אנשים שאני מכיר, גם אם אין אין משהו שהם צריכים ממני או אני רוצה להסתייע על ידם? האם אני מבצע מעקב שוטף ועקבי על מה קורה בתעשייה שלי? האם אני כותב ומסכם לקחים ורעיונות שעולים לי במהלך העבודה? האם אני משתתף בכנסים בשביל ללמוד חומר חדש או לחזור על דברים שאני יודע? (או חושב שאני יודע).

יש לא מעט פעילויות שיכולות להיחשב ״תחזוקה״ (אגב, גם התעמלות היא תחזוקה לגוף), ולא תמיד בא לנו לבצע אותן כי נראה שניתן לוותר עליהן, או שהן לא לוקחות אותנו קדימה. זו טעות. שווה לשים לב ותמיד לזכור, שכמו שהצבא החזק באיזור צריך להתאמן, לנקות מחסנים ולהכניס את הטנקים שלו למוסך (וזה חלק גדול מהסיבה שהוא החזק באיזור) – זה בדיוק אותו דבר עם כל אחד מאיתנו.

 

Photo by Messala Ciulla on Unsplash

, , , , ,

מורד שטרן

בחודש שעבר, כחלק מכנס מנהלי הקהילות, IS-CL, התראיינתי בקשר לפעילות קהילות המפתחים שאנחנו מובילים ב- Wix. השיחה לקחה בערך חצי שעה וברגע שיהיה סרטון רשמי אני גם אשתף, בינתיים, הנה 7 נקודות שבחרתי לשתף מתוך אותה השיחה על ניהול קהילות בדגש על ההקשר של קהילות לעולם המפתחים והטכנולוגיה (שכמובן שניתן להשליך על עולמות תוכן שונים)

  1. התפקיד של מנהל/ת קהילה 1 – הוא תפקיד שדורש הבנה (עמוקה) בלא מעט מתחומי העניין בהם קהל היעד של הקהילה עוסק. היות ורוב מוחלט של עולמות התוכן היום הולכים ומתרחבים ומשתכללים מדובר בלמידה יום-יומית שאתם חייבים להכניס ליומן.
  2. התפקיד של מנהל/ת קהילה 2 – התפקיד של מנהל/ת הקהילה הוא גם תפקיד מאד רוחבי וגם מאד ייצוגי. הוא מאד רוחבי כי יותר ויותר מחלקות שונות בארגונים רוצות לקחת חלק בפעילות הקהילה (פעילות שהיא אורגנית מאד, ולכן קל להתחבר אליה. ראו נק׳ 7) והוא מאד ייצוגי כי לעיתים אתה או את תהיו אלו שמוביל מיטאפים, מגיעים לכנסים או יוצרים שיתוף פעולה עם ארגון אחר או קהילה מקבילה.
  3. הנקודה העיקרית היא תמיד הערך, אבל חשוב למצוא את הערך שרלוונטי לחברי הקהילה אליה מכוונים. לכל קהילה יש תחום עניין שונה, מכנה משותף שונה ומשמעות אחרת למה שבאמת מודגר כ״ערך״ עבורם. ככל שנגדיר באופן מדוייק יותר את הקהילה – נדע לדייק בערך הנכון לחברי הקהילה, ככל שנדייק באותו ערך שרלוונטי לאותה קהילה, נוכל גם לגלות בקהילה אחת כמה תתי קהילות שונות.
  4. החשיבות של תרבות של קהילה – מה מניע את חברי הקהילה, מה ״מגניב״ אותם? אילו עולמות תוכן הם חיים? (תוכניות טלוויזיה, אתרי חדשות ופלטפורמות, אירועים, כנסים, תאריכים חשובים ומובילי דיעה). כמובן שקהילה מורכבת מהרבה אנשים ולכל אחד סט טעמים שונה, ועדיין, ככל שקהילה מוגדרת וספציפית יותר, ניתן למצוא מכנה משותף תרבותי מניע יותר.
  5. תקשורת פנים, הערוצים הבלתי נראים – להרבה קהילות יש היום נראות חיצונית, אבל חשוב גם לשים לב לערוצים העדינים יותר שפועלים מאחורי הקלעים. ערוצים אלו הם ערוצי התקשורת הפנימית, שלעיתים קרובות היא זו שבאמת מניעה את הקהילה.
  6. נראה שהתפקיד ״מנהל/ת קהילה״, מתחיל להיות מאוייש יותר ויותר בתעשייה וגם צובר תאוצה. כרגע בעיקר בתחום ההייטק, אבל לא רק. אני חושב שזה נהדר – בסעיף הבא אסביר למה.
  7. עולם הקהילות, לדעתי, הינו התפחות מושכלת של עולם השיווק המסורתי. מעבר מיצירה והפצה של מסרים בעלי אופן מכירתי, פרסומי ו-״תראו אותנו!״, לשיתוף אמיתי בידע, ניסיון ומידע שנתפס כבעל ערך (נק׳ 2). זה נהדר כי פעילויות מהסוג הזה, לפחות כשנעשות באופן הנכון, מעשירות את התעשייה בידע, מחברות ומקשרות אנשים ונותנות המון דגש על פיתוח אישי-מקצועי, ככה שהרבה מאד אנשים וארגונים רואים בפעילות הזו כ- win-win, מה שתמיד מצביע על כך שהכיוון חיובי.

 

מורד שטרן

כנס, כנס, אבל עדיין צריך לעבוד…

 

במידה ומעניין אתכם, פתחתי ב-Telegram קבוצה למנהלי קהילות שם ניתן לחלוק ניסיון, ידע ולהכיר אחד את השני. הקבוצה פונה גם למנהלי קהילות מהעולם, כך שהתקשורת היא באנגלית. מוזמנים להצטרך: https://t.me/communities_management

קריאה נוספת של עוד 8 מאמרים נוספים שכתבתי מזוויות שונות של נושא קהילות:

כמו כן, ועם הגעת הניזולטר שאני מוציא בשת״פ עם משרד החוץ עבר את ה- 1,000 מנויים במייל ו- 440 איש בערוץ הטלגרם. מוזמנים להירשם!

— קרדיט תמונות: Idan Marciano

, , , ,

קהילת, מיתוג אישי, שיח דיגיטלי וקריירה – על כל הנושאים האלו (ובעוד כמה נושאים משיקים) הרצאתי במפגש הסיכום של הקורס האקדמי ״מפגשים עם המדיה״, שזכיתי להעביר לצד ד״ר עידית מנוסביץ׳ בסמסטר א׳ בבית הספר לתקשורת, מכללת נתניה.

אז, אם מענייין אתכם איך בונים קהילה, איך יוצרים מותג אישי (ולמה זה כ״כ חשוב היום), מדוע עולם הקהילות הופך לדומיננטי ומתחיל להתהוות כערוץ מרקטינג בפני עצמו ולסקור מקרי-מבחן אמיתיים של קהילות חזקות שיצרו השפעה אמיתית, גם על חברי הקהילה, גם על התעשייה וגם להופיע בערוצי התקשורת המסורתית – אתם מוזמנים לצפות בהרצאה (50 דק׳).

מקווה שתהנו, ואם משהו לא ברור (הסאונד קצת חלש, אני יודע) אתם מוזמנים ליצור איתי קשר ולשאול.

, , , , ,

tweetdeck

Photo Credit: Steve HalamaUnsplash

עדכון: הפוסט הזה פורסם גם ב״הארץ״!

דמיינו לרגע מרכז תקשורת מטורף, כמו זה שרואים בסרטים עם המוני מסכים עמוסי מידע ואינפורמציה ואנשים רציניים בחליפות הבוחנים אותם ורצים בבהילות מצד לצד, כשברקע מוזיקה קצבית מאד. דמיינו שאתם יושבים במרכז התקשורת הזה, סורקים את המידע ומתעלים אותו לטובתכם, תוך כדי לגימת כוס קפה משובח.

דמיינו no-more, אתם יכולים להקים מרכז שכזה ובקלות, מרכז תקשורת שיציג לכם עדכונים בזמן אמת, מכל מקום בעולם ובנושאים שהכי חשובים לכם. רק תכינו לעצמכם כוס קפה ובואו נתחיל.

אז אחרי שבפוסט הקודם עשינו הקדמה קלה לפלטפורמה של Twitter, הגענו לחלק ב׳ בו נלמד איך ניתן להקים מרכז תקשורת עוצמתי ע״ב טוויטר. כמו בפוסט הקודם, נתחיל ונתייחס דווקא לנקודות החולשה של טוויטר: אם תבחנו את הפיד שלכם, תראו שצף-קצף של הודעות ועדכונים שונים מכל אותם חשבונות שבחרתם לעקוב אחריהם (ולעיתים גם כמה ציוצים שמקודמים באופן ממומן), בשביל לצפות בכל ההודעות והציוצים פשוט גוללים למטה, וקוראים את המסרים ציוץ אחר ציוץ. קצת מבאס לעבוד עם פיד אחד, לא? זה הזמן להכיר את Tweetdeck.

נעים מאד, זהו Tweetdeck:

tweetdeck

 

— רגע, רגע, תנו לי לעשות zoom-out… וואו:

tweetdeck

 

אוקי, מה בעצם אנחנו רואים פה?

מה שאנחנו רואים בתמונות זה בעצם הממשק של Tweetdeck שמבוסס ומעצים את חשבון הטוויטר שלכם. כלומר, בשביל לעשות שימוש בטוויטדק צריך חשבון בטוויטר (יתרון גדול הוא בכך שחברת טוויטר רכשה את טווויטדק ב-2011 ותמורת 40 מיליון דולר, כך שאתם לא מעניקים גישה לחשבון שלכם לשום חברה אחרת מאשר טוויטר עצמה).

כל עמודה בתמונה היא בעצם פיד ציוצים בפני עצמו. כלומר, במקום רק לגלול ולעבור על הפיד ה״רגיל״ שלכם בטוויטר (שכאמור מורכב מחשבונות שאתם עוקבים אחריהם + תוכן ממומן), אתם סוקרים במכה אחת מס׳ רב של פידים שונים שהגדרתם.

בואו נתחיל לעשות סדר בבלאגן – אלו הפידים (עמודות) שמגיעים כברירת המחדל:

  • Home – הפיד הרגיל שלכם מטוויטר.
  • User – הפיד שיציג את הציוצים שלכם.
  • Notifications – העדכונים השונים של טוויטר עבורכם במידה ומישהו עשה לייק, שיתף ציוץ שלכם, הגיב או הזכיר אתכם.
  • Scheduled – תיזמונים עתידיים של טוויטים שכתבתם ואיכסנתם (עוד יתרון של טוויטדק). אני מסביר איך להשתמש באופציה הזו בסוף הפוסט.
  • כל השאר – פידים שאני עצמי הגדרתי ע״ב מילים, חשבונות או האשטאגים שמעניין אותי לקבל ברגע שהם מתפרסמים.

יאללה, נתחיל – יצירת מרכז התקשורת העוצמתי שלכם:

כנסו והירשמו לאתר Tweetdeck עם חשבון הטוויטר שלכם, והכנסו לחשבון החדש.

רואים את Add column בתחתית התמונה? ליחצו עליו:

tweetdeck

עכשיו תקבלו את המסך הזה:

tweetdeck

יש פה מגוון אופציות שאת חלקן אני מודה שאני לא מכיר לעומק. לטובת המדריך הזה בואו נבחר ב- Search. עכשיו חזרתם לעמוד הרגיל של טוויטדק עם אופציית חיפוש קטנה מצד שמאל:

טוויטדק

ופה מתחיל הכיף הגדול – הזינו לתיבת החיפוש מושג, או האשטאג שחשוב לכם לעקוב אחריו וליחצו Enter, ו-בום! קיבלתם עמודה חדשה שהצטרפה לכלל העמודות ומציגה עכשיו בלייב את כלל הציוצים הרלוונטיים למילה הזו. ופה חשוב להדגיש, שוב, כל העמודות שאתם רואים מתעדכנות בזמן אמת.

זהו זה. עכשיו השלב בו אתם מרכיבים את מרכז התקשורת שלכם עם פידים המציגים את כל הנושאים, האנשים וההאשטגים שחשובים לכם באופן אישי ומקצועי. שימוש נכון בטוויטדק יכול להוות כלי למידה רב עוצמה מצד אחד, ולתת לכם להיות מעודכנים בזמן אמת בכל הזוויות השונות של ההתרחשויות בעולמות התוכן שחשובים לכם מצד שני. ועכשיו נעבור לחלק השני בפוסט – יצירת מחסנית ציוצים לפרסום עתידי:

 

Scheduled – לצייץ מבלי באמת לצייץ

כאמור, עמודת Scheduled, תציג לנו את הציוצים העתידיים שלנו. למה זה טוב? זה טוב במידה ויש לנו תכנים שאנחנו רוצים לשחרר באופן אוטומטי בעתיד, או שאנחנו רוצים להכין מלאי של תוכן ע״מ שהחשבון שלנו יצייץ ויראה פעילות (מי שייתקל בציוץ שלכם לא יכול לדעת האם מדובר בציוץ מתוזמן או לא).

אז איך עושים את זה? הנה 3 שלבים בדרך לציוץ המתוזמן:

  1. לחצו על New Tweet

טוויטדק

2. כתבו את הציוץ שלכם בתיבת הטקסט וליחצו Schedule Tweet –

tweetdeck

3. עכשיו רק נשאר לכם לבחור תאריך, שעה ודקה ויש לכם ציוץ עתידי שייכנס לעמודת ה- Scheduled.

tweetdeck

שלוש הערות בקשר לזה לציוץ המתוזמן שיצרתם:

  1. אם עמודת ה- Scheduled שלכם לא התעדכנה עם הציוץ המתוזמן – פשוט עשו ריפרש לדפדפן. בכל מקרה, הוא שם.
  2. אין צורך להשאיר את הדפדפן פתוח עם טוויטדק ע״מ שהציוץ יתפרסם בזמן שקבעתם.
  3. ניתן לערוך, למחוק או לשנות את התיזמון של הציוץ בכל רגע נתון (עד למועד שקבעתם).

 

מקווה שלמדתם משהו חדש ושתהנו מהשימוש בכלי הנהדר הזה שנקרא Tweetdeck (וכמובן, טוויטר). מוזמנים להתחבר בלינקדאין ולעקוב אחרי גם בטוויטר! (ומוזמנים לשתף אם אהבתם!)

 

, , , , , , ,

משרד החוץ

בחודש שעבר הוזמנתי להעביר הרצאה מול שורת בכירים במשרד החוץ וכחלק מ״שבוע היזמות 2017״ גם מול בעלי עסקים קטנים ובינוניים בהזמנת מעוף של משרד הכלכלה. הנושא עליו התבקשתי לדבר היה עולם הקהילות. מושג ותיק, אבל כזה שהולך וצובר תאוצה בתקופה האחרונה.

ההרצאה שנתתי מחולקת לשניים: החלק הראשון מתייחס למושג עצמו – מהי קהילה, איך מגדירים אותה, מהם החוזקות (ולעיתים גם החולשות) של קהילה, מוביל הקהילה כשומר הסף ועוד. בחלק השני, אני מציג מהניסיון האישי שלי ב- Wix, HP, קבוצת הוואטסאפ שלי והניוזלטר שבניתי עם משרד החוץ – מס׳ עקרונות פעולה בהם השתמשתי במטרה להעצים את הקבוצות, להביא אותן למצב בו יש להן השפעה אמיתית וליצור מצב בו לחברי הקהילה יש ערך אמיתי והם עצמם מועצמים, מתקדמים בחייהם המקצועיים ומרחיבים את הנטוורקינג שלהם באופן מאד איכותי.

היות ויש לא מעט תובנות שלמדתי לאורך הדרך, בהתנסויות שונות בתחום, אנסה בחלק א׳ (כלומר, יהיה כנראה חלק ב׳) של הפוסט לתת סקירה של 3 טיפים, או עקרונות, שניתן ליישם בניהול והעצמה של קהילות.

 

האינדיבידואל ככוכב

ב- HP בניתי קהילה של מפתחים שהיו תותחים בתחומם. הם לא רק היו תותחים בתחומם, אלא גם מעורבים מאד בפעילויות קהילה כגון: מיטאפים, כנסים, כתיבה וקוד פתוח. כחלק מהפעילות עיצבתי עבורם, ובהזמנה מיוחדת, בובות ראש-גדול משלהם. הענקת הבובות, שהיתה טקס בפני עצמו, ממש ריגשה את המפתחים. הם יכלו להשוויץ בבובות המיני-מי שלהם גם מול החברים וגם מול העמיתים במשרד. למעשה, כך נוצר מעגל שני של מפתחים שרצו גם הם לקבל בובות ראש-גדול משלהם, והחלו להתעניין כיצד הם יכולים לקחת חלק בפעילות הקהילה של החברה. בתמונה תוכלו לראות 3 (והיו עוד הרבה) מתוך המפתחים שקיבלו את הבובה שלהם, וגם זה תועד במודעה דיגיטלית מיוחדת שהוצגה במסכים הפזורים ברחבי החברה ועשתה להם כבוד (בתמונה אתם רואים 3 מודעות אחת לצד השנייה)

בובות ראש גדול

 

התמהיל

אחד החוזקות של קבוצת ה- WhatsApp שלי (כן, זו שהגיעה להיות בראשי של דה-מרקר) מלבד העובדה שמדובר באנשים מאד חזקים ומאד מקושרים. היא התמהיל של האנשים בה. מצד אחד מדובר באנשים שכולם מעולם הטכנולוגיה, מצד שני, כולם מתחומים שונים בתעשייה הזו. ומה זה משנה? זה משנה כאשר מעלים נושא לדיון מס׳ הזוויות המקצועיות השונות על אותו נושא הוא גדול ומגוון, ופתאום אתה לומד על נושא מסויים (שחשבת שאתה מכיר) מנק׳ מבט שונות ומשונות שלא חשבת עליהן וזה מקנה לך (ולחברי הקבוצה!) המון ידע והבנה עמוקה יותר. אגב, תוך כדי שאני כותב את הפוסט הזה, ה- WhatsApp שלי מצפצף כבר בפעם הרביעית וכמובן מפריע לי להתרכז, עם תשובות והצעות לחיבורים, מאותה קבוצה ממש, אחרי ששאלתי שם אם מישהו מכיר אקסלרטור בתחום הספורט (וגם זה במטרה לחבר ידיד אחר ממעגל קהילתי אחר).

 

כשהאוף-ליין פוגש את האון-ליין

קהילות אוף ליין נפגשות רק במימד הפיזי, קהילות און ליין נפגשות רק במימד הדיגיטלי. זה ברור מאליו אבל לפעמים שווה לחזור על זה – קהילה שנפגשת גם במימד הדיגיטלי וגם במימד הפיזי היא קהילה חזקה בהרבה. למה? כי אם הכרתי אותך רק, נניח, בקבוצת פייסבוק ועכשיו אני פוגש אותך פנים אל פנים במפגש מוצלח וערוך היטב (וגם זו אומנות בפני עצמה), אני כנראה אסמוך עליך יותר והקשר ביננו יתחזק (ומימלא כך גם יקרה עם רוב חברי הקבוצה). אם עד היום נפגשנו רק במימד הפיזי ומעתה אנו שותפים גם לטריטוריה דיגיטלית – הקשר שוב מתחזק והופך להיות אינטנסיבי יותר, גם בשעות בהן לא היינו נפגשים במסגרת ה-״עולם האמיתי״. לכן, אם אתם רוצים לחזק את הקשר הפנימי בקבוצה – שלבו און-ליין ואוף-ליין.

אם הנושא מעניין אתכם (ועד שאכתוב את חלק ב׳ של הפוסט), אני מזמין אתכם לקרוא גם עוד 7 מאמרים נוספים שכתבתי מזוויות שונות של נושא קהילות:

כמו כן, ועם הגעת הניזולטר שאני מוציא עם משרד החוץ לאו-טו-טו 1,000 מנויים (!), הגיליון הבא ייצא גם בשפה האנגלית. מוזמנים להירשם.

 

, , , , , ,

פודקאסט קהילות

על חיל האוויר, משרד החוץ, מפת השריפות, מאגר המקלטים הלאומי, קהילת Israel Tech Community בוואטסאפ, ״פורום החדשנות והטכנולוגיה״, נטוורקינג, נטוורקינג גלובאלי והמון פעילות קהילה ויזמות. התראיינתי לפודקאסט הקהילות Communicast של טליה תורג׳מן ואני חושב שיצא פרק די מעניין.

מוזמנים להאזין:

, , , , ,

פורום החדשנות והטכנולוגיה

לפעילות ״פורום החדשנות והטכנולוגיה״ (שמונה כיום למעלה מ- 900 מנויים מתעשיית ההיי-טק, הדיפלומטיה והתקשורת), שהקמתי בשיתוף פעולה עם משרד החוץ הישראלי, מתווספים עכשיו 2 ערוצים חדשים!

אתר

באתר החדש (שנבנה בפלטפורמה של Wix) מופיעים כל בעלי ההשפעה מהתעשייה שהוצגו בגיליונות השונים וניתן למצוא את הארכיון של כל הניוזלטרים להורדה בפורמט Word. בנוסף, יש באתר גם טופס לשליחת עדכונים וחדשות לגיליונות הבאים, קישור לרישום לניוזלטר והצטרפות לערוץ הטלגרם. בהמשך, אוסיף גם אפשרויות שונות נוספות כגון: עדכונים על מפגשים במשרד החוץ וחדשות מתפרצות.

מוזמנים לבקר!

 

ערוץ טלגרם

ערוץ הטלגרם מאפשר עדכונים תכופים יותר בין ניוזלטר אחד לשני, וגם שם לכל עדכון ופעילות ניתן למצוא את איש או אשת הקשר להמשך בירורים ופרטים (במידה והעדכון רלוונטי ומעניין אתכם)

מוזמנים להצטרף!

אם עוד לא נרשמתם לקבל את עדכוני פורום החדשנות והטכנולוגיה – מוזמנים להירשם

, , , , , , ,

טוויטר

עדכון: הפוסט הזה פורסם גם ב״הארץ״!

נתחיל מהנקודה הכואבת בהקשר לרשת החברתית, Twitter, ומשם נמשיך לדבר על הנקודה הכואבת יותר בהקשר לעצמנו ולשימוש שלנו ברשתות החברתיות.

טוויטר, לפחות לפי דיווחים שונים בתקשורת, נמצאת בתקופה מאתגרת מכל מיני זוויות של פעילות החברה והרשת החברתית. אם מדברים על הקהילה הישראלית בטוויטר (מבלי לדבר על מס׳ מדויקים), די ברור שהיא מתנהלת שם במספרים כמעט זניחים, לעמת קהילת המשתמשים הישראלים בפייסבוק. בכל הקשור למשתמשים מארה״ב ואירופה – המצב שונה לגמרי.

עכשיו, בואו נדבר על עצמינו ועל השימוש שלנו ברשתות חברתיות. ברשותכם, אני אתייחס בפוסט הזה לטוויטר מול פייסבוק, ולא אזכיר רשתות אחרות כגון: לינקדאין, סנאפצ׳אט או אינסטגרם.

בואו נראה אם אתם מסכימים עם ההנחה הבאה: כשאתם גוללים בין העדכונים השונים ש- Facebook מציפה לכם, לא משנה אם באפליקציית המובייל או באתר האינטרנט, אתם לעתים קרובות די מבזבזים את הזמן שלכם. בין קפיצה קצרה לכתבה עם קישור קליקבייטי על סלבס כלשהוא, דרך פוסט חדש ב-״כשאבא ואמא בני דודים״ (עם מעבר על התגובות בפוסט, כמובן) וכלה בקריאת סטאטוס זועם על רכב משטרתי שחונה בחניית נכים, שהופך אתכם לעצבניים וכועסים קצת יותר ממה שהייתם לפני שקראתם את הסטאטוס.

אני יכול לשמוע את המחשבות שלכם: ״זה לא כ״כ נורא, מה כבר קרה? אז בסך הכל שרפתי 15-20 דקות…״, אז אני אסביר: מה שכ״כ נורא וגם כ״כ משפיע עלינו זה שהחומרים והתכנים שאנחנו קוראים ונחשפים אליהם הם סוג של מזון למוח. תוכן גרוע = מזון גרוע = ביצועים פחותים. יש אנלוגיה מאד יפה בהקשר הזה שמדברת על כך שלא הייתם מסכימים שאדם זר יגיע אליכם הביתה ויזרוק אשפה בתוך הבית שלכם, וזה בדיוק מה שאנחנו מאפשרים להרבה גופים לעשות כשאנחנו צורכים תוכן מהסוג הזה.

עוד מאפיין הוא שחלק לא מבוטל העדכונים שאתם מקבלים יהיו לוקאליים, בעברית ולא בדיוק מעשירים אתכם מבחינת ידע או מבחינה מקצועית.

אפשר גם אחרת – טוויטר

אני אוהב את טוויטר, אפילו סייעתי בהתנדבות בגישושים הראשונים של החברה בישראל והייתי במסיבת ההשקה של הפעילות הישראלית של טוויטר בארץ. כמי שחשוב לו להקדיש זמן רב ללמידה, התמקצעות וחשיפה לתובנות שונות ואנשים בולטים בתעשייה – אני מוצא דווקא את טוויטר ככלי העיקרי שלי. אגב, זה החשבון שלי שם. מומזנים לעקוב.

מורד שטרן

הנה 3 נקודות ששמתי לב אליהן בשימוש בפייסבוק מול טוויטר. אני אקדים ואומר שבמציאות לא הכול שחור ולבן כמו בהשוואה שלי, אבל בגדול זה המצב:

חברים יש רק באגד. ובפייסבוק: בטוויטר, בניגוד לפייסבוק, אין ״חברים״ (הא! ברור שכל ה״חברים״ שלכם בפייסבוק הם באמת חברים) – ב- Twitter יש עוקבים. ובגדול, חוץ ממקרים בודדים, ניתן לעקוב אחרי כל אחד. ברגע שאני עוקב אחרי מישהו אין שום עניין באיחולי יום הולדת, היעלבויות או שיחות שמפליגות למחוזות הפוליטיקה ודת. אני עוקב אחרי אדם (או מותג – בטוויטר חשבון אדם ומותג זה בדיוק אותו הדבר. בפייסבוק לא) כי העיסוק, הדיעות והתובנות שלו מעניינות אותי ואני לומד מהן. יבלבל את מוח – אפסיק לעקוב.

התוכן הוא המלך, אז בוא ננסה לקבל יותר מעולם תוכן ספציפי: טוויטר מכווננת את השימוש בה לשימוש נושאי. קרי, הפוקוס הוא להנגיש למשתמש תכנים מעולמות תוכן ספציפיים שמעניינים אותם, ופחות דגש על סטאטוסים ויראליים של חניות כפולות וכותרות על אמירות עצובות שעוד פוליטיקאי זרק לאוויר. בגלל שהדגש הוא על עולמות תוכן, השימוש בטוויטר אשכרה מעשיר את הידע המקצועי שלך. אתם יכולים לעשות ניסוי מעניין ולהשתמש באופציית ״Who to Follow״ ואז תבינו איך טוויטר רואה אתכם מבחינת תחומי עניין.

לפרוץ את המגבלות הגיאוגראפיים: היות ואני שייך לתעשייה שהיא גלובאלית, העובדה שאין ב- Twitter מגבלה גיאוגראפית היא נהדרת (טכנית, גם לא בפייסבוק – אבל תיכף תבינו למה אני מתכוון), ולכן רוב התכנים שאני מקבל הם באנגלית וזה יתרון אדיר. וזה בניגוד ל- Facebook, שם רוב ה״חברים״ שלכם מישראל, ולכן גם התכנים שתקבלו יהיו לוקאליים ובעברית.

טוויטר על סיטרואידים, או: ככה תקימו את מרכז התקשורת הפרטי והעצמתי שלכם

יש כלי אחד, רשמי של טוויטר, שניתן להלביש על טוויטר ואני מוצא את עצמי נדהם כל פעם מחדש עד כמה הוא עצמתי ואשכרה מאפשר לכם להקים תקשורת פרטי משלכם, ולנצל את היתרונות של טוויטר שסקרתי לעיל. זה החלק המעניין באמת עליו רציתי לדבר, אבל אני הולך להיות רע במיוחד ולהגיד שעל זה אכתוב בחלק הבא. בכל זאת, תראו את הכותרת – מדובר בחלק א׳ בלבד, ואם הגעתם לפוסט הזה דרך שיטוט בפייסבוק, ואתם חשים שבזבזתם את הזמן שלכם – אז מ.ש.ל!

עד לפוסט הבא (חלק ב׳) – כמה דברים שאולי תמצאו מעניינים

מוזמנים להעיף מבט במצגת שלי (עוד מימי ב-HPE) בנושא שימוש נכון ואפקטיבי יותר בטוויטר:

בנוסף, גאה מאד גם לעדכן שלניוזלטר ״פורום החדשנות והטכנולוגיה״ שאני מוציא בשת״פ עם משרד החוץ רשומים כמעט 800 מנויים. הנה סיכום קצרצר של 7 נק׳ שלמדתי מהתהליך ההקמה.

, , , , , ,

ספרים

הספרים תופסים אצלנו מקום של כבוד בסלון. וזה רק חלק קטן יש עוד המון…

"העצה הטובה ביותר שאני יכול להשיא לאדם הצעיר היא לקרוא לפחות שלושה ספרים בשבוע: אחד על היסטוריה (או ביוגרפיה), אחד של ספרות יפה (או שירה) והאחרון על מדע (או טכנולוגיה)", שמעון פרס ז״ל.

כשלקחתי על עצמי להיות מרצה באקדמיה, חלק ממה שבאמת ריגש אותי היה שאוכל לדבר עם הסטודנטים ולחלוק קצת מהניסיון שהיה לי בתור מי שעשה צעדים ראשונים בשוק העבודה ומצא, לאורך הדרך, מקומות מעניינים מאד ופרויקטים מרתקים מאד לקחת בהם חלק. יש לא מעט נק׳ שאני מנסה לשתף במהלך הסמסטר, בפוסט הקודם סיכמתי 3 נק׳ אותן גם העברתי בטקס סיום מוסמכי M.B.A. הפעם אני אתרכז בקריאת ספרים.

כשאני שואל סטודנטים, וזה חוזר על עצמו בהרבה מוסדות, האם הם קוראים ספרים, רוב הכיתה מעידה על עצמה שאיננה קוראת ספרים. כשאני שואל למה הם לא קוראים ספרים (אולי ספרים משעממים אותם, אולי הם לא אוהבים את זה ואולי הם לא מבינים מה הטעם), התשובה היא בדר״כ: ״אין לנו זמן״.

אין לנו זמן זו תשובה מאד מתסכלת, אז אני מנסה להסביר להם שהרבה אנשים שנמצאים בדוחק זמן גדול משל סטודנטים לתואר ראשון מצליחים לקרוא ספרים. אחרי זה אני מנסה להסביר להם למה כדאי להם, למרות לחצי הזמן הבלתי סבירים בו הם נמצאים, לקרוא. לעיתים, אני גם נתקל בתשובה כגון ״אני קורא/ת כתבות באינטרנט״ – וזה ממש לא אותו הדבר.

 

למה ספרים הם המפתח להגיע לאן שתרצו? 

נתחיל בכך שקריאת ספרים לא שוות משקל לקריאת כתבות באינטרנט. למה? מסיבה מאד ברורה – האינטרנט הוא צרכן תוכן מאד גדול. רוב אתרי התוכן השונים שאתם קוראים נמצאים במרדף מתמיד אחרי הכתבה החדשה, מה שפוגע אנושות באיכות התוכן. לעיתים התוכן ממוחזר, נדחף ע״י גורם בעל אינטרס וללא עבודת עריכה משמעותית, ובואו לא נזכיר את כותרות הקליק-בייט המושמצות. הוצאת ספר, לרוב, היא תהליך יותר מחושב, יותר ארוך ויש יותר גורמים מקצועיים שלוקחים בו חלק.

ספרים זה המפתח לעידון, תחכום והעשרת אוצר המילים שלכם. אוצר המילים שלכם בונה את יכולת התקשורת שלכם. יכולת התקשורת שלכם היא גורם משמעותי מאד בקריירה ובכל מה שתבחרו לקחת בו חלק

ספרים מרחיבים לא רק מרחיבים את אוצר המילים אלא גם את הידע הכללי. גם קריאת ספר מתח מעשירה את הידע. המקומות בהם הדמויות מסתובבות, עולם התוכן שעוטף את הדמויות ומשפיע על העלילה ומושגים שונים שלא הכרתם. קריאת תכנים מקצועיים כגון: היסטוריה, פיזיקה וכו׳ גם תעשיר את הידע המקצועי שלכם (ובנק׳ הזו אני חייב להודות כי יש המון מאמרים איכותיים ביותר גם באינטרנט). ופה התובנה היא מאד פשוטה – ככל שיהיה ברשותכם ידע רחב יותר, תוכלו לקחת חלק פעיל יותר בשיחות שונות המתנהלות סביבכם ולהעניק זוויות מבט חדשות על בעיות שונות שאתם מתמודדים איתן בעבודה.

שפה חדשה – כשהחלטתי לשפר את האנגלית שלי, ובאופן משמעותי, ידעתי שהספרים הם המפתח. התחלתי (בטעות) בספרים קשים במיוחד כמו הסדרה של Dune ושר הטבעות. לא הבנתי הרבה, אבל לאט לאט ומספר אחד לספר הבא הצלחתי לשפר את רמת האנגלית שלי באופן מובהק. היום, מאהבה לשפה האנגלית אני מעדיף לצרוך את התוכן שלי, ספרים וכתבות באינטרנט, באנגלית. אגב – צריכת חדשות באנגלית, בכל הקשור לטכנולוגיה וחדשות בעלות היבטים גלובלאליים, תמיד תשים אתכם בשורה הראשונה בהתייחס למי שצורך תכנים אלו בעברית, קרי, כתבות ועדכונים שיגיעו הרבה אחרי שיעברו את תהליך התרגום.

הנה מה שיש לביל גייטס לומר בנושא כשנשאל האם קריאת ספרים היתה גורם מכריע בהצלחה שלו ובשל אנשים אחרים (כן, אני יודע שהוא איבד את תואר האיש העשיר בעולם לג׳ף בזוס, ובכל זאת…)

"Absolutely. You don’t really start getting old until you stop learning. Every book teaches me something new or helps me see things differently. I was lucky to have parents who encouraged me to read. Reading fuels a sense of curiosity about the world, which I think helped drive me forward in my career and in the work that I do now with my foundation." (Bill Gates, Time)

 

והנה מה שיש למארק צוקרברג להגיד על ספרים, שימו לב להתייחסות שלו לספרים מול שאר המדיה שמקיפה אותנו:

"Books allow you to fully explore a topic and immerse yourself in a deeper way than most media today. I'm looking forward to shifting more of my media diet towards reading books." (Mark Zuckerberg, Business Insider)

ספרים

מדף הספרים המקצועיים האהובים עליי

 

נחזור לבעיית הזמן: אז איך תמצאו זמן לקרוא ספר טוב?

שבת – הטריק הזה הוא נהדר עבורי בתור שומר שבת. אין לנו בשבת גישה למחשב, לסמארטפון או לרכב. מה שנותיר לנו זמן איכות עם המשפחה, הקהילה ו… ספרים. הרבה ספרים. אגב, היות והילדים תמיד מסתכלים עלינו המבוגרים, הצלחנו, אישתי ואני, לגרום לילדים הגדולים שלנו לתפוס לעצמם ספר בשישי בערב ולקרוא (א״א הם בוחרים לריב וללכת מכות. ואז זה יותר מעניין אותם). אגב, גם ביקור בחנות ספרים איתם היא חוויה נהדרת.

סוף היום – סוף היום, לפני השינה יכול להיות אחלה זמן להתקדם בספר שאתם קוראים. צריך הרבה כוח רצון, ולא להירדם תו״כ אבל זה זמן נהדר שגם בדר״כ עטוף בדממה בבית.

זמינות של ספר – אני מקפיד שיהיה איתי ספר בתיק העבודה. כשאני נוסע ברכבת, לדוגמה, אני פשוט שולף את הספר וקורא. הרבה יותר טוב מלעבור על הפיד בפייסבוק. באמת.

רצון – כשרוצים, מוצאים זמן.

 

ומילה אחרונה… על ספרים דיגטליים

יש לי חולשה למכשיר הקינדל של אמאזון. הוא נראה מגניב וכשניסיתי פעם לקרוא איתו ספר ולבדוק את הטכנולוגיה של דיו אלקטרוני (הטכנולוגיה שבעצם מאפשר לקרוא גם כשהמכשיר בשמש) זה הקרין תחושה נהדרת. ועם זאת, מעולם לא קניתי את המכשיר והיות ואני שומר שבת אז אני נצמד לספרי הנייר ה״רגילים״. עקבתי, ואני עדיין עוקב, אחרי השיח אודות תעשיית הספרים והאם ספרי הנייר יעלמו וכולנו נקרא בספרים דיגיטליים. זה שיח שכבר לא רלוונטי. מכירות הספרים הדיגיטליים בירידה כבר כמה שנים (ראו את ה- The Guardian וה- CNN מכסים את הנושא), והמהלך של אמאזון, כמובילת תחום הספרים הדיגיטליים – הן במכירת הספרים והן במכירת הקוראים, לפתוח חנות ספרים ״רגילה״ מעידה שהספר במתכונת הספרים שלו, לא יעלם כ״כ מהר.

זהו זה להפעם, מקווה שנהנתם ואשמח מאד לשמוע מה דעתכם. מוזמנים גם לשתף 🙂

אגב, גאה מאד גם לעדכן שלניוזלטר שאני מוציא בשת״פ עם משרד החוץ ״פורום החדשנות והטכנולוגיה״ רשומים כעת למעלה מ-700 מנויים! מוזמנים להתחבר בלינקדאין, בפייסבוק ובטוויטר.

, ,

מורד שטרן

קרדיט צילום: אנדריי קרוצ'ינין

בחודש שעבר הוזמנתי כאורח הכבוד לטקס סיום M.B.A ותואר ראשון במנהל עסקים של מכללת נתניה, לצד אלוף במיל׳ יפתח רון טל המשמש כיום כיו"ר דירקטוריון חברת החשמל.

כבוגר המכללה, ניסיתי לשתף את המוסמכים והבוגרים ב-3 תובנות והתנסויות שאני עצמי עברתי אחרי התואר ותוך כדי עבודה מעשית בתעשייה. הנה סיכום קצר והנקודות העיקריות של הדברים:

הכרת הטוב, הבסיס לקריירה שלך – אחד הטיפים הטובים ביותר שקיבלתי עוד לפני שהייתי סטודנט היה מאבא שלי. הוא אמר לי שמידי פעם, כשאני פותח את המקרר בבית, שאנסה לדמיין שם בפנים את הלוגו של המעסיק הנוכחי שלי. לא הבנתי למה בדיוק הוא התכוון, אבל ניסיתי. ועם הזמן גם הבנתי למה הוא התכוון.

הקרנת הסמל של המעסיק, גם אם היא רק בדימיון, עושה הקשר בין האוכל שלנו, מה שמחייה אותנו בפועל, ל-עבודה שלנו. היכולת שלנו לחזק פנימית את הקשר הזה יכול לחזק את הכרת הטוב שלנו כלפי המעסיק שלנו. ובמקרים רבים, בהם אנחנו נמצאים במקומות שאנו חשים שאנו פחות מתאימים או שפשוט לא אוהבים את המקום אליו הגענו – ההקשר הזה אפילו חשוב עוד יותר, וזה משום שהוא נותן לנו את ההבנה שגם אם אנחנו לא מבסוטים מהמצב התעסוקתי הנוכחי שלנו, יש לנו את הבסיס הקיומי לגדול ולהמשיך הלאה למקומות שמתאימים לנו.

מכללת נתניה

קרדיט צילום: אנדריי קרוצ'ינין

 בר העסקה – בר העסקה הוא מושג שלמדתי מד״ר גדי רביד, שהיום הוא גם דיקן בית הספר למנהל עסקים. המושג הזה, כשנתקלתי בו במהלך הלימודים, פתח את העיניים שלי. באמת. המושג הזה מתייחס לאיש או אישה שמעניקים לארגון בו הם פועלים כ״כ הרבה ערך שגם אם יש קיצוצים או פיטורים הם בדר״כ פוסחים מעליהם, וברמות מסויימות ארגונים אחרים אף מנסים ״לחטוף״ אותם.

אבל, אז מגיעה השאלה הגדולה והיא איך אדם מגיע להיות ״בר העסקה״. זו שאלה שהתשובה עליה היא ארוכה ורחבה מאד. בנאום הבוגרים אני התייחסתי ל-2 נק׳ בהקשר הזה:

  1. לימודים – טענתי בפני הסטודנטים (ואני מאמין שרובם מבינים את זה לא פחות טוב ממני) שהפורמט הלימודי אליו התרגלו – כיתה, מרצה, שיעורי בית, מבחנים – נגמר. אבל, ופה הנקודה החשובה, האחריות להמשיך וללמוד היא עליהם, ולא יהיה להם מרצה ולא כיתה ולא שיעורים בית וחומרי קריאה. הם לבד והם חייבים להמשיך וללמוד, כל הזמן, לבד. על התעשייה שלהם, על המתחרים, על המגמות, על מה שקורה בעולם ולהרחיב כל הזמן את היכולות השונות שלהם כגון: דיבור מול קהל, תקשורת, כתיבה או נטוורקינג.
  2. ציונים – סיפרתי לסטודנטים שהם לא צריכים יותר לעמוד במטלות והם גם לא יקבלו ציונים והערכות על עבודות ומבחנים (דהההה…), אבל, שלא יטעו. הם תמיד מקבלים ציונים כשהם בחוץ. אילו ציונים שאני נחשפתי אליהם ואני מכנה אותם ״הציונים השקופים״. ציון שקוף הוא למשל, הערכה של בן אדם על מייל שהוא מקבל ממך, או הערכה של מנהל או חבר צוות שקיבל ממך סקירה על פרויקט. אתה תמיד מוערך ואתה תמיד מקבל ציון. הוא פשוט שקוף עבורך.

ראש גדול, אבל לא רק בעבודה – לסיום, טענתי שההזדמנויות הגדולות והמעניינות שהם, כבוגרים, יכולים להיתקל בהם יכולים להגיע דווקא מדברים שהם ייזמו, יובילו ויעשו בזמנם הפנוי. דברים שיש להם תשוקה לגביהם והם מסייעים לקהילה. הצגתי את מפת השריפות שיצרתי (יוזמה שאף אחד לא ביקש ממני להוביל), יוזמה שהובילה למעלה חצי מיליון צפיות, סיוע אמיתי, קשר ישיר שלי מול מול גורמי תקשורת בארץ ובעולם והכי חשוב – קשר שנוצר כאשר חיל האוויר הרימו אליי טלפון וביקשו לקבל גישה למפה ולעדכן אותה בעצמם. רציתי לספר גם על היוזמה עם משרד החוץ להקמת פורום החדשנות והטכנולוגיה שכוללת קשר עם שגרירים ברחבי העולם והשפעה אמיתית בפועל על התעשייה, אבל כבר לא היה לי זמן.

זו היתה תחושה מדהימה ואפילו סוג של סגירת מעגל להגיע כמי שכבר סיים את הלימודים, ראה כמה דברים וחזר לספר ולשתף מהניסיון שלו. מקווה שנהנתם ושמצאתם נקודות שאתם מתחברים אליהם בסיכום הנאום שלי.

, , , ,

Older posts >>

Theme Design by devolux.org